פרדוקס הכול יכול - טיעון התכונות הסותרות - מבוא
פרדוקס הכל - יכול או טיעון התכונות הסותרות הוא
פרדוקס המערער על היותו של מושג האומניפוטנטיות (כול - יכולות) מוגדר היטב. ממילא
הפרדוקס נוגד את קיומה של ישות המוגדרת ככל - יכולה, ולכן יש לו השלכות בתחום התאולוגיה.
לפרדוקס צורות שונות, כגון "האם מי שהוא כל - יכול מסוגל ליצור אבן שאותה הוא לא יוכל להרים?" או "האם מי שהוא כל - יכול וכל - יודע מסוגל לברוא אדם המסוגל לעשות משהו ... הללו טוענים כי שאלות אלה מובילות לסתירה. אחת הגישות להתמודדות עם
הפרדוקס היא להמעיט בחשיבות
פרדוקס הכל - יכול, ולטעון שתכונת הכל יכול מונעת בהגדרה להיות לא כל יכול, ולכן נמנעת האפשרות שכל יכול לא יוכל להרים את האבן שהוא יצר, ודווקא משום שהוא כל יכול. ... רצף של מלים, גם אם ניתן להראות שרצף המלים הזה מכיל סתירה פנימית.
הפרדוקס במלוא חריפותו מתייחס בעיקר להגדרה מסוג זה. תומכים באפשרות קיומה של ישות כזאת פותרים את
הפרדוקס על ידי הטענה שישות כל יכולה איננה כפופה להיגיון האנושי. 2."א' כל - יכול" משמעותה שהטענה "א' יכול ב'" היא נכונה אם ורק אם ב' הוא תיאור עקבי של פעולה. הגדרה כזאת פותרת חלק
מהפרדוקס, אך איננה מתחמקת מהמקרה שבו ב' מוגדר כ"אבן שהיוצר שלה איננו מסוגל להרים אותה"; תיאור כזה של ב' איננו מכיל כל סתירה פנימית בפני עצמו, שהרי אנשים מסוגלים לייצר ... אם "א' עשה ב'" הוא תיאור נטול סתירה פנימית. הגדרה כזאת פותרת את
הפרדוקס המקורי לחלוטין, אך עדיין טומנת בחובה בעיות מוסריות (אם ב' הוא "לשקר") או בעיות של זמנים (אם ב' הוא "להביא לכך שירושלים מעולם לא הייתה קיימת"). כמו כן, הגדרה ... קיימת אחרת, ואף ישות איננה עשויה להתחרות בא', אף לא בחוסר הצלחה.
הפרדוקס והיהדות בעניין היכולות המיוחסות ביהדות לאל, כתב רס"ג: "ולכן לא תהללנו שהוא עושה את החמשה יותר מעשרה, על אף שאינו מוסיף עליהן, ולא שהוא מכניס את העולם בתוך ...