תארו לכם שאתם חיים את מה שאתם רוצים להיות, ואתם לא בקונפליקטים עם עצמכם כפי שהרגשתם לפני שהקונפליקטים נולדו לפני שעוד קרו כל הסיבוכים בחייכם. מה הייתם עושים באמת? האם הייתם מגשימים אל חלומכם האמיתי? מה הייתם מרשים לעצמכם לעשות?

הספרים אל דאגה, כוחו של תת המודע, הסוד, להצליח בכח המחשבה שקיבלתי ממנו השראה לכתוב מאמרים רבים ובין היתר המאמר הזה, עוסקים במימוש הפוטנציאל האישי של האדם ועד כמה הוא מסוגל להתקדם בחיים.

אחד הטיעונים הוא שהאדם קיבל כוחות לעשות דברים שהוא לא מודע לכוחותיו ולכן, הוא נשאר במקום הצר שבו הוא נמצא ללא התקדמות ממשית. וגם אם נניח שכן, הוא לא מודע לכל הכוחות שיש לו ע"מ לממש את הפוטנציאל במלואו.

אחד הדעות היפות אשר שמעתי הוא שהאדם יפעל לטובת עצמו, בד"כ אנשים שיראו את המשפט הזה ייתמהו עליו, וכי לא עשו לטובת עצמם דברים בחייהם? איזה משפט נדוש! משפט מגמתי שבא למכור לנו עוד פילוסופיה. ולא כך הדברים, כמה אנשים הורסים לעצמם את החיים במו ידיהם רק כי התעצלו להשקיע, אנשים גדולים בלבוש של ילדים קטנים.

ידוע שכאשר אדם טוב פועל לטובתו בתחומים אותם הוא רוצה לממש בחייו, הרי שהוא מממש את עצמו טוב יותר ולכן, יכול לעזור יותר גם לאחרים כי יש לו יותר כוח רצון לעשות למען אחרים. אדם שמעריך את עצמו יותר מעריך יותר את סביבתו. אדם כזה מרגיש עם הזמן שהחיים משחקים לטובתו, מפני שהוא דואג לדברים החשובים באמת בחייו ולכן, יש לו יותר זמן להתחבר לאנשים המתאימים וכך נוצרת אינטראקציה חיובית ביניהם שבה האחד עוזר לשני.

הטיעון שאדם אשר מממש את יכולותיו הוא יותר סובלני לאחרים מתקבלת על הדעת. אפשר לומר שככל שהאדם יותר מכיר את עצמו ועושה דברים לטובתו האמיתית כאשר הוא בהכרה פנימית עמוקה עם עצמו הדברים מתנהלים ברמה אחרת לגמרי, פשוט עולם אחר לגמרי.

תארו לכם שאדם קם בבוקר, מתכונן לדברים החשובים לאחר שהוא יודע שהוא על הגל, איך ההרגשה? האם אין נפלא מזה? עצם ההרגשה הזו כבר יוצרת תחושת התחברות חזקה וטובה. אך כדי לממש זאת על האדם להיצמד אל האמת עד הסוף, גם אם הוא פוחד בהתחלה הרי שהתוצאה הסופית היא הקובעת והוא כך רק ישיג את המטרות ויבין את עצמו ויחיה ללא כל הכחשה מצידו.

ראה תחת ההגדרה תירוצים ותיווכח כמה מחסומים מעמידים התירוצים לאדם שבסופו של תהליך הופכים לחומות ברזל בינו לבין המטרה האמיתית. בסופו של דבר התירוצים הללו הם חוצצים ומלכתחילה אף היו כאלה כאשר האדם התחמק מעצמו וברח מהאמת.

ההוכחה לנכונות הדברים נמצאה בדעה שהביע המרצה אליעד כהן באתרו "להצליח בכוח המחשבה"

ובין הדברים הושם דגש בלהסתכל על המציאות כפי שהיא, ובין היתר שהאדם יקבל את עצמו ואת המציאות כפי שהיא ללא תנאים ומשמה יוכל להתקדם ולבדוק בין היתר מה הוא באמת רוצה ע"י החקירה עם השאלות: למה הרצון פועל כך ולא אחרת? מה הסיבה שהדברים הם כך? וע"י שהאדם יודע למה הרצון פועל באופן שהוא פועל ולא רק איך, אז הוא יכול לכוונן את הרצון אמיתי שלו לדברים.

אחת הדעות טוענת שההצעה לא להגדיר דברים היא אינה מתאימה לכל אחד והיא בגדר המלצה לאנשים אשר האופי שלהם מתאים לתבנית זו. אך, על פניו נראה כאשר האדם "עומד לעצמו על הראש" הוא גם צריך להיזהר עם כך כי ע"י לחץ יתר הרצון לעשות משהו מועיל ייעלם.

ובעצם הרעיון הגדול של להגדיר ולא להגדיר הוא לא משנה כל עוד האדם לא יבגוד בעצמו כך נראים הדברים באופן בהיר יותר. כי להגדיר אפשר בצורות שונות ופעם שלא להגדיר והכל לפי הצורך של האדם.

אפשר לבקר את הדעות אבל יש לזכור, שכל אחד יכול למצוא את דרכו ואין דרך מסויימת ואין מה להיכבל לדרך ספציפית כי מבחינה פנימית אם האדם אוהב את עצמו ואת המציאות ללא תנאים ולא משנה לו מה הוא יבחר בסוף אין זה משנה מה הדרך בה יפעל.

האם האדם רוצה לפעול בדרך מסויימת שיפעל, אבל שלא יסתבך בהגדרות כלומר, לא להתקבע בדרך מסויימת במלים אחרות, אין צורך להגדיר את הדברים או שהאדם רוצה לעשות דבר כלשהו ואו שלא. ואין צורך להגדיר אעשה כך וכך אלא, אפשר לתת דוגמא פשוטה. כאשר אדם רוצה לכתוב מאמרים ורוצה ללמוד, לעתים לאדם יש צורך בלימודים באופן דחוף אז אין מה לדאוג. אפשר לשנות את המינון - לשנות אותו עפ"י האילוצים, אבל שלא יגדיר הגדרה שמגבילה אותו לפעולה מסויימת כי זה רק כובל את האדם ו"משגע אותו" ובין היתר מסבך אותו וגם אם רצה בפעולה זו מלכתחילה עלולה להופיע התנגדות ואז קיים ניגוד עניינים וכך כל עניין בחיי היום יום. ולכן, צריך להיות בראש פתוח בחיים ולא מוגבל לאופציות ספציפיות.

והחכמה היא לזרום עם האילוצים ועם הצרכים ללא הגדרות שהן ולכן, כאשר האדם מפסיק להגדיר ובונה את חייו לפי זרימה עם אילוציו וצרכיו ללא הגדרות הוא מפסיק להסתבך ומפסיק להגביל את ההצלחה שלו. כאשר האדם מגדיר הוא מגביל את ההצלחה שלו ואת האני האמיתי שלו ובכך הוא גורם להצלחה שלו לא להיות מובעת במלואה בזמן שהגדיר את מה שהגדיר.

כדי שההצלחה של האדם תהיה מובעת במלואה עליו לזרום עם האילוצים ועם הצרכים בחייו ללא הגדרות שהן. לדוגמא: אדם שטרוד בלימודיו ורוצה לכתוב מאמרים. כאשר האדם צריך ללמוד עליו - ללמוד. וכאשר האדם מתפנה לכתיבת מאמרים העוסקים בפנימיות של האדם הדבר מעולה לתרפיה של הנפש של האדם וכו, עוזר לפיתוח השכל וכו'. ובעצם הדבר אומר לנסות לשלב לפי מה שאפשר. זוהי דוגמא אחת בלבד. וכל אחד יכול למצוא את דרכו.

ובעצם כאשר אותו אדם לומד, ייתכן והוא יגלה שחלק מתוכנית הלימוד היא בין היתר לכתוב מאמרים, אבל הבחירה של האדם היא הנושא אותו הוא בוחר לכתוב ואם המטרה היא באמת לעזור לכלל הציבור הדבר טוב על אחת כמה וכמה.

בהמשך דרכו של האדם, הוא מגלה כי ככל שהוא הולך בדרך מתגלות בפניו אפשרויות חדשות שלא חשב עליהם מקשרים חדשים עם אנשים מהעולם וכלה בתחומים שלא ידע עליהם כמעט כלום ולפתע נפתח לפניו עולם ומלואו. כאשר האדם רוצה לטובתו והולך לטבעו האמיתי הוא משנה הרבה.

יש דעה הטוענת שהאדם יכול לשנות אצלו הרבה דברים בחייו אבל יש גרעין שאותו האדם נושא איתו כל חייו, ולעניות דעתי, אין רע בכך כי האדם יכול לשמר את המקור ולהיות אותנטי זה היופי שבאדם, אין צורך שכולם יהיו בשטנץ אחד. כל אחד יחיד ומיוחד. ואין זה סותר את זאת שהאדם יכול להתקדם ככל יכולתו לעבר מטרות, ידע ושאר תחומים בחייו.

בנוסף לכך, כאשר האדם רוצה לטובתו וחוזר לטבעו האמיתי אז הוא בונה את עולמו ויצר ההרס העצמי מרוסן על ידו והוא עסוק מדי מכדי לעסוק בהרס עצמי שלו כי הוא עסוק בלבנות את עצמו פעולה מנוגדת להרס ובכל הוא מנטרל את הכוח המנוגד לבנייה העצמית.

הסברה כאן למעשה היא שאם האדם יחקור את הפנימיות של עצמו ויהיה אמיתי עם עצמו עד הסוף ויעשה לטובת עצמו את הדברים וכן, יעזור למי שהוא יכול לעזור ויעשה כל מה שהוא יכול למיצוי הפוטנציאל העצמי. וכן, לזרום עם האילוצים ועם הצרכים בחייו ללא הגדרות שהן וכל זאת לפי ההבנה של אותו הרגע, הוא לא יחזור לעצמו כי המצב לא יחזור להיות כפי שהוא - הוא יהיה פשוט טוב מתמיד.