/ גאיה אריאל
בדרך של הצמיחה וההתפתחות הרוחנית קיימים שלבים. המעבר בינהם אינו לינארי, הם מתרחשים בו זמנית, כאשר עם הזמן שלבים מסויימים הופכים לדומיננטיים יותר מאחרים.
השלב ההתחלתי הוא שלב הקורבן, בו אדם מאמין וחש כאילו הוא נשלט ע"י כוחות חיצוניים ש"עושים לו" כל מיני דברים שאין לו כל שליטה עליהם.
בשלב השני - שלב החקירה והגילוי - האדם לומד את חוקי הטבע ומתרגל שימוש בהם ליצירת המציאות הרצויה לו. כאן הוא בוחר להיות אחראי לחייו ויוצא מעמדת הקורבן הפאסיבי.
בשלב השלישי האדם המתפתח מבין שבעצם הוא חלק מהיקום, מהאלוהות או כל כינוי אחר שנוח לכם להשתמש בו, ואז הוא מוכן לשמש צינור לאותו רצון אלוהי שעובר דרכו והוא מתחבר לחוכמה האלוהית ונותן לאלוהות ליצור דרכו. זהו שלב של אמון מלא ביקום, בעצמנו, באלוהות.
בשלב הרביעי והגבוה מכולם, האדם חווה את האיחוד בינו לבין כל היש.
כפי שציינתי קודם: בדרך הצמיחה אנו עוברים בין השלבים.
בכל שלב כזה, אנו שואלים שאלות. התשובות מגיעות. אם מהמיינד ואם ממקור גבוה יותר. בחירת השאלות יכולה ליצור שינוי עצום בהווייתנו.
מה שואל הקורבן?
הקורבן שואל: "למה זה קרה לי? ", "מה עשיתי רע? "
חשבו רגע - אילו תשובות יכולות להגיע לשאלות כאלה, האם תשובות אלה מעצימות, יוצרות מקום לגדילה?
החוקר והמגלה שואל: "מה אני יכול ללמוד מהסיטואציה? ", "מה יהיה נכון לעשות כדי ליצור את מה שאני רוצה בחיי? "
בשלב השלישי, אכנה אותו שלב ההתחברות, שואל האדם: "מה נכון לי להיות או לעשות ברגע זה למען טובתנו הנעלה המשותפת של כל הנוגעים בדבר? " ולפעמים אפילו אין שאלה אלא קיימת התמסרות ומוכנות שהכל יעבור דרכנו והתוצאה מבורכת מראש.
בשלב האיחוד לא קיימות שאלות: - )
אז...
איפה אנחנו רוצים להיות ומה אנו בוחרים לשאול?
הכותבת: גאיה אריאל - מנטורית רוחנית ועסקית
050-3331-331