ההצגה הקצרה של קאמה

Cakammavibhanga Sutta

Majjhima Nikya, 135

כך שמעתי. בפעם אחת הבודהה התגורר בסַאוַוטְהִי בחורשת גֶ'טָה, בפארק של אַנָאטְהַפִּינְדִיקָה.

אז הברהמין - תלמיד סוּבּהָא, בנו של טוֹדִיָה, הלך אל הבודהה והחליף עמו ברכות. לאחר ששיחת הנימוסין הסתיימה, הוא התיישב בצד אחד ושאל אותו:

"אדון גוטמה, מה הגורם והתנאים לכך שנמצאים בני אדם פחותים ונעלים? מאחר ונראה כי ישנם אנשים קצרי - חיים וארוכי - חיים, חולים ובריאים, מכוערים ויפים, בעלי השפעה וחסרי השפעה, עניים ועשירים, ממעמד נמוך וממעמד גבוה, טיפשים וחכמים. מה הגורם והתנאי להבדלים אלו, אדון גוטמה, מדוע נראה שיש בני אדם פחותים ונעלים? "

תלמיד, יצורים חיים הם הבעלים של פעולותיהם, היורשים של פעולותיהם, הם נולדים מתוך הפעולות שלהם, כבולים לפעולות שלהם, פעולותיהם הן מקום המחסה שלהם. הפעולות הן מה שמבחין בין יצורים פחותים לנעלים.

"אינני מבין בפרטים את משמעות האמירה שהאדון גוטמה הציג בקצרה מבלי לבאר את פירושה. טוב יהיה אם אדון גוטמה ילמד אותי את הדהמה כך שאבין בפרטים את משמעות האמירה של האדון גוטמה. "

אם כך תלמיד, הקשב היטב ושים לב למה שאומר.

"כן אדוני, " השיב הברהמין - תלמיד סובהא. הבודהה דיבר כך:

הנה, תלמיד, איש כלשהו או אישה, הורג יצורים חיים, רצחני, עם דם על ידיו, נוטה לריבים ואלימות, חסר רחמים וחמלה כלפי יצורים חיים. בשל ביצוע מעשים כאלו, לאחר מותו, הוא מופיע מחדש ביעד אומללות, ביעד עגום, בתופת, אפילו בגיהנום. אך אם לאחר מותו, הוא לא מופיע ביעד עגום, בתופת, בגיהנום, אלא חוזר שוב למצב אנושי, היכן שהוא נולד מחדש הוא בעל חיים קצרים. זוהי הדרך, תלמיד, המובילה לחיים קצרים, כלומר, אדם הורג יצורים חיים והוא רצחני, עם דם על ידיו, נוטה לריבים ואלימות, חסר רחמים וחמלה כלפי יצורים חיים.

אך הנה, תלמיד, איש כלשהו או אישה, לאחר שזנח פעילות של השמדת חיים, נמנע מלהרוג יצורים חיים; הוא מניח את המקל והחרב, נעים הליכות וחביב, הוא חי מלא חמלה לרווחת כל היצורים החיים. בשל ביצוע מעשים אלו, לאחר מותו, הוא מופיע ביעד משמח, אפילו בעולם שמיימי. אך אם לאחר מותו הוא לא מופיע בעולם שמיימי, אלא במקום זאת חוזר שוב למצב אנושי, היכן שהוא נולד מחדש הוא בעל חיים ארוכים. זוהי הדרך, תלמיד, המובילה לחיים ארוכים, כלומר, אדם זונח פעילות של השמדת חיים, נמנע מהרג יצורים חיים, מניח את המקל והחרב, מתנהג בנעימות וחביבות, וחי מלא חמלה לרווחת כל היצורים החיים.

הנה, תלמיד, איש כלשהו או אישה, פוגע ביצורים חיים באמצעות ידיו, רגב עפר, מקל או סכין. בשל ביצוע מעשים כאלו לאחר מותו הוא מופיע ביעד אומללות, ביעד עגום, בתופת, אפילו בגיהנום. אך אם לאחר מותו, הוא לא מופיע ביעד עגום, בתופת, בגיהנום, אלא חוזר למצב אנושי, היכן שהוא נולד מחדש הוא חולני. זו הדרך, תלמיד, המובילה לחולניות, כלומר, אדם פוגע ביצורים חיים באמצעות היד, רגב עפר, מקל, או סכין.

אך הנה, תלמיד, איש כלשהו או אישה, לא פוגע ביצורים חיים באמצעות היד, רגב עפר, מקל או סכין. בשל ביצוע מעשים כאלו, לאחר מותו, הוא מופיע ביעד משמח, אפילו בעולם שמיימי. אך אם לאחר מותו הוא לא מופיע בעולם שמיימי, אלא חוזר למצב אנושי היכן שהוא נולד מחדש הוא בריא. זוהי הדרך, תמיד, המובילה לבריאות, כלומר, אדם לא פוגע ביצורים חיים באמצעות היד, רגב עפר, מקל, או סכין.

הנה, תלמיד, איש כלשהו או אישה, הוא בעל אופי כעסני ונרגז. אפילו כאשר מבקרים אותו מעט, הוא נעלב, נעשה כועס, עויין, ושונא, ומראה כעס, שנאה ומרירות. בשל ביצוע מעשים כאלו לאחר מותו הוא מופיע ביעד אומללות, ביעד עגום, בתופת, אפילו בגיהנום. אך אם לאחר מותו, הוא לא מופיע ביעד עגום, בתופת, בגיהנום, אלא חוזר למצב אנושי, היכן שהוא נולד מחדש הוא מכוער. זוהי הדרך, תלמיד, המובילה לכיעור, כלומר, אדם הוא בעל אופי כעסני ונרגז אפילו כאשר מבקרים אותו מעט, הוא נעלב, נעשה כועס, עויין, ושונא, ומראה כעס, שנאה ומרירות.

אך הנה, תלמיד, איש כלשהו או אישה, אינו בעל אופי כעסני ונרגז; אפילו כאשר מבקרים אותו מעט, הוא לא נעלב, לא נעשה עצבני, עויין ושונא, ולא מראה כעס, שנאה ומרירות. בשל ביצוע מעשים כאלו, לאחר מותו, הוא מופיע ביעד משמח, אפילו בעולם שמיימי. אך אם לאחר מותו הוא לא מופיע בעולם שמיימי, אלא חוזר למצב אנושי, היכן שהוא נולד מחדש הוא יפה. זוהי הדרך, תלמיד, המובילה ליופי, כלומר, אדם אינו בעל אופי כעסני ונרגז אפילו כאשר מבקרים אותו מעט, הוא לא נעלב, לא נעשה עצבני, עויין ושונא, ולא מראה כעס, שנאה ומרירות.

הנה, תלמיד, איש כלשהו או אישה, הוא קנאי, אחד שמקנא, מתרעם, לא מפרגן להישגים, כבוד, הערצה, ברכות, והערכה שאחרים מקבלים. בשל ביצוע מעשים כאלו לאחר מותו הוא מופיע ביעד אומללות, ביעד עגום, בתופת, אפילו בגיהנום. אך אם לאחר מותו, הוא לא מופיע ביעד עגום, בתופת, בגיהנום, אלא חוזר למצב אנושי, היכן שהוא נולד הוא חסר השפעה. זוהי הדרך, תלמיד, המובילה להיות חסר השפעה, כלומר, אדם הוא קנאי, אחד שמקנא, מתרעם, לא מפרגן להישגים, כבוד, הערצה, ברכות, והערכה שאחרים מקבלים.

אך הנה, תלמיד, איש כלשהו או אישה, אינו קנאי, אחד שלא מקנא, לא מתרעם, מפרגן להישגים, כבוד, הערצה, ברכות, והערכה שאחרים מקבלים. בשל ביצוע מעשים כאלו, לאחר מותו, הוא מופיע ביעד משמח, אפילו בעולם שמיימי. אך אם לאחר מותו הוא לא מופיע בעולם שמיימי, אלא חוזר למצב אנושי, אז היכן שהוא נולד הוא בעל השפעה. זוהי הדרך, תלמיד, שמובילה להיות בעל השפעה, כלומר, אדם אינו קנאי, אחד שלא מקנא, לא מתרעם, מפרגן להישגים, כבוד, הערצה, ברכות, והערכה שאחרים מקבלים. כלפי הישגים, כבוד, הערצה, ברכות, והערכה שאחרים מקבלים.

הנה, תלמיד, איש כלשהו או אישה, לא מעניק אוכל, משקה, ביגוד, כרכרות, זרים, בשמים, משחות, מיטות, מעונות, ומנורות לפרושים וברהמינים. בשל ביצוע מעשים כאלו לאחר מותו הוא מופיע ביעד אומללות, ביעד עגום, בתופת, אפילו בגיהנום. אך אם לאחר מותו, הוא לא מופיע ביעד עגום, בתופת, בגיהנום, אלא חוזר למצב אנושי, היכן שהוא נולד הוא עני. זוהי הדרך, תלמיד, המובילה לעוני, כלומר, אדם לא מעניק אוכל, משקה, ביגוד, כרכרות, זרים, בשמים, משחות, מיטות, מעונות, ומנורות לפרושים וברהמינים.

אך הנה, תלמיד, איש כלשהו או אישה, מעניק אוכל, משקה, ביגוד, כרכרות, זרים, בשמים, משחות, מיטות, מעונות, ומנורות לפרושים וברהמינים. בשל ביצוע מעשים כאלו, לאחר מותו, הוא מופיע ביעד משמח, אפילו בעולם שמיימי. אך אם לאחר מותו הוא לא מופיע בעולם שמיימי, אלא חוזר למצב אנושי, היכן שהוא נולד הוא עשיר. זוהי הדרך, תלמיד המובילה לעושר, כלומר, אדם מעניק אוכל, משקה, ביגוד, כרכרות, זרים, בשמים, משחות, מיטות, מעונות, ומנורות לפרושים וברהמינים.

הנה, תלמיד, איש כלשהו או אישה, הוא עקשן ומתנשא. הוא אינו חולק כבוד למי שאמורים לכבד, אינו קם לכבוד מי שאמורים לקום בנוכחותו, אינו מציע מקום ישיבה למי שמגיע לו מקום ישיבה, אינו מפנה את הדרך למי שהוא אמור לפנות את הדרך, ולא מכבד, מעריך, מוקיר, ומעריץ מי שאמור להיות מכובד, מוערך, מוקר ומוערץ. בשל ביצוע מעשים כאלו לאחר מותו הוא מופיע ביעד אומללות, ביעד עגום, בתופת, אפילו בגיהנום. אך אם לאחר מותו, הוא לא מופיע ביעד עגום, בתופת, בגיהנום, אלא חוזר למצב אנושי, היכן שהוא נולד הוא במעמד נמוך. זוהי הדרך, תלמיד, שמובילה למעמד נמוך, כלומר, אדם עקשן ומתנשא. הוא אינו חולק כבוד למי שאמורים לכבד, אינו קם לכבוד מי שאמורים לקום בנוכחותו, אינו מציע מקום ישיבה למי שמגיע לו מקום ישיבה, אינו מפנה את הדרך למי שהוא אמור לפנות את הדרך, ולא מכבד, מעריך, מוקיר, ומעריץ מי שאמור להיות מכובד, מוערך, מוקר ומוערץ.

אך הנה, תלמיד, איש כלשהו או אישה, אינו עקשן ומתנשא, הוא חולק כבוד למי שאמורים לחלוק לו כבוד, קם לכבוד מי שאמורים לקום בנוכחותו, מציע מקום ישיבה למי שמגיע לו מקום ישיבה, מפנה את הדרך למי שהוא הוא אמור לפנות לו את הדרך, ומכבד, מעריך, מוקיר, ומעריץ מי שאמור להיות מכובד, מוערך, מוקר ומוערץ. בשל ביצוע מעשים כאלו, לאחר מותו, הוא מופיע ביעד משמח, אפילו בעולם שמיימי. אך אם לאחר מותו הוא לא מופיע בעולם שמיימי, אלא חוזר למצב אנושי, היכן שהוא נולד הוא במעמד גבוה. זוהי הדרך, תלמיד המובילה ללידה במעמד גבוה, כלומר, אדם אינו עקשן ומתנשא, הוא חולק כבוד למי שאמורים לחלוק לו כבוד, קם לכבוד מי שאמורים לקום בנוכחותו, מציע מקום ישיבה למי שמגיע לו מקום ישיבה, מפנה את הדרך למי שהוא הוא אמור לפנות לו את הדרך, ומכבד, מעריך, מוקיר, ומעריץ מי שאמור להיות מכובד, מוערך, מוקר ומוערץ.

הנה, תלמיד, איש כלשהו או אישה, לא מבקר פרוש או ברהמין ולא שואל: 'אדון נכבד, מה מועיל וטוב? מה מזיק ורע? מה ראוי לגינוי? מה חסר אשמה? מה צריך לפתח? מה לא צריך לפתח? אילו סוג של מעשים יובילו אותי לנזק וסבל לטווח הארוך? אילו סוג של מעשים יובילו אותי לרווחה ואושר לטווח ארוך? ' בשל ביצוע מעשים כאלו לאחר מותו הוא מופיע ביעד אומללות, ביעד עגום, בתופת, אפילו בגיהנום. אך אם לאחר מותו, הוא לא מופיע ביעד עגום, בתופת, בגיהנום, אלא חוזר למצב אנושי, היכן שהוא נולד הוא טיפש. זוהי הדרך, תלמיד, שמובילה לטיפשות, כלומר, אדם לא מבקר פרוש או ברהמין ושואל שאלות כאלו.

אך הנה, תלמיד, איש כלשהו או אישה, מבקר פרוש או ברהמין ושואל: 'אדון נכבד, מה מועיל וטוב? מה מזיק ורע? מה ראוי לגינוי? מה חסר אשמה? מה צריך לפתח? מה לא צריך לפתח? אילו סוג של מעשים יובילו אותי לנזק וסבל לטווח הארוך? אילו סוג של מעשים יובילו אותי לרווחה ואושר לטווח ארוך? ' בשל ביצוע מעשים כאלו, לאחר מותו, הוא מופיע ביעד משמח, אפילו בעולם שמיימי. אך אם לאחר מותו הוא לא מופיע בעולם שמיימי, אלא חוזר למצב אנושי, היכן שהוא נולד הוא חכם. זוהי הדרך, תלמיד המובילה לחוכמה, כלומר, אדם מבקר פרוש או ברהמין שואל שאלות כאלו.

כך, תלמיד, הדרך המובילה לחיים קצרים יוצרת אנשים קצרי - חיים, הדרך המובילה לחיים ארוכים יוצרת אנשים ארוכי - חיים; הדרך המובילה לחולניות יוצרת אנשים חולניים, הדרך המובילה לבריאות יוצרת אנשים בריאים; הדרך המובילה לכיעור יוצרת אנשים מכוערים, הדרך המובילה ליופי יוצרת אנשים יפים; הדרך המובילה להיות חסר השפעה יוצרת אנשים חסרי השפעה, הדרך המובילה להיות בעל השפעה יוצרת אנשים בעלי השפעה; הדרך המובילה לעוני יוצרת אנשים עניים, הדרך המובילה לעושר יוצרת אנשים עשירים; הדרך המובילה ללידה במעמד נמוך יוצרת אנשים בעלי מעמד נמוך, הדרך המובילה ללידה במעמד גבוה יוצרת אנשים בעלי מעמד גבוה; הדרך המובילה לטיפשות יוצרת אנשים טיפשים, הדרך המובילה לחוכמה יוצרת אנשים חכמים.

יצורים חיים הם הבעלים של פעולותיהם, היורשים של פעולותיהם; הם נולדים מתוך הפעולות שלהם, כבולים לפעולות שלהם, פעולותיהם הן מקום המחסה שלהם. הפעולות הן מה שמבחין בין יצורים פחותים לנעלים.

כאשר דבר זה נאמר, הברהמין - תלמיד סובהא, בנו של טודיה, אמר לבודהה: "מצויין, אדון גוטמה, מצויין! אדון גוטמה עשה את הדהמה ברורה בדרכים רבות, כאילו יישר את מה שהפוך, חשף את מה שמוסתר, הראה את הדרך הנכונה למי שאבד, או הביא מנורה אל מקום חשוך כך שבעלי ראיה יוכלו לראות צורות. אני לוקח מחסה בבודהה, בדהמה, ובקהילת הסנגהה של הנזירים. יזכור נא אותי אדון גוטמה כמאמין בעל - בית שלקח מחסה בו מעתה עד סוף חייו. "