אומץ היא תכונה אנושית המגלמת את היכולת להתמודד עם פחד, כאב, סכנה, אי - ודאות או איום. ניתן לחלק את ביטויי האומץ ל"אומץ פיזי" - היכולת להתמודד עם כאב פיזי, סבל גופני וסכנת מוות ול"אומץ מוסרי" - היכולת להביע דעה לא פופולרית או להתמודד עם ביקורת, בושה, שערורייה ורפיון ידיים.
תוכן עניינים:
1 תאוריות של אומץ
2 אומץ אזרחי
3 ראו גם
4 קישורים חיצוניים
תאוריות של אומץ:
אומץ כמידה טובה נידון בהרחבה בספרו של אריסטו, האתיקה הניקומאכית. היעדר אומץ מניב פחדנות, ואילו עודף אומץ יוצר פזיזות. לאומץ פיזי ומוסרי ערך רב במילוי תפקידו של חייל ושל שוטר. תכונת האומץ היא קיבלה ביטוי גם בחיי הדת, לעתים עד לדרגה של קידוש השם ביהדות וקדוש מעונה בנצרות. אומץ הוא בין ארבע הסגולות המרכזיות בדת הקתולית. בזרם הקתולי והאנגליקני של הנצרות אומץ הוא בין שבע המתנות שניתנו לבני האדם על ידי רוח הקודש.
הגדרתו של המונח אומץ משתנה בין תרבויות שונות ובין אנשים שונים. יש המגדירים אומץ כהיעדר פחד במצב שבו בדרך כלל מתעוררת תחושת פחד. אחרים טוענים כי אומץ בא לידי ביטוי דווקא אצל אלה החשים פחד ומצליחים להתגבר עליו.
אומץ אזרחי:
אומץ אזרחי (המכונה לעתים "אומץ חברתי") לובש הגדרות רבות ומגוונות אולם בדרך כלל מתייחס למצב שבו אזרחים מתייצבים למחות ולנסות לשנות מצב הנחשב בלתי צודק ורע, זאת בידיעה כי תוצאות מעשיהם עלולות להוביל למותם, לפציעתם, או לכל תוצאה שלילית אחרת.
בארצות רבות, ביניהן צרפת וגרמניה, אומץ אזרחי נדרש על פי חוק: בנסיבות שבהן מבוצע פשע באופן פומבי, הציבור נדרש להגיב, בין אם על ידי פניה לעזרת השלטונות, או על ידי התערבות בנעשה. אם הפשע מבוצע בתחום הפרט, העדים למעשה הפשע חייבים לדווח עליו, או לנסות ולמנוע את המשך ביצועו. האומץ החברתי מבוטא גם בבתי הספר כאשר ילד אחד מגן על חברו.