תשוקה או תאווה אחד המניעים והתחושות ... שאנו חווים בדרך כלל היא תחושה שאנחנו עושים כמיטב יכולתנו להסתירה; להסתירה עמוק כל כך עד שאפילו את שמה אנו הוגים בלחש:
תשוקה. כמה מכם אמרו בקול רם "אני
משתוקק", ולאו דווקא לפרטנר מיני. נכון שהמלה לא "יושבת" טוב על הלשון, אך אם היינו משתמשים בה היינו מתרגלים.
תשוקה יכולה להיות כל דבר.
התשוקה תמיד תתחבא מאחורי ניסוח אחר. כשאנחנו כבר לא ילדים אך עדיין אוספים בולים אנו יכולים להגיד. "אני נורא רוצה את הבול הזה" אנחנו כמעט אף פעם לא נגיד" אני
משתוקק לבול הזה"
משתוקק עד טירוף שיהיה שלי. אני
משתוקק לוואן גוך הזה במכירה שאני מוכן לשלם בשבילו מיליונים (אם יש לי) למדנו
שתשוקה אנו חייבים להסתיר. שלא כמו ... לחשוב מה הרחיק כל כך את הצורך התשוקתי החשוב הזה ודחק אותו לירכתי מוחנו, לתחתית שפתנו. לנסות להעלים את כל מה שקשור אליה,
לתשוקה. אני
משתוקק להגיד "אני
משתוקק" ואומר בא לי לכתוב על תחושה ... מתי החלו בני האדם לבלבל ולהתבייש בכלל, בתאוותם ותשוקתם בפרט. העברית כשפה סיבכה קצת מונחים שהם ברורים יותר בשפות אחרות.
תשוקה ותאווה. ההבדל בין
תשוקה לתאווה הוא לא ממש ברור בעברית. ... הלאקניאני "איווי" בעברית איווי, איווי קרוב מדי בצליל שלו לתאווה שמסמלת תאווה מינית. ובעקיפין הוספנו לתאווה את מה שאנחנו
משתוקקים אליו. בעוד שלאקאן השתמש במלה איווי יותר לכיוון עצמאי של
תשוקה. צורך. הדוחף הלאה והבלתי ניתן לסיפוק לכל מה שאין. אנחנו מבלבלים לעתים קרובות בין
תשוקה ובין תאווה. תאווה יכולה להיות רגעית.
תשוקה היא רגש מפעיל לאורך זמן, למעשה לכל החיים. גם אחרי שהשגת את מושא
התשוקה. אתה ממשיך
להשתוקק.. אתה יכול להתאוות לשוקולד. לאכול פיסה ולהרגיע. לאקאן שידע להגדיר דברים מסובכים במשפטים קצרים אמר על
תשוקה " היחס אל העדר" כלומר היחס אל החסר, האין החשוב ביותר. על משפט זה בנויה חלק גדול מהתיאוריה של. "היחס של היש אל העדרו. היש
משתוקק אל האין. ה"אין" עכשיו ו ה"אין" שלא היה אף פעם. דוגמת השוקולד היא דוגמה טובה. קודם התאווית לשוקולד, אכלת קוביה והתאווה באה על סיפוקה. כעת, אתה יכול להרגיש
תשוקה לשוקולד, אתה יכול לקנות חפיסה לאכול את כולה, ולהרגיש בחילה משוקולד וראה פלא,
התשוקה, האיווי שזאת המלה האמיתית ... את הצורך הבלתי ניתן לסיפוק, געגוע למשהו שאולי היה ונעלם, אבל ממשיך להפעיל את זכרו המעורפל של הצורך בתוכי וגורם להמשיך
להשתוקקות של החסר ולשחזר את אותו אבדן ... שנאמר, "ילבש שחורים ויסע לעיר אחרת ויעשה מעשיו" ועכשיו כל הדתיים לובשים שחורים כדי שאף אחד בעיר לא ידע מי זה בעל
התשוקה הזרה שבא לעירנו. הכל התחיל ... מסבכים יותר את הצורך המוסתר. עד כדי בלבול. תאווה הפכה למלה גסה. מתארת אנשים גסים. לעולם יכתבו תאוותן כמלת גנאי. למזלנו
תשוקה לא מסתדרת כל כך עם ההטיות. אתה לא יכול להגיד תשוקתן. וכעת ישנו בלבול משולש. מכיוון שהתאווה והבושה
והתשוקה הולידו את הרומנטיקה, כהצדקה להרגיש בתחושות אלו, ולתת אישור איזה שהוא אחר למלא אחר התאווה
והתשוקה האסורה. כך נולדה לא רק מלה ... אותה אליו ולא תמיד בהצלחה. ההצלחות הגדולות בשדה הרומנטי הן כאשר מושא תאוותך מתחבר באופן לא מודע לאיזה זיכרון של איווי,
תשוקה סמויה שגם אתה לא מודע אליה. ...