איך לצאת מהמינוס בבנק? מה יוצר חובות? ואיך לצאת מהם?

מינוס בבנק. במאמר הזה נדבר על מה הם דפוסי החשיבה שגורמים לאדם שיהיה לו מינוס בבנק ומהם דפוסי החשיבה שיכולים לעזור לו לצאת מהמינוס שבבנק. המאמר יעסוק בדפוסי החשיבה שגורמים ליצירת המינוס שבבנק ולחובות בכלל. כי הדגש הראשון של האדם צריך להיות על שינוי דפוס החשיבה, כי בלי זה אין שום דרך מעשית לצאת מהמינוס שבבנק ו/או מחובות בכלל.

מינוס בבנק הוא קודם כל מינוס בראש של הבן אדם.

ז"א שמי שיש לו מינוס בבנק ומי שלוקח הלוואות ונכנס לאוברדרפט ולחובות מיותרים, כל הדברים האלו קורים כמובן רק בגלל צורת החשיבה של האדם.

כפי שכבר התבאר האהבה העצמית של האדם לעצמו צריכה לבוא מבפנים ולא מבחוץ. אבל מה קורה כאשר האדם לא אוהב את עצמו מספיק מבפנים, והוא רוצה להוכיח לעצמו שהוא אוהב את עצמו? אז הוא הולך לבזבז כסף ולקנות דברים שאין לו בהם שום תועלת, מלבד התועלת הדמיונית מכך שנדמה לו כאילו יש לו כסף וכאילו הוא אוהב את עצמו יותר.

אוברדרפט ומינוס בבנק הם רק מקרה פרטי של החובות שיש לאדם.

ז"א לכל אדם יש המון חובות מכאן ועד הודעה חדשה, הוא חייב לקנות, חייב שיהיה לו, חייב לכעוס, חייב להיות צודק, חייב וחייב וחייב. כל החובות האלו, החובות התודעתיים שיש לאדם בראש, הם אלו שאחראים לכך שיש לו לאדם חובות בבנק.

חובות כספיים, יותר מאשר הם מהווים מעמסה כלכלית פיננסית, הם מהווים בראש ובראשונה מעמסה נפשית. נדמה לאדם שהוא חייב לקנות עכשיו משהו, ואז נדמה לו ג"כ שהוא חייב לקחת הלוואה ולהיכנס למינוס בבנק, ואז נדמה לו שהנה עכשיו יש לו הכל. אבל מה לעשות שלעולם אין לך הכל. הדבר דומה למי שמנסה לתפוס את קרני האור שנכנסות דרך החלון, שנראה כאילו הן דבר ממשי וכאילו ניתן לתפוס אותן, אך כאשר פותחים את היד אין כלום. כך גם האדם הוא בטוח שאם רק יהיה לו X, הכל יהיה טוב, ואז כמובן הוא נכנס לחובות, רוכש את X ואז חסר לו משהו אחר וכן הלאה.

חובות בבנק הם בראש ובראשונה חובות בראש, חובות ודברים שהאדם צריך וחייב.

כפי שכבר התבאר לכל אדם יש בחירה חופשית לרצות ולעשות כרצונו, וכל כולל כל מה שהאדם עושה, הוא עושה מתוך בחירה חופשית.

ככל שאדם מבין טוב יותר שהוא עושה הכל מתוך בחירה חופשית, כך הוא פחות "חייב / צריך" ויותר "רוצה". כי באמת האדם לא חייב ולא צריך שום דבר כולל שום דבר. האדם רוצה X, רוצה אותו אולי מאוד, נדמה לו שהוא לא יכול להסתדר בלי X, ואז זה יוצר אצלו חוב תודעתי בראש. כי כרגע הוא כבר "חייב". אבל באמת הוא לא חייב, הוא רוצה.

כאשר אדם זוכר שהוא רוצה ולא חייב, החיים שלו טובים יותר והראש שלו רגוע יותר.

אך כאשר האדם פועל שלא מתוך ישוב הדעת, על ידי זה הוא נופל בחובות, כי פתאום נדמה לו שהוא חייב וחייב וכולי. ולמה הוא חייב לחיות מעל רמת ההכנסה שלו? לא בגלל שהוא באמת צריך את אותו הדבר כדי להתקיים, אלא בגלל שבמקום שהאדם יחיה את החיים של עצמו, הוא חי את החיים של השכנים שלו, של האנשים המפורסמים וכולי. הוא בכלל לא בודק האם הוא באמת צריך את מה שהוא חושב שהוא צריך, הוא פשוט חייב וצריך שיהיה לו את מה שלפני רגע אחד הוא אפילו לא ידע על קיומו.

בדיוק כמו תכונת הסקרנות שהורגת את האדם (ולא רק את החתול), כי האדם חייב לדעת מה דיברו, מה אמרו ומה קרה. למרות שבאמת הוא מרגיש טוב, אבל אף על פי כן מציק לו והוא לא נרדם בלילה בגלל הסקרנות, כי הוא חייב לדעת מה מישהו אמר ומה מישהו חשב. וגם זהו כמובן סוג של חוב תודעתי שהאדם סוחב על עצמו.

גם חמדנות היא חוב שיש לאדם בראש. במקום שהאדם ידע לאהוב את עצמו מבפנים בגלל מי ומה שהוא, הוא חייב שיהיו לו כל מיני דברים שאין לו כדי לגרום לעצמו להרגיש טוב יותר.

וכל החובות התודעתיים האלו, הם אלו שאחראים לחובות, להלוואות, לאוברדראפט ולמינוס בבנק שיש לבני אדם. מי שאין לו חובות בראש, אין לו חובות בבנק. צא ולמד עד כמה אין לאנשים ישוב הדעת עד שהם נכנסים לחובות בבנק. ישנם המון אנשים שמרוב שאין להם ישוב הדעת, הם לוקחים הלוואה בבנק, נכנסים למינוס, אבל יש להם מצד שני גם פיקדון וחסכון. היש לך שטות גדולה מזו? הרי לכל מי שיש טיפה ישוב הדעת מבין מיד כי אין לך שטות גדולה מזו, כי הכסף שנדמה לך שיש לך בפיקדון, הוא בכלל לא שלך, הוא של הבנק תמורת ההלוואה שלך. וכל שקל שאתה מקבל ריבית על הפלוס שיש לך בפיקדון, אתה משלם שני שקל על המינוס שלך.

אלא מה? שהאדם בגלל חוסר ישוב הדעת הוא כל כך מדומיין ולכן הוא ממשיך לחסוך כסף בפיקדון למרות שהוא במינוס. ואם תשאל אותו מה הסיבה שלו? הוא יאמר לך, מה, האם אתה רוצה שאני אשבור את הפיקדון ושלא יהיה לי כסף? אך באמת כל זה נובע למה? רק בגלל חוסר אהבה עצמית וחוסר ישוב הדעת. כי האדם בגלל שאין לו ישוב הדעת, הוא רוצה לגרום לעצמו להרגיש כאילו יש לו כסף, אז הוא ממשיך לחסוך כסף בפיקדון, בשביל תחושת הכאילו יש לו, למרות שבאמת אין לו ולמרות שבאמת הפיקדון הזה גורם לו להפסיד כסף, מאחר שהוא היה יכול הרי לפדות אותו ולהקטין איתו את המינוס. אלא מה? שבגלל חוסר ישוב הדעת האדם כ"כ מבולבל ועושה את השטויות הגדולות ביותר בעולם.

דוגמא נוספת שנכונה לרוב האנשים שלוקחים משכנתא. האם חשבת פעם על כך שהדירה שלך ששווה X אתה שילמת עליה בכלל כפול דהיינו 2X? ואיך זה יכול להיות, הרי היא עולה רק X? אלא אם תבדוק תראה שהעלות של הדירה ושל הריבית ששילמת לאורך זמן על הדירה, בסך הכל הדירה עלתה לך כפול מאשר מה שהיא באמת שווה וזה כמובן לא כולל את הכאבי ראש שהיו לך מהתשלומים של המשכנתא, אבל זה עניין אחר.

נניח שאתה קונה בחנות משהו שעולה לך שקל. האם שמת לב לכך שזה עולה לך הרבה יותר. ולמה?

כי כדי שיהיה לך את השקל הזה כדי לקנות את המוצר, אתה צריך לעבוד ולהרוויח שקל + ואז לשלם ממנו ביטוח לאומי ומיסים כחוק ורק אח"כ נשאר לך שקל לקנות.

ז"א שהיית צריך לעבוד ולהרוויח יותר מאשר שקל כדי לקנות את המוצר שנדמה לך שהוא עולה לך רק שקל (וזה עוד לא כולל את העלות האלטרנטיבית כידוע).

כך שחוסר ישוב הדעת הבסיסי שאין לאדם, הוא זה גורם לו לקבל החלטות כלכליות שגויות ולהיכנס לחובות מיותרים ולשאת על צווארו את עול העבדות של הדברים שהוא ממש אבל ממש חייב אותם.

המשך איך לצאת מהמינוס בבנק ? מה יוצר חובות ? ואיך לצאת מהם ? חלק 2.