השבוע אנו חוגגים את יום הולדתו ה 131 של "אדם גדול" האיש שחיבר בין הגשמיות לרוחניות אלברט איינשטיין "תיאוריית מכניקת הקוונטים אומרת הרבה, אך אינה מקרבת אותנו בעצם אל סודו של "הזקן" (אלוקים).

השבוע השתתפתי בהרצאה של הרב יובל הכהן אשרוב על נושא "החברה האלטרואיסטית", שם ציין הרב יובל שלפי "הקבלה" הכל נבנה לפי אותו מבנה, "האדם", האדם נקרא בקבלה "עולם קטן" ו העולם נקרא "אדם גדול", מה שבא לשקף לנו שהמבנה העמוק שלנו פועל באופן מלא לפי חוקי הקבלה. נניח שניקח תא מהלב, כמה מהעבודה שלו מוקדשת לו עצמו? אחוזים בודדים, גם תא בכבד, ותא ריאות, תא לבלב ותא בציפורן של האצבע ברגל... ובכן כל תא פועל למען הכלל ומבצע את עבודתו, תא מהלב עובד קודם כל למען הלב, האדם עצמו ורק אולי מעט למען עצמו מפני שידוע לו תודעתית, שחמצן ומזון יגיעו אליו ללא קשר לצורת התפקוד שלו. כמו קיבוץ אלטרואיסטי. "עיקר מהותו וערכו של היחיד אינו בזכות היותו יצור מובדל, אלא בזכות היותו חלק מציבור אנושי גדול" אלברט איינשטיין

במרחב הפיזי הגשמי הנראה לעין שלנו, הדברים די מוגדרים בעלי גבולות של מרחב וזמן ונקלטים ע"י חמשת חושנו, הראיה, השמיעה, החישה, הטעם והריח. מה שנותן לנו הרגשה שהכל מופרד ורלוונטי לנו בלבד. אולם אנו טועים טעות מרה או כמו שאלברט איינשטיין אמר "האדם הוא חלק מהשלם שאנו קוראים לו היקום, חלק המוגבל בזמן ובמקום. הוא מרגיש את עצמו, את מחשבותיו ואת רגשותיו כמשהו שנפרד משאר העולם, מה שמהווה מעין טעות אופטית. האשליה הזאת הפכה עבורנו לבית כלא, שמגביל אותנו בתוך העולם של הרצונות שלנו ובתוך החיבור למעגל הקטן של הקרובים לנו. המשימה שלנו היא להשתחרר מבית כלא זה, להרחיב את מעגל העניין שלנו שיכלול את כל היצורים החיים ואת כל העולם במלוא תפארתו. אף אחד לא יוכל לבצע משימה כזאת עד הסוף, אבל הניסיונות עצמם להשיג את המטרה הזאת מהווים חלק מההשתחררות מהכלא הזה, והם הבסיס לבטחון פנימי" הוא עוד הוסיף "מטרת החינוך צריכה להיות: אנשים המצטיינים בעצמאות - במחשבה ובמעשה - ועם זאת רואים בשירות למען הכלל את משימת חייהם העיקרית"

יש שטוענים שסממני המשבר העולמי הם תוצאה ישירה של הקליפות שאנו עוטפים את עצמנו ומתבדלים ומתנתקים מכל דבר שהוא לא אנחנו עצמנו, כמו כדור הארץ שלנו, האנושות, המדינה שלנו, הישוב שלנו, השכנים הקרובים והמשפחה. ישנה תחושה של מגננה שמה קיים ויש לנו עלול להתערער וללכת לאיבוד אם נהייה יותר מתחשבים יותר חומלים, יותר אלטרואיסטים ופחות אגואיסטים. באתר הסוד הישראלי מובאת טענה "שהסיבה האמיתית למשבר העולמי שפוקד את העולם היא אי ציות לשני חוקים רוחניים של היקום. חוק הנתינה והקבלה ו - חוק הפיצוי. חוק הנתינה והקבלה אומר שכדי לקבל קודם עליך לתת וחוק הפיצוי אומר אם קיבלת משהו תמורת כלום, חייב לבוא איזון ולכן הדבר יילקח ממך. כמובן שבמבט ראשוני, עכשווי כואב לאלו שמפסידים וזה אינו דבר טוב. אך מבחינה גלובלית וראייה לטווח רחוק, זה דבר מצוין. חוקי היקום יודעים לאפס את היקום בכל פעם שבני האדם מפרים את האיזון וההרמוניה הטבעית של חוקיו. הדבר המשותף לכל המשברים האלה שהם מבוססים על שקר, על נתינה שקרית, על רצון לקבל משהו תמורת כלום. המשברים האלה באים ללמד אותנו שעלינו ללמוד כיצד לתת אחד לשני ערך אמיתי, כיצד לתת מתוך היש שכל אחד יכול לייצר כאן לטובת הכלל ולא ליפול "למזימות" וחלומות סתמיים של התעשרות מהירה בשיטת ה - "כלום תמורת משהו". נכון שהרבה אנשים תמימים נפגעו, והסיפורים האישיים כואבים מאוד. אך חוקי היקום הם מדויקים והם בסופו של דבר באים לטובתנו ולטובת ילדינו ונכדינו. לטובת הדורות הבאים והאנושות כולה".

עוד נאמר באותו עניין באתר הסוד הישראלי "בזכות ביל גייטס מיסד מיקרוסופט, סרגיי ברין ולארי פייג' מייסדי גוגל ודומיהם כל העולם התעשר והתקדם בזכות אנשים שנתנו משהו בעל ערך אמיתי וכשאדם שנותן ערך אמיתי לאחרים מתעשר, הוא מעשיר את כל היקום בדרך. האם לך ולי יש חוסר מסוים בחיים בגלל שהם הקימו את גוגל ואת מיקרוסופט והתעשרו? לא, להיפך, החיים שלנו עשירים יותר בזכותם, מיליוני עסקים קטנים משתמשים בתוכנות של מיקרוסופט ואחרים ודומיהם מפרסמים בגוגל וזוכים ללקוחות שמגדילים את העסק שלהם. יש לנו זמינות מופלאה לידע איכותי בפחות מ 2 שניות... על כל נושא בעולם, מכל רחבי העולם. ערך! ערך! ערך! "

לסיכום בספר "כוחם של צירופי מיקרים" נאמר "שכל תא חייב לדעת מה תא אחר עושה, אחרת הגוף שלנו היה מתפרק לגורמים, הגוף שלנו חייב לעבוד בסינכרוניות מלאה... ואין שום דרך אחרת להסביר כיצד מאה טריליון תאים מבצעים כל אחד מליון פעולות בשנייה, תוך תאום מושלם, כדי לקיים את חייו של בן אדם אחד, אין דרך אחרת להסביר כיצד יכול הגוף האנושי לייצר מחשבות, להרחיק רעלים, ולהחזיר חיוך לתינוק, וכל זאת בעת ובעונה אחת". דיפאק צ'ופרה

"ערכו האמיתי של אדם נמדד על פי הרמה שבה הצליח להשתחרר מהאגואיזם שלו" אלברט איינשטיין