ידע
להצליח
⭐⭐⭐⭐⭐
הדפסה פסיכולוג ✔כשהנעל לא מתאימה - סינדרום הפסיכולוג וגבולות האתיקה בטיפול השיאצו ✔כשהנעל לא מתאימה סינדרום הפסיכולוג וגבולות האתיקה בטיפול השיאצו ...
הצטרף לחברים באתר!
שם
סיסמא
לחץ כאן
להתחבר לאתר!
💖
הספרים שמומלצים לך:
להצליח בחיים
ולהיות מאושר!






🖶 כשהנעל לא מתאימה - סינדרום הפסיכולוג וגבולות האתיקה בטיפול השיאצו

כשהנעל לא מתאימה

סינדרום הפסיכולוג וגבולות האתיקה בטיפול השיאצו

מאמר זה משקף סוגיה אתית שעולה מתוך ממצאי מחקר בו נבחנו התקשורת הטיפולית והיבטיה בטיפול השיאצו. מהממצאים השתקפה תמונה בה ניסיונם של המשתתפים לשמירה על יושרם האתי על ידי ההימנעות מחקירה באוריינטציה פסיכולוגית לנוכח תכנים רגשיים, הושגה התוצאה ההפוכה. הדבר יתבטא בכך שהוצגו שתי מטרות טיפוליות אחת שהייתה רפואית בפני הקליינט ושנייה שהייתה רגשית, אותה שמרו המשתתפים לעצמם. ההימנעות מהחקירה הגלויה לא מנעה מהמשתתפים לבצע הערכה ואבחון פסיכולוגים לעצמם וזאת, על סמך הנחותיהם האישיות ובהסתמך על המידע המועט עמד לרשותם והזמן הקצר. התוצאה נראתה באבחון השגוי של מקור המצוקה הרגשית. בעקבות כך, נבחנים במאמר זה מחדש גבולות האתיקה שביישום הורבאלי וההיענות לתכנים הרגשיים שבטיפול.

ישנה הסכמה ובצדק שאין להשתמש במיומנויות פסיכולוגיות ללא הכשרה בטיפול השיאצו. מסלולי הלימוד לרוב אינם כוללים טכניקות ורבאליות לטיפול רגשי וההתייחסות למימדים הרגשיים בחייו של הקליינט, או ההתעסקות במצוקותיו הרגשיות, נעשית באמצעות טכניקות מגע המבוססות על הפילוסופיה בה מתמקדת תכנית הלימודים. מאמר זה, יעסוק בנושא הגבולות האתיים שבהתייחסות הפסיכולוגית שבטיפול השיאצו. זאת, באמצעות סוגיה אתית שעלתה מתוך תוצאותיו של מחקר שבחן את המכשולים והפתרונות העומדים בפני מטפלי השיאצו ביישום התקשורת הטיפולית.

כאמור, מטרתו של המחקר הייתה לבחון את התקשורת הטיפולית והיבטיה השונים. בכדי לעשות זאת, נערכו ראיונות עומק שתומללו ומתוכם זוקקו תמות ראשיות בשיטת הניתוח של תיאוריה מעוגנת שדה. הראיונות, כללו מצד אחד שאלות פתוחות שמטרתם הייתה למשוך ידע לגבי תפיסתם של המרואיינים את התקשורת הטיפולית ומצד שני, משחקי תפקידים שמטרתם הייתה לבחון את אופן היישום בפועל. ניתוח הנתונים הצביע על פערים בין תפיסת התקשורת ליישומה ועל השלכותיהם, אולם לא לכך אתייחס במאמר זה, אלא לסוגיה האתית שעלתה מתוך הממצאים.

בראיון, במסגרת משחק התפקידים, החוקר ביקש מהמשתתפים לערוך תשאול ראשוני כפי שהיו עורכים בקליניקה' למקרה אותו הוא הולך להציג. בעת הצגת המקרה, הוא הביעה רגשות סוערים ותכני מצוקה בהקשר לבעיה הרפואית. נאמרו משפטים כגון, "אני כועס, למה כאב הכתף הזה מגיע לי", או "אני מפחד ומתוח ולא יודע עם בעייתי תיפתר או שאשאר עם הכאב הזה". מצד שני, הוא רמז שישנו הקשר רגשי פסיכוסומאטי לבעיה הרפואית, אולם תכנים אלו לא הובעו בצורת מצוקה רגשית. נאמרו משפטים כגון, "זה התחיל כשאיבדתי אח לפני שנה ושמונה חודשים", "עברתי תהליך של עיבוד אבל, כעסתי, צחקתי ובכיתי. היום אני יכול לדבר על כך בקלות ואני מרגיש רק אהבה בלב ולא צער ויגון".

ראוי לציין ששיח מהן זה שהתנהל במסגרת משחק התפקידים של התשאול הראשוני, מבטא קונפליקט שיכול להיות נוכח בחדרם של כל מטפל ומטפלת. הרי אנו לא יכולים להימנע מתכני השיח הורבאלי שנוצר במפגש הטיפולי, איננו יכולים להימנע מרגשות שעולים במפגש ולוודאי שאיננו יכולים להימנע מביטויים רגשיים אותם מכניס הקליינט לחדר הטיפולים. מכיוון שהתיאוריה ההוליסטית כוללת בתוכה מימדים אלו, נוצר הצורך להתייחס אליהם באופן כל שהוא. אי היכולת לעשות זאת בשיחה מחשש לחציית גבולות האתיקה, יכול להוות קונפליקט מהותי. מבחינת המטפלים שהשתתפו במחקר, קונפליקט זה נפתר על ידי יישום המגע ככלי לנגיעה הרגשית.

כשנשאלו המשתתפים לגבי התייחסות ורבאלית לנושאים רגשיים שהם באוריינטציה פסיכולוגית, הם הסתייגו. הם אמרו שימנעו מתגובה טיפולית היכולה להיחשב כפסיכולוגית והסבירו את הימנעותם בהיעדר הכשרה פסיכולוגית מתאימה. הם אמרו משפטים כגון, "אני לא פסיכולוג ואסור לי ליפול בקטע של השיחה", או "אני לא פסיכולוגית אני לא ישאל שאלות בדברים שאני לא מבינה". לדבריהם, המגע כשלעצמו משמש ככלי מספק היכול לתת מענה ליצירת קשר ולהתייחסות למצוקות רגשיות. הם התייחסו לכך במשפטים כגון, "לפעמים רק ממגע, מהנחת יד על הבטן האמון נרכש", או "אני משתמשת במגע בכדי ליצור קשר, כשאני נוגעת המטופל מתרכך, הוא נפתח".

על פניו, נראה שמשתתפי המחקר עקבו אחר הכלליים האתיים ונהגו באופן מקצועי. אולם מתוצאותיו עולה תמונה אחרת, המרמזת על הצורך לבחון מחדש את גבולותיה של סוגיה אתית זו. כפי שצוין, במשחק התפקידים החוקר הציג באופן גלוי רמזים לכך ששורש בעייתו הרפואית היא פסיכוסומאטית. באותו הזמן, הוא התנהל באופן רגשי המביע כעס ותסכול על מצבו הרפואי. בהתאם לכך, כל המשתתפים במחקר זיהו את ההיבט הנפשי כדומיננטי. היה ברור לכולם שהם יכניסו היבטים רגשיים לטיפול והם תפסו את הדבר כטריוויאלי ובלתי נפרד. לאחר משחק התפקידים, כשנשאלו "מה הייתם עושים בטיפול? ", הם ענו, "הייתי עובד פיזית אבל דרך הפיזית פותח את הנפש", או "הרגשתי שאין בעיה בכתף, הכאב זה כאב פיזי אבל שמגיע ממקום אחר". תשובותיהם של כל המשתתפים שיקפו את התייחסותם לבעיה הרגשית שעלתה כקודמת לפתולוגיה הפיסיולוגית.

אף על פי כן, כשהמשתתפים נשאלו על ידי החוקר בזמן משחק התפקידים "מה יש לי? ", או "מה אנו הולכים לעשות? ", כל משתתפי המחקר התייחסו להיבטים הפיזיים של בעייתו בלבד. נאמרו משפטים כגון, "אנו נעבוד על הכתף, ניצור תנועה", או "אני אשתדל לא להתמקד באזור עצמו אלא להגיע בדרכים עקיפות". אף אחד מהם לא הציג את מטרת הטיפול כנוגעת גם בהיבטים הרגשיים. במילים אחרות, הם לא שיתפו את הקליינט (החוקר) במטרת הטיפול האמיתית אליה התכוונו והציגו בפניו מטרה טיפולית אחרת. עצם הצגת מטרת הטיפול באופן אחד לקליינט וקביעת מטרה אחרת שהיא אינה גלויה לו, מהווה מצב אשר יכול להיבחן ברמה האתית.

אמנם, לדבריהם של המרואיינים הם נמנעו מחקירתם של היבטים רגשיים, מכיוון שלא קיבלו הכשרה נאותה. אולם יחד עם זאת, הצורך להתייחסות לאותם ההיבטים עצמם היה נוכח ויתבטא בהבנתם את מצבו של הקליינט שהוצג בפניהם ובדרך פעולתם. ישנה האפשרות שתוצאה זו מבטאת נסיבתיות שמקורה באותו הקונפליקט הפנימי, זה המבטא מצד אחד את הצורך להתייחסות ומצד שני, את חוויית הסיטואציה כמחויבת להיות נסתרת, מכיוון שההתעסקות הגלויה עימה נתפסת כלא אתית ברמה הפסיכולוגית. הדבר משקף צורך העולה מהשטח ושיש לתת לו מענה ברמת מערכות ההכשרה, אולם זהו נושא לדיון אחר.

ההשלכות לאי ההתייחסות הורבאלית לתכנים הרגשיים שעלו, נראו באבחון שגוי לגבי המצב שהוצג. למרות שהקליינט (החוקר) ציין באופן ישיר שהיה בטיפול פסיכולוגי, שעיבד את רגשותיו שקשורים לאח והתמודד עימם ולמרות שתלונותיו הרגשיות כוונו באופן מכוון לחוויית המצוקה של לחיות עם הבעיה רפואית, לחיות עם הכאב גופני המוגבלות וחוסר האונים הנובע מכך, כל משתתפי המחקר קבעו שהמתח והמצוקה הרגשית אותם חווה, מקורם בגורם הפסיכוסומאטי. מסיפור המקרה, ניתן היה להסיק שאכן סיבת הפתולוגיה היא פסיכוסומאטית, אולם במקור המצוקה הרגשית לא היה ניתן לטעות, היא הוצגה כנובעת באופן וודאי, ברור וישיר מהפתולוגיה עצמה.

יחד עם זאת, החומרה האתית שבעניין אינה נוגעת לאי דיוקם של המשתתפים באבחון המקרה, זו התוצאה. היא נוגעת לכך שלמרות הימנעותם מההתייחסות הורבאלית ומהצהרתם המסתייגת מתכנים פסיכולוגיים, הם לא נמנעו מלבצע הערכה פסיכולוגית ומקביעת מטרת טיפול רגשית. כל זאת, ללא ידיעתו של הקליינט ובאמצעות הנחות פנימיות שנעשו בזמן הקצר וללא משיכת מידע קונקרטי לגבי החוויה הרגשית אותה הציג החוקר. לדוגמא "לדעתי הוא לא עבר את זה, עדיין לא השתחרר ולכן הכאב נמצא", "הטיפול יהיה בכל נושא הטראומה, מאז קרה לא משהו קשה לא להתמודד ברור שהמקור הוא באח".

נתון זה, מצביע על כך שבכדי לקבל הבנה מלאה למצבו ישנה חשיבות להבנת חווייתו הסובייקטיבית של החולה ולהבנת המשמעויות האישיות אותן הוא מייחס לסימפטום הרפואי. המצוקה רגשית יכולה לנבוע מגורמים רבים, פסיכוסומאטיים, שקשורים לעצם חווית החיים עם הפתולוגיה, ישנה לאסטרטגיות ההתמודדות של הקליינט, תכונות האופי שלו, תפיסתו את מצבו, הקשר למצבים אחרים בחייו וכן אלאה. ישנה האפשרות, שבמידה והיו המרואיינים בעלי כלים מתאימים, היו יכולים למשוך מידע על מצבו הרגשי של הקליינט (החוקר) באופן גלוי ומבלי לתפוס את עצמם כפסיכולוגים ובכך, לאפשר לעצמם להבין באופן יותר טוב את מצבו ולהשליך זאת על הטיפול.

כול משתתפי המחקר טעו באבחון מקור המצוקה הרגשית, כולם ערכו פרשנות והערכה פסיכולוגית למצבו של הקליינט וכולם הסתירו זאת מהקליינט בזמן הראיון והציגו לו רציונאל ומטרת טיפול שונה. מצד אחד, הייתה מודעות אתית ואי שימוש בתכנים פסיכולוגיים באופן גלוי ומצד שני, אותו הצורך שעלה התרחש בפנימיותם של המשתתפים. תהליך זה התרחש ממילא, כך שניסיונם להתנהלות האתית הנמנעת מהשימוש בתכנים הפסיכולוגיים, לא עלה בהצלחה. נהפוך הוא, מחיר הסתרת המטרות הטיפוליות מלבד לכך שיתבטא בהבנתם השגויה את המקרה, השתקף באותה ההתנהלות שאינה אתית ושממנה ניסו להימנע.

חשוב לציין שזהו מחקר איכותני. הוא משקף קבוצה מסיומת בזמן מסוים ומהותו היא סובייקטיבית. מעצם רעיון זה עולות מגבלות היכולות לערער על תוקפו. לדוגמא, המחקר משקף את פרשניות המשתתפים ואת מעורבותו של החוקר בניתוח הנתונים, משחקי התפקידים לא משקפים באופן אוטנטי את המציאות הקלינית והמשתתפים ידעו שמדובר במשחק תפקידים. יחד עם זאת, ניתן היה למצוא משותף באופן בו ניהלו המשתתפים את השיח והראיון הטיפולי ובאופן בו התייחסו אל המקרים שהוצגו בפניהם. הדבר מרמז על הדרך אליה הוכשרו ליצור קשר והדבר יכול לעלות שאלות רבות.

מחקר זה מאלץ לבחון מחדש מהם גבולות האתיקה שבשימוש הורבאלי כשמדובר בתכנים בעלי אוריינטציה רגשית. זאת, מכיוון שנראה שאי ההתייחסות לתכנים אלו, יכולה לעורר סוגיות אתיות משל עצמה. הדבר מצביע שוב על הצורך שבהרחבת תוכניות הלימוד לכלול בתוכם תכנים המשקפים יישום של כלים ואסטרטגיות להתמודדות ורבאלית עם תכנים רגשיים. אולם עד שהדבר יעשה, עולה שאלה נוספת והיא, האם ישנה אפשרות ליישום תכנים ורבאליים בעלי אוריינטציה רגשית שהיא אתית, במסגרת הכלים שניתנים כיום במסגרות הלימוד.

חשוב להבין שמשיכתם והבהרתם של התכנים הרגשיים המובעים או המתוארים באופן נרטיבי בטיפול ושמהם ניסו להימנע משתתפי המחקר אינה חוצה גבולות אתיים. כשמגיע אדם עם כאב גב, אנו שואלים שאלות ומתמקדים בהבהרה של הביטוי הפתולוגי. שאלות כגון מתי כואב, מה מעורר את הכאב, כיצד הוא בא לידי ביטוי, האם ישנם דברים נוספים מלבד לכך וכדומה, עוזרות למקד ולדייק את ההבחנה ומשליכות ליישום הטיפול באופן שהוא אינו רפואי מערבי, אלא מבוטא באמצעות הטכניקה והיישום הנלמדים במסגרת הפילוסופיה הסינית לדוגמא.

באותו האופן, כשמגיע אדם המציג מצוקה נפשית, שמבטא רגשות באופן ישיר וגלוי, או שסיפורו מרמז על גורם פסיכוסומאטי, ישנה הלגיטימציה לשאול שאלות מבהירות ושממקדות את ההבנה לגבי מצבו. לגיטימי לשאול באיזה אופן הדבר משפיע עליו, מה המשמעות שהוא נותן למצבו, או כיצד הדבר בא לביטוי. לגיטימי לציין ולשאול כשחווים תחושה של מתח או רגש כשהקליינט מתאר את בעייתו. לגיטימי לשאול את הקליינט אם הוא רואה קשר בין הפתולוגיה לבין עברו, לגיטימי לחקור ולהבהיר את התנסותו לאותו עומק ולאותה רמת דיוק אליה היינו חותרים ושאליה היינו רוצים להגיע, כשהיינו מבהירים את הפתולוגיה הפיזית.

שאלות אלו מהן ניסו להימנע המשתתפים, אינן משקפות טיפול פסיכולוגי ואינן מהוות אבחון או הערכה פסיכולוגיים. הן ביטוי לקלט ראשוני שמטרתו לשפוך אור על מצבו של הקליינט, זהו איסוף נתונים. נתונים אלו יכולים להיות מושלכים לעולמם התיאורטי של המטפלים וככל שהיו בהירים יותר וממוקדים יותר כך יעזרו לדייק את האבחון ואת היישום הטיפולי. אין בכך שום נגיעה לעולם הפסיכולוגי. עם זאת, במידה ותהיה פרשנות המשתמשת במושגים פסיכולוגיים, או במידה ומלבד למשיכת הנתונים הרגשיים לשם השלכתם על התיאוריה תהיה התייחסות והערכה ורבאלית וישירה למצבו הרגשי של הקליינט, אז ניתן לפתוח דיון הנוגע לגבולות האתיים שביישום.

עוד חשוב לציין, שהגדרת מטרת הטיפול חייבת בהלימה בין אופן הצגתה ובין יישומה לפי הבנתו של המטפל והדבר מחייב שיח הנוגע גם לעולמו הרגשי של הקליינט. יחד עם זאת, אין בכך מעבר על עקרונות אתיים, ההפוך הוא הנכון. אי ההלימה שבין אופן ההצגה והיישום, יכולים להוות ברמה האתית את המעבר מגבול הטעם הטוב. צריך להבין שישנה האפשרות שהקליינט ישתף פעולה, אולם ישנה האפשרות שירצה התייחסות לבעייתו הפיסית בלבד. בין אם כך או כך וגם במידה והשקפת עולמו של המטפל רואה את החיוב שבקשר הגוף - נפש, ברמה האתית עליו להתמקד במטרה המשותפת בלבד ותמיד לשתף בתכנים שעולים או כשמטרת הטיפול משתנה.

נותרת השאלה, האם טיפול שמטרתו ממוקדת בביטוי הנפשי או הרגשי, הוא כשלעצמו אתי. האם בטיפול השיאצו ראוי לטפל במצוקות רגשיות. התשובה היא כן, השקפת העולם ההוליסטית מחייבת התייחסות לכל המימדים בחייו של אדם בכדי להבין אותו כשלם ולתת לו מענה. בהתאם להשקפה זו, מערכות ההכשרה מספקות, במידה כזו או אחרת, כלים יישומיים להתייחסות וטיפול בכל מימדי האדם כולל את עולמו הרגשי. יחד עם זאת, הדבר תלוי גם למידה בה ישנה הלימה של הגדרת מטרות הטיפול ולמידה בה האבחון והיישום משקפים את התיאוריה הנלמדת ללא כניסה לנעלי הפסיכולוג.

על אחת כמה וכמה הדבר אפשרי, מכיוון שכפי שטענו המטפלים שהשתתפו במחקר, למגע אכן יש את האיכות המסוימת שנוגעת במימדים הרגשיים. הוא יכול להרגיע, להשרות ביטחון, לשחרר מתחים ולעורר רגשות עמוקים. הוא יכול להכיל, לעטוף, לתמוך ולאסוף. הטיפול הגופני כשלעצמו, בכוחו לשחרר התנסויות רגשיות הבאות לביטוי במתח או מצוקה, או בשמן המקצועי חסימות, שמקורן בטראומות מהעבר ושתוצאתן נראית כפתולוגיה בהווה. כל זאת, ללא מילים. הדבר לגיטימי להשתמש בכלי זה, בדיוק באותו האופן שהדבר לגיטימי למשוך תכנים רגשיים להבהרה בכדי להשליכם על התיאוריה ולהביא לאבחון שהוא מדויק יותר ומכך לוודאי לטיפול שהוא יעיל יותר.

מאמר זה מבוסס על ממצאים מתוך:

עמיר, ג' (2008). ביטויים של היעדר מיומנויות תקשורת במצבים רגשיים בטיפול השיאצו. http://www.guyamir.com/?p=a.

להתלונן גבולות תחושה של להימנע מ אי דיוקים טיפול פסיכולוגי הדרך אל הצהרות לטפל במצוקות רגשיות לימוד מושגים גבולות הפסיכולוג הפסיכולוגים טיפול טיפולים מטופל מטפל סינדרום פסיכולוג פסיכולוגיה פסיכולוגים שיאצו
פסיכולוגיה הפוכה / מניפולציות / לקרוא אנשים - מהי פסיכולוגיה הפוכה? איך לעשות פסיכולוגיה הפוכה?
פסיכולוגיה הפוכה / מניפולציות / לקרוא אנשים - מהי פסיכולוגיה הפוכה? איך לעשות פסיכולוגיה הפוכה? פסיכולוגיה הפוכה, מאפשרת לאדם להשיג את התוצאה הרצויה, ללא מאבק, אלא על ידי שימוש ביותר שכל ותבונה. פסיכולוגיה הפוכה מאפשרת, לפתור את הבעיה בצורה מתוחכמת שקטה ועקיפה. ואיך משתמשים בפסיכולוגיה הפוכה? תשובה: כדי להשתמש בפסיכולוגיה הפוכה, על האדם לחקור את הפסיכולוגיה של הצד הבעייתי. לחקור את הפסיכולוגיה של הצד הבעייתי, פירושו, לחקור את הבעיה / להבין את המניעים של הצד השני / להבין את צורת החשיבה והלוגיקה של הבעיה / להבין את הסיבות שיוצרות את הבעיה / להבין את השכל של הצד השני / לדעת את הפסיכולוגיה של הצד השני. דהיינו, להבין את צורת החשיבה של האדם, שרוצים לעשות לו פסיכולוגיה הפוכה. להבין את המניעים שלו, את צורת החשיבה שלו, את מה שקורה לו בתת מודע, ואת דפוסי החשיבה של האדם, שחושב אחרת ממך. ואחרי שהאדם מבין את הפסיכולוגיה של הצד השני, דהיינו, מבין את הפסיכולוגיה של הבעיה, עכשיו האדם יכול לעשות פסיכולוגיה הפוכה. ולעשות פסיכולוגיה הפוכה, פירושו, להשתמש בצורת החשיבה של הבעיה, כדי לפתור אותה. וזה יוצר את היתרון של פסיכולוגיה הפוכה. שהוא נובע, מכך שלא מתנהל מאבק. כך שהבעיה נפתרת מעצמה ובשקט. מאבק / מחלוקת / מריבה - נוצרים, ... צד אחד מנסה לגבור ולבטל את הצד השני. מאבק נוצר, כאשר הנאבק, אינו מסוגל להכיל את הצד השני. כאשר ההיגיון והפסיכולוגיה של הצד השני אינם ידועים, במקרה כזה נוצר מאבק. משום, שכדי לשנות את הצד השני, יש צורך להילחם בו חזיתית ובצורה ישירה. כאשר צד אחד מנסה לשלול את הצד השני, נוצר מאבק / מחלוקת, שיוצר חוסר הבנה של הצדדים, אחד את השני. בפסיכולוגיה הפוכה, אחד מהצדדים מבין את צורת החשיבה של הצד השני, מכיל את הצד השני, וגורם לצד השני להבין את הצד הנגדי. וזה כמובן יוצר, נטרול של המאבק, וזה מביא שלום. בפסיכולוגיה הפוכה, אין מלחמה, ואף אחד לא מנסה לנצח אף אחד. פסיכולוגיה הפוכה טובה ואמיתית, היא כזו שגורמת ליריב להניח את נשקו מרצונו החופשי, ומביאה את היריב למצב, שהוא מחליט לעשות שלום מרצונו החופשי. מידת ההצלחה של הפסיכולוגיה ההפוכה, תלויה בעד כמה כל צד מבין את צורת המחשבה של הצד השני שבעימות. ברמה המעשית: כדי לעשות פסיכולוגיה הפוכה, עליך לחקור תמיד את תבניות החשיבה של הצד השני. נסה להבין את צורת המחשבה שלו, נסה להבין את השורש ... הצד הבעייתי, שאותו ברצונך לנצח. נסה להבין, את הסיבות שגורמות לצד השני להיות בעייתי. ככל שתבין טוב יותר, את הפסיכולוגיה, דהיינו, צורת המחשבה של הצד השני, כך תוכל להשתמש בצורת המחשבה שלו, כדי לגרום לו להיכנע מעצמו וכדי לנצח את עצמו. פסיכולוגיה הפוכה, יעילה כשיטה לפתרון בעיות בכלל. כל בעיה שיש לאדם, עליו לחקור את צורת החשיבה ואת השכל של הבעיה. ... היריב, הבעיה תעלם מעצמה. להבין בשלמות, פירושו להגיע למהות ולשורש של צורת המחשבה של היריב. השתמש במניפולציה של פסיכולוגיה הפוכה, כדי לחקור את שורש הבעיות, והן ייעלמו מעצמן ללא מאבק. ...
פסיכולוגיה הפוכה / אימון אישי - מהי פסיכולוגיה הפוכה? ואיך להשתמש בה כשיטה טיפולית? איך לשכנע אנשים? שיטות מניפולציה? איך לגרום למישהו לחשוב משהו? איך לעשות פסיכולוגיה הפוכה?
פסיכולוגיה הפוכה / אימון אישי - מהי פסיכולוגיה הפוכה? ואיך להשתמש בה כשיטה טיפולית? איך לשכנע אנשים? שיטות מניפולציה? איך לגרום למישהו לחשוב משהו? איך לעשות פסיכולוגיה הפוכה? פסיכולוגיה הפוכה, הוא מצב שבו עושים סוג של מניפולציה ושקר על היריב כדי לנצח אותו. גורמים לו לחשוב דבר אחד, אך עושים דבר אחר. כמו כן, פסיכולוגיה הפוכה, יכולה גם להיות חיובית. משום, שניתן לעזור לבן אדם על ידי פסיכולוגיה הפוכה, דהיינו, בצורה מתוחכמת בלי שהוא ירגיש. כיצד? ... גורם לאדם, לרצות להתנגד לדעה הנכונה, ולהתעקש ולהחזיק בדעתו, למרות שהיא שגויה. והפסיכולוגיה ההפוכה, מציעה את הפתרון הטוב ביותר לבעיה הנ"ל. כיצד? ... ועוד יותר חכם. ומנסים לגרום לאדם עצמו, להבין מעצמו את המחשבה הנכונה. וזאת בעצם פסיכולוגיה הפוכה. כי מצד אחד, לא יוצרים מאבק אצל האדם, ומהצד ...
פסיכולוגיה / אימון אישי - מה קורה כאשר הפסיכולוג בעצמו צריך פסיכולוג?
פסיכולוגיה / אימון אישי - מה קורה כאשר הפסיכולוג בעצמו צריך פסיכולוג? במאמר הזה נדבר על פסיכולוגיה, אימון אישי / קואצ'ינג, יעוץ, מנהיגות ועוד. ומי שיתבונן בעניין יראה, כי יש מכנה משותף בין כל עניין הפסיכולוגיה, לבין עניין האימון האישי, לבין עניין הייעוץ בכלל, ולבין עניין המנהיגות בצורה ... ברמה הפנימית שלו, והוא שהאדם מקבל שכל כלשהו מאדם אחר. והשכל שאותו האדם מקבל, השכל הזה אמור לעזור לו לחיות טוב יותר. כי כאשר האדם הולך לפסיכולוג או למאמן אישי, או לאיזה יועץ כללי או רוחני, או כאשר האדם הולך אחרי איזה מנהיג ... שבפועל יש צורות שונות כיצד התהליך הזה בא לידי ביטוי, הרי שבפועל תמיד זה אותו התהליך. כי גם כאשר האדם נמצא במצב של דיבור, כגון אצל הפסיכולוג שבו האדם בעיקר אמור לבטא את עצמו, הרי שתמיד בצורה כלשהי צורת המחשבה של הפסיכולוג משפיעה על זה שבא אליו. ובכל מקרה ומקרה, בסופו של דבר חלק מהשכל של הפסיכולוג או המאמן האישי או המנהיג שאחריו הולך האדם, השכל הזה מתחבר לשכל של האדם, והדבר הזה אמור לגרום לאדם לחיות טוב יותר. ואם נתבונן היטב בעניין, נראה שבימינו אנו, לא חסרים פסיכולוגיים ומאמנים אישיים וגורויים רוחניים כאלו ואחרים. והעולם מלא בספרי הדרכה רוחנית ... ולמרות שיש מגמה של התפתחות רוחנית בעולם, הרי שיש גם מגמה הפוכה של התדרדרות מוסרית וכיו"ב. והשאלה הנשאלת היא, כיצד יתכן שעם כל ספרי הפסיכולוגיה שיש בעולם, וכל ספרי האימון האישי והייעוץ הרוחני, וכל התורות הרוחניות ... אלא בעיקר על אלו שכן חוו וחווים תהליכים רוחניים והתפתחות אישית, שיכולה לבוא לידי ביטוי בהשתתפות בסדנא, או בהליכה להרצאה, או בהליכה לפסיכולוג או מאמן אישי, או בקריאת ספרי רוחניות וכיו"ב. ולמרות שהאדם הולך ומנסה להתחבר ... אם המוכר ממש ירצה, הוא לא יכול למכור את מה שאין לו. כל שכן, כאשר הוא לא יודע בכלל על קיומו של הדבר שאין לו אותו. והרעיון הוא, כי כאשר הפסיכולוג בעצמו צריך פסיכולוג, וכאשר המאמן האישי בעצמו זקוק לאימון אישי, וכאשר היועץ זקוק לעצה, וכאשר המנהיג ... לתת אותה גם לאחרים. ומי שלא הגיע אל השלמות, הוא יכול רק להחליף חסרון אחד בחסרון אחר. כי לאדם יש חסרון פנימי רגשי כלשהו. והאדם הולך אל הפסיכולוג או אל כל אחד אחר, וטוב שכך. והאדם באמצעות התהליך הפסיכולוגי והאימון האישי, באמצעות זה האדם לומד את עצמו, ולומד על עצמו, ועל ידי זה האדם מתקרב לשלמות של עצמו. אבל, יש הבדל בין כמעט בריא, לבין בריא באמת. וכל זמן שהפסיכולוג עצמו או המאמן האישי עצמו או המנהיג הרוחני עצמו, כל זמן שהם עצמם עוד לא הגיעו ... את התועלת שיש בכל דבר, ולמרות שלפעמים האדם ניזוק מהעצה שהוא קיבל, אבל בכל דבר שיש בעולם, יש בו טוב כלשהו. וכל שכן כאשר האדם הולך לאיזה פסיכולוג טוב או לאיזה מאמן אישי טוב, או בכלל האדם הולך אחרי איזה מנהיג רוחני טוב כלשהו, ... מאושר. כך שכל התפתחות רוחנית היא טובה. אבל בסופו של דבר, יש מחסום שכלי לאדם, בינו לבין האושר האמיתי. כי השכל של האדם מוגבל. ולכן כל הפסיכולוגים צריכים גם הם פסיכולוג, וכל המאמנים האישיים, כולם זקוקים לאימון אישי, וכל היועצים, זקוקים למישהו ... משום שכולם בני אדם, וכולם מוגבלים ביכולת השכלית שלהם להבין את המציאות, כדי להיות מאושרים בשלמות. ולמרות כל הצדדים החיוביים שיש בהליכה לפסיכולוג ואימון אישי וכיו"ב, הרי שבסופו של דבר, זה רק חלק מהדרך של האדם אל האושר. כי האושר לא נמצא כולו אצל הפסיכולוג. כי אם הפסיכולוג עצמו לא הגיע לשלמות עצמית בצורה מלאה, הרי שהוא לא יכול להביא את האדם לשלמות ... הפשוט ביותר. וכדי להגיע לכל זה, לשם כך האדם צריך ללמוד ולהתבונן. וההתבוננות היא גם עצמית של האדם עם עצמו, וגם באמצעות עזרים שונים, כגון פסיכולוג, מאמן אישי, יועץ רוחני, גורו, ספרים, סדנאות וכיו"ב. כאשר על האדם לזכור להתבונן ...
טיפול פסיכולוגי בחרדה, שיטות לטיפול בחרדה ודיכאון, פסיכולוגים, טיפולים פסיכולוגיים, חשיבה חיובית, טיפול בהפרעות חרדה
... פסיכולוגי בחרדה, שיטות לטיפול בחרדה ודיכאון, פסיכולוגים, טיפולים פסיכולוגיים, חשיבה חיובית, טיפול בהפרעות חרדה ובו יתבאר, למה ומדוע, לפעמים, טיפול פסיכולוגי בחרדה, לא באמת עוזר, אלא רק מזיק? ולמה, חלק מהטיפולים הפסיכולוגיים בחרדה ודיכאון וכיו"ב, למה הם לא באמת עוזרים לאדם, אלא רק מזיקים לו? ועוד יתבאר, למה חשיבה חיובית ומחשבות חיוביות, שמרגילות את האדם לחשוב חיובי, למה גם הן, ... אלא גם הן רק מזיקות לו? ונבהיר, כי כאשר מדובר על נזק שנגרם לאדם מטיפול פסיכולוגי בחרדה, או מטיפול נגד חרדה מכל סוג שהוא (מלבד הטיפול בחרדה שיתבאר להלן), הרי שהכוונה היא, שלמרות שכלפי חוץ נראה לפעמים שהטיפול בחרדה עובד, והאדם מתרגל להאמין ... העצמי שלו בעצמו וכיו"ב, הרי שאעפ"כ נגרם לאדם נזק קשה מאוד, מהטיפולים הפסיכולוגיים האלו. נזק, שבטווח הארוך, מכניס את האדם להתקפי חרדה ולהפרעות חרדה קשות, הרבה יותר מאשר אלו שהיו לו, לפני הטיפול הפסיכולוגי. ולמה לפעמים טיפול פסיכולוגי בחרדה וכיו"ב, גורמים לאדם נזק ויוצרים אצלו הפרעות חרדה עמוקות בתת המודע שלו? משום, שכל השיטות (מלבד השיטה שאבאר להלן) שיש בעולם לטיפול נגד חרדה, כולן גורמות ... שלו, הרי שבעצם הוא רק מדחיק את החרדה הראשונה שלו, שבגללה הוא הגיע לטיפול פסיכולוגי. ובנוסף, הוא יצר אצל עצמו חרדה חדשה, לאבד את האמונה החדשה שלו, ולחזור לחרדה הבסיסית שלו. ונסביר: כגון לדוגמא אדם שסובל מפחד קהל וכיו"ב. שבטיפול הפסיכולוגי, האדם לומד לא לפחד מפני הקהל, אלא להכיר את היכולות שלו, להאמין בעצמו, להיות עם ביטחון עצמי, לסמוך על עצמו וכיו"ב, ועל ידי זה להתגבר על פחד הקהל שלו וכיו"ב. ... יש הרבה אנשים שיכולים לספר, שהם מרוצים ואפילו מאוד מרוצים מהטיפולים הפסיכולוגיים שהם טופלו נגד חרדה. ויש הרבה אנשים שיכולים להעיד, שטיפול פסיכולוגי נגד חרדה, עזר להם, והצליח לגרום להם להתגבר על החרדה, ולצאת מהפרעת החרדה שלהם. אלא, שמי שיסתכל על העניין בעין אמיתית ומתוך הסתכלות כנה באמת, בלי אינטרסים להגן ... שהפחד של האדם לטעות ולהיכשל עדיין קיים. אלא, שהאדם עכשיו אחרי הטיפול הפסיכולוגי, הוא מאמין בעצמו וחושב, שהוא יצליח לנאום לפני קהל. כ"כ בטוח בעצמו, עד כדי כך שכבר נראה שאין לו חרדת קהל וכיו"ב. והאמת צריכה להיאמר, והיא, שחרדה ופחד נוצרים, ... על ידי זה נוצרת אצל האדם חרדת נטישה / חרדת בגידה וכיו"ב. ולפעמים, טיפול פסיכולוגי נגד חרדה, מלמד את האדם לדעת להיות בטוח בעצמו, ולבטוח בסביבתו, ולא לפחד להיפגע. והטיפול הפסיכולוגי, מתעסק בעיקר בהחלשת ההבנה של האדם, שאולי המציאות לא תהיה כרצונו. כי הטיפול הפסיכולוגי / חשיבה חיובית וכיו"ב, מנסים לגרום לאדם להסתכל על היתרונות שלו וכיו"ב, ולא לפחד מכך שהמציאות תהיה נגד רצונו. על ידי הדחקת המחשבה, שאולי המציאות תהיה נגד ... לאדם, ולא משנה כמה אהבה עצמית האדם יאהב את עצמו, ולא משנה כמה טיפולים פסיכולוגיים האדם יעבור, בסופו של דבר, אי אפשר להתכחש לאמת, שהיא, שתמיד קיימת האפשרות להיכשל ושיקרה הדבר הגרוע מכל, שאותו האדם לא רוצה שיקרה. ומי שמדחיק את החרדה / פוביה ... להשתנות נגד רצונו של האדם, אי אפשר להדחיק על ידי הכחשה עצמית. וטיפול פסיכולוגי בחרדה, שמלמד את האדם להאמין בעצמו ולא לפחד, הוא בעצם לא מעלים לאדם את החרדה בשורשה, אלא רק מטפל בסימפטומים של החרדה שיש לאדם. ואם הפסיכולוגים לא מצליחים לעזור לאדם. כגון לדוגמא, אדם שסובל מחרדה קשה / פוביה קשה / פרנויה קשה וכיו"ב, אז הם שולחים את האדם לפסיכיאטר. שאולי הוא ייתן לאדם תרופות נגד חרדה, ... לא נותן להם להדחיק את האפשרות שהמציאות תהיה נגד רצונם. ואז ממילא הטיפול הפסיכולוגי, לא מצליח להוציא את האדם מהחרדה הקשה שלו. כי פתי, שמאמין לכל דבר, הוא מאמין שהוא יצליח במבחן ויצליח להשיג את הרצון שלו. ואז האמונה שלו, עוזרת לו להדחיק את ... ומי שלא מצליח להאמין באמונות שקר, הוא ממשיך לסבול מהפרעות החרדה שלו. והפסיכולוגים, לא ממש מצליחים לעזור לו. ואז הם מגדירים שיש לו הפרעת אישיות, ונותנים כל מיני שמות שונים ומשונים להפרעת החרדה שלו, ומציעים לו טיפול תרופתי נגד חרדה וכולי. ונמצא אם כן, כי אחרי טיפול פסיכולוגי בחרדה, האדם סובל עכשיו בתת המודע שלו, משתי חרדות. 1 - החרדה הראשונה, שבגללה הוא הגיע לטיפול הפסיכולוגי. שהיא רק הודחקה, אך לא באמת טופלה. 2 - חרדה נוספת, לגלות, שהטיפול בחרדה שהוא קיבל, הוא לא עובד. דהיינו, חרדה נוספת, לגלות, שהאמונה העצמית שלו, והביטחון העצמי ... להתמודד עם הפחד הראשון, שהוא עכשיו, עדיין רק מודחק בלבד. כך, שמי שהולך לפסיכולוגים ומקבל טיפול פסיכולוגי בחרדה, עליו לדעת, שכל זמן שהוא לא מקבל טיפול אמיתי, להיפטר מהחרדה עצמה. דהיינו, לנטרל את הרצון העצמי שלו, שרוצה שהמציאות תהיה דווקא כך ולא אחרת, כל זמן שהוא ... ישיג את המטרה שלו. וכפי שכבר ביארתי עניין זה, במקומות אחרים. ולמה חלק מהפסיכולוגים מטפלים בדרך הזו, למרות שהיא לא באמת עוזרת לפתור את החרדה לגמרי, ולמרות שהיא רק יוצרת עוד חרדה מודחקת נוספת? תשובה: כי הם פשוט לא מכירים דרך אחרת, שהיא הדרך ... הזאת, טובה יותר מכל התרופות נגד חרדה שיש בעולם, וטובה יותר מכל טיפול פסיכולוגי בחרדה, כזה או אחר, ומכל אמונה של חשיבה חיובית וכיו"ב. ונחדד: שגם אחרי שיש לאדם את ההבנה הזאת שהכל אחד והכל טוב ורע באותה המידה ממש, גם אח"כ יש לאדם רצונות ...
מנהל כפסיכולוג, איך להיות מנהל טוב? למה מנהל צריך להיות פסיכולוג? תכונות אופי של מנהל טוב, איך לנהל עובדים? איך לנהל אנשים? מהן תכונות האופי הנדרשות ממנהל? האם אני מתאים לנהל? האם אני יכול להיות מנהל? יעוץ ארגוני, פסיכולוג ארגוני
מנהל כפסיכולוג, איך להיות מנהל טוב? למה מנהל צריך להיות פסיכולוג? תכונות אופי של מנהל טוב, איך לנהל עובדים? איך לנהל אנשים? מהן תכונות האופי הנדרשות ממנהל? האם אני מתאים לנהל? האם אני יכול להיות מנהל? יעוץ ארגוני, פסיכולוג ארגוני
... כפסיכולוג, איך להיות מנהל טוב? למה מנהל צריך להיות פסיכולוג? תכונות אופי של מנהל טוב, איך לנהל עובדים? איך לנהל אנשים? מהן תכונות האופי הנדרשות ממנהל? האם אני מתאים לנהל? האם אני יכול להיות מנהל? יעוץ ארגוני, פסיכולוג ארגוני הרצאה על מנהל כפסיכולוג, תכונות אופי של מנהל טוב, איך להיות מנהל טוב? איך לנהל עובדים? איך לנהל אנשים? מהן תכונות האופי הנדרשות ממנהל? האם אני מתאים לנהל? האם אני יכול להיות מנהל? יעוץ ארגוני, פסיכולוג ארגוני, למה מנהל צריך להיות פסיכולוג? ועוד איך להיות מנהל ולהצליח? תכונות שליליות לתפקיד ניהולי, תכונות חיוביות לתפקיד ניהולי, איך להצליח בתפקיד ניהולי? תכונות שדרושות למנהל, רשימת ...
טיפול למטפלים, השפעת הטיפול על המטפל, טיפול פסיכולוגי לפסיכולוגים, להיות מטפל, להיות פסיכולוג, לטפל בהפרעות נפשיות, יחסי מטפל מטופל, תכונות חשובות למטפל, רגשות המטפל בטיפול, חווית המטפל, המטפל כאדם, איך להיות מטפל טוב?
טיפול למטפלים, השפעת הטיפול על המטפל, טיפול פסיכולוגי לפסיכולוגים, להיות מטפל, להיות פסיכולוג, לטפל בהפרעות נפשיות, יחסי מטפל מטופל, תכונות חשובות למטפל, רגשות המטפל בטיפול, חווית המטפל, המטפל כאדם, איך להיות מטפל טוב?
... למטפלים, השפעת הטיפול על המטפל, טיפול פסיכולוגי לפסיכולוגים, להיות מטפל, להיות פסיכולוג, לטפל בהפרעות נפשיות, יחסי מטפל מטופל, תכונות חשובות למטפל, רגשות המטפל בטיפול, חווית המטפל, המטפל כאדם, איך להיות מטפל טוב? הרצאה על טיפול למטפלים, השפעת הטיפול על המטפל, טיפול פסיכולוגי לפסיכולוגים, להיות מטפל, להיות פסיכולוג, לטפל בהפרעות נפשיות, יחסי מטפל מטופל, תכונות חשובות למטפל, רגשות המטפל בטיפול, חווית המטפל, המטפל כאדם, איך להיות מטפל טוב? ועוד איך ללמוד להיות מטפל? מי יכול להיות מטפל? ... ללמוד כדי להיות מטפל רגשי? יחסי מטפל מטופל בטיפול פסיכולוגי, תכונות אופי של פסיכולוג, מיהו מטפל טוב? תכונות שליליות של מטפל, תכונות אופי של מטפל, לעשות לאנשים טוב, לשמוע צרות של אנשים, צרות של אחרים, להקשיב לבעיות של אחרים, לפתור לאנשים בעיות, להקשיב לבעיות ...
1 2 3 4 ...5 6 7 8 9 10 11 12 13 14 15 16 17 18 19 20 21 22 23 24 25
ספרים מומלצים עבורך - ספרים על פסיכולוג
לזמן מוגבל!     👈1 ב 150  👈4 ב 400     📞 050-3331-331    שליח עד אליך - בחינם!
להיות אלוהים, 2 חלקים - הספר על: פסיכולוג, האם יש אמת מוחלטת? האם אפשר לדעת הכל? מה יש מעבר לשכל וללוגיקה? איך להשיג שלמות ואושר מוחלט? איך נוצר העולם? איך להיות הכי חכם בעולם? האם לדומם יש תודעה? האם יש משמעות לחיים? למה יש רע וסבל בעולם? האם יש נשמה וחיים אחרי המוות? מי ברא את אלוהים? בשביל מה לחיות? מה יש מעבר לזמן ולמקום? מהי תכלית ומשמעות החיים? האם יש בחירה חופשית? איך להנות בחיים? האם באמת הכל לטובה? למה לא להתאבד? האם יש או אין אלוהים? האם יש חיים מחוץ לכדור הארץ ויקומים מקבילים? האם יש הבדל בין חלום למציאות? איך להיות מאושר? איך נוצרים רצונות / מחשבות / רגשות? האם המציאות היא טובה או רעה? איך נוצר העולם? האם הכל אפשרי? מה המשמעות של החיים? למה חוקי הפיזיקה כפי שהם? למה יש רע בעולם? למה העולם קיים? אולי אנחנו במטריקס ועוד...



הצלחה אהבה וחיים טובים - הספר על: פסיכולוג, איך להתמודד עם אובססיות והתמכרויות? איך לדעת אם מישהו מתאים לך? איך לקבל החלטות? איך להצליח בדיאטה ולשמור על המשקל? איך להיות מאושר ושמח? איך לנהל את הזמן? איך לא להישחק בעבודה? איך להתמודד עם גירושין? איך לדעת איזה מקצוע מתאים לך? איך להצליח בראיון עבודה? איך לשנות תכונות אופי? איך לשתול מחשבות? איך לפתח חשיבה יצירתית? איך לשכנע אנשים ולקוחות? איך למכור מוצר ללקוחות? איך לפתח יכולות חשיבה? איך לחשוב בחשיבה חיובית? איך להעריך את עצמך? איך לעשות יותר כסף? איך להצליח בזוגיות? איך להעביר ביקורת בונה? איך לטפל בהתנגדויות מכירה? איך להשיג ביטחון עצמי? איך להאמין בעצמך? איך להתמודד עם דיכאון ותחושות רעות? איך להיגמל מהימורים? איך ליצור מוטיבציה ולהשיג מטרות? איך לחנך ילדים? איך לפרש חלומות? איך לגרום למישהו לאהוב אותך? איך לשפר את הזיכרון? איך ליצור אהבה? איך למצוא זוגיות ועוד...



שקט נפשי אמיתי - הספר על: איך להתמודד עם התקפי חרדה ופאניקה? איך להתמודד עם פחד קהל ופחד במה / פחד להתחיל עם בחורות / פחד להשתגע / פחד לאבד שליטה / חרדת נטישה / פחד מכישלון / פחד מוות / פחד ממחלות / פחד לקבל החלטה / פחד ממחויבות / פחד מבגידה / פחד מיסטי / פחד ממבחנים / חרדה כללית / פחד לא ידוע / פחד מפיטורים / פחד ממכירות / פחד מהצלחה / פחד לא הגיוני ועוד? כעס ועצבים? איך להתמודד עם הזיות / דמיונות שווא / פרנויות / סכיזופרניה / הפרעת אישיות גבולית? איך להשיג איזון נפשי? איך להתמודד עם תסמינים של חרדה? איך להתמודד עם טראומה ופוסט טראומה? איך להתמודד עם רגשות אשם ושנאה עצמית? איך להתמודד עם שמיעת קולות בראש? איך להתמודד עם חלומות מפחידים וסיוטים בשינה? איך להתמודד עם בדידות? איך להתמודד עם לחץ? איך לשכוח אקסים ולא להתגעגע? איך להתמודד עם אכזבות? איך להתמודד עם ביישנות וחרדה חברתית? איך להתמודד עם אהבה אובססיבית? איך להתמודד עם חרדות ופחדים של ילדים? איך להתמודד עם בעיות ריכוז והפרעת קשב וריכוז? איך להתמודד עם הפרעות התנהגות אצל ילדים? איך להתמודד עם מאניה דיפרסיה ועם מצבי רוח משתנים? איך להתמודד עם עצבות? איך להתמודד עם OCD / הפרעה טורדנית כפייתית / אובססיות / התנהגות כפייתית? איך להתמודד עם כל סוגי הפחדים והחרדות שיש? איך להתמודד עם הפרעות קשב וריכוז? דיכאון? מועקות נפשיות וייאוש ועוד...
לפניך חלק מהנושאים שבאתר... מה מעניין אותך?
   



האתר Yeda.EIP.co.il נותן לך תכנים בנושא אימון עסקי, מורה רוחני מומלץ, אימון אישי לדיאטה בתחום פסיכולוג - ללא הגבלה! לקביעת פגישה אישית / ייעוץ טלפוני אישי / הזמנת הספרים - צור/י עכשיו קשר: 050-3331-331
© כל הזכויות שמורות לכותבי המאמרים המקוריים בלבד!

האתר פותח על ידי אליעד כהן
דף זה הופיע ב 0.8125 שניות - עכשיו 28_03_2024 השעה 12:27:08 - wesi4