לפעמים, אחרי שהתקדמת כברת דרך בחיים, אתה מגיע למצבים שבהם אתה שואל את עצמך לאן אני עוד יכול להתקדם? דבר זה יכול לגרום לך להיתקע במקום. זכור שלפני זמן רב כשהיית פחות טוב מאשר היום, לא האמנת שתגיע למה שהגעת היום. לא חשבת שזה אפשרי עבורך, אולי אפילו לא ידעת שהאפשרות הזאת קיימת בכלל או שמישהו בכלל יכול להגיע אליה. אם התקדמת בחיים, אתה בוודאי יודע שכל הנ"ל קרה לך גם יותר מפעם אחת, בצורות שונות.

עליך לנסות ללמוד מהנסיון של עצמך. זכור שיכול להיות שגם עכשיו אתה באותו המצב בדיוק. זכור שתמיד אפשר להתקדם קדימה, גם אם לא ברור לך לאן, או מה בדיוק אתה צריך לעשות כדי להתקדם, זכור כי תמיד יכול להיות טוב יותר. בדיוק כמו שפעם לא חשבת שתגיע למה שאתה היום, ככה אינך יודע להיכן אתה יכול להגיע. כמו שפעם לא חשבת שזה בכלל אפשרי שאתה תצליח ליצור את הדברים שיצרת, דע כי גם עכשיו אתה יכול להתקדם עוד ואתה רק צריך לחפש את הדרך לעשות זאת.

מה שכן חשוב לציין זה, שעיקר ההתקדמות של האדם צריכה להיות פנימה ולא החוצה. ז"א אם נניח יש לך X כסף שמספיק לך, אתה לא צריך לחשוב על איך להרוויח יותר, כי זה לא יתן לך אושר נוסף שאין לך אותו היום. מה שכן, מדובר על הרובד הפנימי שהוא אין סופי. ז"א הרובד של המודעות האישית, ההתחברות לעצמך, אהבת החיים מבפנים, שמחת החיים הפנימית וכולי. אלו הדברים שאין שום סיבה לעצור ולא להמשיך לחפש אותם הלאה והלאה.

לכן אל תעצור בדרך אלא תעשה תמיד התחלה חדשה בכל רגע מחדש. תשתמש ביצירתיות שלך ותחשוב על איך להתקדם קדימה. אתה תראה שזה אפשרי, בדיוק כמו שקרה לך בעבר.

אֵין טוֹב לִהְיוֹת זָקֵן, הֵן חָסִיד זָקֵן, וְהֵן צַדִּיק זָקֵן, זָקֵן אֵין טוֹב! כִּי צָרִיךְ רַק לְהִתְחַדֵּשׁ בְּכָל יוֹם לְהַתְחִיל בְּכָל עֵת מֵחָדָשׁ

על כך שרבי נחמן כל הזמן חשב שהוא לא יודע שום דבר ורצה תמיד עוד ועוד

וְאָמַר: נִמְצָא, שֶׁאֲנִי יוֹדֵעַ "מְעַט", וַאֲנִי עוֹמֵד בְּמַדְרֵגָה גָּבוֹהַּ, אַף עַל פִּי כֵן עֲדַיִן אֲנִי רוֹצֶה יוֹתֵר, כִּי מִי יוֹדֵעַ, אוּלַי יֵשׁ עוֹד וְכוּ' וְכוּ'

אילו רבי נחמן ידע שהוא עכשיו במדרגה הפנימית שהיה בה ברגע הקודם, הוא היה מעדיף לא להיות בעולם בכלל

אָמַר, כָּל הַצַּדִּיקִים הַגְּדוֹלִים הִגִּיעוּ לַמַּעֲלָה וְלַמַּדְרֵגָה שֶׁהִגִּיעוּ, אֲבָל עָמְדוּ בָּזֶה, וַאֲנִי בָּרוּךְ הַשֵּׁם בְּכָל רֶגַע וָרֶגַע נַעֲשֶׂה אִישׁ אַחֵר... כִּי אֲנִי הוֹלֵךְ בְּכָל פַּעַם וּבְכָל רֶגַע מִדַּרְגָּא לְדַרְגָּא. אִלּוּ הָיִיתִי יוֹדֵעַ שֶׁאֲנִי עוֹמֵד עַכְשָׁו כְּמוֹ בַּשָּׁעָה הַקּוֹדֶמֶת, לא הָיִיתִי רוֹצֶה אֶת עַצְמי כְּלָל בְּזֶה הָעוֹלָם