המשך מכאן: אובססיות - מה עושים איתן ? מה עושים עם הפרעה טורדנית כפייתית ? חלק 1.

דבר נוסף חשוב ביותר, הוא שעליך לדעת שסביר מאוד שגם אחרי שתתחיל התחלה חדשה, עדיין כנראה שתשוב ותיפול ותעשה את אותה הפעולה האובססיבית פעמים רבות נוספות. כי בד"כ ההתחלה החדשה שהאדם עושה, היא עדיין לא מושלמת והיא עדיין לא מבוצעת מתוך התנתקות מחשבתית מוחלטת מאותה אובססיה. כי באמת ניתן לשנות הרגל של מאה שנה בשניה על ידי מודעות מוחלטת, אבל אף אחד לא מאשים אף אחד, מאחר שכולנו בני אדם בשר ודם.

מה שכן חשוב לשים אליו לב הוא, כי ברגע שהחלטת שאתה משנה כיוון, דהיינו שאתה מתעלם לחלוטין מאותה הפרעה ופשוט מתחיל לחיות כרגיל כאילו אותה ההפרעה אינה קיימת, אז עליך להיות נחוש בכך שלא משנה מה יקרה וכמה פעמים תיפול ותקום ותיפול, אתה פשוט ממשיך לקום ולהתקדם קדימה ומתעלם לחלוטין מכל הנפילות שלך. לא מעניין אותך כמה פעמים עוד תעשה את אותה טעות וההתנהגות האובססיבית אתה מתעלם ממנה לגמרי ולא משנה מה יקרה.

אדם חולם בשנתו חלום שבו הוא צריך לקבל החלטה גורלית האם לקפוץ ממטוס ללא מצנח או לא, ובדיוק באותה השניה הוא מתעורר מהשינה. האם אותו אדם ישב עכשיו תוך כדי שהוא ער לחשוב על הדילמה שהיתה לו בחלום, האם לקפוץ מהמטוס או לא? ברור שלא, מאחר שהחלום הוא לא מציאות ולא רלוונטי לתודעה של האדם כאשר הוא ער. והאם בטרם שהאדם הולך לישון, האם הוא מראש מכין ליד המיטה מצנח למקרה שהוא יצטרך תוך כדי שינה לקפוץ מהמטוס תוך כדי החלום? ברור שלא! החלום וסיפוריו קורים בחלום, וההתלבטויות שיש בחלום הן אינן רלוונטיות לא ללפני שאתה חולם ולא לאחרי אלא רק לזמן החלום. (כמובן שעדיין יש לשים לב למשמעות של החלום על האדם עצמו, אבל זה נושא אחר).

כאשר אדם פועל מתוך הרגל בצורה כפייתית ואובססיבית התודעה שלו נמצאת במצב של שינה בהקיץ ובמצב של חלום שבו השכל לא ממש פועל במלא עוצמתו.

וכשם שהאדם לא מכין את המצנח ליד המיטה למקרה שהוא יצטרך בחלום לקפוץ מהמטוס, כך אל לו לאדם לסדר את יומו לפי האובססיה הדמיונית שלו.

וכשם שברגע שקמת מהחלום מיד באותו הרגע ההתלבטות של האם לקפוץ מהמטוס כבר אינה קיימת, למרות שהיא היתה קיימת לפני רגע אחד, כך גם אם נכשלת כמו בחלום רע, אתה פשוט ממשיך הלאה במציאות הרגילה ומתעלם לחלוטין מאותו חלום רע. הוא פשוט לא מעניין, כי הוא בסך הכל חלום.

סיכום: לאדם יש בחירה חופשית וגם באובססיות ובהתנהגויות טורדניות כפייתיות ניתן לטפל. אדם לעולם לא עושה פעולה בצורה יזומה נגד רצונו, אין חיה כזאת. רק רובוט פועל ללא בחירה אך לאדם יש בחירה. האדם ממשיך לעשות את אותה פעולה כפייתית למרות שהוא לא רוצה לעשות אותה, רק בגלל שיש לו רצון אחר גדול יותר להרגיש חופשי ולעשות דווקא את האסור.

הפתרון לכל האובססיות, ההתנהגויות הכאילו כפויות וכל שאר ההרגלים שהאם רוצה להשתחרר מהם הוא אחד, פשוט להפסיק להלחם ברע לחלוטין! הרע מת! פשוט להתחיל אין ספור פעמים התחלה חדשה ולפתוח דף חדש שאין בו את אותו רע לחלוטין. אתה תעשה טוב בלבד, תתעלם מהרע לחלוטין ואז גם הוא יתעלם ממך ויעזוב אותך לנפשך. בהצלחה.

ציטוטים: רבי נחמן מברסלב

האדם רוצה רק את מה שאסור לו

אֵין הַיֵּצֶר הָרָע תָּאֵב [רוצה] אֶלָּא לְדָבָר שֶׁהוּא אָסוּר לוֹ

עשה טוב והרע יתבטל ממילא

אַתָּה עֲשֵׂה טוֹב... וּכְשֶׁתַּעֲסֹק וְתַתְמִיד... אֲזַי הַטּוֹב יִשָּׁאֵר וְהָרַע מִמֵּילָא יִתְבַּטֵּל

קל יותר לעשות את מה שלא נדרשת לעשות מאשר את מה שנדרשת לעשות

גדול המצווה [זה שציוו אותו] ועושה ממי שאינו מצווה ועושה

אל תרגיש שאתה חייב לעשות את זה, אבל גם אל תחשוב שאתה פטור מלעשות את זה

דִּבְרֵי תּוֹרָה לא יִהְיֶה עָלֶיךָ חוֹבָה וְאִי אַתָּה רַשַּׁאי לִפְטר עַצְמְךָ מֵהֶן

לכל אדם יש בחירה מלאה על כל דבר

הַבְּחִירָה בְּיַד הָאָדָם לַעֲשׂוֹת כִּרְצוֹנוֹ וַאֲפִלּוּ כָּל הַדְּבָרִים,... יֵשׁ לוֹ בְּחִירָה עַל הַכּל

שָׁמַעְתִּי שֶׁאִישׁ אֶחָד שָׁאַל אוֹתוֹ: כֵּיצַד הוּא הַבְּחִירָה? הֵשִׁיב לוֹ בִּפְשִׁיטוּת: שֶׁהַבְּחִירָה הִיא בְּיַד הָאָדָם בִּפְשִׁיטוּת, אִם רוֹצֶה עוֹשֶׂה, וְאִם אֵינוֹ רוֹצֶה אֵינוֹ עוֹשֶׂה. וְרָשַׁמְתִּי זאת, כִּי הוּא נִצְרָךְ מְאד, כִּי כַּמָּה בְּנֵי אָדָם נְבוּכִים בָּזֶה מְאד, מֵחֲמַת שֶׁהֵם מֻרְגָּלִים בְּמַעֲשֵׂיהֶם וּבְדַרְכֵיהֶם מִנְּעוּרֵיהֶם מְאד, עַל כֵּן נִדְמֶה לָהֶם שֶׁאֵין לָהֶם בְּחִירָה, חַס וְשָׁלוֹם, וְאֵינָם יְכוֹלִים לְשַׁנּוֹת מַעֲשֵׂיהֶם. אֲבָל בֶּאֱמֶת אֵינוֹ כֵן, כִּי בְּוַדַּאי יֵשׁ לְכָל אָדָם בְּחִירָה תָּמִיד עַל כָּל דָּבָר, וּכְמוֹ שֶׁהוּא רוֹצֶה עוֹשֶׂה וְהָבֵן הַדְּבָרִים מְאד

בעניין שלא צריך להלחם במחשבות טורדניות, כי זה רק מחזק אותן!

הַכְּלָל שֶׁאִי אֶפְשָׁר בְּשׁוּם אפֶן בָּעוֹלָם שֶׁיִּהְיוּ שְׁנֵי מַחֲשָׁבוֹת בְּיַחַד בְּפַעַם אֶחָד, עַל כֵּן בְּקַל יְכוֹלִין לְגָרֵשׁ מַחֲשָׁבוֹת רָעוֹת רַק בְּשֵׁב וְאַל תַּעֲשֶׂה, דְּהַיְנוּ שֶׁלּא לַחֲשׁב אוֹתוֹ הַמַּחֲשָׁבָה רַק לַחֲשׁב אֵיזֶה מַחֲשָׁבָה אַחֶרֶת... כִּי אִי אֶפְשָׁר שֶׁיִּהְיוּ שְׁנֵי מַחֲשָׁבוֹת בְּיַחַד בְּשׁוּם אפֶן.

וּכְבָר מְבאָר בְּמָקוֹם אַחֵר שֶׁאֵין צְרִיכִין לַעֲשׂוֹת מִלְחָמָה וּלְנַעְנֵעַ ראשׁוֹ אָנֶה וָאָנָה כְּדֵי לְגָרֵשׁ הַמַּחֲשָׁבוֹת רָעוֹת כִּי אֵין זֶה מוֹעִיל כְּלָל, אַדְּרַבָּא עַל יְדֵי זֶה מִתְגַּבְּרִים יוֹתֵר. רַק לִבְלִי לְהַשְׁגִּיחַ עֲלֵיהֶם כְּלָל, רַק לַעֲשׂוֹת אֶת שֶׁלּוֹ בַּמֶּה שֶּׁהוּא עוֹסֵק..., וְלִבְלִי לְהִסְתַּכֵּל לַאֲחוֹרָיו כְּלָל וְעַל יְדֵי זֶה מִמֵּילָא תִּסְתַּלֵּק

הַמַּחֲשָׁבָה בְּיַד הָאָדָם לְהַטּוֹתָהּ כִּרְצוֹנוֹ לְמָקוֹם שֶׁהוּא רוֹצֶה. וְאִי אֶפְשָׁר שֶׁיִּהְיוּ שְׁנֵי מַחֲשָׁבוֹת בְּיַחַד כְּלָל. וַאֲפִלּוּ אִם לִפְעָמִים מַחֲשַׁבְתּוֹ פּוֹרַחַת וּמְשׁוֹטֶטֶת בִּדְבָרִים אֲחֵרִים וְזָרִים, הִיא בְּיַד הָאָדָם לְהַטּוֹתָהּ בְּעַל כָּרְחָהּ אֶל הַדֶּרֶךְ הַיָּשָׁר לַחֲשׁב מַה שֶּׁרָאוּי. וְהוּא מַמָּשׁ כְּמוֹ סוּס שֶׁפּוֹנֶה מִן הַדֶּרֶךְ וְסָר לְדֶרֶךְ אַחֵר שֶׁתּוֹפְסִין אוֹתוֹ בְּרִסְנוֹ וּמַחֲזִירִין אוֹתוֹ בְּעַל כָּרְחוֹ אֶל הַדֶּרֶךְ הַיָּשָׁר. כְּמוֹ כֵן יְכוֹלִים לִתְפּס אֶת הַמַּחֲשָׁבָה בְּעַל כָּרְחוֹ לַהֲשִׁיבָהּ אֶל הַדֶּרֶךְ הָרָאוּי

הֵשִׁיב לִי אַל תַּתְחִיל לַחֲשׁב כְּלָל. וְזֶה עֵצָה נִפְלָאָה לְכָל דָּבָר כִּי כַּמָּה פְּעָמִים מְבַלְבְּלִין הַמַּחֲשָׁבוֹת מְאד, וְכָל מַה שֶּׁרוֹצִים לִדְחוֹתָם בְּאֵיזֶה דְּחִיוֹת הֵם מְבַלְבְּלִין יוֹתֵר וְיוֹתֵר, וְעִקַּר הָעֵצָה לִבְלִי לְהַתְחִיל לַחֲשׁב בָּהֶם כְּלָל, וּלְסַלֵּק דַּעְתּוֹ מֵהֶם לְגַמְרֵי, וְלַעֲשׂוֹת אֶת שֶׁלּוֹ בַּמֶּה שֶׁהוּא עוֹסֵק

הַיֵּצֶר הָרָע נוֹקֵשׁ בָּאָדָם בְּכָל פַּעַם וּמְעוֹרְרוֹ לְמַה שֶּׁמְּעוֹרְרוֹ. וְאַף אִם אֵין הָאָדָם שׁוֹמֵעַ לוֹ וּפוֹנֶה ערֶף מִמֶּנּוּ, אַף עַל פִּי כֵן הוּא נוֹקֵשׁ בּוֹ עוֹד פַּעַם שֵׁנִי וּשְׁלִישִׁי וּרְבִיעִי וְיוֹתֵר. אֲבָל אִם הָאָדָם הוּא חָזָק בְּדַעְתּוֹ וְעַקְשָׁן נֶגֶד הַיֵּצֶר הָרָע, וְאֵינוֹ פּוֹנֶה אֵלָיו כְּלָל, אֲזַי הַיֵּצֶר הָרָע מִסְתַּלֵּק וְהוֹלֵךְ לוֹ. וְכֵן... בְּעִנְיַן הַמַּחֲשָׁבוֹת הַבָּאִים לְבַלְבֵּל, הוּא מַמָּשׁ כַּנַּ"ל, שֶׁהַמַּחֲשָׁבָה בָּאָה כַּמָּה פְּעָמִים, פַּעַם אַחַר פַּעַם, לְבַלְבֵּל וְצָרִיךְ לִהְיוֹת חָזָק לִבְלִי לְהִסְתַּכֵּל עָלֶיהָ כְּלָל בְּשׁוּם אפֶן, וַאֲזַי תִּסְתַּלֵּק

כְּבָר מְבאָר שֶׁאֵין לְהַשְׁגִּיחַ כְּלָל עַל פְּנִיּוֹת וּמַחֲשָׁבוֹת זָרוֹת וּבִלְבּוּלִים... רַק לַעֲשׂוֹת אֶת שֶׁלּוֹ... וְלא יַשְׁגִּיחַ עַל שׁוּם בִּלְבּוּל וּמַחֲשָׁבָה זָרָה כְּלָל, רַק הוּא יַעֲשֶׂה אֶת שֶׁלּוֹ וְלא יַחֲזִיר פָּנָיו לְהַבִּיט עַל אֵלּוּ הַמַּחֲשָׁבוֹת כְּלָל...

[ואם] אֵינוֹ רוֹצֶה בְּאֵלּוּ הַמַּחֲשָׁבוֹת רָעוֹת, צָרִיךְ שֶׁלּא לְהַשְׁגִּיחַ עֲלֵיהֶם כְּלָל, וְשֶׁלּא יִכְפַּת לֵהּ מַה שֶּׁעוֹמְדִים לְפָנָיו, וְרַק יַעֲשֶׂה אֶת שֶׁלּוֹ בַּמֶּה שֶּׁהוּא עוֹסֵק,... וְלא יַשְׁגִּיחַ עֲלֵיהֶם כְּלָל... וְכָל מַה שֶּׁרָצָה לְהִתְגַּבֵּר וּלְסַלֵּק הַמַּחֲשָׁבָה, הִתְגַּבְּרָה עָלָיו יוֹתֵר וְיָעַץ לוֹ חָכָם, שֶׁלּא יִכְפַּת לֵהּ,... וְאַף עַל פִּי כֵן יַעֲשֶׂה אֶת שֶׁלּוֹ וְיִתְפַּלֵּל, וּבָזֶה יִסְתַּלֵּק מִמֶּנּוּ

לא משנה מה יקרה ומה כבר קרה, אתה שב ואל תעשה רע והוא יעלם ממילא

אַף אִם עָבַר מַה שֶּׁעָבַר וּלְהַבָּא לא יַעֲשֶׂה עוֹד, וְיִהְיֶה שֵׁב וְאַל תַּעֲשֶׂה עַל כָּל פָּנִים, הֵן בְּמַחֲשָׁבָה וְהֵן בְּמַעֲשֶׂה... וְצָרִיךְ לִהְיוֹת שֵׁב וְאַל תַּעֲשֶׂה בְּמַעֲשֶׂה וּבְמַחֲשָׁבָה כַּנַּ"ל, וּמָה שֶּׁנַּעֲשָׂה עִמּוֹ מִמֵּילָא, אַל יָחוּשׁ וְאַל יִסְתַּכֵּל עַל זֶה כְּלָל