מאמר קצר על תודעה מרחב התודעה וכוח התודעה חשוב רק לומר במשפט שהמאמר כתוב בצורת משלים החומר ממנו עשויה המציאות היא מחשבה במאמר זה נבין איך לפתוח מפתחות לתודעה ועל ידי כך נוכל לחולל כל מציאות

מרחב התודעה הוא מרחב אין סופי אנחנו חיים ברוחב פס מסוים של התודעה

באופן כללי יש כמה דברים פשוטים שצריך להבין על תודעה קודם כל קודם כל אפשר לחשוב על תודעה כמו פירמידה בראש יש נקודה סינגולרית שמאחדת בתוכה באופן הרמוני את כל התודעה באופן שאי אפשר לכתוב על אף דף של מחשבה וככל שאנו יותר קרובים לארץ גודל החשך והפירוד גדולים כלומר הפירמידה משולה לאות בָּ שהגימטריה שלה 2 ובתוכה יש נקודת האחדות כלומר האות בָּ היא הנמשל עצמו ומי שמבין את אותו הנמשל מסוג לחולל כל מציאות בכל אופן התודעה בנקודת האחדות משולה לשלג צח ולבן שכל מחשבה שמתחוללת מאותו השלג מסוגלת לשנות את כל חוקי הטבע.

אנו חיים בתוך חלל אין סופי של תודעה אבל המוח שלנו הושך אותנו בחזרה למציאות הראלית השאלה שכל בעל דמיון שואל את עצמו איך אני משתחרר מכוח המוח ולהתחבר לשעה קלה לארץ הפלאות.

כלומר הרעיון הוא לקחת חומר חזק שהוא יכול להכניס אותנו לטיסת מסלול סביב המוח ואחר כך לחזור בשלום אל תוך האטמוספרה של התודעה ולנחות בקרקע בשלום מי שעוד לא הבין מאמר זה הוא מאמר שמדבר על השימושים החיוביים שאפשר לעשות אם שימוש נכון בחומרים מעוררי תודעה.

ברור שכמו שחללית שרוצה לחדור בשלום לאטמוספרה צריכה כללים ברורים ככה מי שרוצה לטוס לארץ הפלאות על ידי חומרים כמו אל אס די ועוד חומרים נחמדים צריך ללמוד איך נכנסים בשלום לחלל העומק ואיך חוזרים בשלום ברור שצריך להבין איזה דלת פותח כל חומר כמובן שצריך לדעת מה מסלול הטיסה וטיפש מי שמעיף עצמו לחלל בלי הבנה של מה שהוא עושה.

דבר ראשון המטרה הסופית בלקיחת חומרים היא לפתוח שערים עד למצב שנוכל לחולל כל מציאות בכוח המחשבה ולשם כך אנו צריכים להתחבר לתדר התודעה הנכון בשביל לחשוב מחשבה שמסוגלת לחולל מחדש את חוקי הטבע צריך להתחבר לתדר מסוים ולאחר שאנו מחוברים לאותה נשמה האור שמאיר לנו מאפשר לנו לחולל מציאות כפי שפרעה ברא בכח המחשבה שלו את כל הפירמידות במצרים.

אפשר להמשיל את המציאות שאנו חיים למציאות של אסיר שכבל את עצמו לאזיקים התודעה היא הכל והיא יצרה את המציאות שהיא עצמה כבולה לכללים של המציאות שהיא עצמה יצרה לטוב ולרע לדעתי פרעה ידע איך להשתחרר מותם האזיקים ועל ידי כך הוא היה מסוגל לבנות את אותם פירמידות יש לי מספר תאוריות אבל בכל אופן ברור דבר אחד שלא ברור איך בנו את הפירמידות אם הטכנולוגיה שהיה באותה תקופה שאפילו היום בטכנולוגיה המודרנית לא יהיה פשוט בכלל לבנות פירמידה כמו שיש במצרים.

שאלה נוספת שאני שואל את עצמי זה האם התודעה היא דבר פרטי האם כל שנמצא במרחב התודעה שלי הוא שלי ודבר שני איך אפשר להמשיל את התודעה לבניין דירות.

לאחר הרבה התבוננות הבנתי לעצמי שכל המציאות זה תודעה שנמצאת בהרבה מצבים של הרמוניה בכל רוחב הספקטרום האין סופי של המציאות.

המוח של כל אדם הוא עצם בעל מסה עצומה שמעקם את מרחב התודעה וגורם לנשמות ומחשבות לרחף סביב אותו המוח כאשר לכל מוח יש תדר מיוחד לו כאשר זה תדר הפרטי שלו ובנוסף לכך יש את התדר הציבורי כלומר בתודעה יש את רשות היחיד ורשות הרבים כלומר לא כל מה שנמצא אצלי במוח הוא שרשות שלי כלומר אם אני לדוגמה עובד במקום שיש שם מידע מסווג המידע שיש אצלי במוח כלומר במרחב התודעה שלי הוא לא הרכוש הפרטי שלי כלומר במרחב התודעה יש מחשבות שמחולל אותם מחשבות זה התודעה משורש נשמתי ויש מחשבות ששייכות לנשמות אחרות כלומר התודעה היא בסך הכל חלל אין סופי שבו נמצאת כל המציאות וכל החיים כולם.

בכל מקרה כאשר אני ממשיל את התודעה שלי לבניין דירות אני מבין שאני יכול לעשות בבית שלי קולות ולשמוע מוזיקה כל זמן שאני לא מפריע לשכנים כלומר אני שואל את עצמי למה רוצים לקבוע לי מה אני יעשה במרחב התודעה הפרטי שלי כלומר בחלק שלי בעולם הבא כפי שכבר נאמר לכל ישראל יש חלק לעולם הבא ולפי מיטב הבנתי מדובר בחלק שלי במרחב התודעה בחלק המיוחד שלי ששם אני המרכז זה הוא הגן עדן שלי.

אין ספק שיש בגן העדן רשות הרבים ושם וברור שרשות היחיד נותנת אופי גם אל תוך רשות הרבים אבל ברור ובכל זאת כמו בכוס היין שאני יכול לתת צליל קטן במגע והכוס לא תישבר אני מסוגל לתת מכת פטיש חזקה ולגרום שכוס היין תישבר וכל הטעם הסודי שלה יעלם למקום נסתר לכן אני חושב שצריך בכל מה שקשור לסמים לקבוע מדיניות של סבירות אי אפשר לאסור על אנשים להשתמש במריחואנה כי ברור לכולם שבשטח הפרטי שלי של התודעה שם אני אמור להיות הריבון המרכזי וברגע שרשות הרבים רוצה לנכס גם את רשות היחיד לעצמה יש לנו מצב בו זכויות האדם נרמסות והדמוקרטיה הופכת ללא יותר מאשר שם חסר משמעות ראלית.

השאלה שצריך לשאול היא איך אפשר לתת לכל אדם את המרחב הפרטי שלו ומצד שני לשמור שברשות הרבים יהיה כללים אחרים ברשות היחיד אפשר ללכת ערומים אבל ברחוב שנמצא ברשות הרבים הדבר פסול.

כלומר אותו כלל שיש בנוגע ללבוש צריך להיות בנוגע לסמים במרחב הפרטי שלי כלומר ברשות היחיד שזה הבית שלי זכותי לקבוע את הכללים אבל ברחוב יש כללים אחרים לדעתי אחת הבעיות המרכזיות במשטר הוא שהוא רוצה להיות הריבון על כל הרשויות דבר שהוא פסול בעיני מכל וכל בנוסף לכך אני שואל את עצמי האם המטרה שלנו היא לקבוע לילדים שלנו איך לחשוב במרחב התודעה שלהם או שהמטרה שלנו היא לאפשר לילדים שלנו לעצב את האישיות שלהם לדעתי צריך איזונים ברור שכל אדם חייב לעצב את האישיות שלו אבל האם לא ללמד טייס איך לטוס לפני שהוא עולה על מטוס האם לא נכון ללמד מהנדס הנדסה לפני שהוא הופך למהנדס והנקודה פשוטה לדעתי צריך לעזור לילד לבחור מסלול אבל בשום שלב אני לא חושב שצריך לבחור לילד איך לעצב את התודעה שלו לדעתי צרך ללמד ילד איך לחולל מחשבות בתדר שהילד רוצה כאשר התפקיד של המחנך זה ללמד את הילד איך ללמוד כלומר עיקר החינוך צריך להיות באופן בו אנו מאפשרים לבני הדם לחנך את עצמם ורק במקרים חריגים צריך לחדור לרשות היחיד ולקבוע שם את הכללים.

בכל אופן ברור לי ששלטון החוק הפך לארגון פשע שרוצה לכבוש לי את מרחב התודעה הפרטי שלי על ידי איסור עישון מריחואנה או שימוש באל אס די ועוד לדעתי הדבר הראשון שצריך לעשות הוא להסביר לאנשים שלכל אדם יש מרחב תודעה פרטי ששם מותר לו לעשות כל מה שהוא רוצה בתנאי שהוא לא פוגע בתודעות אחרות או במרחב התודעה הציבורית ברור לי ששימוש באל אס די לא פוגע לא בתודעות אחרות ולא במרחב התודעה הציבורי אז למה אסור לי להשתמש באל אס די למה מצד שני מותר לפרסם פרסומות שחודרות למרחב התודעה הפרטי שלי ועושות לי נזק האם פרסומות חוצות ברשות הרבה היא לא סם הרבה יותר מסוכן מאשר מריחואנה אל אס די או חומרים אחרים שאני לוקח למרחב התודעה הפרטי שהוא המקום שלי וזה החלק שלי בעולם הבא