לעתים אדם נקלע למצבים כואבים, בהם נדמה כי אין תקווה.

למרבה המזל

כשאדם מעודד ותומך בזולתו בעת צרה

זוכה הוא ברסיס אור חדש עבור נשמתו.

אנו נמצאים בעיצומו של חג האורים. חג זה, כשמו כן הוא, מטרתו להביא את אנרגיית הנסים והאור אל תוך חיינו. במשך שמונת ימי החנוכה יורדת אל עולם החומר והמעשה אנרגיה קוסמית מיוחדת ומשמעותית. אנרגיה זו אמורה להתגלם בחיינו בקלות. ניתן לדמות זאת לאדם שרוצה לשתות, והמים כמו נמזגים לתוך הכד שלו. באותה קלות האנרגיה אמורה להיכנס אל תוך חיינו.

לעתים נסיבות חייו של אדם מובילות אותו למצבים כואבים, מצבים בהם נדמה כי אין תקווה. מצבים אלו יכולים להיות מדכאים מאוד. לא רק ברמת הפרשנות הסובייקטיבית של האדם את נסיבות חייו - לעתים האדם חווה סיטואציות אובייקטיביות לחלוטין שכמו דוחקות אותו למקומות מאוד נמוכים ודלים באנרגיות קיומיות.

הנשמות הטהורות ההורסות

במקביל, ישנם גם אנשים, נקרא להם ה"נשמות טובות", שדואגים תמיד לתת מעין "קריאת מציאות אובייקטיבית למצבים". אלו הם אנשים אשר ששים לכבות את ניצוץ האמונה והאופטימיות של האדם בעצמו. אותם אנשים חשים שבעצם דיכוי האחר הם מעצימים את האור הפנימי שלהם.

לדוגמה: בחורה חוזרת מדייט מוצלח. חברתה יכולה במעין "מבט מפוקח" להגיד לה, "אבל תזכרי, שבסוף כל הגברים בוגדים", או - "בסוף כולם נפרדים. אין כזה דבר מערכות יחסים מוצלחות שנשארות לנצח", ובמספר מילים אלו לפוגג את תחושת האושר של חברתה.

לעתים האדם עושה זאת לעצמו על ידי מחשבות מנמיכות, מאבנות, מסרסות, שחוסמות את עצמו. לדוגמה: אם מישהו מטפל ברייקי ובסוף הטיפול אומר: "בפעם הבאה הטיפול שלי יהיה יותר עוצמתי". נראה לכאורה כי המטפל עניו וצנוע, אך למעשה מבחינה רוחנית באותו רגע המטפל עצמו נטע זרעים של ספק במטופל לגבי איכות הטיפול שלו. בזה הרגע הוא ביטל את כל המקצועיות שלו אל מול המטופל, ואין טעות גדולה מזו. כשאדם מכבה אור של אדם אחר או את האור של עצמו, מכבה הוא חלק של אור בתוך נשמתו הוא. רסיס זה של אור הולך לבלי שוב.

לדעת לפרגן

למרבה המזל ישנה דרך הפיכה: כאשר אדם מעודד את זולתו ותומך בו בעת צרה זוכה הוא ברסיס אור חדש עבור נשמתו.

ניתן לשמח אנשים ולשמוח בשמחתם, מה שנקרא "לפרגן", וכך לחזק בתוכם את האמונה ברסיס האור האישי שלהם. זוהי בעצם פעולת הדלקה מנר לנר נוסף. בדרך זו, אנו מגדילים את כמות האור הכללית, ומגדילים את כמות האור האישית שלנו. זהו מצב של win - win.

לכן, יש חשיבות רוחנית לפירגון שלנו להצלחת האחר, כיוון שאנו מבינים שלא רק שזה לא בא על חשבון ההצלחה שלנו, אלא להפך. כאשר אנו שמחים בהצלחת האחר, אנו מגדילים את כמות האור האישית והכללית בעולם.

כל אדם באשר הוא מכיל בתוכו מעט שמן. אך לעתים מרגיש האדם כי אין בו די שמן על מנת להאיר את מנורת חייו. אנו אומרים כי זוהי אשליה. כל אדם נושא באחריות לאיכות ולטיב חייו. ברגע שאנו מאשימים את הזולת במחדלים בחיינו (והרי אנו לא "מאשימים" אותם בדברים הטובים והמשמחים של חיינו), אנו בעצם מסירים את האחריות שלנו לחיינו, ומטילים אותה על מישהו אחר. כך אנו הופכים להיות "קורבן", אדם פסיבי שאין לו שום שליטה על האירועים בחייו.

איך אפשר לדעת?

מציעה אני לכם לנצל את האנרגיה הקוסמית הזמינה עבורנו ביקום בזמן זה כדי לחפש את המקומות בחייכם בהם אתם מתפקדים כ"קורבן", עם מחשבות של "אכלו לי, שתו לי". היעזרו באנרגיות העוצמתיות המתגלות בזמן זה כדי להפוך לאנשים עוצמתיים, בעלי נוכחות ובעלי הילה חזקה נקייה ועוצמתית. נשאלת השאלה, איך אדע שבאמת יש כזו אנרגיה מדהימה בזמן חג האורים, אנרגיה שתשנה לי את כל חיי? התשובה מאוד פשוטה - בדוק בעצמך, ותדע.

המילה "מאמין" נובעת משורש המילה א. מ. ו. כלומר, לומר "אמן" בצורה גורפת על כל דבר. אני מציעה לכם בדיוק ההפך - לבדוק! אם אתה בודק, אתה יודע מה התשובה. אתה לא צריך מישהו שייפרש לך את הסרט של החיים. הרשו לעצמכם את הבדיקה, את הניסיון והבדיקה של הדלקת האור. בדקו ותראו אם יש בכך מן האמת או אם לאו.

מדיטציה של אור

מציעים אנו לכם מדיטציית התבוננות, על מנת להחזיר עטרה ליושנה:

הניחו נר למולכם. הביטו באור הנר. כעת עיצמו עיניים. דמיינו את עצמכם מדליקים נר קטן בתוככם. ראו כיצד להבת הנר הולכת וגדלה. כעת ראו את הלהבה מתפשטת והולכת בכל גופכם ומאירה אתכם עד לרמת התאים בגופכם. חושו את האור החמים והנעים של האור. זהו אור שפע היקום. חושו את תחושה הוודאות המוענקת לכם מהתחברות לאור שפע היקום.

הרשו לעצמכם להתענג בחופשיות על אושר פשוט ונפלא זה של קבלת עצמכם כישויות אור קורנות. כעת ראו לנגד עיניכם דמות של אדם אשר אתם אוהבים. הושיטו אליה את ידיכם והעבירו אליה את אור היקום. ראו כיצד האור מאיר את נשמתו ומביא מזור ואור אל מהות קיומו. כעת הזמינו אדם אשר קשה לכם עמו. שוב, הושיטו את ידיכם קדימה ושילחו לו את אור שפע היקום. ראו כיצד האור עוטף אותו באהבה ובחמלה רבה.

הודו לאור שפע היקום. אור זה נמצא עמכם ובתוככם תמיד. בכל רגע בו תחפצו תוכלו לעצום את עיניכם ולהעצים אור זה בתוך לבכם וגופכם.

ככל שתבקשו ותזמנו יותר אור - יהיה לכם יותר אור.

היו ברוכים ומוארים

אהובים אתם בכל העולמות.

תמורה וידעאל".

מאמר זה התקבל בתיקשור

מהמדריכים תמורה וידעאל לכבוד חג החנוכה.