יש לחקור את הדברים עד סופם ולנסות להבין את הדברים כמו שהם, למשל הרצון לכתוב כאן, למה אני כותב כאן?

כי אני מחפש להגיע להבנה גדולה יותר. למה אני מחפש להגיע להבנה גדולה יותר?

כדי להחכים יותר. למה להחכים יותר?

כדי להוכיח שאני יודע דבר מה, למה להוכיח?

כדי להסביר דבר מה?

למה?

זה דבר מוערך. למה זה דבר מוערך?

כי ידע = כוח. למה ידע = כוח?

כי הוא עוזר לי להבין את המציאות?

למה להבין את המציאות?

כדי להבין את המציאות. ואולי לא צריך להבין את המציאות?

יכול להיות גם. אז למה לנסות בכל זאת להבין?

כדי לדעת. למה לדעת?

כי אני אוהב ידע. למה אני אוהב ידע?

כי זה דבר שעוזר. מי אומר שידע זה דבר שעוזר?

אולי ידע לא עוזר?

עובדה, ידע זה יתרון. למה ידע זה יתרון?

אולי זה חסרון?

מי אומר שיתרון זה יתרון וחסרון זה חסרון?

אולי היתרון הוא חסרון?

ואולי החסרון הוא יתרון?

זה נכון וזה נכון. והאם היתרון מהווה יתרון?

גם כן. והאם החיסרון מהווה חיסרון?

גם כן. נמצא שהכל נכון באותה מידה. השאלה מה עדיף על מה?

האם חוסר ידע ובערות?

או האם ידע בנושאים שונים?

אם טיפש שבודק את הטפשות יכול להיות חכם. וחכם לעומת זאת אם יילמד יבין כמה הוא טיפש. זה נכון. חכם הוא חכם טיפש הוא טיפש וגם זה נכון.

מכר טוב אמר לי "נתינה היא גורמת יותר עונג לנותן מאשר למקבל. אדם צריך להתעורר בבוקר כשמרגיש שגופו בריא ונפשו בריאה ויציבה ולחייך ולצחוק כמה שיותר וחוש הומור מאוד עוזר בדברים האלה. החיים שלנו זאת מתנה וכל יום ויום שאדם נהנה ממנו הוא הרוויח אותו. כי סך הכל החיים קצרים. " אני חושב לדעתי שהבריאות היא לא דבר מובן מאליו וכמובן בהחלט לא החיים עצמם.