הנה שאלה גדולה: האם קאוצינג (Coaching) זה צורך בסיסי או מותרות? לא רק גדולה, אלא גם מעניינת במיוחד. רבים מכם ודאי מאמינים כי קואצינג (Coaching) זה מותרות, חלקכם נוטים לחשוב בצורה אחרת ולטעון כי קאוצ'ינג (Coaching) הוא צורך בסיסי של האדם. אני בטוח ששאלה כזו, אם הייתה עולה בחדר בו יושבים המון אנשים, הייתה מעלה שיח דברים סוער ומעניין. אז מה אתם אומרים? בואו נבחן את זה...

קאוצינג (Coaching) משני צדדי הויכוח

מצד אחד, אני מסכים אתכם לחלוטין שבמקרה של הישרדות, בו אין לאדם מה לאכול, כמובן שאת הכסף שכבר יש לו, עדיף להקצות לאוכל ומחסה, זה ברור! יתרה מכך, קואצ'ינג (Coaching) לא עובד כשהאדם נמצא במצב של הישרדות. על זה נאמר: "אל תדבר עם אדם על אלוהים, לפני שאתה מאכיל אותו".

מצד שני, אפשר להסתכל על זה מהכיוון ההפוך. אם נשים רגע את הצרכים הממש ממש בסיסיים בצד, קואצ'ינג (Coaching) יכול לבנות את הבסיס שיאפשר לאותו אדם להשיג את כל מה שהוא רק רוצה. האם יש פה מקרה של הביצה והתרנגולת? אני מאמין שהצורך בדבר הזה שנקרא קאוצ'ינג (Coaching) מונע על ידי צורך בסיסי ביותר - הצורך של החיים בגדילה, הצורך בהצלחה, הצורך בהתפתחות אישית.

מקור הצורך ב - קואצ'ינג (Coaching)

הצורך של האדם בהתפתחות אישית ובצמיחה זהה לחלוטין לצורך של העץ לצמוח. זרע נופל לתוך האדמה, מזנק לפעילות, ותוך כדי פעולה של חיים מייצר מאה זרעים נוספים. חיים, על ידי תהליך של חיים משכפלים את עצמם. המטרה היא לעולמים להפוך ליותר. זה מוכרח לעשות כך, אם זה רוצה להמשיך להיות בכלל. בעולם החיות, התפתחות נגרמת על ידי אספקת יתר של חיים. כאשר יש לאורגניזם יותר חיים מאשר יכולים להתבטא בתפקודים של המימד שלו, הוא מפתח את האיברים של מימד גבוה יותר ואז זנים חדשים נוצרים. לעולם לא היו נוצרים זנים חדשים, אם לא היו אורגניזמים אשר היו ממלאים מעל ומעבר את מקומם. הצורך הבסיסי והטבעי ביותר של האדם, בין אם הוא מודע לכך ובין אם לא, זהו הצורך בגדילה ובהתפתחות. קאוצ'ינג (Coaching) עונה על הצורך הבסיסי הזה.

אתה יכול לאבד את כל מה שיש לך ועדיין להישאר מי שאתה

אתה יכול לאבד את כל מה שיש לך ועדיין להישאר מי שאתה. קואצ'ינג (Coaching) ברמה המקצועית ביותר, מסייע לבנות אותך חזק יותר ומסוגל יותר להתמודד עם החיים. קואצ'ינג (Coaching) ברמה כזו, מקנה לך את "הדברים" שמאפשרים את כל הדברים האחרים. אם ניקח את הדוגמא של כסף, בן פרנקלין אמר שעושר הוא מצב שבתודעה ואם אדם מרוקן את ארנקו לראשו, אף אחד לא יוכל לקחת את זה ממנו. קאוצ'ינג (Coaching) הוא תחום שמפתח ומרחיב את התודעה ואת הקשר והשליטה בין המודע לבין הלא מודע. קאוצינג (Coaching) עוסק בבלתי נראה אשר משליך על הנראה.

קואצינג (Coaching) מסייע לבניית "האדם השלם"

על מנת להיות אנשים שלמים ומאושרים באמת, עלינו להתפתח במספר מישורים: במישור הפיזי, במישור הרוחני, במישור המנטאלי ובמישור הרגשי. קואצינג (Coaching), ברמות המקצועיות ביותר, מחולל תהליך של צמיחה אישית המתבטאת בכל ארבעת המישורים שהוזכרו.

קואצ'ינג (Coaching) - למה אי אפשר לבד?

זה נכון שהמענה הטריוויאלי ביותר לצורך של האדם בגדילה, זה התפתחות אישית וזה נכון שגם תהליך קואצינג (Coaching) תלוי במידה רבה בעבודה עצמית של המתאמן. אם כך, אתם ודאי שואלים: למה אני לא יכול לאמן את עצמי? ובכן, אדם יכול להשקיע, ומנקודת מבטי אפילו חייב להשקיע בהתפתחות אישית ובעבודה על עצמו, על מנת ליצור שיפור עצמי ולהיות יותר ממה שהוא. אם אדם משקיע בהתפתחות אישית, הדבר ישתלם לו בצורה בלתי רגילה. אבל, למי מכם ששואף להצליח ברמות הגבוהות ביותר, למי מכם ששואף להיות יותר, לעשות יותר, להשיג יותר ולחוות יותר, למי מכם שלא מוכן להסתפק בפחות מאשר הגשמת מלוא הפוטנציאל שלו - אני בהחלט ממליץ להסתייע במאמן מקצועי. למה? זוהי לדוגמא אחת הסיבות העיקריות:

"אתה לא יכול לראות את התמונה כשאתה בתוך המסגרת" (Les Brown)

לסיכום, זה עניין של נקודת מבט אישית

אני אסכם את דבריי בכך שאומר שאני יכול להבין גם את אלה מכם הסבורים כי קואצ'ינג (Coaching) זה מותרות וגם את אלה מכם הטוענים כי קאוצ'ינג (Coaching) זה צורך בסיסי, או יותר נכון מענה על צורך בסיסי. אני טוען כי קואצ'ינג (Coaching) עונה על צורך בסיסי מאוד של האדם ויש אנשים שמודעים היטב לצורך הזה, אלה הם אותם אנשים שודאי יסכימו איתי. ויש גם אנשים שפחות מודעים לצורך הזה שאני מדבר עליו, וקרוב לודאי שהם פחות יסכימו אותי, וזה בסדר גמור כמובן. אני מאמין גם שלא כל אדם הוא בר - אימון, יש פרמטרים מאוד ברורים הקובעים מי הוא כן בר - אימון {כלומר, מתאים לתהליך קאוצינג (Coaching)} ומי אינו. במרבית המקרים, אלה שכן מזהים את הצורך ומודעים לצורך, הם גם האנשים ברי האימון (Coachable People).

קואצינג (Coaching) - צורך בסיסי או מותרות? מה דעתך?