המשך מכאן גירושים / פרידות / זוגיות / אהבה - כיצד להתמודד ברמה הרגשית ? חלק 1.

אבל באמת מי שאוהב את עצמו מבפנים ומי שבאמת מחובר לעצמו, אדם כזה לעולם אינו חושש מהעתיד, מאחר שהוא זה ששולט בעתיד שלו ולא העתיד שולט בו. כי באמת המציאות של האדם היא רק הצורה שבה הוא חווה את מה שקורה לו. ואם התודעה שלך מיושבת ואתה חושב בישוב הדעת וברוגע, הרי ששום דבר לעולם לא יוכל לשבור אותך, מאחר שאתה שולט במציאות שלך באמצעות צורת החשיבה שלך, ואז לא המציאות שולט בך אלא אתה חי בהרמוניה איתה.

ככל שתסתכל תמיד אל התכלית ועל זה שאתה מאמין בעצמך ואוהב את עצמך בכל מקרה ולא משנה מה יקרה, הדבר הזה יעזור לך לצחוק על הכל ולעבור את הכל בשלום. האהבה העצמית של האדם, מאפשרת לו להתחיל התחלה חדשה ובמקום להסתכל על הגירושים כעל משבר וכעל ירידה, הוא יכול להסתכל עליהם כעל נקודת מפנה וכעל מקום להזדמנויות חדשות בחיים ולהתחלות חדשות.

נקודה נוספת שיש להזכיר בעניין זה של גירושים, היא אחת מהטעויות הקלאסיות של בני אדם, שכאשר הם עוזבים משהו ישן, אז כדי "להקל" על עצמם על תהליך הפרדה, הם מרגישים שכאילו הם חייבים להשמיץ ולהכפיש את העבר שלהם ואת מה שהיה להם בעבר. לדוגמא התפטרת או פוטרת ממקום עבודה בגלל שהוא לא מצא חן בעיניך, אז ישר יש אנשים שצריכים להתחיל ללכלך על מקום העבודה שהם עד לפני רגע עבדו בו. דוגמא נוספת, נפרדת מרצונך או שלא מרצונך מבן / בת זוג, באותו הרגע יש אנשים שמרגישים את הצורך ללכלך על בן הזוג שלהם לשעבר, שיתכן אפילו שהוא בכלל ההורה של אחד מהילדים שלהם.

אך באמת זו כמובן טעות גדולה, כי כאשר אדם מלכלך על הזוגיות הקודמת שלו, הרי שבעצם הוא מלכלך על עצמו. כי הוא עצמו היה חלק מאותה זוגיות בעבר. ולא רק זה, אלא שהוא גם גורם נזק ישיר לעצמו, מאחר שהוא זה שצריך לסחוב את הזיכרונות הלא נעימים האלו בראש שלו בהמשך חייו.

ובמילה זוגיות, הכוונה היא לכל דבר שהיית איתו בקשר בעבר, כי קשר זוגי יש בין האדם לבין סביבתו, בין האדם לבין מקום העבודה שלו, בין האדם לבין הבוס שלו, בין האדם לבין כל דבר שנמצא בעולמו. כל הקשרים האלו שיש בין האדם לבין סביבתו, כולם מהווים סוג של קשר זוגי וסוג של מערכת יחסים, וכל מה שנכון לגבי זוגיות במובן הפשוט של חיי משפחה וחיי אהבה, נכון לחלוטין גם לגבי שאר מערכות היחסים שיש לאדם עם העולם שסביבו. כל דבר שאתה מקבל מהעולם או נותן לו, זהו סוג של קשר זוגי, קשר של קבלה ונתינה, של חיבור של שני דברים לדבר אחד. גם המציאות והרצון שלך מנהלים קשר זוגי, וככל שהקשר הזוגי הזה טוב יותר, כך גם כל שאר הקשרים הזוגיים שלך טובים יותר.

ולמה זו בעצם טעות גדולה ללכלך על הקשר הזוגי הקודם? אז כפי שכבר אמרנו, דבר ראשון האדם בעצם מלכלך על עצמו, כי הוא בעצם אומר שעד אתמול הוא עצמו היה במערכת יחסים לא תקינה, והרי לא לחינם הלך הזרזיר אצל העורב, אלא מפני שמצא מין את מינו כידוע. וכל אדם מקבל בדיוק את מה שהוא שווה, ודומה מושך דומה, ואם היית במערכת יחסים כ"כ גרועה, זה אומר שגם אתה לא משהו מי יודע מה. אז לכן חדל ללכלך על אחרים, כי מי שמלכלך על מקום העבודה הקודם / בן - בת הזוג הקודם וכולי שלו, הרי שהוא בעצם מלכלך רק על עצמו.

נקודה נוספת חשובה אף יותר, היא שכאשר האדם משמיץ את העבר שלו, לכאורה זה נראה לו שכאילו זה עוזר לו עכשיו להתקדם, אבל באמת לא רק שזה לא עוזר לו לתהליך הפרידה, אלא זה אף מקשה עליו על תהליך הפרידה! הכיצד? כי באמת אין שום דרך בעולם להיפרד ממשהו בלי להתחיל משהו חדש, ואין שום דרך בעולם לא לחשוב על משהו בלי לחשוב על משהו אחר, ואין שום דרך לצאת ממערכת זוגית אחת בלי להתחיל לנהל מערכת זוגית מסודרת וטובה עם עצמך ובין המציאות לבין המחשבה והתודעה שלך!

ולכן נקודת המבט של האדם צריכה להיות תמיד רק קדימה, דהיינו להודות על העבר ולברך על ההווה.

ז"א אמור תודה על העבר באשר הוא, ואמור תודה גם על ההווה והעתיד שהם טובים לך עוד יותר. כי טוב אמיתי הוא טוב שהופך גם את העבר שלך למושלם, כי אחרת כל זמן שהעבר שלך אינו מושלם ורק ההווה שלך מושלם, הרי שמצבך בהווה אינו מושלם, מאחר שעדיין את סוחב מבחינה רגשית את הזיכרון שלך של העבר. ומצב של טוב אמיתי, הוא מצב שבו אתה שלם עם העבר / הווה / עתיד שלך בלי שום חרטות על העבר ו/או חששות לגבי העתיד.

וכאשר האדם משמיץ את העבר, הרי שהוא יורה לעצמו ברגל, כי הוא זה שיצטרך לסחוב על עצמו את הזיכרונות הלא נעימים מהעבר. וככל שהאדם משמיץ יותר את העבר שלו, כך קשה לו יותר להתקדם וכך קשה לו יותר להתחיל התחלה חדשה, כי במקום שהאנרגיה שלו תהיה ממוקדת באיך להתקדם, הוא ממוקד בלהסתכל אחורה במקום קדימה.

כאשר האדם משמיץ את העבר שלו, הוא בעצם משמיץ את עצמו גם כלפי עצמו בתת המודע שלו, כי הוא בעצם משדר לעצמו לתת מודע את המסר שהוא אדם לא יוצלח, שאינו יודע לקבל החלטות טובות, כי הרי עובדה שהקשר האחרון נכשל. ולכן בעצם כל הסתכלות רעה על העבר מקשה על האדם להסתכל קדימה ולהתקדם לחיים טובים.

לכן ההסתכלות הנכונה על העבר צריכה להיות הפוכה, ז"א היא צריכה להיות מתוך הסתכלות של "טוב שהיה וטוב שעכשיו יש (הזדמנות ל) משהו אחר טוב יותר". לעולם תסתכל על העבר רק בצורה חיובית ולעולם אל תשמיץ את העבר כדי להתקדם. בדיוק כמו ביקורת בונה שאמורה לבוא ממקום של למצוא נקודות חיוביות ומתוך אהבה לעזור לאדם ולא מתוך השמצה והשפלה של האדם שמולך שזו ביקורת שלילית. ובדיוק כמו זה שאסור לך לכעוס על עצמך ועל טעויות שעשית בעבר, אלא רק להסתכל על החיובי ולהתקדם קדימה. תזכור רק את הדברים החיוביים שהיו בעבר ותתעלם מהרע לחלוטין. זה לא אומר שאתה צריך לחזור אחורה, אבל זה אומר שאתה צריך להתקדם קדימה.

ההוכחה הטובה ביותר לכך שגם העבר שלך היה טוב, היא מכך שהוא היה.

ז"א ביחס לאלטרנטיבות שהיו לך בעבר, הוא היה האלטרנטיבה הטובה ביותר עבורך בעבר והוא היה הדבר המושלם ביותר שהיה יכול להיות עבורך בעבר, כי עובדה שהיית שם ולא במקום אחר. כי כנ"ל, ביחס לאלטרנטיבות שהיו לך בעבר, עובדה שהיית באותו קשר זוגי וזה בכלל לא משנה למה, עצם זה שהיית שם, זה אומר שאתה בחרת להיות שם ולא משנה מה הסיבה. וממילא מאחר שזאת היתה הבחירה שלך, הרי שהיא היתה האלטרנטיבה הטובה ביותר שיכלה להיות עבורך באותה נקודה בעבר, כי אחרת למה בחרת בה?! וגם אם היית שם בגלל קושי רגשי לעזוב, עדיין אתה בחרת להיות שם, וזה בעצם אומר שביחס לקושי הרגשי שלך לעזוב, היה לך טוב יותר להישאר.

נמצא אם כן כי העבר שלך היה מושלם עבורך בעבר.

אלא שכרגע אתה יוצר מציאות חדשה במו מעשיך, אתה מתחיל משהו אחר, משהו חדש שבאפשרותך להפוך אותו לטוב יותר או לפחות טוב כרצונך החופשי. הכל תלוי בבחירה החופשית שלך. ולכן תסתכל על הגירושין והפרידה כעל סיום של משהו אחד וכעל התחלת משהו אחר שאתה עושה אותו לטוב יותר.

לסיכום: פרידות יש לכל אדם כל הזמן, אנחנו בכל רגע נפרדים ממשהו ומתחילים משהו חדש. הדבר היחיד שיכול לעזור לאדם לעבור בשלום את החיים בעולם הזה ולהתמודד עם כל הפרידות שבחייו בצורה טובה, זו אהבה עצמית אמיתית ללא תנאים, אהבה שבה אינך כועס, אינך נוקם, אינך פוגע באחר, לא אכפת לך מה חושבים עליך, אינך רוצה לנצח אחרים, אתה אוהב את עצמך כפי שאתה. ועל ידי האהבה העצמית הזאת, באפשרותו של האדם לאהוב את העבר ואת ההווה ואת העתיד שלו בצורה מושלמת. בהצלחה.

ציטוטים: רבי נחמן מברסלב

וְאָמַר שֶׁכָּל אִישׁ יֵשׁ לוֹ כַּמָּה וְכַמָּה זִוּוּגִים, רַק שֶׁיֵּשׁ בָּזֶה כַּמָּה בְּחִינוֹת שׁוֹנוֹת וְעִנְיָנִים נִפְלָאִים. כִּי מִכָּל הַדִּבּוּרִים שֶׁמְּדַבְּרִים בְּעִנְיְנֵי הַשִּׁדּוּכִים, אַף עַל פִּי שֶׁאֵינָם נִגְמָרִים, זֶה בְּעַצְמוֹ בְּחִינַת זִוּוּג וְשִׁדּוּךְ.

וְלִפְעָמִים יוֹשְׁבִים בְּנֵי אָדָם בְּבָתֵּיהֶם וְאוֹמְרִים שֶׁרָאוּי שֶׁזֶּה יִשָּׂא אֶת זאת וְעַל יְדֵי זֶה נִגְמָר בְּחִינַת הַזִּוּוּג שֶׁל זֶה הָאִישׁ עִם אוֹתָהּ הָאִשָּׁה. וְלִפְעָמִים בָּאִים שַׁדְכָנִים וּמְדַבְּרִים הַשִּׁדּוּךְ אֲבָל אֵינוֹ נִגְמָר, וְגַם זֶה בְּחִינַת זִוּוּג מִשִּׁדּוּךְ. וּבְוַדַּאי הִיא בְּחִינַת זִוּוּג יוֹתֵר מֵהָרִאשׁוֹן. וְלִפְעָמִים נוֹסְעִים לַעֲשׂוֹת הַשִּׁדּוּךְ וּבְעֵת הַגְּמָר נִפְרָדִים מֵאֵיזֶה סִבָּה. וְלִפְעָמִים נִגְמָר הַשִּׁדּוּךְ וְאַחַר כָּךְ מַפְסִיקִים הַקֶּשֶׁר שֶׁל תְּנָאִים. וְלִפְעָמִים בָּאִין לִידֵי נִשּׂוּאִין וְאַחַר כָּךְ בְּסָמוּךְ נַעֲשֶׂה גֵּט בֵּינֵיהֶם. וְלִפְעָמִים אֵינוֹ נַעֲשֶׂה הַגֵּט עַד אַחַר אֵיזֶה זְמַן וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה כַּמָּה בְּחִינוֹת שֶׁיֵּשׁ בְּעִנְיְנֵי הַשִּׁדּוּכִים וְהַזִּוּוּגִים שֶׁאֵינָם נִגְמָרִים אַחַר כָּךְ, אֲבָל כֻּלָּם הֵם בְּחִינַת זִוּוּגִים שֶׁלּוֹ.

כִּי כָּל אֶחָד יֵשׁ לוֹ כַּמָּה זִוּוּגִים, רַק שֶׁאֵצֶל זֶה נִגְמָר אֵיזֶה זִוּוּג שֶׁלּוֹ עַל יְדֵי אֵיזֶה דִּבּוּר בְּעָלְמָא שֶׁמְּדַבְּרִים מִזֶּה הַשִּׁדּוּךְ. וְלִפְעָמִים עַל יְדֵי אֵיזֶה דִּבּוּר יוֹתֵר אוֹ עַל יְדֵי אֵיזֶה הִתְקַשְּׁרוּת אוֹ נְסִיעָה אוֹ עֻבְדָּא בִּשְׁבִיל הַשִּׁדּוּךְ לְפִי שָׁעָה וְכוּ' כַּנַּ"ל.

וְזֶה הַדָּבָר הוּא עִנְיָן נִפְלָא וְנוֹרָא שֶׁלּא נִשְׁמַע כָּזאת שֶׁהַדִּבּוּר בְּעָלְמָא שֶׁמְּדַבְּרִים מֵהַשִּׁדּוּךְ זֶה בְּעַצְמוֹ הוּא בְּחִינַת שִׁדּוּךְ. וְכֵן מְבאָר... שֶׁהַדִּבּוּר בְּעַצְמוֹ מֵהַשִּׁדּוּךְ עוֹשֶׂה רשֶׁם בּוֹ וּבָהּ

הַדַּעַת מְשַׁדֵּךְ כָּל הַשִּׁדּוּכִים, כִּי כָּל הַשִּׁדּוּכִים הֵם שְׁנֵי הֲפָכִים, וְהַדַּעַת הוּא הַמְתַוֵּךְ בֵּין שְׁנֵי הֲפָכִים, עַל כֵּן כָּל הַשִּׁדּוּכִים שֶׁבָּעוֹלָם, כֻּלָּם נַעֲשִׂים עַל יְדֵי הַבַּר דַּעַת שֶׁיֵּשׁ בָּעוֹלָם. וְעַל כֵּן לִפְעָמִים קָשֶׁה לִמְצא זִוּוּגוֹ, כִּי לִפְעָמִים שְׁנֵי הַמְשֻׁדָּכִים רְחוֹקִים מְאד, וְהֵם שְׁנֵי הֲפָכִים בְּיוֹתֵר זֶה מִזֶּה, עַל כֵּן קָשֶׁה לִמְצא זִוּוּגוֹ.