דיאטות... שוב ושוב מתחילים, מצליחים, מפסיקים, נכשלים...
למה את נכשלת? האם לא חבל להתאמץ ולהתאכזב? אולי עדיף לא להתחיל בכלל?
הסוד הוא במעגל! - מעגל המוכנות לשינוי
ודאי לא פעם שאלת את עצמך: מדוע אחרים מצליחים? האם אין לי אופי? למה לפני הבר - מצוה של הבן היה לי קל? למה בקיץ אני מצליחה יותר? ובכן, התשובה היא שהכל ענין של טיימינג, של המוכנות שלך.
כל תהליך של שינוי, במיוחד קשה ותובעני כמו ירידה במשקל, דורש מוכנות - מוכנות נפשית, ממש כך.
היכולת להיכנס לתהליך של שינוי אכן משתנה בין אדם לאדם, אך משתנה אצל כל אחד גם מזמן לזמן. אם תדעי לאתר את מידת היכולת שלך להיכנס ל"משמעת", וודאי תוכלי לחסוך את התיסכול שבכישלון.
נשמע כמו תירוץ טוב... אבל אם תדעי לאתר את מידת היכולת שלך להיכנס לתהליך של הרזיה, תוכלי לפסוע צעד אחר צעד ולהתקדם בקצב שבאמת מתאים עכשיו לך.
להתחיל ביום ראשון, אחרי החגים, לחפש קיצורי דרך, ללכת על דיאטות רעב, כל אלה נסיונות שאינם מבחינים בין מי שמוכן להיכנס לפעולה לבין מי שעוד בודק כמה הוא מוכן עכשיו להתאמץ...
שינוי הרגלי אכילה, כמוהו כמו כל שינוי אחר בהתנהגות.
זהו תהליך ויש לו כמה שלבים קבועים. השלבים הם אוניברסליים. כלומר כל אחת עוברת אותם בדרכה אל השינוי. ההבדלים יכולים להיות באופן ובמשך ההתנהלות בכל שלב.
כלל חשוב הוא שלא ניתן לדלג על אף שלב. היכולת לזהות באיזה שלב אני נמצאת מאפשרת "תיאום ציפיות" והבנה מה נדרש ממני על מנת להתקדם ולהצליח.
מבחינים בחמישה שלבים מרכזיים בתהליך השינוי:
נתחיל דווקא משלב הפעולה, השלב שבו ממש מתחילים דיאטה, ספורט וכו'. זהו איננו השלב הראשון בתהליך אבל אנחנו נוטים לפצוח בדיאטה בשלב זה. כשאת מודיעה לעצמך או לקרובים לך "מיום ראשון אני מתחילה" את קופצת לשלב הפעולה מבלי שעברת אולי את השלבים ההכרחיים הקודמים לפעולה.
לכן כשנכנסים לפעולה בעודנו מצויים מבחינה מחשבתית ונפשית בשלבים מוקדמים יותר בתהליך... במילים אחרות - כשאיננו מוכנים עדיין לשלב "הפעולה"... אין סיכוי להצליח!
השלבים המקדימים את שלב הפעולה הם שלב ההחלטה, שלב מאד קריטי, עליו אנו נוטים לדלג, או לא נותנים לו את כובד המשקל הראוי לקבלת החלטה באמת.
אך עוד לפני ההחלטה - שלבים בהם נמצאים רוב האנשים רוב הזמן... שלבי ההרהור.
אנשים רבים נמצאים הרבה מאד שנים (!) בשלב ההרהור, מתחבטים האם להיכנס לתהליך השינוי, אך אינם מגיעים לכדי החלטה. מחר, אחרי החגים, יום ראשון, כשאסיים ללמוד, אחרי ההיריון, לפני ההיריון הבא, כשאחליף מקום עבודה, כשיהיו לי אנרגיות, כשאחליט שאני באמת רוצה...
ומאחרי חוסר ההחלטיות המאפיין את שלב ההרהור יכולים להתחבא פחד מכישלון, פחד מהצלחה, סף תסכול נמוך או היסטוריה של ניסיונות כושלים.
הרבה שאלות מודעות יותר או פחות פוגשות אותנו בשלב ההרהור: מה יהיה אם אכשל? ומה יהיה אם אצליח? האם אשאר אותה אחת? איך אצליח לשמר את הירידה במשקל, ואם בכלל? אולי עכשיו אין לי מספיק כוחות בשביל לעשות את זה? למה שהפעם זה יעבוד, כשנכשלתי כ"כ הרבה פעמים בעבר?
עיבוד השאלות וההתחבטות (הרהור!) חשובים מאד. דילוג מעל שלב חיוני זה יחזיר אותנו אליו שוב ושוב בכל פעם שניתקל בקושי או בספק.
גם הנפילה היא חלק ממעגל השינוילפעמים די לנו בכך שנכיר מראש בזה שהדרך איננה חלקה. התובנה שיהיו קשיים בדרך, שהינם חלק מהתהליך. קושי איננו יציאה או סטייה מהדרך, הוא חלק ממנה! האין זו תובנה שמכינה אותנו להתמודד עם הקשיים? ואם לא נקרא למכשולים "שבירה" כפי שאנחנו נוהגים בדרך כלל הרי שגם כך נוסיף ליכולת שלנו לעמוד מולם.
תהליך השינוי הוא מעגלי. כל קושי לוקח אותנו שוב להתחלה להרהור, לשאול שאלות ולהערים ספקות וכך הלאה אלא שאף פעם איננו מגיעים לנקודה שבה כבר היינו, תמיד יש באמתחתנו התנסות נוספת, תובנה חדשה.
לכן מעגל השינוי הוא תלת מימדי ונראה כמו ספירלה - אנו סובבים בו שוב ושוב, אך כל סבוב הוא שונה, ואם לא נוציא את עצמנו מהתהליך, נרים ידיים ונתייאש תמיד נהיה במקום גבוה ומתקדם יותר.
את יכולה לנסות לבחון את עצמך - מהי מידת המוכנות שלך לשינוי בהרגלי האכילה? באיזה שלב את נמצאת כרגע?
אנונימי
050-3331-331