הודפס מהאתר Yeda.EIP.co.il/?key=25636
דילוגי אותיות התורה וצפונותיה

ובו יבואר שכל אשר לא הגיע למידת הקדושה

שהיא המידה האחרונה המביאה לרוח הקודש

כדברי המסילת ישרים "ענוה מביאה לידי יראת חטא

יראת חטא מביאה לידי קדושה, קדושה מביאה לידי רוח הקודש"

אל לא להתעסק במופלא ממנו, שמתוך שבא לתקן נמצא מקלקל.

כסליו ה' תש"ס לפ"ג

לולא שדבר זה התפרסם בציבור ואף התקבל על דעתם של אנשי סגולה (החכמים בעיניהם), כל שכן בהמון הנבער מדעת, לא היינו, דוברי דעת אמת, טורחים להפריכו. הרי כל מי שיש שכל ישר במוחו מבין מיד שעניין הדילוגים דברי הבלים גמורים, לכן רואים אנו חובה גמורה לבער הרע והטיפשות בקירבנו.

וקודם נקדים את דעתם של הנבערים: הואיל והטקסט המקראי מן האלוהים הוא, הרי שאינו מן הנמנע שיצפין צפונותיו בדרכים שונות ומגוונות וכדרכו של האלוהים מגלה הוא ליחידי סגולה את הצפנים. צא וראה שבמקרה שלנו גילה הוא יתברך לאנשים שומרי תורה ומצוות אך לא מבני העלייה, ואין צורך לומר שאינם נכללים בכלל תלמידי חכמים ואף אין לחשוד בהם, שרוח הקודש שרתה עליהם. אך זאת היתה באומנה איתם, חכמת הגויים והמצאת המחשב והתוכנה שיכולה לדלג בין האותיות של ספר התורה. הלכו והחלו להשתעשע בדילוגי התוכנה ולקיים בגופם את הכתוב "לולי תורתך שעשעי" (תהילים קיט' צב'). נהיית להם תורת שעשועים לתורת הבלים, ואנו נפריך כל עניין זה מכמה טעמים כאשר כל טעם לבדו יספיק להפריך את כל תורת הדילוגים כולה.

1. ספר התורה (חמישה חומשי התורה) שהוא לפנינו כיום ואשר על פי גירסתו מדלגי הדילוגים סומכים כל מעשיהם אינו הטקסט המקורי המדויק לאותיותיו כפי שנמסר ממשה ליהושע וכו' והוא מגמרא ערוכה במסכת קידושין דף ל' ע"א "אנן [אנו] לא בקיאין בחסרות וביתרות". הרי עדות מן התלמוד שאין הטקסט שלפנינו תואם במדויק את הטקסט

שהיה לפני הקדמונים, וכך כתב המאירי "וזה שאנו מוצאים תקונים ביד הסופרים שעל פיהן אנו סומכין בכתיבת ספר תורה אינם אלא כפי מה שמצאו בספרים המוחזקים המדויקים, לא שיהא הדבר ברור כל כך, ומתוך כך אני חוכך להקל בענין זה שלא לפסול ספר תורה".

ובעניין דיוק המסורה עיין בקונטרס דעת אמת גליון 9, וכן בספר "המקרא ואנחנו" (בעריכת פרופ' אוריאל סימון) ובמיוחד במאמרו של פרופ' מנחם כהן "האידאה בדבר קדושת הנוסח לאותיותיו וביקורת הטכסט".

הרי הדבר ברור שאם חסירה אות אחת או יתירה אות אחת באמצע הדילוג, כל ענין הדילוגים נעלם ונמוג כעשן. שהרי מספר האותיות שונה היה בתורת משה בסיני ואם יש צפונות בתורה ודאי ששם נצפנו הללו ולא במה שבידינו היום. ואם כך, מה נקפץ ומה נדלג באותיות ששובשו באלפי שנות שינוי של חסרות ויתרות?

2. ולעצם עניין הדילוגים הרי הדבר ברור לכל בר דעת שמאוסף אותיות רבות אפשר לדלג ולהוציא מילים כיד המדלג הטובה.

מדרכנו שאין אנו אומרים דבר ללא בדיקה ועיון, עמדנו ורכשנו לנו שתי תוכנות דילוג, אחת של ספר התורה והשנייה של ספר מלחמה ושלום (בתרגום ל. גולדברג, ספריית הפועלים מרחביה. וראוי לכל מבקש אמת לרוכשם).

ובתוכנות אלו לפני מציאת המילה הנדרשת יש מקום המראה כמה פעמים באופן הסתברותי תמצא המילה בטקסט על פי ההסתברות הסטטיסטית, ולאחר הבדיקה בשתי התוכנות אכן תמצא תמיד קרבה בין מספר האפשרויות (שמראה התוכנה מראש) למספר המילים שנמצאו בפועל בהפרש קטן שאינו מתרחק מכללי החישוב. והרוצה לבדוק יעשה כן בכל התוכנות הקיימות ויווכח כי כנים דברינו ונכונים. אכן כבר קדמונו בעניין זה טובים ורבים, ועיין במדור "ספרים" בעיתון הארץ מה - 3.9.97 מאמרו של אלכס לובוצקי (פרופסור למתמטיקה וח"כ מטעם הדרך השלישית), "השקפתי כיהודי שומר מצוות גורמת לי להתקומם נגד השימוש בתנ"ך כבכדור בדולח מנבא עתידות".

וכן ברי סיימון (פרופסור יבמ של פיסיקה תיאורטית ומתמטיקה באונברסיטתCALTECH) שאף הוא שומר תורה ומצוות כתב מאמר "מבט ספקני בקודים שבתורה" והוא אומר "ניתוח זה הביא אותי לדעה כי ישנן סיבות רבות להטיל ספק בטענה שקיימים קודים מוסתרים בתורה כפי שמוצג ע"י קבוצות אלו (אליהו ריפס ודורון ויצטום).

וכן פרופסור מיה בר הלל אשר כתבה מאמר בכתב עת גלילאו (גליון 25, 1997) "לדלג אפשר גם במלחמה ושלום" יחד עם ד"ר דרור בר נתן וד"ר ברנדן מקיי.

3. המחזירים בתשובה למיניהם קפצו על המציאה ובלי לבחול בשום שיטה אם כשרה היא או פסולה הלכו והוציאו ספרים בשבח הדילוגים.

והואיל ומטרת ההחזרה בתשובה מן המצוות הנעלות היא לא בחלו אף בשקר. אנו נביא דוגמא אחת ואתה הקורא הישר תקיש לשאר. בספרו של הרב מרדכי נויגרשל "מסע אל פיסגת הר סיני", עמוד 169, מביא ציור של מנורה עם חמישה קנים ובהם המילה "תורה" שנמצאה על ידי דילוגים של אותיות. "לפנינו תמונה סימטרית" כדבריו, בתחילת כל חומש ובסופו. הפלא ופלא, רק בעיניך תביט ותראה תורה אלוהית אשר גילתה צפונותיה, כי המילה "תורה" נגלית בדילוגים כ"כ מדויקים ונפלאים באופן סימטרי מדויק, כיאות לסודות האלוהים.

אבל כשבדקנו את דבריו מצאנו שנויגרשל פשוט שיקר בסיפרו (ובבדיקה קפדנית התברר אף שהרב הזה מודע לשיקרו ואעפ"כ אינו משנה את גירסתו בספר הנ"ל).

האחד - שדילוגי המילה "תורה" לא נמצאו כלל באופן הסימטרי כטענתו. בספרי בראשית ושמות אכן מתקיים הדילוג מן האות תיו הראשונה שבספר אבל כלל לא מן האות תיו האחרונה בספר. בספר במדבר, למשל, הדילוג נמצא רק מהאות השלישית ובספר דברים מהאות השמונה עשרה מתחילת הספר ולאחר שעברו עשרות אותיות תיו אשר מהן לא צמח לו, לנויגרשל, הדילוג המבוקש. וכשבדקנו את סופו של כל חומש, מצאנו שבספר במדבר ודברים נמצאו הדילוגים כשני פרקים לפני הסוף ובבראשית ושמות פרק אחד לפני הסוף. אכן, סימטריה מופלאה ממש. אך כדרכם של כת השקרנים שמרחיקים עדותם, לא ציין הרב בספרו את הפרקים והפסוקים בבמדבר ודברים אשר מהם מתחילים הדילוגים (כמו שעשה בקול גדול בספר בראשית).

השני - והוא חמור הרבה מהראשון. הדילוג שציין הרב בספר דברים הוא של 48 ולא כמו שכתב בספרו 49. מה עשה נויגרשל? שיקר במצח נחושה ואמר שהדילוג 49 קיים. איך לא יבוש? אולי סמך על בורותם של קוראיו המכוונים לעשות תשובה.

שכח הנ"ל את דברי חכמים בסוטה מב' ע"א "כת השקרנים אין מקבלים פני השכינה". ודבר נוסף ששכח "כל מילתא דעבידי לאגלויי לא משקרי בה אינשי" ואפילו אדם החשוד בדבר (בכורות לו ע"א). והנה כמחזיר בתשובה, שחשוד על שיטות שקר להשיב לבבות ישראל לאביהם שבשמים, היה צריך להזהר בדבר שעשוי להתגלות. כיון שלא עשה כן, נמצא מערער דברי חכמים ועושה גם אותם פלסתר במעשיו הרעים.

וכדי להוכיח שאין בדילוגים אלה צפונות לקחנו את תוכנת הדילוגים של מלחמה ושלום (מתחילת הספר עד האות ה - 78064) ואת תוכנת הדילוגים של ספר בראשית שיש בהם מספר אותיות זהה (78064 אותיות), הקשנו את השם המפורש יהוה ביקשנו שימצא בדילוג של 49 (הוא מספר הפלא של נויגרשל) ונדהמנו מן התוצאות. בספר מלחמה ושלום נמצא 17 פעמים השם המפורש, ואילו בספר בראשית נמצא רק 9 פעמים, ואתה הקורא ההגון חשוב נא מה היו עושים המחזירים בתשובה אם היה המקרה הפוך. הרי היו יוצאים בתופים ובמחולות ומכריזים נפלאות הדילוגים מעל כל גבעה ותחת כל עץ. אך אנו שיודעים שיד המקרה נקרתה כאן ודאי שאין אנו אומרים כי כיון שספר מלחמה ושלום צפן את השם המפורש הרבה יותר מספר בראשית לכן הוא הוא ספר הצפונות והנפלאות. והבן זה היטב.

4. פונים אנו לרבנים שהכניסו עצמם למיטה חולה זו וכתבו דברי הסכמה ותמיכה וביניהם הרב הגאון שלמה וולבה שליט"א והרב הגאון שמואל אויערבך שליט"א (עיתון "משפחה", גליון 407 מ - 8.7.99).

חכמים, הזהרו בדבריכם שהם מביאים לדבר תקלה קשה. דעו שאם ניתנה רשות והסכמה לדלג בתורה ולייחס לה צפונות אלוהיות, הרי שניתנה לכל העולם וגם לנוצריים רח"ל ניתנה. עכשיו בואו וראו את אסון ההבל. רק צריך הנוצרי להקליד את המילה ישו ולבקש מן המחשב שידלג אותן 49 אותיות של נויגרשל וימצא את ישו "הרמוז" בתורה. והנה זה דבר מסוכן מאין כמוהו כי אכן ישו "נמצא צפון" כביכול בספר התורה. ואם לא די בכך, נראה שהפסוקים שבהם נמצא ישו מוצפן, גם רומזים כביכול במשמעותם על ישו ואבוי לנו מהבל דילוגים כזה. וכאילו לא די בכל אלה באים הדברים הללו בראש כל ספר מספרי החומש בדיוק כמו בדברי נויגרשל והסכנה רבה לכל האוחז בהם. ודוק

בראשית ב' ז' "וייצר יהוה אלהים את האדם עפר מן האדמה ויפח באפיו נשמת חיים" ואם תדלג 49 אותיות מהאות יו"ד של באפיו תמצא ישו, ועוד בפסוק המדבר על נפיחת נשמת חיים בגויה המתה.

שמות ב' א' "וילך איש מבית לוי ויקח את בת לוי" דלג מהאות יו"ד 49 אותיות ותמצא ישו, ושוב בפסוק המתחיל לספר על לידת משה רבנו ובדיוק על פי אמונת הנוצרים ישו מחליפו של משה רבינו.

ויקרא א' יז' "ושסע אתו בכנפיו לא יבדיל" דלג מהאות יו"ד 49 אותיות ותמצא ישו, ושוב בדיוק במילה בכנפיו הרומזים כביכול על כנפי השכינה רח"ל.

במדבר ב' י' "דגל מחנה ראובן תימנה לצבאתם" דלג מהאות יו"ד 49 ותמצא ישו, ושוב בדיוק בדגל ראובן בכור יעקב שבכורתו נלקחה ממנו רמז שעתידה בכורה לשוב אל מי שניטלה ממנו.

דברים ב' ל' "כי הקשה יהוה אלהיך את רוחו... למען תתו בידך כיום הזה" דלג מהאות יו"ד 49 ותמצא ישו, ושוב רמוז בפסוק כי אלה אשר הקשו לבבם ינתנו בידיו. והדעת נחרדת לחשוב מה יאמרו הנוצרים, מי הם אלה שהקשו לבבם ובידיו של מי ינתנו לבסוף.

ואם בסימטריה של נויגרשל עסקינן בא וראה איך בדיוק לשיטתו כל "גילויי ישו" נמצאים בפרק ב' שבכל חומש (המורה כביכול על הפרק השני באמונת הבורא והנהגתו - ברית חדשה מחלפת ברית ישנה) מלבד חומש ויקרא האמצעי שרמוז בפרק א' כיאה למרכז התורה.

הנה מצאנו באיזה גליונות עוון שלהם את הדבר הבא - בדילוג של שלוש אותיות (רמז לשילוש הנוצרי) נמצא ישו "צפון" בדיוק בפסוק העוסק בכהן המשיח (ויקרא כא' י'):

נמצא "הן דם ישוע אשה". ("אשה" על דרך הקרבן הנשרף על המזבח).

את זאת יעשו הנוצרים בתועבות הדילוגים של נויגרשל ריפס וויצטום וחבר מריעם.

אין צריך לומר שאנו דוחים את דת הנצרות מכל הלב ולא הבאנו את אלה, אלא כדי להראות את שטויות הדילוגים והסכנה הטמונה בהם שכל כת תתחיל לדלג ולהוכיח דתם והבליהם.

בואו וראו דבר נוסף וגורו לכם פן תתנו ידכם לדברים שכאלה:

אם ניתנה רשות לדלג בספר התורה ניתנה רשות לדלג בספר מלחמה ושלום. בא וראה תוצאות הדילוג. לקחנו שמו של יצחק רבין, בגימטריא 470, והוספנו את שני שמותיו, יחד 472, וביקשנו מתוכנת הדילוג שתדלג 472 אותיות לראות מה "מרמז או צופן" טולסטוי. "נחרדנו" מהגילוי. נמצאו שני דילוגים: האחד רבין מת והשני פרס חי, והדבר "מדהים". בדיוק בספר מלחמה ושלום שמייצגים את רבין כרמטכ"ל ששת הימים (מלחמה) ופרס שהחל את תהליך השלום (ושלום) רמוזים שני אישים אלו בדילוג של גמטריא של שמו של רבין, ורמז על מותו של רבין, ואולי אף רמז שהמלחמה תיפסק והשלום יחיה.

הנה לך האדם החושב והמתבונן, שעם תוכנת דילוג תוכל תמיד "למצוא" את כל אשר חפצת ולהמציא לך סיפור שיתאים לרצונותיך ויכיל את הבל הדילוג ותעשה בו ככל העולה ברוחך. אבוי לרמאים העושים דברים אלה פח יקוש לפתאים ואבוי שבעתיים לרבנים פותים המחזקים ידיהם בהבל מסוכן זה.

וכך נאמר אנו אל הרבנים הנ"ל שכשם שקיבלתם שכר על הדרישה כך תקבלו שכר על הפרישה והוא כמבואר במסכת קידושין נז' ע"א "שמעון העמסוני היה דורש כל אתין שבתורה כיוון שהגיע לאת ה' אלהיך תירא פירש, אמרו לו תלמידיו: רבי, כל אתין שבתורה מה תהא עליהם? אמר להם: כשם שקיבלתי שכר על הדרישה, כך קבלתי על הפרישה".

© כל הזכויות שמורות לכותבי המאמרים המקוריים בלבד!

האתר פותח על ידי אליעד כהן