מהי זוגיות אמיתית ? ועל הקשרים הזוגיים שיש לאדם בחייו! חלק 1.

אם נרצה עוד להעמיק בעניין נראה, כי בכל רגע ורגע האדם בעצם נפרד מהרגע הקודם ומהמציאות הקודמת ומתקדם ויוצר קשר זוגי חדש עם המציאות שקורת לו בכל רגע. כאשר האדם רוצה עכשיו משהו שהיה לו בעבר ושאין לו אותו כרגע, הדבר דומה לאדם שנמצא בקשר זוגי אבל חושב על בן הזוג הקודם. הקשר הזוגי הקודם אומנם כבר הסתיים, אבל הרגשות והזיכרונות עדיין ממשיכים.

כך גם האדם נמצא כרגע בקשר זוגי עם המציאות שלו, אבל במקום ליהנות מהקשר הזוגי הזה ולעשות אותו לטוב יותר, הוא חושב על העבר ועל קשרים זוגיים קודמים שהיו לו וכבר הסתיימו.

וכשם שכדי ליצור קשר זוגי טוב צריך לעשות התחלה חדש עם בן הזוג החדש ולהסתכל רק קדימה ולא לעשות השוואות לבני זוג אחרים, כך גם אל לו לאדם לעשות השוואות בין העבר לבין ההווה. העיקר הוא להפוך את הקשר הזוגי שיש לאדם בהווה לקשר זוגי טוב יותר, על ידי גישה טובה יותר וכולי.

גם כאשר אדם רוצה כרגע משהו שאין לו אותו ברגע הזה, הדבר דומה לאדם שנמצא בקשר זוגי ורוצה קשר זוגי אחר / טוב יותר, באותה מסגרת זוגית ו/או לפעמים עם בני זוג אחרים. כאשר האדם רוצה לשפר את מצבו, הדבר דומה לאדם שרוצה לשפר את הקשר הזוגי שלו, וכאשר האדם רוצה לשנות לחלוטין את מצבו, הדבר דומה למישהו שנמצא בקשר זוגי, סובל ממנו ורוצה להתגרש.

כל דבר שהיה לאדם ושהאדם נפרד ממנו, הרי שזהו סוג של גירושים, גירושין שלפעמים אתה יוזם אותם, כי אתה נוטש את אותו הדבר מרצון ולפעמים הגירושים קורים לאדם נגד רצונו, כי הוא היה רוצה שזה ימשיך, אבל מה לעשות שבן הזוג השני והמציאות אינם חפצים בכך. והפרידה הזאת יוצרת כמובן פגיעה בכבודו וברצונו של האדם (רצונו של אדם זהו כבודו), מה שיוצר אכזבות וכולי. וכל מה שנכון לגבי התמודדות עם גירושין, נכון גם לגבי התמודדות עם כל פרידה כמובן.

כאשר האדם רוצה משהו שאין לו אותו והוא עושה פעולות כדי להשיג את אותו הדבר, הדבר דומה לאדם שמחפש את הזיווג שלו ועושה פעולות כדי להשיג את אותה מציאות ואת אותו קשר זוגי שבו הוא חפץ.

בנוסף ובמקביל כאשר האדם עושה מאמצים כדי להשיג משהו, הדבר דומה גם לזוג שמנסים להביא ילדים. תוך כדי שהאדם מנסה להשיג את מבוקשו התהליך נחשב להריון וכאשר הוא משיג את מבוקשו המצב נחשב ללידה. כאשר הוא לא מצליח להשיג את מבוקשו ואת המציאות שהוא חפץ, הדבר דומה לזוג שאינו מצליח להביא ילדים (האדם + המציאות = זוג. המציאות החדשה = ילדים. כולם ביחד = משפחה), וכאשר האדם נכשל בדרך להצלחה, הדבר דומה להפלה של תינוק, שהלידה לא מצליחה. עד שמנסים שוב פעם כדי להגדיל את הסיכויים שהיא תצליח.

אם נתבונן עוד נראה, כי כל הקשרים הזוגיים וכל מערכות היחסים שיש לאדם בחיים בכל הרמות, החל מהרמה הכללית שהיא הקשר הזוגי שבין התודעה והרצון של האדם לבין המציאות שלו, ועד הרמה הפרטית יותר שהיא קשר זוגי משפחתי ועד הרמה הקטנה יותר שהיא הקשר הזוגי שיש בין האדם לבין הכוס קפה שלו והזבוב שנע סביבו, כל הקשרים הזוגיים האלו כולם משפיעים אחד על השני. וככל שקשר זוגי אחד בכל רמה טוב יותר, כך גם כל שאר הקשרים הזוגיים של האדם נהיים טובים יותר.

בנוסף כל מה שנכון לגבי קשר זוגי אחד, נכון גם לגבי קשר זוגי אחר. כל מה שנכון לגבי איך למצוא בן זוג ואיך להתמודד עם גירושין, נכון גם לגבי איך למצוא ולהתפטר מהעבודה, איך להצליח ולפרוש מהלימודים, איך להשיג דברים בחיים בכלל, איך להתחיל ואיך לסיים דברים / מערכות יחסים וכולי. ההבדל היחיד הוא בצורת היישום בפועל, בגלל האירועים השונים. אך העקרונות הניהוליים שנכונים לגבי איך להקים חברה מצליחה, נכונים לחלוטין לגבי איך להקים משפחה מוצלחת ונכונים לחלוטין לגבי איך לחיות טוב (המיזם הוא החיים שלך והיזם הוא אתה).

הכללים הם אותה הכללים, העקרונות הם אותם העקרונות, רק צורת היישום בשטח מותאמת לכל אירוע לגופו.

וכפי שכבר התבאר, כי כדי לבדוק האם ועד כמה נכון רעיון כלשהו ששמעת, עליך לבדוק עד כמה הוא ניתן ליישום בכל מצב ועד כמה הוא פשוט ליישום גם במקרים אחרים. כי ככל שהדברים שורשיים יותר, כך הם מתאימים כמובן ליותר מקרים. (בדיוק כמו חוקי הפיזיקה, ככל שחוק פיזיקאלי הוא שורשי / בסיסי / נכון יותר, כך ניתן להגדיר באמצעותו יותר מקרים).

אם נתבונן גם נראה, כי בעצם הגורם הגדול ביותר לגירושין, הוא חוסר הזוגיות שיש לשני בני הזוג בינם לבין עצמם. ככל שהקשר הזוגי שבין האדם לעצמו טוב יותר, כך גם הזוגיות המשפחתית שלו טובה יותר. ככל שלאדם טוב יותר עם עצמו ועם עולמו, כך טוב יותר לאחרים בסביבתו.

ככל שהאדם מופנם יותר וקשה לו יותר לבטא את עצמו בפני עצמו, כך הדבר הזה משפיע כמובן גם על הזוגיות שלו.

ככל שאדם מסוגל יותר לקבל את עצמו ואת חייו בצורה טובה, כך הוא יקבל יותר בשמחה גם את בן / בת זוגו. וככל שהאדם עצבני יותר בעבודה, כך גם זה יבוא לידי ביטוי גם בבית כידוע.

לסיכום: האדם מנהל אין סוף קשרים זוגיים ומערכות יחסים שונות כל חייו כל הזמן ובכל רגע ורגע. כל הקשרים האלו משפיעים אחד על השני. ככל שהקשר הזוגי הראשי שיש לאדם בחיים, דהיינו הקשר של התודעה שלו עם המציאות טוב יותר, כך גם שאר הקשרים הזוגיים / חברתיים / עסקיים וכולי טובים יותר.

וכשם שחשוב מאוד לשים לב עם מי נמצאים בקשר זוגי, כך חשוב מאוד לשים לב עם מה האדם ממלא את מוחו ומחשבותיו. כי מההפריה הזאת של הדברים שהאדם שומע, ממנה נולדים כל המעשים שיש לאדם. וככל שהאדם נמצא בקשר זוגי טוב יותר עם עצמו, כך גם שאר כל הקשרים הזוגיים שבחייו טובים יותר. בהצלחה.

ציטוטים: רבי נחמן מברסלב

כל חיבור בין 2 דברים שיש בעולם נחשב לקשר זוגי

הַדַּעַת מְשַׁדֵּךְ כָּל הַשִּׁדּוּכִים, כִּי כָּל הַשִּׁדּוּכִים הֵם שְׁנֵי הֲפָכִים, וְהַדַּעַת הוּא הַמְתַוֵּךְ בֵּין שְׁנֵי הֲפָכִים

כל התגברות על מכשול נחשבת לזיווג

כָל הַיִּחוּדִים וְהַזִּוּוּגִים הֵם בְּחִינַת בִּטּוּל אִסּוּר בְּהֶתֵּר

קבלת עצה ממישהו - נחשבת לקשר זוגי

הָעֵצוֹת שֶׁמְּקַבֵּל מֵהֶם הוּא בְּחִינַת נִשּׂוּאִין וְזִוּוּג... וְלָמָּה נִקְרָא עֵצָה בִּבְחִינַת נִשּׂוּאִין? כִּי 'הַכְּלָיוֹת יוֹעֲצוֹת', וּכְלָיוֹת הֵם כְּלֵי הַהוֹלָדָה, כְּלֵי הַזֶּרַע. נִמְצָא, כְּשֶׁמְּקַבְּלִין עֵצָה מֵאָדָם, כְּאִלּוּ מְקַבְּלִין מִמֶּנּוּ זֶרַע... וְעֵצוֹת הֵם בִּמְקוֹם נִשּׂוּאִין, בְּחִינַת זִוּוּג הַמַּתִּישׁ כּחַ

קבלת פרנסה ושפע מהעולם נחשבת לזיווג

קָשִׁין מְזוֹנוֹתָיו [של אדם] כִּקְרִיעַת יַם סוּף וְקָשֶׁה זִוּוּגוֹ כִּקְרִיעַת יַם סוּף וגם הַפַּרְנָסָה הוּא בְּחִינַת אִשָּׁה

דיבור עם מישהו, זו בחינת זיווג

דַּע כִּי הַדִּבּוּרִים שֶׁל הָרָשָׁע... מוֹלִידִים... בְּהַשּׁוֹמֵעַ. כִּי הַזִּוּוּגִים נִמְשָׁכִים מֵהַדַּעַת... וְהַדִּבּוּר הוּא הִתְגַּלּוּת הַדַּעַת, כִּי אֵין יוֹדְעִים מַה שֶּׁבַּדַּעַת, אֶלָּא עַל יְדֵי הַדִּבּוּר... שֶׁהַדִּבּוּר מְדַבֵּר מַה שֶּׁבַּדַּעַת

כל מחלוקת נחשבת לגירושין

אֲזַי נִתְקַלְקֵל שְׁלוֹם הָעוֹלָם, וְנַעֲשֶׂה גֵּרוּשִׁין וּמַחֲלקֶת בָּעוֹלָם, הֶפֶךְ הַשָּׁלוֹם

כאשר האדם אינו יודע משהו והוא מנסה להבין אותו, זאת בחינת עיבור. וההבנה היא לידה.

כאשר אדם מנסה להתקדם ואינו מצליח, זו בחינת אישה שאינה יכולה ללדת.

וְלִפְעָמִים יֵשׁ, שֶׁהַמּחִין... הוּא בְּהֶעְלֵם, בִּבְחִינַת עִבּוּר,... כְּשֶׁנִּתְעַלֵּם הַמּחִין, כִּי הֶעְלֵם הַיְנוּ עִבּוּר... "וְכחַ אַיִן לְלֵדָה", כְּמוֹ אִשָּׁה שֶׁתַּשָּׁה כּחָהּ מֵלֵּילֵד... וְהַגִּלּוּי זֶה בְּחִינַת לֵדָה

כל קבלת השפע שיש שהאדם מקבל בחייו - נחשבת ללידה

וִילַדָה, זֶה בְּחִינַת רֶוַח, הַמְכֻנָה בְּשֵׁם לֵדָה... כָּל הָרֶוַח הַמְכֻנֶּה בְּשֵׁם לֵדָה, וְכָל הַמָּמוֹן וְכָל הַהַשְׁפָּעוֹת

הרצון של האדם והמציאות מנהלים קשר זוגי

עַל יְדֵי הַכִּסּוּפִין [רצונות] נַעֲשֶׂה זִוּוּג

להוציא מכוח אל הפועל זו בחינת לידה. והדרך נחשבת לעיבור.

כִּי כָּל זְמַן שֶׁהַדָּבָר בְּכחַ נִקְרָא 'עִבּוּר', כִּי הוּא נֶעְלָם. וּכְשֶׁבָּא מִכּחַ אֶל הַפּעַל, נִקְרָא ' לֵדָה '

כאשר האדם מתחיל לעשות משהו טוב, הדרך נחשבת להריון, ואם הוא נכשל ונפסק באמצע, זה נחשב לנפל.

כְּשֶׁמַּתְחִיל לִכְנס לְאֵיזֶה דֶּרֶךְ הוּא בְּחִינַת הֵרָיוֹן... וּכְשֶׁיּוֹצֵא קדֶם זְמַנּוֹ, זֶה בְּחִינַת נֶפֶל

כששני בני אדם חושבים בדעתם להיות בקשר, גם זהו זיווג

וְאָמַר שֶׁכָּל אִישׁ יֵשׁ לוֹ כַּמָּה וְכַמָּה זִוּוּגִים, רַק שֶׁיֵּשׁ בָּזֶה כַּמָּה בְּחִינוֹת שׁוֹנוֹת וְעִנְיָנִים נִפְלָאִים. כִּי מִכָּל הַדִּבּוּרִים שֶׁמְּדַבְּרִים בְּעִנְיְנֵי הַשִּׁדּוּכִים, אַף עַל פִּי שֶׁאֵינָם נִגְמָרִים, זֶה בְּעַצְמוֹ בְּחִינַת זִוּוּג וְשִׁדּוּךְ.

וְלִפְעָמִים יוֹשְׁבִים בְּנֵי אָדָם בְּבָתֵּיהֶם וְאוֹמְרִים שֶׁרָאוּי שֶׁזֶּה יִשָּׂא אֶת זאת וְעַל יְדֵי זֶה נִגְמָר בְּחִינַת הַזִּוּוּג שֶׁל זֶה הָאִישׁ עִם אוֹתָהּ הָאִשָּׁה. וְלִפְעָמִים בָּאִים שַׁדְכָנִים וּמְדַבְּרִים הַשִּׁדּוּךְ אֲבָל אֵינוֹ נִגְמָר, וְגַם זֶה בְּחִינַת זִוּוּג מִשִּׁדּוּךְ. וּבְוַדַּאי הִיא בְּחִינַת זִוּוּג יוֹתֵר מֵהָרִאשׁוֹן. וְלִפְעָמִים נוֹסְעִים לַעֲשׂוֹת הַשִּׁדּוּךְ וּבְעֵת הַגְּמָר נִפְרָדִים מֵאֵיזֶה סִבָּה. וְלִפְעָמִים נִגְמָר הַשִּׁדּוּךְ וְאַחַר כָּךְ מַפְסִיקִים הַקֶּשֶׁר שֶׁל תְּנָאִים. וְלִפְעָמִים בָּאִין לִידֵי נִשּׂוּאִין וְאַחַר כָּךְ בְּסָמוּךְ נַעֲשֶׂה גֵּט בֵּינֵיהֶם. וְלִפְעָמִים אֵינוֹ נַעֲשֶׂה הַגֵּט עַד אַחַר אֵיזֶה זְמַן וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה כַּמָּה בְּחִינוֹת שֶׁיֵּשׁ בְּעִנְיְנֵי הַשִּׁדּוּכִים וְהַזִּוּוּגִים שֶׁאֵינָם נִגְמָרִים אַחַר כָּךְ, אֲבָל כֻּלָּם הֵם בְּחִינַת זִוּוּגִים שֶׁלּוֹ.

כִּי כָּל אֶחָד יֵשׁ לוֹ כַּמָּה זִוּוּגִים, רַק שֶׁאֵצֶל זֶה נִגְמָר אֵיזֶה זִוּוּג שֶׁלּוֹ עַל יְדֵי אֵיזֶה דִּבּוּר בְּעָלְמָא שֶׁמְּדַבְּרִים מִזֶּה הַשִּׁדּוּךְ. וְלִפְעָמִים עַל יְדֵי אֵיזֶה דִּבּוּר יוֹתֵר אוֹ עַל יְדֵי אֵיזֶה הִתְקַשְּׁרוּת אוֹ נְסִיעָה אוֹ עֻבְדָּא [פעולה] בִּשְׁבִיל הַשִּׁדּוּךְ לְפִי שָׁעָה וְכוּ' כַּנַּ"ל... שֶׁהַדִּבּוּר בְּעָלְמָא שֶׁמְּדַבְּרִים מֵהַשִּׁדּוּךְ זֶה בְּעַצְמוֹ הוּא בְּחִינַת שִׁדּוּךְ. וְכֵן מְבאָר... שֶׁהַדִּבּוּר בְּעַצְמוֹ מֵהַשִּׁדּוּךְ עוֹשֶׂה רשֶׁם בּוֹ וּבָהּ