צריך לנסות קודם כל להבין דברים עד סופם. נתחיל מהטענה שאדם לא מאושר בעולם והוא מחפש אושר אמיתי כל הזמן והוא חושב שאם יעשה X יהיה מאושר ואז זה לא קורה ואז הוא עושה Y ויותר כועס על זה שלא נעשה מאושר. ואז עושה Z ולא מרגיש מאושר.
אז הוא יכול לעשות דברים עד הסוף, ולהגיד מה שהשגתי זה הכיף שלי וזה הטוב שלי, הנקודה שצריך גם לשים קו אדום כמה אדם משקיע, ולא להגיד אח"כ יש קו אדום לפניו או אחריו אלא ללכת עד הסוף עם הקו האדום הזה אבל אין הכוונה לקו אדום שאינו תקין שזוהי קיצוניות לא נורמלית לאחד הצדדים. איזון כזה יכול לעשות את האדם מאושר מאוד. השאלה, היא איך אנשים עם דעות מנוגדות יכולים לעשות שלום?
ניקח מדינות שנלחמות, האם הם לקחו את כל הגורמים בחשבון? מדוע הם נלחמים? עם מי הם נלחמים? האם צריך להיות ההיפך? אולי בכלל אין על מה להילחם? אולי צריך לקבל את דעת השונה? אולי יש הסכמה כלשהי שכל הספקות והניגודים והמחלוקות מכוח אותה הסכמה כלשהי יזוזו הצידה? חומר למחשבה.
ועכשיו נעבור לשאלות: מהי המציאות והאם התמונה המלאה של המציאות זה דבר אחד?
מהי המציאות המוכרת? זה סך כל המרכיבים של המציאות A-Z אוקי, גם נניח 9-0. כל אלה מרכיבים את המציאות. עכשיו, האם התמונה המלאה של המציאות זה דבר אחד? כל דעה היא ניסיון לבטא את המציאות, כך שאין נכון או לא נכון, אמת או שקר, יש רק מוסר שהוא אצל בני האדם שלפיו הכללים אמת ושקר נכון ולא נכון חלים עליו וכך האדם יכול לחיות בצורה נורמלית, בריאה ותקינה. זו דעתי. כי אין שום אינדיקציה להגיד על דעות מנוגדות זה נכון וזה לא נכון, זה אמת וזה שקר, אחד יראה את זה שחור אחד יראה את זה לבן ואי אפשר לדעת כלום. אולי כולם צודקים אולי כולם טועים אולי זה צודק וזה טועה אולי להיפך, במציאות שבה כל הביטויים שלה חושבים אחרת וקולטים אותה אחרת, איני יכול כרגע לשפוט באיזו פונקציה בחרה אותה מציאות.
זוהי דעתי ואוסיף עליה את העיקר שהדבר נכון כל עוד לא הוכח אחרת.
050-3331-331