אחת השאלות הנפוצות ביותר היא, מה עושים כאשר השכל מבין אבל הרגש ממשיך בשלו מה עושים אז? מה בעצם עושים כאשר קוראים, מבינים שמשהו הוא נכון, אבל זה הכל קורה רק בשכל ולא ברגש, מה עושים?

אז כפי שכבר התבאר היועץ הטוב ביותר הוא השכל האנושי. השכל של האדם הוא המאמן האישי הטוב ביותר, הוא היועץ האישי הטוב ביותר והוא גם האור בקצה המנהרה ולא משנה כמה היא חשוכה. ולמה זה מוזכר כאן? כי גם לגבי השאלה הזאת של מה לעשות כאשר השכל והרגש לא מתואמים, גם את השאלה הזאת צריך להפנות כמובן לשכל. אז מה בעצם השכל אומר?

השכל אומר ששלב ראשון אל תלחץ מכך שהשכל שלך לא מתואם עם הרגש. תירגע ואל תלחץ מכך ולא משנה מה המצב. אך מה השלב השני? מה עושים כדי שהשכל יהיה מתואם עם הרגש? תשובה: פשוט ממשיכים להשתמש בשכל וממשיכים לחזק את השכל. ככל שהשכל יהיה חזק יותר, כך גם הרגשות יהיו נכונים יותר. זה לא שהשכל הוא במקום הרגשות, הרגשות נמצאים בכל מצב. השכל פשוט עוזר לרגשות שהאדם חווה להיות חיוביים יותר.

הרגש הוא תוצאה של זמן ושל הרגל. שכל נוצר מיד, רגש נוצר לאחר זמן. לדוגמא, מיד בשניה הראשונה שאתה פוגש מישהו, מיד באותו הרגע המוח והשכל שלך כבר מתחילים לאסוף עליו מידע / לנתח את המידע וכולי. גם הרגש מתחיל טיפונת להתגבש, אבל זה לוקח זמן. רגש הוא תוצאה של זמן. וזה בעצם אומר, שגם כדי להשתחרר מרגש, גם בשביל זה צריך זמן, בדיוק כמו שצריך זמן להשתחרר מהרגלים שנרכשו לאורך זמן.

וכפי שכבר התבאר לגבי הרגלים, נוסחת הקסם לשינוי מהיר של הרגלים הוא שימוש בהרבה שכל. ז"א ככל שתשתמש יותר בשכל שלך, חזק יותר, בלי לוותר, בלי להתייאש, בעקשנות, כך תצליח לשנות מהר יותר רגשות / תחושות / הרגלים וכולי. ומה עושים אם השכל לא מספיק חזק? מחזקים אותו על ידי שימוש בעוד יותר שכל. מה שלא הולך עם מוח הולך עם עוד יותר מוח.

לסיכום: השכל של האדם הוא האור בקצה המנהרה ובכל פעם שיש לאדם בעיה, הכתובת הטובה ביותר לפנות אליה היא ההיגיון והשכל. גם אם קשה לך להשתמש בשכל, כגון שהרגש שלך אינו מתואם עם השכל ואינך יודע מה לעשות, גם במקרה כזה תפנה לשכל שלך שיגיד לך מה לעשות. ו 2 הדברים שצריך לעשות הם. 1 - להישאר רגוע ולא להילחץ משום דבר. 2 - להתמיד בעקשנות לחזק את השכל ולבסוף הרגש יתאים את עצמו לשכל ואז כמובן החיים שלך יהיו טובים יותר. בהצלחה.

ציטוטים: רבי נחמן מברסלב

מי שמרגיש ממש רע, צריך לשפוך על עצמו חביות של חשיבה חיובית, כדי שמשהו "יתפס"

"וְסִפֵּר לְעִנְיָן זֶה, [מעשה] מִמֶּלֶךְ אֶחָד שֶׁחָלָה בְּנוֹ יְחִידוֹ בְּיוֹתֵר, עַד שֶׁכָּל הָרוֹפְאִים מָשְׁכוּ יְדֵיהֶם מִמֶּנּוּ וְנִתְיָאֲשׁוּ מֵרְפוּאָתוֹ. בְּתוֹךְ כָּךְ בָּא רוֹפֵא מֻפְלָג בְּחָכְמָה מְאד וּבִקֵּשׁ הַמֶּלֶךְ מִמֶּנּוּ בְּתַחֲנוּנִים גְּדוֹלִים לְהִשְׁתַּדֵּל עִם בְּנוֹ. וְהֵשִׁיב לוֹ [הרופא הגדול למלך: ] הָאֱמֶת שֶׁרְפוּאָתוֹ קָשָׁה וּרְחוֹקָה מְאד, [אך] אַף עַל פִּי כֵן אִם יַעֲשׂוּ עוֹד תַּחְבּוּלָה אַחַת אֲזַי אֶפְשָׁר דְּאֶפְשָׁר שֶׁיִּהְיֶה לוֹ רְפוּאָה. אַךְ אֵינִי יוֹדֵעַ אִם לוֹמַר לְךָ זאת הַתַּחְבּוּלָה מֵחֲמַת שֶׁהִיא דָּבָר קָשֶׁה וְכָבֵד מְאד. וְהִפְצִיר בּוֹ הַמֶּלֶךְ מְאד לְגַלּוֹת לוֹ הַתַּחְבּוּלָה.

וְאָמַר לוֹ, תֵּדַע שֶׁבִּנְךָ הוּא חוֹלֶה מְסֻכָּן מְאד בְּתַכְלִית עַד שֶׁכְּבָר אִי אֶפְשָׁר לִתֵּן לוֹ לְתוֹךְ פִּיו אֲפִלּוּ טִפָּה אַחַת מִסַּמְמָנֵי הָרְפוּאוֹת. אַךְ יֵּשׁ סַמְמָנֵי רְפוּאוֹת יְקָרוֹת כָּאֵלֶּה, אֲשֶׁר צְלוֹחִית אַחַת קְטַנָּה מְאד עוֹלָה לְסַךְ אַלְפֵי אֲלָפִים, וּצְרִיכִין לְמַלּאת חָבִיּוֹת מָלֵא מִסַּמְמָנִים הַיְקָרִים הָאֵלֶּה, וְלִקַּח בִּדְלָיִים מְלֵאִים מִסַּמְמָנִים הָאֵלֶּה וְלִשְׁפּךְ עַל בִּנְךָ הַחוֹלֶה. וּמִמֵּילָא מוּבָן שֶׁכָּל הַסַּמְמָנִים הַיְקָרִים הָאֵלֶּה יֵלְכוּ לְאִבּוּד לְגַמְרֵי, אַךְ אַף עַל פִּי כֵן יִתְחַזֵּק גּוּפוֹ מְעַט עַל יְדֵי זֶה. וְאוּלַי מִתּוֹךְ שֶׁיִּשְׁפְּכוּ עָלָיו הַרְבֵּה כָּל כָּךְ יִכְנס לְתוֹךְ פִּיו גַּם כֵּן אֵיזֶה טִפָּה עַל כָּל פָּנִים, ועַל יְדֵי זֶה אֶפְשָׁר שֶׁיִּהְיֶה לוֹ רְפוּאָה.

וְתֵכֶף וּמִיָּד נִתְרַצָּה הַמֶּלֶךְ לָזֶה, וְצִוָּה לַעֲשׂוֹת כֵּן. וְעַל יְדֵי זֶה נִתְרַפֵּא הַבֵּן מֶלֶךְ. "