הודפס מהאתר Yeda.EIP.co.il/?key=261355212
ונשמרתם לנפשותיכם מאוד - מאמינים בספורט לבריאות

מאמינים בספורט לבריאות

הספורט בקרב העולם החרדי הולך ותופס תאוצה. ולמה? ישנה מצווה שמחייבת את המאמין לשמור על נפשו, ואיך זה מתבצע? הנפש שמורה בתוך הגוף כידוע לנו, דאגה לבריאות הגוף, תבטיח את שלום הנפש. ואיך שומרים על גוף בריא? הלכה למעשה במכון כושר ברמת בית שמש - המעוז החרדי של כל הזרמים.

תיארתי לעצמי שאכנס לאולם אפור משעמם עם כמה מכשירים, מוסיקה חסידית מאיזה רדיו תתנגן, מספר נשים עם חצאיות וכיסויי ראש יסתכלו עלי ברגשות מעורבים, ואצא עם כמה מילים בודדות: "טוב, חבל... " אבל ההיפך קרה!

נכנסתי לקלאב, מיד קידמה אותי אוירה של מוסיקה חדשנית בקולי קולות, המוני מתאמנות, מערכת חוגים מפוצצת חידושים, חדר ספינינג עם אפקטים של אורות ומראות, סטודיו מאובזר וחדר כושר מפואר!

באמת היו לי כמה מילים בודדות לתאר את הרגשתי שם "ואוו - איזה יופי! "

בסיור מודרך שעשתה לי המזכירה החיננית התגלתה שמרטפיה גדולה מסודרת והומה. הבדיחה הייתה שיש יותר תינוקות ממתאמנות, וסידור משמרות של מטפלות.

עוד המשיכה ההפתעה והובאתי אל המלתחה. סודות מחדר התלבושות: ראיתי המוני שמלות וחצאיות, פאות ומטפחות מסודרות על הקולבים, ומתוך כל חליפה יצאה אישה בלבוש ספורטיבי, לראות ולא לזהות...

נפגשתי עם אחת המתאמנות הותיקות מלכי שוורץ בת 43 אם ל 8 ילדים, גרה בקרבת מקום.

"מלכי, ספרי לי קצת על הטרנד החדש" מלכי שמחה לחשוף את המובן מאליו - עבורה.

"הספורט והתזונה הנכונה חשובים גם לנו. אמנם אנחנו נחשבים כאנשים שעמוסים בילדים, ואין לנו זמן לעצמנו מרוב מטלות בית, בישולים וכביסות, אך כל דבר יכול להידחות. אני מפנה לעצמי 4 שעות בשבוע שבהן אני בחדר הכושר ויהי מה! זוהי בעצם המצווה. אין שום טעם בקיום מצוות השבת, או מצווה אחרת אם על גופך שלך אינך שומרת". מלכי נחרצת בנאומה רוצה להעביר לכל האומה שאם היא, מורה במקצועה אם ל 8 ילדים מקסימים, מצליחה למצוא לפחות 4 פעמים זמן להתאמן, כל אחת יכולה.

"אני נכנסת למכון, מורידה את הבגדים העליונים והפאה, ואני אישה חדשה. מתאמנת לכל עניין ודבר. גם המדריכה אותו הדבר, מורידה את הכסות החיצונית והרי היא ספורטאית"

"ומי שומר על הילדים? " אני שואלת.

"אנחנו מתחלקים, בעלי ואני. את שני הקטנים אני מביאה איתי לשמרטפייה (בת 3 ובן 1. 5)

ובעלי נשאר עם עוד 5 בבית, הגדולה בדרך כלל נשארת באולפנא.

כשאני חוזרת, הוא יוצא לספורט שלו.

הקלאב מחולק לשניים, בבוקר מ 6 עד 8 לגברים בלבד, רוב היום לנשים שבאות עם הילדים, עד 22. 00 ומעשר בלילה עד חצות, שוב הגברים נכנסים. "

"ולגברים יש זמן להשקיע באימונים? הם הרי לומדים, עובדים, מאוד עסוקים" אני שואלת ומקשה.

" גם עבור הגברים זו מצווה. אני יודעת שאת רואה כאן ברחוב את הגברים עם הכרס מתפוצצת מהחולצה הלבנה המכופתרת, והג'קט לא נסגר. יש גם אחרים! כאלו שכן מקפידים. והמגמה רק הולכת ועולה. "

ושאלה אחרונה מלכי, אני מקשה " האם יש מצב, שאת באה לחדר הכושר קצת להתנתק מהתובענות בבית ובעבודה? " היא חושבת טיפה ולאחר יד עונה " כן, כך אני מתנתקת במקום שתורם לי, ולא כמו הרבה נשים, שבטח את מכירה, שבסוף היום נשכבות על הספה בבית מותשות מכל הדרישות ובוהות בטלויזיה. "

"ומה חושבים הרבנים? " לסיום אני מבטיחה. " הרבנים באו למקום ובדקו אם הוא כשר. אין פה טלויזיות, והמוסיקה לא כוללת שירי תועבה, הלבוש הספורטיבי צנוע, ויש הפרדה מוחלטת בין שעות הגברים והנשים. ולכן הם אישרו את המקום, ויש אף כאלו שבאים להתאמן בעצמם"

אני מודה למלכי ונפרדת לשלום. בדרך החוצה אני רואה לוח מודעות עמוס לעייפה עם כל כך הרבה "מזל טוב למתאמנת להולדת הבן / בת" "מזל טוב למתאמנת להולדת הנכד / ליום ההולדת" ועוד אירועים הזמנות ועזרה הדדית. אני יוצאת בהרגשה נפלאה שחוץ ממכון כושר הומה זה מועדון קירוב לבבות ושמירת הנפשות.

כל הכבוד, יש לי מה ללמוד!

© כל הזכויות שמורות לכותבי המאמרים המקוריים בלבד!

האתר פותח על ידי אליעד כהן