טאואיזם - דאואיזם - מבוא טאואיזם (או דאואיזם) היא פילוסופיה או דת הנחשבת לאחת משלוש מערכות האמונה הסיניות העיקריות יחד עם הבודהיזם והקונפוציאניזם. הפילוסופיה הטאיסטית עברה תמורות רבות מאז היווסדה ועקב כך נוצרו זרמים טאואיסטים שונים שכל אחד מהם מתאים לגרסה של הטאואיזם בתקופה אחרת. הזרמים בתוך הטאואיזם שונים זה מזה במידה רבה, בעיקר מבחינת יחסם למושגי פולחן אלוהות ומיסטיקה. מצד שני, מספר יסודות בסיסיים מופעים בכל הזרמים השונים ובהם ההתייחסות לשני הכוחות המשפיעים ביקום, יאנג ויין והמונח "ווי וו ווי" שניתן לתרגם כ"עשייה ללא פעולה". המחקר מזהה את הפילוסוף לאו דזה כמייסד הדאואיזם. המילה "טאואיזם" נגזרת מהמילה הסינית "דאו" (במערב נהוג לבטאה "טאו") שמשמעותה בשפה יום יומית היא "דרך", בכל המשמעויות שיש למילה זו בעברית, אבל בכתבים טאואיסטים כמעט ולא מופיע מושג הטאו כדבר בפני עצמו, אלא כחלק מצרוף המתייחס למושג כלשהו (כמו למשל "טיאן זהי טאו" - מושג שמשמעותו היא "הדרך המציאותית" או "הדרך הטבעית"), וזאת משום שהטאו עצמו במובן של מושאה העיקרי של האמונה הטאואיסטית איננו "משהו" אלא מושג מופשט וחסר תיאור לחלוטין. הטאואיזם מעודד מתן פרשנות אישית לאופן שבו יש ליישם את עקרונותיו בפועל ולכן הוא אינו מציג קודקס מצוות. תחת זאת הוא מציג מערכת של התנהגויות ראויות שהצדקתן נובע מאבחנות לגבי אופן פעולתו של הטאו ביקום. הטאואיזם מתרכז בתיאור אופן הפעולה הזה, הצורות השונות שבהן הוא מתבטא בעולם והמסקנות הנובעות מכך לגבי ההתנהגות האנושית הראויה. מסקנות אלו מהוות בסיס עיקרי של דיסציפלינות שונות שמקורן בסין, כמו למשל הרפואה הסינית ואמנויות הלחימה הרכות (בעיקר טאי צ'י וחלק מסגנונות הקונג פו). מהות הדאו הדאואיזם מלא באלמנטים העשויים להראות לאדם המערבי כפרדוקסים, והראשון שבהם הוא שהדאו עצמו - מושא האמונה הדאואיסטית - אינו זוכה להגדרה כלשהי. אנו רגילים מדתות ומערכות אמונה אחרות, שאפילו אם מושאי האמונה שלהם הם מופשטים (כמו למשל האל האחד ביהדות) הרי שמערכת האמונה מגדירה ומתארת את מושאיה הראשיים לפחות על ידי ייחוס להם של תכונות או תפקידים כלשהם. בדאואיזם אין זה כך. הדאו אינו מוגדר, אינו בעל תכונות כלשהן ואפילו עצם כינויו בשם דאו חוטא במידה מסוימת לאמת ונעשה מתוך ההכרח לקרוא לו בשם כלשהו. החכמים הדאואיסטים הקדמונים האמינו שקיימים דברים רבים שאנו מקבלים את קיומם מבלי שנוכל להגדיר אותם, כמו למשל "אהבה" או "סבל". "דברים" אלו שהם בבחינת "אין" (וו), מיוצגים בדאואיזם על ידי סמל האדמה (די), כאשר הדברים שהם בבחינת "יש" (יו), כלומר אלו שניתן לחוש בקיומם ולהגדירם מיוצגים על ידי סמל השמיים (טיין). אבל הדאו עצמו אינו אפילו ... על הדאו הוא שהוא מייצג את עיקרון הפעולה האחד שממנו נובע קיומם של כל הדברים, ה"יש" - ים וה"אין" - ים גם יחד. מכיוון שאפילו אמירה זו אינה הגדרה של הדאו, הדאואיסט אינו נדרש להוכחה כלשהי לנכונותה (כלומר להוכחה לכך שיש בכלל עיקרון אחד כזה). במילים אחרות, על פי הדאואיזם עצמו אין כל דרך להוכיח אם נכון להאמין בדאו או לא. אחת הדרכים להסביר את הפרדוקס הזה היא לומר כי הדאואיזם הוא כמו "אצבע המצביעה על הירח". במקום לתהות על מהותה של האצבע, יש להביט לכיוון שאליו היא מצביעה ולהיווכח כי הירח אכן נמצא שם. מערכת הערכים הטאואיסטית ישנה נטייה להציג את הטאואיזם כמערכת אמונות נייטרלית שאינה נוקטת עמדה מוסרית או ערכית. אולם עיון בכתבים הטאואיסטים מגלה כי הדבר אינו נכון. בטאואיזם קיימת מערכת ערכים ברורה. כך למשל "שלושת האוצרות" הטאואיסטים (חמלה, מתינות וענווה) מוצגים בפירוש כערכים ראויים, בעוד שווכחנות או קיצוניות מוצגים כבלתי ראויים. ייתכן שהטעות לגבי הנייטרליות של הטאואיזם כביכול נובעת מהעובדה שכל קיצוניות נחשבת בטאואיזם כבלתי רצויה. מסיבה זו נכתב בתחילת הפרק השני של הטאו - טה - צ'ינג ש"כאשר כולם מסכימים מה הוא טוב, זה רע". הכוונה פה איננה לטעון שטוב הוא רע אלא שכל קיצוניות - אפילו הסכמה קיצונית לגבי מה הוא טוב - היא רעה. טאואיזם כדת וכפילוסופיה מלבד בדאו דה ג'ינג של לאו דזה וצ'ואנגדזה של צ'ואנג דזה שהם עיקר הקאנון הטאואיסטי, קיימים מספר לא מבוטל של טקסטים

... Fei Zi. חוץ מזה, יש לנו זרם נוסף בשם Chang, שלימים יהיה ידוע ביפאן בתור זן. זהו בעצם בודהיזם סיני, שקבל תרומה סינית מיוחדת עם הרבה השפעה דאואיסטית. אסכולה קטנה אך חשובה היא האסכולה של הלוגיקנים. במאה השלישית לפני הספירה, שנת BC 221 נפל דבר בסין! סין אוחדה בפעם הראשונה בתולדותיה על ... אך כאן מדובר בזרם המרכזי. במהלך האלפיים שנים שחלפו היו עליות ומורדות לקונפוציוניזם הממלכתי הזה, היו עליות ומורדות בין זרמים כמו והניאו - דאואיזם, ניאו - קונפוציוניזם, בודהיזם חדש ועוד. www.tmurot.org.il/article.asp?id=106 ...

... לטובה או לרעה. על פי הרפואה הסינית המסורתית, עיסוק מוגזם במין או התנזרות ממין עלולים לפגוע בבריאותו של האדם. ג'ה הונג (341-281 לספירת הנוצרים), רופא ודאואיסט מפורסם משושלת ג'ין, תמצת פרק רלבנטי מתוך ה - Nei Pian (כתבים פנימיים): 'אל לו לאדם להדחיק את צרכיו המיניים, שאחרת (לא יוכלו) היין והיאנג לתקשר ... הפעילות המינית. החורף, מאידך, הוא זמן האחסון והאגירה. עונה זו שייכת לכליות. בעונה זו הכליות אמורות להחזיר לעצמן את כוחן ולהכין עצמן לקראת השנה הבאה. הטאואיסט מאסטר ליו צ'ינג מסביר: באביב, על האדם לשפוך ג'ינג פעם ביום. בקיץ ובסתיו - פעמיים בחודש. אולם בחורף יש לשמור את הג'ינג ולא לשחררו. הדאו של השמיים ... והרפיה. המין בריא ומשפר את איכות החיים, כיוון שהוא מניע את הצ'י. אולם, עודף מין הוא אחד מהדרכים הבטוחות לקיצור חיי האדם. לפני מספר מאות שנים, כתב הדאואיסט ליו צ'ינג: 'עסקי המיטה עשויים להעניק חיים לאדם או להמיתו'. ב - Zhuan (פרשנות לגבי ספר התמורות) כתוב, שהתשוקות הגדולות של האדם הן למזון, לשתייה ...

... זה בסיס ההרמוניה. כאשר הקונפוציאנים לוקחים את הגישה הזאת, זה מכתיב התייחסות להתנהגות הציבורית: בואו נראה איך המערכות השונות בחברה מתפקדות, איזה שם אני נותן לתפקיד וכיצד להגיע להרמוניה. הדאואיסטים אומרים אותו דבר בעצם, אבל שמים את ... את ההתנהגות הפרטית של האדם במערכת הזו. מה שקים במקרוקוסמוס עובד במיקרוקוסמוס. ההתייחסות אינה של ניתוק המערכת (הפרטית) מן העולם, אלא הכרה בכך שהאדם הוא מערכת שיש בה ביטוי חיצוני, אך גם פרטי, והדאואיסטים עוסקים גם בביטוי הפרטי. ואיך זה ...

... ככזה. מחשבה דאיסטית נפוצה כבר בעת העתיקה, למשל ברעיון הדמיאורגוס (ביוונית),, של אפלטון, או בעקרון הלוגוס של הרקליטוס. חוקרי תרבות סין מסוימים הציעו שהמונח הטאואיסטי "דאו", (הקונספט המרכזי בספרו של הפילוסוף הסיני לאו דזה) מהווה התייחסות למושג האלוהות, ...

דאואיזם - התפיסה הדאואיסטית התפיסה הדאואיסטית מתחילה בתפיסה קוסמולוגית של יחסים המתקיימים בקוסמוס. בעולם יש גורמים נוספים ... אם כי היא יעילה ברמה האישית. יש איזה שהוא נתק בין מה שקורה ליחיד (ולכן הוא יכול להיות רומנטי), לבין העולם החברתי, שהפסיק לתפקד כחברה. הדאואיזם דיבר על הפרעה מינימלית לעולם התופעות הטבעי, מזעור ההתערבות האנושית בתהליכים הטבעיים הקוסמיים. מסיבה זו, כשהתחילו להתעניין בנושאים אלו במערב, הייתה התעניינות בדאואיזם, כי הם נתפסו כחוזרים אל הטבע, והם לא דברו על המשמעת בחברה. בדאואיזם יש אמנם את הרעיון של מינימיזציה (צמצום) של הפרעה לתהליכים, המעטת השיבוש של ההרמוניה בעולם, אך זו אינה התמסרות לעולם הטבעי. Wu Wei היא ה'אי עשייה'. בתפיסה הרומנטית (המערבית) זהו חוסר מעש, אך זו אינה המשמעות בתפיסה הדאואיסטית! דאו = דרך מה קורה לי כאשר אני הולך בדרך? אתה (כאדם אחר) היית שם כל הזמן, אך ... 'לא בכוונה' לבין 'בכוונה לא'. קל להכות משהו, קשה להתכוון לא להכות משהו. אחד מן הדברים שצריך לעשות, הוא לשמר את המצב האופטימלי של דברים. הדאואיסט בא ואומר: עץ חושב או לא חושב, בית חושב או לא חושב? אני צנוע, אני יכול לטפל רק ... כלומר, באנשים. וקודם כל, אני צריך לטפל ביחיד. בסין, אין הבדל בין רבים ליחיד. Ren הוא מושג כללי לאנשים, אבל הוא גם איש - אדם. אני, כדאואיסט, הולך לטפל ביחידה המינימליסטית ביותר של המושג הזה: Ren. קודם כל, צריך מניעת התערבות שם, ביחידה הזו. איך האדם במיטבו? כשהוא נקי, מסודר. מכאן, למשל, נולדה תנועה שלמה של 'האסכולה ההיגיינית של הדאואיזם' המדברת על שימור ההיגיינה האנושית. לכאורה, זה עומד בסתירה ל'שב ואל תעשה', אך זה ... זו יצירת התערבות מינימלית, כי בריאות היא מצב של הרמוניה, המתאימה להגדרת השם 'אדם'. זאת מפני שהשם 'אדם', מתייחס לאדם בריא, ומתפקידי (כדאואיסט), לשמר את המצב הסדיר ולא את המצב הלא סדיר. הטענה היא, שכמה שאני אתערב פחות ... בעולם התופעות, או כלים שיאפשרו לך לעשות זאת. במנזר יושבים אנשים עם חכם, קוראים את דבריו ושואלים שאלות. הם לא מקבלים תשובות, כי החכם הדאואיסטי אינו מסוגל לתת תשובות. הוא יכול ללמד אותך כללים מסוימים, אך אינו יכול ללמד אותך ...

... היווה מצב לא תקין בראייה קונפוציוניסטית. גישה זו מדגישה את הצורך להוליד ילדים כחלק מייעוד הזכר. גם הגישה הטאואיסטית הדגישה את מיקומו של הגבר כגבר ושל האישה כאישה בגלל מאזן היין יאנג, כאשר הזכר הוא היאנגי והאשה יינית. מאידך, התפיסה ... נחשבו לחטא או איסור דתי (ולו מפני שהסינים לא ממש מאמינים באלוהים והדת שלהם היא יותר פילוסופיה מדת). גם הגישה הטאואיסטית מתייחסת לתופעה בהיבט פרקטי רפואי. זכר אמור לקבל אנרגיות ייניות מהנקבה והנקבה אמורה לקבל אנרגיות יאנגיות מהזכר. מכאן ... יתרה מכך - אם הזכר אינו סובל מחסר יאנג אך הוא מעדיף להיות עם גברים, התפיסה הרפואית הסינית מפרטת סדרת תרגילים טאואיסטים לקליטת יין מהסביבה (בעיקר תרגילים המבוצעים על האדמה ושואבים ממנה את היין). אישה, לעומת זאת, תזדקק לתרגילים המאפשרים ... דוגמאטית עתיקה. בספרות הסינית העתיקה הומוסקסואליות יכולה להתפרש כתופעה טבעית ונורמאלית. למשל, מוזכרים אלים טאואיסטים כמו Shanshen אל ההרים ו - Tudi אל האדמה הנחשבים לכוחות זכריים אשר מקיימים בניהם, לעתים, מערכת יחסים כמו של זכר ... יחסי מין, ולמרות שאין נתונים רשמיים, ידוע שמחלת האיידס נפוצה בצורה דרמטית ברחבי סין, גם בקרב ההומוסקסואלים. טאואיזם והומוסקסואליות: על פי תפיסת הטאואיזם, אם הטבע יצר את ההומוסקסואליות באופן כה נפוץ, סימן שהוא חלק מתופעת הטבע. התפיסה הטאואיסטית תופסת את ההומוסקסואליות כמגבלה מסוימת בהשגת האנרגיות ההדדיות שבין הזכר לנקבה בקוטביות שבין היין ליאנג. מכאן שקיימת ...

... את הטענות המטפיזיות של הבודהיזם ללא שהם משתתפים בפולחן במקדש. יש שעובדים את האלים הטאואיסטיים ללא הבנה של היסודות הפילוסופיים של השיטה, ואחרים מאמצים את הפילוסופיה הטאואיסטית ואינם מתייחסים להיבטים הדתיים. דבר זה מנוגד לחלוטין למערב, שם לרוב הייתה אכיפה של מערכת אמונות פילוסופיות / דתיות אחת מאוחדת ... להרכיב ולחבר בין המסורות המזרחיות והמערביות. הפילוסוף הגרמני הגל היה מעוניין מאוד בטאואיזם. יש שמפרשים את המערכת הדיאלקטית שלו כפורמליזציה של עקרונות טאואיסטיים. מתנגדו של הגל, ארתור שופנהאואר, פיתח פילוסופיה שהיא למעשה סינתזה של הבודהיזם וההינדואיזם עם המחשבה המערבית. הוא ניבא כי ...

... הביא להתפתחות צורת הספרות הפופולרית 'וושיה'. מאוחר יותר, נזירים קוריאנים הלומדים בסין למדו את מה שהיה ידוע אז כצ'אן, שכבר הושפע במידת מה על ידי הטאואיזם הסיני. לאחר שהמסורת התפשטה לקוריאה, ... מזרם הואה - ין (קאגון ביפנית). בתקופת שושלת סונג התפתחה בסין נטייה לסינתזה דתית בין זרמי הצ'אן השונים, זרמי הבודהיזם השונים וגם בין הבודהיזם לטאואיזם ולקונפוציאניזם. הצ'אן המשיך בסין ...