... העונג - מבוא עקרון העונג (או עקרון ההנאה) הוא עקרון שפיתח זיגמונד פרויד בפסיכואנליזה שלו. את המונח "עקרון העונג" (גרמנית: Lustprinzip) לא טבע פרויד, אלא לפניו גוסטב פכנר. לטענת פרויד, העקרון מניע את האדם להגיע להנאה מקסימלית ולכאב מינימלי. לפעולה לפי עקרון העונג אחראי האיד, שהוא חלק מהלא - מודע שבנפש. ההנאה שמדבר עליה פרויד היא הנאה ביולוגית - גופנית, ובעיקר הוא הדגיש את ההנאה המינית. על פי התאוריה הפרוידיאנית, תינוקות פועלים על פי עקרון העונג בלבד (לא מסוגלים לדחות סיפוקים, מעוניינים בסיפוקם במהלך השלב האוראלי של התפתחותם). במהלך החיים, מתפתח מ"עקרון העונג" גם עקרון המציאות, שבו אדם אמנם מחפש סיפוקים ונמנע מכאב, אך מוכן לדחות סיפוקים במידת הצורך. ההתנגשות בין הרצון לסיפוק והצורך ...

עונג - הנאה - מבוא עונג או הנאה הוא מכלול של תחושות שמטבע האדם הוא נצרך להם, ושואף להשיגם. התחושות נחלקות לכמה קטגוריות: התענוגות נחשבים לתחושות בעלות פרשנות חיובית בהווה שהאדם נהנה מהם בזמן ... מבצע אותם. התענוג הוא זמני וקיים רק בזמן הביצוע ולמשך זמן מוגבל במהלך אכילה, שתייה, שינה, רחצה, וקיום יחסי מין. רדיפה רבה אחרי העונג ("חיי תענוגות") נחשבת לתאווה. סיפוק נחשב להנאה מהעבר, האדם נהנה מדבר שהוא יצר והסיפוק יוצר תחושה של משמעות. הנאת הסיפוק היא הנאה זמנית הקיימת כל עוד רישומיה של הפעולה ... עם זאת, הן יכולות גם לעודד למידה כאשר הן מתבצעות לצורך מטרות חינוכיות. מסיבה זו המשחק הוא כלי נפוץ בהוראה מתקנת. פיזיולוגיה של העונג המבנים והמסלולים במוח שמעורבים ביצירת תחושה של עונג מרכיבים את מערכת החיזוק של המוח. כאשר מופיע גירוי חיובי, מופעלים תאי עצב שמפרישים דופמין לתוך מבנה שנקרא גרעין האקומבנס. הפעלתה של המערכת מסייעת לתהליכים של למידה דרך התניה אופרנטית, ומגדילה את הסבירות לחזרה על ההתנהגות שהובילה לתחושת העונג והתגמול. מערכת זו מופעלת על ידי מחזקים טבעיים, כמו מזון ויחסי מין, וגם על ידי גורמים עקיפים שמקדמים את המטרות של בעל החיים, למשל יחסים חברתיים. כמו כן, פעולתה של מערכת החיזוק היא גורם חשוב בתהליכים של התמכרות לסמים. עונג ביהדות היהדות, בניגוד לדתות אחרות, אינה רואה פגם מהותי בעונג כשלעצמו. עם זאת, קיימות מצוות האוסרות על האדם תענוגות, כגון ציוויי הכשרות, וכן הגבלות בתחום יחסי המין. אך מצוות אלה מהוות הגבלות נקודתיות ולא מצביעות על מגמת התנזרות מתענוגות. בניגוד לדתות אחרות כמו הנצרות והבודהיזם המעודדות נזיריות, מצווה היהדות על "קידוש החומר", כלומר, שימוש בתשוקה לעונג כאמצעי להשגת מטרות נעלות יותר. השקפה זו מתבטאת, בין השאר, במושג "סעודת מצווה", בקידוש היין ועוד. מגמה זו בולטת במיוחד בכתבי תנועת החסידות. לאור קבלת האר"י הרואה בעולם ... החסידים תפקיד חיובי לאלמנטים חומריים בחיים שהאדם השרוי בהם צריך "להעלותם לשורשם העליון בקדושה". עם זאת, ביהדות אין ציווי להשתמש בעונג אך ורק למטרות נעלות וקיימת לגיטימציה רבה לשימוש בו גם למטרות אישיות; לדוגמה, קיום יחסי מין בין איש ואשתו, נחשב למעשה קדוש. ...

... לפעולה - עונג וסבל דוחפים לעשייה איך ניתן למנף את הכישלונות? השריטות והקשיים שלנו להתפתחות אישית, מנוע צמיחה והתעלות רוחנית? חשוב מאוד להגדיר מטרות ויעדים בחיים. האנשים המצליחים הם אלו ... להתחייב, לקחת אחריות, ליזום, לנצל את הזמן, לחשוב מחוץ לקופסא, לא להישבר, לעשות גם שקשה, והכי חשוב לעשות את הדברים הנכונים? עונג וסבל דוחפים לעשייה בני אדם נמשכים לעונג ובורחים מסבל. המטרה מספר אחת של האדם היא להגיע לעונג. למעשה ניתן לסכם את החיים במשפט אחד "רדיפה אחר עונג ובריחה מהסבל". כל העשייה של האדם מסתכמת במאמץ לקבל עונג. הבעיה היא שברוב הפעמים הנטייה הטבעית לבחור בפעולות שמביאות עונג בטווח הקצר וסבל בטווח הארוך. כדי שאדם יזוז ממקומו עליו לרצות זאת יותר חזק מהרצון שלו להמשיך לשבת במקומו. אדם רוצה ליהנות בחיים, לחיות ללא סבל ועם כמה שיותר טוב. אדם בטבעו נמשך לעונג, לעצלות ולבטלה. אדם נמשך למה שמביא לו יותר עונג. אדם שחושב שהבטלה תביא לו את העונג הגדול יותר הוא יבחר להיות בבטלה. שימו לב למשפט הזה "רק עונג גדול יותר יכול לגבור על עונג קטן". או במילים אחרות "רק תאווה גדולה יכולה לגבור על תאווה קטנה יותר ממנה". וכאן יש קאצ' כי הדרך לעונג גדול יותר עוברת דרך ויתור זמני על נוחות. עונג גדול יותר יגיע רק אחרי שהעונג הקודם יעבור, יגיע סבל, ורק אחריו יגיע העונג הגדול יותר. ככה זה עובד. לייצר כנפיים ולעוף לכל אדם יש חולשות, בעיות, מצוקות, חלומות ושאיפות. בדרך כלל האדם מנסה להנמיך את החולשות והמצוקות שלו. הם מפריעים לו להרגיש טוב. ... כוח לפעולה אנו יוצרים הנעה לפעולה כאשר אנו לוקחים את החולשות, הבעיות, המשברים או כל סיטואציה קשה שנקראת לנו בחיים כסולם לעונג גדול יותר שיגיע לאחר ההתמודדות שלנו עם הקושי הזה. רק כך אפשר לייצר הנעה לפעולה. כי הפער שנוצר בין הקושי לבין הרצון להשתחרר מהקושי ולקבל עונג גדול יותר הוא הכוח שמניע אותנו לפעולה. ...

... וסוכר פוגעים במהלך התקין של מערכת זו. במוח האנושי ישנו חלק הנקרא "אזור העונג", והוא מתעורר כתגובה להנאה. "אזור העונג" מתעורר גם כתגובה לאכילת מאכלים כמו שוקולד, למשל. עם אכילת השוקולד מופרש מוליך עצבי, דופמין, אשר מתחבר עם קולטנים לדופמין הנמצאים "באזור העונג" וגורם לתחושת עונג אשר מציפה את הגוף. בשנות האלפיים הסוכר הפך למוצר הזמין ביותר. באורח החיים בעידן המודרני המוח שלנו נמצא ... מזון מתועש וסוכרים יזדקק לכמות גדולה יותר מאותו סוג מזון כדי לחוש את אותו העונג. תהליך זה הוא הגורם הישיר להתמכרות. מאפיינים והשלכות: התמכרות למזון מתאפינת בתאווה כפייתית ובלתי נשלטת ...

... העולם החיצוני, ולפעול לפיה בהתאם, וזאת בניגוד לפעולתה לפי עקרון העונג. תוך שהוא מאפשר לפרט לדחות סיפוקים, עקרון המציאות הוא העיקרון השולט על כל הפעולות שקורות באגו, אחרי ההתפתחות האיטית שלו מ "עונג - אגו" ל "מציאות - אגו": הדבר יכול להשתוות לניצחון השכל על התשוקה, לניצחון הראש ... נוירוטית ופנטזיה 4 גיבושו של עקרון המציאות 5 עקרון המציאות נגד עקרון העונג 6 עקרון העונג 7 שליטה בדחפים 8 התפתחותו של עקרון המציאות 9 אגו מפוצל 10 חיזוק עקרון המציאות ... שחונך כך נעשה הגיוני: הוא אינו נותן לעצמו יותר להישלט על ידי עקרון העונג, אך מציית לעקרון המציאות, שהוא גם, בצורה יסודית, מחפש להשיג עונג, אך עונג, כשהוא מובטח תוך לקיחה בחשבון של המציאות, אף על פי שהוא עונג דחוי ומצומצם". בהרצאת המבוא שלו באוניברסיטת וינה בשנת 1915, פרויד הפיץ בפומבי ... ובילדות המוקדמת, האיד שולט על ההתנהגות בעיקר על ידי ציות לעקרון העונג. הבגרות היא התהליך האיטי שבו אנו לומדים לסבול כאב הכרוך בדחיית סיפוקים, כפי ... תוך מודעות אליו והתאמתו לדרישות הסביבה. הדרך שבה הוא ממתן את עקרון העונג ומבטיח סיפוק של צרכים אינסטינקטיביים נעשית לפי שיקולי עלות מול תועלת של פעולה, ... הרעב. הוא יודע שסיפוק התשוקה הבלתי - בריאה, ואגב כך סיפוק עקרון העונג, יגרום למילויו של צורך "ריק" בטווח הקצר בלבד, דבר שיסכל את מטרת הדיאטה שהוא ... החלטות הגיוניות, במקום להיות סתם נראים לעין. עקרון המציאות נגד עקרון העונג: הן עקרון המציאות והן עקרון העונג הינם רודפי הנאות, אך ההבדל המהותי ביניהם מתבטא בכך שעקרון המציאות מרוכז יותר בטווח הארוך והוא יותר מונחה - מטרה, ואילו עקרון העונג מתעלם מהכל מלבד הסיפוק המיידי של תשוקותיו. הדבר בא לידי ביטוי בכמה אספקטים כלהלן: עקרון העונג: עקרון המציאות ועקרון העונג הם שני רעיונות מתחרים שנוסדו על ידי פרויד. עקרון העונג הוא הרעיון הפסיכואנליטי שמתבסס על הדחף לעונג של האיד שבסיסו התפיסה שאנשים נמשכים להנאה, ונמנעים מסבל, כדי למלא את צורכיהם הביולוגיים והפסיכולוגיים. ככל שאנשים מתבגרים, החיפוש המתמיד אחר העונג של האיד משתנה על ידי עקרון המציאות. כשעקרון המציאות מצליח בייסוד הדומיננטיות ... שליטה בדחפים: פרויד הגדיר דחפים כתוצרים של שני כוחות מתחרים: עקרון העונג ועקרון המציאות. שני הכוחות האלו מתנגשים, מכיוון שדחפים מעודדים פעולה ללא שום ... לסיפוקים עבור האיד. בהתפתחות האנושית, השינוי בדומיננטיות מעקרון העונג לעקרון המציאות הוא אחד מההתקדמויות החשובות ביותר בפיתוחו של האגו. השינוי הינו ... מטיל אשמה על הפרטים כיוון שאין להם היכולת לפייס הן את ההיגיון והן את העונג. האגו הופך ללכוד בין ה "כדאי" של האיד לבין ה "לא - כדאי" של הסופר - אגו. אדם ... את תפקידו המתפתח בתוך עקרון המציאות, הוא נשאר תחת שליטתו של עקרון העונג. תוצאה זו היא באגו מפוצל, מצב בו שני העקרונות מתנגשים בצורה הרבה יותר חמורה מאשר תחת פיתוי של יצר. השליטה של עקרון העונג ממשיכה באותו חוזק בו היא פועלת, משום שכפי שהייצוג העצמי של ילד מתחיל להיבדל ... להתבגר. התנהגות זו כופה היצמדות והכחשה שמקדמות את העיקשות של עקרון העונג בניסיון להימנע מהכאב של ההיפרדות או הדיכאון שמגיע אחריה. עקרון העונג מתכחש למציאות ההיפרדות מהאם או מהילד, בעוד שעקרון המציאות ממשיך לנסות לרדוף ... למצוא את הכוח להתפתחות הדרגתית של עקרון המציאות, וללמוד כיצד לדחות עונג על ידי קבלת החלטות יותר רציונלית ומבוקרת. במודל הפסיכואנליטי המסורתי, הדבר יכול ...

... דומה נחלקת לשני סוגים, תלות פיזית ותלות נפשית. התלות הפיזית מאופיינת בהפרעות גופניות קשות ואילו התלות הנפשית מאופיינת בדחף נפשי של צורך עז להמשיך וליטול את הסם כדי להימנע מאי - נוחות ובעיקר כדי להמשיך לחוות עונג, תחושת ההנאה ותחושת סיפוק שהוא שואב ממנה. מצב של תלות הופך מהר מאוד למצב של התמכרות, אם כי קשה להבחין ביניהם. מצב של תלות בתרופות שאין להן השפעה ...

... משפיע עליהם המאמץ מכוון בדרך כלל לשיפור העצמי הסובייקטיבי כאושר / אהבה, חיבה שבהכרח יש להם אורך חיים. (לכל אובייקט יש אורך חיים) המאמץ השני, הנו מאמץ דרך אובייקטים חיצוניים להשיג את האושר שלי. (עונג) "תענוגות" גוועים עם הזמן, וסוגרים מעגלים שאי אפשר להסתנכרן עליהם. אתה אובד בהם ומתחיל להאמין בגורל כי אין לך ...

... שהיא חלק מהשלם (רע הוא השלם וטוב גם הוא השלם). חולי, עצב וכעס קיימים רק במצבים השוואתיים (משווים את העבר להווה). שמחה, אהבה ועונג גם הם קיימים כהשוואה בין העבר להווה. לכן אולי פשוט כדאי לנסות לרקוד ...

... חיי חברה מלאים. דחיינות כזו היא סוג של הכחשה. הדחיין נמנע ממצבים שאינם מהנים ומחליפם במעשים מהנים יותר. במונחים פרוידיאנים, אנשים אלו מסרבים לוותר על עקרון העונג ובמקום זאת מקריבים את עקרונותיהם המציאותיים. ייתכן שאינם נראים כמודאגים מהעבודה הממתינה ומלוח הזמנים הדוחק, אך זו רק התחמקות. דחיין מתוח ...

... עקב תרגול, וכמה שנעלמות עקב תרגול. ושוב, עם נטישת עונג וכאב, ועם העלמות השמחה והצער הקודמים, הוא נכנס ושוהה בגהאנה הרביעית, מצב שמעבר לעונג וכאב, מטוהר על ידי איזון נפשי וקשב. התפיסה הקודמת האמיתית והעדינה של איזון נפשי ושמחה נעלמת ומופיעה תחושה ...