הקדמה
ב - 1978 גילה ד"ר ריקי גירד האמר, מנהל מחלקה פנימית בבי"ח אוניברסיטאי במינכן, שהוא חולה סרטן.
בהיותו אדם צעיר ובריא, אשר טיפל בעצמו בחולי סרטן, לא הבין ד"ר האמר מה גרם להתפתחות הסרטן אצלו והדבר היחידי שעלה בדעתו כגורם אפשרי היתה הטראומה הקשורה למותו של בנו דירק בן ה - 16, שמת באופן טראגי 8 חודשים קודם לכן.
ד"ר האמר החליט לחקור את הנושא באופן מדעי, ולבדוק האם ייתכן שקיים קשר בין הטראומה שחווה לבין מחלת הסרטן.
תוך כדי בדיקת ההיסטוריה הרפואית של מטופליו הוא גילה ממצא שעורר את סקרנותו: כל חולי הסרטן שבדק, ללא יוצא מן הכלל, חוו בעברם זעזוע או שוק לא צפוי מסוג כלשהו, לפני שהמחלה התפתחה.
הוא המשיך לחקור בכיוון הלא שיגרתי הזה, ועל בסיס ההשערה שכל הפעולות בגוף נשלטות ע"י המוח החל ד"ר האמר לבצע צילומי CT של המוח לכל חולה סרטן שהגיע למחלקה והשווה אותם לרישומים הרפואיים והפסיכולוגיים של אותם חולים.
לתדהמתו מצא האמר התאמה ברורה בין "זעזועי קונפליקט" (טראומות) מסוימים שנרשמים במוח, לבין הדרך או הצורה בה הם באים לידי ביטוי באיבר בגוף. כלומר הוא גילה שקיים קשר בין סוג הטראומה שחווה החולה לבין האזור במוח שבו ניתן לראות סימנים מסוימים בצילומי CT ולבין האיבר בו מופיעה המחלה.
יש לציין כי עד אותה תקופה לא היה שום מחקר מדעי שבדק את הקשר בין המוח להתפתחותן של מחלות, ואת התפקיד שממלא המוח כמתווך בין הנפש לאיבר החולה.
ד"ר האמר גילה שכל מחלה נוצרת כתוצאה משוק, קונפליקט או טראומה התופסים אותנו בהפתעה, לגמרי לא מוכנים. ברגע בו קורה קונפליקט לא צפוי זה, השוק פוגע באזור ספציפי במוח (אזור זה משתנה בהתאם לסוג הטראומה) וגורם שם לפגיעה אותה ניתן לראות בצילום CT של המוח בצורה של נקודה ומעגלים קונצנטריים סביבה (כמו מטרת ירי). עד אז חשבו הרדיולוגים שמעגלים אלה הם תוצאות לוואי לא רלוונטיות הנגרמות מתקלות או הפרעות כלשהן במכשירי ה - CT. חברת סימנס, יצרני מכשירי ה - CT אתם עבד ד"ר האמר בדקו את הנושא ואישרו שהמעגלים המופיעים בצילומים אינם סתם הפרעה לא רלוונטית של המכשיר אלא ממצאים אמיתיים.
את תופעת השוק או הקונפליקט הבלתי צפוי כינה ד"ר האמר בשם Dirk Hamer Syndrome או בקיצור - DHS, וזאת מתוך כבוד לבנו דירק. הוא גילה שה - DHS פוגע בו - זמנית בשלושה רבדים: הפסייכי (או המערכת הנפשית / רגשית של האדם), המוח ואחד מאיברי הגוף או רקמות הגוף. המעגלים המופיעים במוח כתוצאה מה - DSH קיבלו את השם "המיקוד של האמר" או בקיצור HH.
על אף שנראה היה כי תחום חקר הסרטן נכנס לעידן חדש, דחה הממסד הרפואי את תגליותיו של ד"ר האמר ולא הושקעו משאבים בהמשך המחקר הקשור לתגליותיו.
הרפואה המקובלת המשיכה במחקרים המבוססים על התפיסה הקלאסית שעל פיה כל גידול סרטני הוא תוצאה של תאים אשר מסיבה שאינה ידועה יצאו מכלל שליטה, ומכיוון שהם עלולים להתרבות ולהתפשט בגוף ללא כל בקרה צריך לחסל אותם מוקדם ככל האפשר.
למרות ההתפתחות הטכנולוגית המדהימה בעשרות השנים האחרונות ולמרות ההשקעות של טריליוני דולרים במחקר בתחום הסרטן, לא מצאה עדיין הרפואה המודרנית מהם הגורמים לסרטן בכלל ולסרטן שד בפרט. לכן מרבית הטיפולים הרפואיים המקובלים כיום בסרטן מבוססים יותר על מחקרים סטטיסטיים, השערות, תיאוריות ועל ניסוי וטעיה מאשר על הבנה אמיתית של המחלה.
ד"ר האמר, אשר מצא את עצמו מבודד ואף נרדף ע"י הממסד הרפואי, הקים למעשה ענף חדש בעולם הרפואה, שלו הוא קרא "הרפואה הגרמנית החדשה" (GNM). הרפואה החדשה מציגה מודל מדעי שלם הניתן לבדיקה לפי כל הפרמטרים המדעיים המקובלים, ואותן בדיקות שנעשו עד כה אכן הראו התאמה מלאה לממצאיו של ד"ר האמר.
תאור מפורט יותר של התפתחות ה - GNM ניתן למצוא במאמר המופיע באתר זה תחת הכותרת "כיצד התפתחה הרפואה החדשה".
זהו מאמר שני מתוך סדרת מאמרים בעברית שמטרתם היא לפתוח בפני הקהל הרחב את התגליות וההבנות של הרפואה החדשה לגבי מחלות הסרטן ומחלות קשות אחרות.
סרטן ע"פ הרפואה החדשה
הרפואה החדשה מראה שכל תהליך סרטני הוא ביטוי לתוכנית ביולוגית מיוחדת ובעלת משמעות המופעלת כתוצאה מטראומה או קונפליקט כלשהו ומטרתה לעזור לגוף להתמודד עם הבעיות הקשורות לאותה טראומה או קונפליקט. כאמור הטראומה פוגעת בו - זמנית בשלוש רמות שונות: בפסייכי, באיבר פיזי ובאזור במוח הקשור לאותו איבר שנפגע. את הפגיעה במוח ניתן לראות בעזרת צילום CT של המוח, ורופא שלמד את "הרפואה החדשה" יכול לדעת לפי צילום זה את מהו סוג הטראומה שחווה אותו אדם ובאיזה איבר תופיע המחלה.
התהליך הסרטני נשלט ומבוקר באופן מלא ע"י המוח, וכאשר חולפת הטראומה או נפתר הקונפליקט יודע הגוף לרפא את עצמו באופן מלא, בד"כ ללא כל צורך בהתערבות רפואית אגרסיבית.
נסיונו של ד"ר האמר מראה הצלחה של 92% בריפוי של חולים אשר עברו לפחות באופן חלקי גם טיפול רפואי מקובל, והצלחה של כ - 98% בריפוי חולים אשר לא טופלו בכימותרפיה והקרנות.
מטרתו העיקרית של מאמר זה היא לנטרל ככל האפשר את גורם הפחד המתלווה לגילוי הסרטן ולאפשר לחולה להימנע עד כמה שאפשר מטיפולים אגרסיביים מיותרים.
מה גורם להתפתחות סרטן הערמונית?
בהכללה ניתן להגיד שהגורמים להתפתחות גידול בערמונית הם קונפליקטים או טראומות המתבטאים אצל הגבר כפגיעה בגבריותו. אלה הם בד"כ קונפליקטים / טראומות הקשורים בבעיות פריון ו/או בקשר עם נשים.
לדוגמא:
גבר מבוגר ננטש ע"י אשתו או בת - זוגו שהעדיפה ללכת עם גבר צעיר יותר
גבר מוצא את אשתו או בת זוגו במיטה עם מאהב
גבר שיש לו קושי לקיים יחסי מין או להביא ילדים
גבר שאחד מילדיו אינו יכול או אינו רוצה להביא ילדים
גבר שרוצה נכדים אך חרד שלעולם לא יהיו לו
גבר שאשתו או בת זוגו מתנגדת לקיום יחסי מין
קונפליקט / טראומה של יריבות בין גברים, בד"כ בקשר לאישה
גבר שגבריותו נפגעת כתוצאה מהשפעה חזקה של אישה דומיננטית (בבית, בעבודה וכו')
אב שבנו התמכר לסמים או נעשה הומסקסואל
אב שבתו הפכה ללסבית או הלכה בדרכים שבעיניו הן נלוזות
בת מגישה תביעה משפטית כנגד אביה בנושא הקשור לירושה
עובדות מכוערות המתגלות תוך כדי תהליך גירושין
תפקידה של בלוטת הערמונית הוא לייצר את נוזל הערמונית המהווה כ - 10 - 30% מנוזל הזרע. נוזל הערמונית עוזר לתאי הזרע לשרוד טוב יותר בתוך הנרתיק בדרכם אל הביצית.
ריבוי תאים (גידול) בערמונית מאפשר לייצר כמות גדולה יותר של נוזל הערמונית, וזוהי כנראה מטרתו של הטבע בתהליך זה. כל עוד נמשכת השפעת הטראומה / קונפליקט ימשיך הגידול בערמונית לגדול כדי לייצר יותר נוזל ערמונית, מה שאמור לעזור לגבר להיות יותר פורה (יותר גברי).