שנים התהלכתי בעולם עם לב סגור
כי כאב מידי להרגיש, כאב מידי לחוות בכל החושים
זה היה מסוכן מידי עבורי לפתוח את הלב
אבל אז זה קרה...
כך תזהו אם הלב שלכם סגור (ותפתחו אותו)
מרכז הלב שלנו, מהווה חיבור בין הגשמי לרוחני, בין אדמה לשמיימי.
הוא נמצא במרכז בית החזה, ובניגוד למה שנהוג לחשוב - זה לא הלב הפיזי שלנו.
אפשר לדמות את זה ללב הרוחני שלנו.
ההודים מכנים את המרכז הזה "צ, אקרה" - מקום שבו מתערבלת האנרגיה מהבסיסים התחתוניים עם הבסיסים העליונים.
במילים פשוטות - מרכז הלב הוא המקום שבו מסתנכרן המידע שמגיע מההיגיון (השכל) לבין המידע שמגיע מהבטן (האינטואיציה)
אך מה קורה כשמרכז הלב סגור?
סיפטומים של לב סגור
קושי לשחרר ולסלוח
קנאה
פחד מאינטימיות
מערכות יחסים של תלות
מסתמכים על אישורים מהסביבה
צרוך לרצות בכל מחיר
מחזיקים טינה
סף ריגוש גבוה - לא מתלהבים בקלות
ביקורתיות ושיפוטיות
נתקעים על פרטים קטנים ולא מהותיים
קושי לחוות רגשות כמו עצב שמחה התאהבות - ובכלל קושי לחוות רגשות
גם אם זיהיתם את עצמכם בחלק מנקודות לעיל - אין זה אומר שהלב שלכם סגור תמיד.
גם מישהו עם לב פתוח מאוד בדרך כלל (נדיב, אוהב, רגשן, מלא בחמלה וכדומה)
עלול פתאום לסגור את הלב במצב של טריגר - שמעורר בו זיכרון ישן או טראומה מהעבר.
זה יכול לקרות כי אנחנו לא רוצים להיפגע מאדם אהוב
כי אנחנו מפחדים להיכשל ולא להצליח
כי קשה לנו להרגיש ולקחת אחריות על התחושות שלנו - שוב
בגלל פחדים לא מודעים שלרוב מסתכמים בפחד לא להיות אהובים -
יכול לקרות כי הרגשנו נבגדים
כי אנחנו חווים חרטה עמוקה, אשמה, או כאב עמוק שקשור לפצע מהעבר.
כל אחד מאותם פצעים, מהאמונות שיש לנו על החוויות האלו
שלא הגיעו לריפוי והשלמה מגביל את אנרגיית האהבה בחיינו.
כאשר זרימת האהבה מוגבלת, הלב שלנו - רגשית, רוחנית ואולי פיזית - נסגר בסופו של דבר.
התוצאה היא שיכולת הבעת האהבה שלנו מצטמצמת
והיכולת שלנו לקבל ולתת אהבה - נסגרת או מתבטלת לגמרי.
לרוב זהו תהליך לא מודע, וזה בעצם מנגנון הגנה שבא לשמור עלינו מפני פגיעות נוספת בעתיד.
אני שנים התהלכתי בעולם עם לב סגור. כי כאב מידי להרגיש, כאב מידי לחוות בכל החושים
ובשנתיים האחרונות עברתי תהליך מדהים של פתיחת הלב.
אני ממש זוכרת את הימים שצעקתי במגפון הפנימי
(אקדיש בהמשך פוסט על המגפון הפנימי, אבל במשפט - זה הקול הזה שאנחנו צועקים בפנים ומשדרים החוצה)
צעקתי - "אני מוכנה להיפגע
אני מוכנה להרגיש את כל קשת הרגשות - אהבה אכזבה פגיעה -
הכל!
מבחינתי זה היה אירוע מכונן, שבו הסכמתי לחיות באמת.
כי כשלהב סגור - נכון יש פחות סיכוי שנפגע
כי הרי אף אחד או אף חוויה לא נכנסת לב, לנשמה שלנו.
אז הכל "בטוח".
הכל בטוח אבל הכל מת. זה לא חיים...
אנחנו סוגרים את עצמנו למתנת החיים הגדולה ביותר - אהבה.
ונידונים לחיים ללא אהבה...
כן, נדרש אומץ כדי לפתוח את הלב
אבל הבשורה הטובה היא שזה אפשרי
ואפשר להתחיל ממש עכשיו.
לתרגול מדיטציה לפתיחת הלב
אחרי שתתרגלו את פתיחת הלב, תרגישו יותר חיוניים
תוכלו למגנט חוויות חדשות לחיים שלכם
תרגישו הכל ביותר עוצמה
קשה להסביר במילים את השינוי כי פשוט צריך לחוות ולעבור אותו.
כמובן שכדי לעשות תהליך עמוק ושלם
כדאי לתת ריפוי לחוויות שבגללם נסגר הלב
לקבל כלים שיחזקו את תחושת הערך העצמי
ועוד מגוון שלבים שעושים בטיפול (איתי או עם המטפל שלכם).
אין מדובר במעשה קסם, לפתוח את הלב דורש אומץ
התמדה, ובחירה אמיתית בחיים
אז, במה אתם בוחרים? (-:
בברכת חיים מלאים בריגושים ואהבה אין סופית
שלכם
נטלי