הודפס מהאתר Yeda.EIP.co.il/?key=221353212
לברוא את הבריאות ב 7 צעדים

בריאת העולם הושלמה ב 7 ימים בלבד. האם גם אנחנו יכולים לברוא לעצמנו עולם פנימי וחיצוני, בריא ומושלם בעזרת 7 טיפים? 7 צעדים? הקשר בין בריאה לבריאות אינו רק בשורש ב. ר. א.. הדרך שלנו לבריאות עוברת באותו השביל.

יום ראשון: האם שמתם לב לכך שכל הדיאטות מתחילות ביום א'?

" וירא אלוהים את האור כי טוב, ויבדל אלוהים בין האור ובין החושך... " (בראשית א, ד)

לפני כל החלטה, לפני כל פעולה חייבים להגיע להארה.

מבלי שנבדיל בין חושך לאור, בין הטוב לרע בשבילנו, לא נוכל להגיע להחלטה, לפעולה ולהתקדמות לעבר המטרה.

כמו האל שהחליט לסדר את התוהו ובוהו, מגיע הרגע בו אנחנו מרגישים / ות שדי, אנחנו חייבים / ות לעשות סדר בבלאגן, לסדר את היום, לסדר את הבית ולסדר את הארוחות.

הדבר הראשון שעשה האל, לפני שברא לנו מציאות חדשה, היה לסדר את התהום ולהפריד בין האור לחושך. ברגע בו מגיעה ההארה שלנו שחייבים לעשות סדר ולשנות את המציאות ולהתחיל בבריאה של"אני" חדש ובריא, כבר אין דרך חזרה. הדרך יכולה להיות ארוכה ויכולות להיות בה נפילות, אך אחרי ההארה, קשה מאוד לוותר על ההחלטה. כלומר לוותר באמת מבלי לדעת בפנים שאנחנו "מצדיקים" את ההתנהגות הלא רצויה.

גם בבריאה היתה לאל חרטה קלה (סיפור המבול ותיבת נח) ורצון להתחיל מהתחלה, אך לא היתה חזרה אחורה למצב של תוהו ובוהו.

יום שני: "ויעש אלוהים את הרקיע ויבדל בין המים אשר מתחת לרקיע ובין המים אשר מעל הרקיע... " (בראשית א, ז)

המיוחד ביום שני הוא יישום ההארה וההחלטה, כאשר החלטנו לעשות סדר בחיים, בהרגלים ובתזונה, אנחנו מחפשים דרך פעולה ותכנית ישימה: איש מקצוע, קבוצה, הדרכה, חדר כושר, חבר או חברה. ההחלטה כבר שם, וכך גם ההפרדה בין המצוי לרצוי: בין האור לחושך.

הרצוי הוא שאשקול עכשיו X קילו פחות, ושאהיה מסוגל ל Y פעילות גופנית יותר, ושהבגד הזה יישב עליי יותר טוב, ושההרגשה אחרי הארוחה תהיה ממש קלילה. להפוך את המצוי לרצוי דורש הערכות, עזרה, מימון ונחישות יותר ויותר גדולה. מכאן אפשר לעבור ליום השלישי.

יום שלישי: "ויאמר אלוהים ויקוו המים מתחת השמיים אל מקום אחד ותראה היבשה... ויקרא אלוהים ליבשה ארץ ולמקווה המים קרא ימים... ויאמר אלוהים תדשא הארץ דשא עשב מזריע זרע עץ - פרי... למינהו.. " (בראשית א, ט - יב)

ביום שלישי הבריאה התרכזה ביצירה של הארץ ושל מה שגדל על הארץ: ירקות ופירות ועשב

השדה. כל תכנית תזונה טובה ובריאה מעניקה לגוף את מקור הבריאות: פירות וירקות. גם דגנים כמו חיטה, שעורה, תירס, שיפון וקטניות כמו אפונה נכנסים לקטגוריה של עשב, שכן כל הזרעים התחילו מעשב.

לפני הגידולים נוצרה הארץ. הארץ היא מקום טוב להליכה. תכנית ספורט לאורח חיים בריאה יכולה להתחיל מהליכה מהירה וקצבית. הליכה ממריצה את הדם, מחזקת את הלב ואת שרירי הרגלים, עובדת על שרירי יציבה ומשרה הרגשה של הצלחה ושל ניצחון. אני תמיד אומרת למתאמנות ולמתאמנים שאיתי, שברגע של משבר צריך תמיד לצאת להליכה, אפילו של חצי שעה! ההליכה מחזירה את האיזון ומחברת אותך לאדמה.

יום רביעי: "ויאמר אלוהים יהי מאורות ברקיע השמיים להבדיל בין היום ובין הלילה והיו לאותות ולמועדים ולימים ושנים... להבדיל בין האור ובין החושך... " (בראשית יד - יח)

ההבדל בין היום לראשון לרביעי הוא בחיזוק של ההפרדה בין החושך לאור. סדר דורש תחזוק מתמיד. ביום הראשון היתה הארה ועמה ההחלטה לעשות סדר, ביום הרביעי נבראו המאורות שהפכו את היום והלילה לנתונים מאוד יציבים. בתהליך האימוני יש חזרה, הדגשה והעמקה של תהליכים בזמנים שונים. תכנית האכילה והתכנית הספורטיבית מתעדכנות בהתאם להישגיי המתאמן / ת, בהתאם להפנמה שלו/ה את השינוי וכמובן בהתאם לתוצאות. אני שמחה לשמוע ממתאמנים שהליכה של שעה שלוש פעמים בשבוע כבר אינה מספקת אותם והם מוסיפים ימי הליכה ומאריכים את המסלול. מי שחווה ירידה במשקל והרגשה טובה אחרי ארוחה, רוצה לפעמים לשפר את התזונה עוד ועוד, ותמיד אפשר יותר. בסופו של דבר הבריאות היא המטרה ולא רק המשקל.

יום חמישי: "ויאמר אלוהים ישרצו המים שרץ נפש חיה ועוף יעופף על הארץ על פני רקיע השמיים... " (בראשית א, כ)

הבריאה ממשיכה להמליץ על מזונו של האדם, אם התחלנו בירקות קטניות ודגן, אנו ממשיכים בדג ועוף. ידוע שארוחה טובה נעה מהקל אל הכבד: ממרק, לסלט, לפחמימה ולבסוף למוצר של חיה (דג, עוף, ביצה, צאן ובהמה). היום החמישי בא ללמד על הרמוניה עם הסביבה: לעבד את האדמה, להיעזר בחיות הטבע. לבקש עזרה ולהיות בסביבה שתומכת בתהליך השינוי ומסייעת להשיג אותו.

יום שישי: " ויעש אלוהים את חיית הארץ למינה ואת הבהמה למינה... ואמר אלוהים נעשה אדם בצלמנו ובדמותנו... זכר ונקבה ברא אותם" (בראשית א, כה - כז)

לאחר שהשטח הוכן ונוצרו מקורות המזון נברא האדם. הייחודי באדם מכל יצורי העולם הזה הוא ביכולת המחשבה והיצירה שלו יש מאין. אחרי שהאדם מסדר את העולם הפיזיקלי שלו ומשריש את השינויים במציאות חייו, יגיע השינוי המחשבתי והמהותי. השינוי בתחילה הוא מכני: אנו מרגילים עצמנו לתזונה בריאה יותר ומתאמנים, גם כשלא נוח וקשה. בהמשך השינוי הופך לחלק מאיתנו. אנחנו חושבים / ות בריא ורזה. אנו נהפכים לכאלה.

יום שבת: "ויכל אלוהים ביום השביעי מלאכתו אשר עשה וישבות ביום השביעי מכל מלאכתו... ויקדש אותו כי בו שבת... " (בראשית ב, ב - ג)

הצעד הבא הוא ביום השבת. גם פה יש לנו הארה. זוהי בריאה ברובד אחר, בריאה שונה. בריאה של השקט והמחשבה, של מנוחה והתכוננות לקראת הבריאה הבאה.

התבוננות הפנמה ולמידה, התכנסות והפסקה של עשייה על מנת לחשוב על מה שהיה.

המתאמנים והמתאמנות שלי מגיעים אליי לקליניקה הנמצאת בגבעת ישעיהו, יישוב פסטורלי המצריך נסיעה, גם מיישובים קרובים. הם מספרים לי שהנסיעה הזו נתנה לי זמן לחשוב... על הזמן שעבר מאז פגישתנו הקודמת, מה שהם עשו, מה השתנה. אחרי המפגש הם חושבים בנסיעה על מהלכיהם העתידיים.

גם הבוקר, בזמן של מדיטציה, או אפילו בנסיעה לעבודה או בזמן המקלחת, אדם נפגש עם עצמו. השבת אינה מייצגת יום מסוים, אלא מהווה המלצה להתבוננות. ההפסקה, המנוחה, היא חלק מתהליך הבריאה. לסיכום: קח הפסקה.

ההפסקה קיימת גם בתהליך הבריאה. בכל יום נאמר "וירא אלוהים כי טוב". היתה לו בחינה ומסקנה. רגע לפני המנוחה, ביום שישי, האל עשה חשבון נפש

" וירא אלוהים את כל אשר עשה והנה טוב מאוד... " (בראשית א, לא)

וכך עובר השבוע ונברא עולם ומלואו בתהליך מוצלח עם סדר, דרך ומטרה.

והנה לקיצור מרכיבי עוגת הבריאות והבריאה:

הארה (מהו חושך עבורי ואיפה האור

הפרדה (רצוי ומצוי)

אכילה מפרי האדמה ותנועה על פני האדמה

העמקת ההארה תוך כדי התמדה ובחזקה

הרמוניה עם הסביבה

הגברת המודעות לרמות גבוהות יותר ושאיפה לביטוי עצמי

התבוננות בתהליך מתוך השביתה, לצאת עם מסקנה.

הרי לנו תאור מושלם של העולם, ואני כיצירי הבריאה מסוגלים לתהליך זהה, בכל עת בה יש לנו הארה. האם אפשר להשפיע על בואה של ההארה? לתזמן אותה?

התשובה היא כן! בצאת השבת. ברגע שגמרנו לנוח ואנחנו אומרים "שבוע טוב", אז מגיעה ההארה כמובן, מתוך החשכה.

© כל הזכויות שמורות לכותבי המאמרים המקוריים בלבד!

האתר פותח על ידי אליעד כהן