* לחץ כאן, לצפייה בהרצאת וידאו + MP3 בנושא:
תכלית החיים, סיבתיות, תכליתיות, העולם הבא, רצונות, מנהיגות, מורה רוחני, עבודת אלילים - ליקוטי מוהרן ח''א יח (ברסלב) 1.

רבי נחמן אומר שאם תחזור בתשובה, כולם יחזרו איתך, מה הכוונה? אם תבין שאתה אלוהים אז תבין שכולם צדיקים, למעשה אתה לא צריך להחזיר את כולם בתשובה, אתה צריך להחזיר רק את עצמך בתשובה. אם האדם חוקר וחוקר מה התכלית, בסוף הוא חווה בכל דבר את התכלית, בכל מה שקורה לו, הוא חווה את התגשמות כל רצונו. כמו שאלוהים חווה, לא פחות ולא יותר מאלוהים. להגיד שאלוהים חווה את רצונו זה גם צמצום של אלוהים, ולכן יש אלוהים גדול יותר ששם אין אלוהים חווה.

שאלה: אני יכול להגיד שהכל אחד, אבל אני יודע שאני לא חווה את זה. למשל אם הייתי יודע שהכל אחד לא הייתי מתרגז היום בעבודה.

אליעד: עכשיו אתה משקר את עצמך. אתה אומר, אני לא כזה אבל אם הייתי כזה, הייתי חווה ככה, מאיפה אתה יודע? למה אתה עובד על עצמך? בפרט שאפילו בשכל שלך אתה יודע שזה לא נכון, כי גם באחדות אתה יכול לכעוס.

שאלה: נכון, אבל אולי לא הייתי מרגיש כעס.

אליעד: זה משהו פנימי לפני הכעס, זה משהו לפני התחושה של האני. כשאתה כועס יש לך שתי חוויות, האחת אתה חווה את קיומך, והשנייה אתה חווה את קיומך ככועס, החוויה של הכעס היא חיצונית ביחס לחוויה של האני, אתה יותר בטוח שאתה קיים מאשר שאתה כועס, אני מדבר איתך על משהו שנמצא לפני האני שלך, הוא מכיל הכל, אתה יכול לכעוס, אתה יכול לא לכעוס, אתה יכול לעשות הכל, הוא לא שולל כלום, הוא רק עושה לך פילטר שאתה חווה את קיומך והלאה דרך פרספקטיבה אחרת

שאלה: ברגע שאתה אומר שאתה נהנה מהכעס, זה סימן שרצונך מתגשם, ואז אם רצונך מתגשם אתה תזדהה שוב עם הישות המצומצמת.

אליעד: התשובה היא, כן, אני כועס, אני רוצה את זה שאני כועס, אני נהנה שאני כועס, זה התגשמות רצוני, אבל לא התגשמות רצונו של האני המצומצם אלא של התגשמות רצונה של המציאות. כשאתה אומר אני תלוי למי אתה מתכוון,.

שאלה: האני הקטן הוא דמיון שלי.

אליעד: נגיד שהאני הקטו הוא הדמיון שלך, אז מי אתה באמת? תמיד תישאר אני קטן, אפילו אם אתה אלוהים אתה תישאר אלוהים קטן, למה? כי אתה עדיין מוגדר, אתה אומר אני רוצה, אז אתה מצומצם, עדיין לא אלוהים.

בליקוטי מוהר"ן נאמר שתפיסת הזמן היא כמו חלום, והשאלה היא האם אתה בתוך החלום או לא בתוך החלום? ומי חולם את החלום? נגיד שאתה בתוך חלום, ואתה חולם את החלום, אבל זה לא קידם אותך בכלום, למה? כי גם ההוא שחולם את החלום, הוא גם בתוך החלום, וכולם בתוך החלום, אז מה זה משנה אם אתה בתוך החלום הזה או בתוך חלום מעליך? המהות שלך לא משתנה, גם אם אתה חושב שאתה אלוהים שאומר אני רוצה הכל, אבל מי נמצא מאחור, אלוהים שמעלי, לכן זה שרוצה את כל המציאות הוא לא הראשון, כי הראשון נמצא לפני האני רוצה, לפני ההפרדה שבין האני לרוצה, לכן יש אלוהים פנימי יותר, שהוא לפני הכל, עוד שהאני והרוצה היה אחד.

קודם לשאלה שלו, למי אתה מתכוון שאתה אומר אני? אם אתה מתכוון רק לאני אליעד, אז אתה סובל. אם את מתכוון אני אלוהים והמציאות שרוצה שאליעד ירגיש רע, אז אני גם אליעד וגם המציאות. זה נכון למשל זה גם שולחן וגם כלום, ואם אתה חווה את זה? אז עכשיו שתגיד את המילה אני אתה תתכוון לכמה ישויות. אני זה גם הראשון שהכל אחד, זה גם המציאות, זה גם המצומצם, יש לך את סך כל האפשרויות. כי אתה באמת סך כל האפשרויות.

שאלה: האם זאת חוויה אחת?

אליעד: כן, כן, כן, יש שולחן שהוא חיצוני לי, יש אני שזה הבסיס הפנימי של הכל, הכי פנימי, ויש את האלוהים שהוא המציאות שלפני הכל, אבל זה עדיין לא אחד. יש את המקום והזמן שאני חלק מהם, ויש את האני שלפני המקום והזמן, ויש את האני הראשון שהוא האחדות המוחלטת, ששם הכל מוחלט, ואיך אתה מבין את זה? על יד שתשאל מי אני? מה אמרתי לה? תחליטי שאת רוצה לדעת מי את, אני חיה פה, אני קיימת פה, רוצה להבין מי אני, וההחלטה הנחושה להבין מי את, היא תוביל אותך לגילויים בחוויה. את תגלי שאת המציאות, ותחווי את זה. אחר תגלי שאת מי שיוצר את המציאות, ותחווי את זה. אחר תגלי שאת הכל אחד, ותחווי את זה.

כאשר אתה בקצה השכל שלך, אז אתה לא יודע מי אתה, אתה לא יודע מה אתה רוצה, אתה לא יודע שרע לך, אתה לא יודע כלום. אבל כאשר אתה חוזר לתודעה שאתה קיים, אז אתה אומר, אני רוצה את זה כאלוהים וגם רוצה או לא רוצה את זה כישות נפרדת.

שאלה: אבל למה לך לחזור לאני אם אתה יכול להיות באחדות?

אליעד: למעשה אנו שואלים כאן על מהותו של הבורא לפני שהוא נפרד מרצונו. אתה למעשה שואל למה, אבל אתה יכול לשאול שאלה יותר קשה ולהגיד שזה לא יכול להיות, אתה שואל למה ממקום של אחדות בכלל תרצה לחזור לפה? אבל זאת שאלה לא חכמה, יש שאלה יותר חכמה, אתה יכול להגיד, לא נכון, אתה משקר, לא יכול להיות שממקום של אחדות חזרת לפה, אין דבר כזה אחדות, משהו בתיאוריה הזאת לא הגיוני, לא יתכן שממקום של אחדות תחזור לכאן, למה? כי במקום של אחדות אין לך רצון, אין לך ישות.

כול הרעיון של אחדות שאין שם אפילו פוטנציאל של נפרדות, ואם אין אפילו פוטנציאל של נפרדות אז איך יש נפרדות?

הוא למעשה שואל למה אני אליעד שהייתי באחדות חזרתי לנפרדות, זה למעשה ביטוי של שאלה אחרת, למה נברא העולם? איך יכול להיות שהעולם נברא יש מאין, איך מהאין מתהווה היש, כי זוהי מהות הפוכה

אם למשל את מגיעה למצב שאת לא יודעת שאת קיימת, האם מישהו שלא יודע שהוא קיים, יכול לרצות להיות קיים? לא, מכלום יכול להיות משהו? לא.

אז אלוהים לא ידע שהוא קיים, כי אם היה יודע שהוא קיים זה לפצל אותו מהידיעה שלו, מהרצון שלו וכו', אז איך אפשר להגיד שהוא רצה לברוא את העולם אם הוא לא היה קיים? אז יש כאלו שיגידו שהוא נוצר מעצמו, אבל כדי שיוצר מעצמו צריך שיהיה כוח שיחליט אם לברוא, אבל עדיין אין את הכוח הזה.

ולמה אני מסביר לך את השאלה, כי אני רוצה לספר לך סיפור שרק אם תהיה באחדות ותחזור לפה, רק אז תדע איך נברא העולם. כאילו על בשרך תבין למה העולם נוצר. אפשר לתת הרבה תיאוריות איך נברא העולם, אבל זה תמיד יהיה מחוצה לך, לא היית שם, לא ראית, אבל אם אתה עצמך תהיה במקום שלא תדע שאתה קיים, ותחזור להיות קיים, רק אז אתה תדע איך נברא העולם, ורק אז תבין איך מתהווה הנפרדות, ואיך מתהווים הרצונות.

שאלה: למעשה יש כאן תהליך בלתי אפשרי.

אליעד: בלתי אפשרי? בלתי אפשרי לשקר, איך אתה החלטת שזה בלתי אפשרי? אולי אפשר ואתה לא יודע? אתה חייב לרחם על עצמך, זה עניין רציני, האדם אומר שקר, למה לך לשקר? תבינו, אם העולם נוצר מעצמו, אז גם הטיפשות נוצרה מעצמה, והסבל נוצר מעצמו, כי הכל נוצר ללא סיבה, והוא כמו וכל אחד אחר משקר את עצמו ללא סיבה. כאילו אדם קם בבוקר ואומר לא יכול להיות שיהיה לי תמיד טוב, למה? למה לשקר? למעשה כולם משקרים, כל אחד בתוכו אומר, לא יתכן שאני תמיד אצליח, למה? איך אני יודע? כי אם היית חושב שתצליח אז היית מחפש את זה ומשיג את זה מזמן. ואם היית בטוח שלא תצליח, אז היית מוותר על הניסיון ואז גם היית משיג את ההצלחה. אז אם אתה לא חווה את ההצלחה בשלמות, זה אומר שאתה משקר. תכלס הכי טוב להגיד, אני לא יודע, למה להגדיר הגדרות, לפרש פירושים, תגיד אני לא יודע.

שאלה: האם ברגע שאני נפטר מהעולם, האם אני חוזר לאחדות?

אליעד: לא, אתה עובר לעולם אחר, למה? כי אם הוא אמר ברגע שאני נפטר מהעולם, אני מגיע לאחדות, אם אתה מגדיר את המקום שבו אתה נמצא, על ידי שלילה של דבר אחר, אז אתה עוד לא באחדות. אם אתה אומר כשאני לא אהיה כאן, אז אני אהיה באחדות, אז אתה לא באחדות, אתה לא יכול לא להיות היכן שהוא ולהיות באחדות. אם אתה אומר כאשר אני אתנתק מהעולם אני אהיה באחדות, אז אתה לא באחדות. כי אז אתה לא באחדות עם העולם, זה כמו שאמרתי מקודם, אם תתעורר מהחלום תתעורר לחלום אחר, אם תצא מהאני שלך תהיה באני אחר. אין אפשרות להתנתק ולהיות באחדות. כל הרעיון של האחדות זה שאתה לא מתנתק יותר.

כאשר אני ארגיש מחובר בשלמות לכל העולמות כולם בו זמנית, אז אהיה באחדות. כאשר אהיה מסוגל להתנתק ולהיות מחובר בו זמנית אז אהיה באחדות.

יש שני סוגי אחדות, האחת האחדות שהיא ההיפך מהנפרדות, כמו אני הכל רוצה או הכל לא רוצה, אין טוב ורע וכו', מי שנמצא באחדות הזאת גם סובל, כי זו לא באמת אחדות, אתה עדיין עושה הפרדה, אתה עדיין בהגדרה. אחדות זה משהו אחר. יש כאלה שאומרים שהם לפעמים באחדות ולפעמים לא, אז אנשים אלו לא באחדות, למה? כי האחדות האמיתית נמצאת בתוך כל הדברים, אם אדם אומר לפעמים אני מרוכזת ולפעמים לא מרוכזת זה אומר שהוא אף פעם לא מרוכז, כי הריכוז האמיתי הוא לפני כל הדברים, מחוץ לכל הדברים ומכיל את כל הדברים.

אם אדם אומר אני פעם באחדות ופעם לא באחדות אז האחדות שלו לא אמיתית, כי היא לא מכילה את שאר הדברים. אחדות פירושו דבר שאתה לא מתאמץ כדי להיות בו, זה דבר שאתה תמיד שם ללא מאמץ, משהו שלא תופס מקום, לא צורך משאבים, לא גורם לך לכלום, אתה תמיד אותו הדבר. אלא שיש לך פרספקטיבה נוספת שהיא לפני ההגדרות, לפני האני.

בסוף התהליך אתה אמור להינות פה, ולא להיות פה. למשל לגבי תאוות נשים, רבי נחמן היה הכי נגד תאוות נשים, תאוות הגוף, אבל הוא לא היה באמת נגד, הוא היה נגד זה שתהנה מהלבוש החיצוני. רבי נחמן אומר שהצדיק נהנה מהאותיות שיש בכל דבר, הוא מסביר שהאכילה של הצדיק היא מהאותיות.

מה שאני בא להגיד הוא שתהנה מהנפרדות, אלוהים כן בנפרדות הוא כן נהנה מהנפרדות, הוא כן מחייה את העולם, הוא כן משנה את רצונו בכל רגע, אבל הוא גם מחוץ לדברים בו זמנית. אם תבין למה כל דבר קיים, אז תהנה, אבל אתה לא נהנה מהלבוש החיצוני, אמנם אתה נהנה מהלבוש החיצוני, כי בפרקטיקה אתה רוצה אותו, אבל אתה נהנה ממשהו פנימי יותר, מהחוויה הפנימית של הדבר.

שאלה: למה רבי נחמן עושה הפרדה בין צדיק ללא צדיק?

אליעד: הוא לא עושה הפרדה, כולם עושים הפרדה, הוא מדבר איתך בצורה של ההפרדה, הוא מדבר בשפה שלך.

נמשיך מדברי רבי נחמן בחלק ג', פה רבי נחמן שולל את כל השיטות שבעולם, למה? כי כאן הוא מדבר על ההשגה הכי שלמה שיש, וכל זמן שאינך יודע את אלוהים כפי שהוא יודע את עצמו, אתה לא באמת יודע את אלוהים, אתה עצמך בכלל עובד אלילים, אתה רק חושב שאתה מרחם על אנשים, אתה בכלל מחפש כבוד, ואתה עצמך אליל, ואתה עובד את עצמך, ולמעשה אתה לא יכול לקרב אנשים לאלוהים כי אינך יודע את אלוהים.

אם אתה עדיין לא אלוהים איך אתה יכול לדעת שלא ניתן לדעת את אלוהים? רק אלוהים יכול להחליט אם אפשר או אי אפשר, ואני אגיד לכם אתם כבר אלוהים ואם תדעו אותו תדעו שאתם אלוהים. זה כמו שאלוהים אומר איך אני אהיה אלוהים? אבל תקשיב אתה כבר אלוהים. תבדוק מה זה אלוהים ואז תדע אותו.

שאלה: למה הכוונה אלוהים?

אליעד: אלוהים בפשיטות שתדע מי אתה. שאתה אומר אני, תדע למה אתה מתכוון. אלוהים פירושו שתגיד פעם אחת משהו אמיתי.

שאלה: אני אדוני אלוהיך.

אליעד: שוב פעם הבאת לנו חיזוק מהפסוק, אין לזה משמעות, תצא מהאחיזה של הפסוקים, אתה רוצה להיאחז בפסוקים? כן, אני בעדך, תיקח פסוקים הפוכים, תסתכל פנימה ותבין איך הם מסתדרים, זה יביא לך שכל. אני אסביר לך למה זה שאתה רוצה אישורים מהפסוקים עוצר אותך, כי בסוף התהליך אתה לא תקבל אישור, בסוף התהליך אתה תקבל אישור שכול מה שאני אומר זה טעות, אתה יודע ממי תקבל את האישור הזה? מהעולם, הנה יש כאן עולם שמוכיח שכול מה שאני אומר לא נכון. העולם הזה שיש שולחן ששונה מהדלת אומר, שמה שאני אומר לא נכון, בסוף התהליך אפילו הקיום שלך אומר לך שמה שאני אומר זה שקר.

לכן רבי נחמן אמר לתלמיד שלו, אתם לא מאנשי, יבוא יום שכול העולם יהיה נגדי ומי שיישאר איתי הוא מאנשי, מה הכוונה שכול העולם יהיה נגדי? כי אנשים חושבים שרבי נחמן קצת דומה למה שקורה פה בכדור הארץ, גם דתי, יש לו רעיונות קבליים, אבל רבי נחמן הוא בכלל משהו אחר לגמרי, רבי נחמן אומר שיבוא יום ואתה תתבונן ותתבונן ואז תבין שרבי נחמן הוא ההפך מכל מה שאתה מכיר, זה הפוך מכל מה שאתה חושב, כל העולם כולו אומר הפוך ממנו.

אפילו רבי נחמן אומר לך הפוך, כי הדיבור שלו הפוך ממה שהוא מתכוון, עכשיו נבדוק אחרי מי אתה הולך, האם אתה הולך אחרי האחדות או נתקע בנפרדות? ואני אגלה לכם שמי שמגיע למצב הזה הולך אחרי האחדות כי אין לו כבר הרבה ברירות. אחרי שהבנת דבר כזה גדול זה יוביל אותך להיות רבי נחמן עצמו. זה נאמר בפרק על התלמיד האמיתי. מי זה תלמיד אמיתי? מי שמתאחד עם הרב.

שאלה: איך רבי נחמן שולל?

אליעד: הוא לא שולל את כולם פרסונאלית, הוא שולל את התפיסה של כולם. כולם מנהיגים, מה זה אומר? כל אחד בעולם הוא מורה דרך רוחני, אם הוא לא מורה דרך לאחרים הוא מורה דרך לעצמו. ומה רבי נחמן אומר, שלפעמים האדם חושב שיש לו רחמנות על העולם, ורוצה להנהיג את העולם, ואומר זה לא בשבילי זה בשבילם, אני לא רוצה כבוד זה בשבילם, למרות שזה לא רע כבוד, אבל אם אתה רוצה את זה, זה רע. אבל אדם זה רודף אחר כבוד, ותולה רדיפתו ברחמנות.

למשל אתה רואה אדם גוסס, אתה תלך לעזור לו, האם לא תעזור לאדם במצוקה? אני רחמן, מרחם עליו, רבי נחמן אומר, לא, הוא רודף אחרי הכבוד, מה הכוונה רודף אחרי הכבוד? הוא אומלל, רע לו בחיים, ורע לו כאשר הוא רואה את ההוא סובל, ולכן הוא עוזר לו בכלל. הוא רוצה שיכבדו אותו, הוא רוצה שהמציאות תהיה כרצונו. ולמעשה הוא רחוק מהרחמנות.

ולמעשה האדם לא באמת יכול לרחם על אחרים, כי אם אתה מרחם על אחרים זה סימן שרע לך, כי אתה חושב שרע להם, אז זה אומר שמשהו בעולם שלך לא מספיק טוב. אם אתה רוצה לעזור למישהו אז אתה לא יכול לעזור לו

שאלה: האם אין מקום לרחמנות?

אליעד: אין מקום לרחמנות שהיא רק רחמנות.

שאלה: אין מצב שאתה רואה שלמישהו רע ותרצה לעזור לו?

אליעד: אם הייתי עכשיו מרביץ לקיר האם היה לך רע? לא, אז איך אתה יודע שהקיר לא סובל? הפירוש שלך דפוק, אתה צריך להגיד רע לי כי אני חושב שרע לו. תגיד אני מספיק טיפש שבגלל שיש לו צורה כמו שלי, אז יש לו תודעה כמו שלי, ואם לי היו מרביצים אז הייתי סובל ולכן אני חושב שהוא סובל אם מרביצים לו. ואני רוצה לעזור לו כדי שלי לא יהיה רע. זה בכלל לא קשור אליו

שאלה: אם תראה שמרביצים לילד קטן האם לא תלך להפריד?

אליעד: אני כן יפריד כמו שאני רואה שאת מרביצה לעצמך ועוזר לך, אבל זה משהו אחר, זה לא ממקום של רחמנות. אלוהים עכשיו רוצה שירביצו לו, מי אתה שתתערב? חשבתם על זה?

שאלה: אבל אולי אלוהים רוצה שתפריד ביניהם?

אליעד: נכון, השאלה מה אתה חווה. למשל אלוהים רוצה שתהיה רעב, אז מי אתה שתרחם על הגוף שלך ותיתן לו אוכל, האם אתה יותר רחמן מאלוהים? למשל אתה רואה מישהו שמתעללים בו, ואתה רוצה לעזור לו, אבל אלוהים רואה את כל השיקולים שלך ובכל זאת הוא עושה שיתעללו.

שאלה: אולי שלח אותך לעזור לו?

אליעד: השאלה מה אתה חווה, האם אתה חווה ששלח אותך? אולי שלח אותך להסתכל עליו ולירוק עליו, איך אתה יודע? אז שתהיה אלוהים תבין מה לעשות, עד שלא תהיה אלוהים אתה סובל, כי אתה רואה שרע לו ורוצה לעזור.

שאלה: האם אתה דוגל בשב ואל תעשה?

אליעד: לא, האם עד שלא תדע את אלוהים לא תאכל? עד שלא, תנסה להבין

שאלה: תדע שאתה משוגע?

אליעד: לא, תנסה להבין, לא אמרתי תדע שאתה משוגע, כי זה גם שקר. יש בתורה הסבר על רחמנות, כאשר אתה מרחם על אלוהים בגלל שהוא לא יודע שהוא אלוהים, וזוהי רחמנות אמיתית.

ומה רבי נחמן אומר, כל זמן שאין לאדם אמונה בשלמות שאין שלמות אחריו, כמובן שהוא לא יכול לקבל את המלוכה וההנהגה. מה זה אומר? אפילו אם יש לך קצת עבודת אלילים, מה זה נקרא עבודת אלילים? אליל זה אל שאין לו כוח ולמרות זאת אתה מתפלל אליו.

למשל אדם עובד כדי שיהיה לו כסף לקנות אוכל, הוא למעשה עובד אלילים, למה? הוא חושב שהאוכל ייתן לו את הכוח לחיות, הוא הופך את האוכל לאליל. הוא באמת חושב שחתיכת האטומים האלו נותנת לו חיים, הוא עובד אלילים כי הוא מייחס כוח לישות שאין לה כוח. זה נכון שכרגע אתה צריך לאכול, אבל השאלה היא, מה אתה זוכר? האם אתה זוכר שאלוהים הוא זה שמחייה אותך?

למשל אתה רואה קיר, אתה לא עובר דרכו, נכון? כי אתה אומר, לקיר יש כוח המונע ממני לעבור דרכו, אז אתה עובד אלילים. אתה יודע למה אתה לא יכול לעבור דרך קיר? כי יש מישהו שגרם לכך שתחשוב שאתה לא יכול לעבור דרך קיר. זה לא קשור לקיר. הסיבה שאתה לא יכול לעבור דרך הקיר זה כי אתה משוכנע שאתה לא יכול לעבור דרך הקיר, ואפילו אם תנסה לא תצליח, כי אתה לא באמת משוכנע שתוכל לעבור דרך הקיר.

אני גם לא יכול לעבור דרך הקיר, אבל אין לי בעיה עם זה, אני לא מרגיש מוגבל מזה, אני מחוקק את החוק שאני מחליט שאני מוגבל בתפיסה של הקיר. אבל אם אתה חושב שהקיר מונע ממך לעבור, ואתה לא מבין שיש מישהו שמעמיד אותך פה, וזה בכלל לא קשור לקיר, אז אתה עובד אלילים.

אם אתה אומר, אני השגתי משהו בחיי, אז אתה עובד אלילים, אני, מי אתה בכלל? שאדם אומר יש אני, זוהי גם עבודת אלילים, כי הוא חושב שיש משהו שחי בלי הראשון, כשהוא אומר אני זוהי נפרדות, אני ולא אני, בקיצור אפילו כל מחשבה זאת עבודת אלילים.

שאלה: מה רע בלעבוד אלילים? זה כל הכיף.

אליעד: אני לא אמרתי שזה רע, אני רק מסביר מה רבי נחמן אמר, זאת שאלה אחרת.

אתה יודע מה רע בכך שאתה עובד אלילים? אני אסביר לך, אתה יודע מי עובד אלילים? כל ישות שהיא לא אלוהים, רק אלוהים לא עובד אלילים.

שאלה: נגיד שאלוהים עובד אלילים וזה הכיף שלו.

אליעד: כשתעבוד אלילים כמו אלוהים זה יהיה הכיף שלך, אבל אלוהים לא באמת חושב שמישהו יכול לפגוע בו, הוא לא רואה שיש מישהו שנפרד ממנו.

שאלה: אני אומר שזה הכיף שלו.

אליעד: נכון, כל העולם שלנו מלא אלילים, מה רע באלילים? אני לא נגד אלילים. בסוף התהליך כאשר אתה רואה קיר, אתה מבין שהקיר מונע ממך לעבור אותו, אבל גם כאשר אתה מקבל מכה ברגל זה בגלל הקיר וגם כאשר אתה נשרף האש זה בגלל הקיר, וגם כשיש רעידת אדמה בקצה השני של העולם זה בגלל הקיר הזה, הכל זה בגלל הקיר הזה, ואותו דבר במקרה זה בגלל השולחן הזה, כי אתה חווה את האלוהים על כל דבר.

למעשה מה שאמרתי זה, אל תיתן את הכוח לישות, תבין שהכוח נמצא בחוץ, יש כוח שנמצא מחוץ לכל. זוהי גם עבודת אלילים, גם נפרדות, כי אני מפריד את הכוח מהדבר, אבל אני מפריד את הכוח המצומצם. כי אתה אומר לשולחן יש כוח לתת מכה ברגל, לאש יש כוח לשרוף, לקיר יש כוח שאני לא יעבור דרכו, אז אני אומר לך, לא, תחשוב שיש כוח אחד שעושה את הכל, ועכשיו תחווה אותו על כל דבר, שכול דבר בעינייך יהיה אלוהים, שתמיד תחווה את האלוהים. שהקיר הוא האלוהים, ואם לא ראית אותו אתמול הוא הסתיר את עצמו, ואם אתה רואה אותו עכשיו זה סימן שהוא התגלה לך עכשיו, כל דבר ודבר הוא האלוהים, ואתה חווה את מחויב המציאות על כל דבר.

בסוף התהליך אתה כן עובד אלילים, אבל אתה רואה שכול דבר זה אלוהים, עם כוח אין סופי, שמחייה את כל המקום והזמן.

בהתחלה מסבירים לך שהכל אחד, ואחר מסבירים לך שזה כל אחד. ועכשיו אלוהים הוא גם שולחן שאין לו שום כוח, הוא גם שולחן שיש לו כוח למנוע ממני לעבור דרכו, אבל הוא גם אלוהים שיש לו את הכוחות כולם. המצוי הראשון, מחויב המציאות, האין סופי, מחייה את המקום והזמן, את כל זה תחווה על שולחן. אז תמיד תהיה באינטראקציה עם אלוהים, איך תבין את זה? אם תחווה את זה. וזה גם וגם, זה גם שולחן וגם אלוהים, כי בקצה האחרון אין הבדל בין נפרדות לאחדות. אז גם השולחן הוא רק אלוהים.

נחזור לרבי נחמן, למה הוא מתכוון שלמות שאין שלמות אחריו? אנשים אומרים יש לי אמונה בשלמות כפי יכולתי, אבל רבי נחמן אומר שלמות, שאי אפשר שתהיה יותר שלמות ממנה, כל זמן שאין לך שלמות כזאת אינך יכול להיות מנהיג, ואני מוסיף שעליו לדעת שהוא לא יודע איך להנהיג את עצמו. ולכן עליך לחפש שכל שנמצא בגוף או בספר, שנראה לך שהוא הכי קרוב לאמונה של שלמות שאין שלמות אחריו, וממנו לבקש שינהיג אותך.

כשאתה מבין שהכל אחד אז הרחמנות נתפסת אחרת.

שאלה: אם אדם מרחם בחיי היום יום, בגשמיות. מה זה מעיד עליו?

אליעד: זה לא מעיד, כי החיצוני לא מעיד על הפנימי. אתה רוצה להסיק מהלבוש החיצוני על הפנימי.

שאלה: מה אתה עושה?

אליעד: אני למשל מרחם על הגוף שלי ואוכל, אין בעיה בזה.

שאלה: אבל כאשר אנשים מרחמים בשכל רגיל?

אליעד: לזה קוראים רחמים אכזריים, הם אנשים אכזריים.

שאלה: אז האם זה אומר שאין להם שלמות?

אליעד: אתה לא יכול להניח לפי פעולות חיצוניות.

שאלה: אז על עצמי.

אליעד: עליך אתה לא צריך להניח כי אתה יודע שאין לך תפיסה של שלמות.

שאלה: אז מה הוא מלמד?

אליעד: הוא הסביר, שהאדם ידע לעצמו, שכול זמן שאין לו אמונה בשלמות שאין שלמות אחריו, הוא לא מבין שום דבר, ולכן לא יכול לעזור לעצמו, כל שכן לעזור לאחרים.

אני אקצין לך, למשל אתה נותן אוכל לאחרים, אתה לא יודע אם זה טוב או רע, אולי תכלית החיים זה למות ועזרת לו לסבול יותר, אל תצחק, אני מדבר ברצינות, בסוף מתים, אז תכלית החיים זה למות, אז אם אתה עוזר למישהו לאכול, למעשה אולי אתה גורם לו נזק, אני לא אומר שאתה גורם לו נזק, אבל איך אתה יכול להיות בטוח בזה? אני לא אומר שזאת התפיסה, אני רק רוצה להראות איך האנשים משקרים את עצמם. זה המתת חסד, זוהי רחמנות, איך אנחנו מחליטים? לכן חייבים לבדוק, ומה יעשה עד שידע, ימשיך לפעול לפי ההיגיון אבל שיבין שצריך לקבל הבנה.

שאלה: גם בטבע יש רחמנות ויש גם אכזריות.

אליעד: לדוגמא הייתה שריפה ביערות הכרמל וירד גשם, אפשר להגיד שזאת רחמנות, השמיים ראו שיש שריפה ולכן הורידו גשם לכבות את האש, לכל דבר אפשר לייחס רחמנות ולכל דבר אפשר לייחס אכזריות. מה זאת רחמנות? האריה טורף את הגורים שלו.

אבל כל רחמנות היא סוג של אכזריות, כי מה זה רחמנות? פירושו להציל את הישות, להגדיל את הישות, להחיות את הישות, אבל רבי נחמן אומר שזאת אכזריות, למה? ככול שהישות יותר גדולה היא שורדת יותר ולכן סובלת יותר. למעשה על כל רחמנות אפשר להסתכל עליה כאכזריות, וגם על כל אכזריות אפשר להסתכל עליה כרחמנות. הרג אותו כי לא רצה שיסבול, כמו המתת חסד.

אני מדבר כאן על התבוננות, לא על הפרקטיקה, לחוות את החיים אחרת, אני לא אומר שלא צריך לעזור לאחרים, יש כאן עניין של הבנה אחרת.

כול זמן שאין לאדם את ההבנה הזאת, אז הרחמים שלו אכזריים, למה אכזריים? למשל אדם חולה ולוקח תרופה, מה אפשר להגיד? שהוא מרחם על הגוף שלו שסובל ולכן לוקח תרופה. אז אפשר להגיד שהוא אכזרי, למה אכזרי? כי הוא שונא את החולי. הוא כאילו אומר זה טוב וזה רע, זאת הכוונה אכזרי. למה אתה כל כך אכזרי שחושב שלהיות רעב זה רע? למה אתה כל כך אכזרי שחושב שלהיות חולה זה רע? למה אתה אכזרי למציאות? המציאות עכשיו רוצה שתהיה חולה ואתה אכזרי ואומר, אני לא רוצה את המציאות הזאת, אני מתאכזר אליה, אני משמיד את המציאות שאני חולה ורוצה להיות בריא, אז אתה אכזרי. אתה אומר אני לא רוצה את הצורה של החולה וזה נקרא אכזרי.

תבין כל דבר שאני אומר, רק הוא נכון, וגם רק ההיפך שלו נכון, זה לא הגיוני אבל זה ככה.

שאלה: למה אתה לא אומר גם וגם?

אליעד: כי גם וגם זה צמצום. או ואו זה המוחלטות. זה גם זה וגם ההיפך שלו, זה גם רק אכזריות וגם רק רחמנות. אתה גם רק אלוהים, ורק אדם. זה גם רק אין ורק יש. כשזה אחד, זה רק ורק בו זמנית. זה לא גם וגם שזה 50% ועוד 50%. ככה אתה לא פה ולא פה. אבל אתה רק פה בשלמות ורק פה בשלמות ושניהם ביחד.

מה המוסר שעולה מכל האמור, שמה שנדמה לאדם כרחמנות זה בכלל אכזריות, למה אתה מתאכזר למציאות, למה אתה רוצה לשנות אותה? אנשים אכזריים שונאים את המציאות ורוצים שיהיה אחרת. מצד שני אני לא אכזרי ולכן אני לא מתאכזר לרצון שלי לשנות את המציאות, אני לא מתאכזר לפרספקטיבה שאומרת לי שצריך לשנות את המציאות ולכן אני משנה את המציאות. גם להגיד שלא לרצות לשנות את המציאות זה אכזרי, כי אז אתה שולל את הרצון לשנות את המציאות, אז אם אתה לא אכזרי בכלל אז שניהם טובים לך.

קודם תבין שלרצות לשנות את המציאות זו אכזריות, ולכן אל תהיה אכזרי, ואל תרצה לשנות את המציאות בשום דבר, וגם אל תרצה לשנות גם את זה שאתה רוצה לשנות. זאת אומרת שכאשר אתה רעב תרחם על הצורך שלך שרוצה לאכול ותבטא גם אותו. ואז השאלה האחרונה שנשאלת היא, אם שניהם טובים לי, למה שאני יאכל? והדרך שניתן להבין את התשובה לשאלה הזאת היא כאשר אתה מבין איך נוצרה הנפרדות, כי זו אותה שאלה בדיוק, כי אם הכל אחד אז איך נוצר שניים, איך נוצר שינוי? ובנימה אופטימית זו נמשיך בפעם הבאה.