... Majjhimapasapi 20, (M I 473) כך שמעתי: פעם אחת הבהגווה נדד בארץ הקאסי בחברת קבוצה גדולה של
נזירים. אז אמר הבהגווה
לנזירים:
נזירים, אני לא אוכל ארוחות בלילה [i]. מאחר ואני לא אוכל ארוחות בלילה, אני יודע בוודאות בריאות טובה, חופש ממחלות, חיוניות, כוח ונוחות. בואו
נזירים, המנעו גם אתם מלאכול ארוחות בלילה. אם לא תאכלו ארוחות בלילה, גם אתם תדעו בוודאות בריאות טובה, חופש ממחלות, חיוניות, כוח ונוחות. "בסדר גמור, אדון נכבד, " השיבו
הנזירים האלו לבהגווה. אז, מאוחר יותר, הבהגווה נדד בשלבים בארץ הקאסי והגיע לעיירה קטנה הנקראת קיטאגירי בעיר בני הקאסי, היא קיטאגירי. באותה העת, שני
הנזירים הידועים בשם אסג'י ופונבסוקה, התגוררו בקביעות בקיטאגירי.
נזירים רבים פנו אל
הנזירים אסג'י ופונבסוקה ואמרו להם: "אדונים נכבדים, הבהגווה
ונזירי המסדר לא אוכלים ארוחות בלילה. אדונים נכבדים, הבהגווה
ונזירי המסדר, אשר לא אוכלים ארוחות בלילה, יודעים בוודאות בריאות טובה, חופש ממחלות, חיוניות, כוח ונוחות. בואו, אדונים, המנעו גם אתם מאכילת ארוחות בלילה. אם לא ... גם אתם תדעו בוודאות בריאות טובה, חופש ממחלות, חיוניות, כוח ונוחות. " כאשר הדבר נאמר,
הנזירים אסג'י ופונבסוקה אמרו
לנזירים האלו: "אדונים נכבדים, אנחנו אוכלים בערבים, בבקרים, במשך היום ואחר הצהריים. אנחנו שאוכלים בערבים, בבקרים, במשך היום ואחר הצהריים, יודעים בוודאות בריאות ... בהווה ונחפש אחר [תועלת שתושג] בעתיד? אנו נאכל בערבים, בבקרים, במשך היום ואחר הצהריים. כאשר
הנזירים הללו לא יכלו לשכנע את
הנזירים אסג'י ופונבסוקה, הם הלכו אל הבהגווה, ברכו אותו לכבוד, ולאחר שהתיישבו במקום ראוי פנו אל הבהגווה כך: "אדון נכבד, פנינו אל
הנזירים אסג'י ופונבסוקה ואמרנו להם: 'אדונים נכבדים, הבהגווה
ונזירי המסדר לא אוכלים ארוחות בלילה. אדונים נכבדים, הבהגווה
ונזירי המסדר, אשר לא אוכלים ארוחות בלילה, יודעים בוודאות בריאות טובה, חופש ממחלות, חיוניות, כוח ונוחות. בואו, אדונים, גם לכם רצוי לא לאכול ארוחות בלילה. אם לא ... בוודאות בריאות טובה, חופש ממחלות, חיוניות, כוח ונוחות. ' "כאשר דבר זה נאמר, אדון נכבד,
הנזירים אסג'י ופונבסוקה אמרו לנו: 'אדונים נכבדים, אנחנו אוכלים בערבים, בבקרים, במשך היום ואחר הצהריים. אנחנו שאוכלים בערבים, בבקרים, במשך היום ואחר הצהריים, ... אנו נאכל בערבים, בבקרים, במשך היום ואחר הצהריים. ' אדון נכבד, מאחר ולא יכולנו לשכנע את
הנזירים אסג'י ופונבסוקה אנו מדווחים על העניין לבהגווה. " אז אמר הבהגווה לאחד
הנזירים "בוא
נזיר, קרא
לנזירים אסג'י ופונבסוקה במילים האלו: 'המורה קורא לאדונים הנכבדים. '" "בסדר גמור, אדון נכבד, " השיב
הנזיר לבהגווה והלך אל
הנזירים אסג'י ופונבסוקה להם אמר: "המורה קורא לכם אדונים נכבדים. "
הנזירים אסג'י ופונבסוקה השיבו "בסדר גמור, אדון, ", הלכו אל הבהגווה, ולאחר שברכו אותו בכבוד התיישבו במקום ראוי. הבהגווה פנה אל שני
הנזירים אסג'י ופונבסוקה אשר ישבו במקום ראוי, ואמר להם: "האם זה נכון,
נזירים, שנזירים רבים פנו אליכם ואמרו" אדונים נכבדים, הבהגווה
ונזירי המסדר לא אוכלים ארוחות בלילה... אם לא תאכלו ארוחות בלילה, תדעו בוודאות בריאות טובה, חופש ממחלות, חיוניות, כוח ונוחות? " האם זה נכון שכאשר הדבר נאמר, אתם השבתם לאותם
נזירים: "אדונים נכבדים, אנחנו אוכלים בערבים, בבקרים, במשך היום ואחר הצהריים... אנו נאכל בערבים, בבקרים, במשך היום ואחר הצהריים"? "אכן הדבר, אדון נכבד. "