מידע אנושי - חלק 2 א ראה גם:
מידע אנושי - חלק 1 ב. ואם בחושים עסקינן, אזי ניתן לחוש את
המידע ולגעת בו:
המידע איפא הוא החומר בעצמו; והנתון האחרון בחבילת הנתונים של החלק הראשון מצביע על אחד האופנים הבסיסיים - דרכו יעובד
המידע ויועבר אל כתובתו האנושית:
המידע ייתהווה דרך החומר שביקום. אבן היא
מידע. תפוח הוא ביטוי לחבילת
מידע עם קליפה אדומה. הגוף האנושי הוא חבילת מידע; החומר בעצמו ובהתהוותו הוא
מידע. ואכן הגיע האדם לזיהוי
המידע הצפון בגוף האנושי דרך 23 הכרומוזומים שלו, ואף התחיל לקרוא את
המידע של הגינום האנושי המכונה די. אנ. אי... הוא הגיע אל התא ואל החלקיק והאטום והאלקטרודות...
המידע איפא אינו נישא על גב החומר, כי - אם החומר בעצמו הוא
המידע. הרעיון הזה אינו טפל כבר על האדם; הוא הפנים אותו. החלק השני: תיעוד המציאות האנושית שיכולה להתהוות בצל הגן. ט ויצמח ה' אלקים מן - האדמה כל - עץ, נחמד למראה, וטוב למאכל, ועץ החיים בתוך הגן, ועץ הדעת טוב ורע. לאחר שהשם יתברך תיעד את נתוני גן העדן - גן
המידע שעתיד לחיות בתוכו האדם, עבר אל השאלה המתבקשת: מה אמור להתהוות בצל כל הנתונים האלה? מה הם המצבים האנושיים שיכולים להתהוות בצל הנתונים האלה? שני מצבים יכולים ... ואליהם כיוון את יצירתו: ועץ החיים בתוך הגן אשר האדם יגור בו. כוונתו של השם יתברך היתה ועודנה - לתת את הטוב שבמהותו לאדם; היינו שהאדם יחיה בתוך גן
המידע האין - סופי שפתח בפניו, יקטוף ממנו כאוות נפשו, ייעבדו כאוות נפשו, ויהנה ממנו כאוות נפשו. אלה הם החיים; והמתעד השתמש במילה "חיים" - הוא לא הגדיר את מימדי ... שאמור ליכון בתוך הגן, ושהאדם עתיד לפגוש בו, על פי התיכנון המקורי והכוונה המקורית של השם יתברך: עץ החיים בתוך הגן: חיים בלתי מוגבלים בתוך גן של
מידע בלתי מוגבל. 2. מצב בלתי נתון: אנחנו מדברים על המצב האנושי השני (לא החלופי) שיכול להתהוות בצל נתוני הגן - וכותרתו היא: "ועץ הדעת טוב ורע". השם יתברך - חוקר ... הרבה". כלומר, יש ליצור מצב של "בחירה חופשית", בו תינתן לאדם יד חופשית לעשות ולהחליט ככל העולה על רוחו, או אז יתאפשר לאדם לקחת את הכמות האפשרית
מהמידע השרוע לפניו, וכך "יתאפשר" להשם להוציא את כוונתו הבסיסית אל הפועל, ולתת לאדם את הכמות הרבה ביותר (האין - סופית)
מהמידע שהעמיד לרשותו. בחיבורי האחרון "גוף ונשמה" עמדתי על שאלת "מידת הנתינה" של השם יתברך מזווית אחרת: תהיתי, מדוע החליט השם יתברך לגלות לנו, לאדם, את עובדת קיומו ... והיא אם כל הבעיות... החלטתי לאחר התלבטות ומטעמי ביטחון לבקר אך ברחובותיה הראשיים והמוארים של השכונה הזאת; שכונת האדם לאחר שהגיע אל גן העדן שלו. כל
המידע עומד לרשותו. מלא
מידע. מידע שזור בכל פינה ובכל חלקה, רק להושיט את היד ולקטוף... ולעבד, וליהנות, ולהשתעשע, ולאכול, ולשתות, ולשיר... ובכל זאת, אני פוגש בפינת הרחוב בטיפוס משונה, יושב באפס מעשה וממתין... הוא רק יושב בפינת הרחוב וממתין שמישהו יפיל חפיסת
מידע מעובד, או אז הוא ירוץ לחטוף אותה... הוא לא יעבד בעצמו את המידע; ולמען הדיוק - בד"כ לא יעבד בעצמו את
המידע... הוא יעדיף לקלוט
מידע מעובד ולעוס ומעוך, מוותר מרצונו החופשי והתמוה על תמצית ההנאה שבעיבודו. הרוב המוחץ של תושבי תבל נמצא, למרבה האירוניה, בפינת הרחוב הזה; יושבים ומחכים. יש לנו ... לעוד עץ, לעוד מצב: עץ הדעת טוב ורע. יצאתי איפוא בשן ועין מהשכונה הסבוכה והמסוכנת של האדם, כמעט ללא שריטה, ועל כן אפשר להמשיך עם המפה המקורית של סדר
המידע שתועד על ידי השם יתברך: טו ויקח ה' אלקים, את - האדם; וינחהו בגן - עדן, לעבדה ולשמרה. לאחר שעיבד השם יתברך את
המידע והתאים אותו לקיבולת האדם לטבעו ולסטנדרטים שלו, לקח את האדם המושלם, היינו את הגוף האנושי האינטלגנטי בעל המוח החושב, שזווג מבעוד מועד עם הנשמה - האחראית לתכונת הרצון שבאמצעותו ניתן להפיח תוכן בבחירה החופשית, ושם את האדם המושלם הזה בגן - עדן - בגן
המידע האין - סופי ; קטוף כפי יכולתך וכאוות נפשך... לעבדה ולשמרה: שתי פעולות ניתן לעשות בגן
המידע האין סופי הזה: 1. לעבד את נתוני
המידע השזורים בגן. 2. לשמר את הנתונים האלו, או לשמור עליהם. שאלתי את עצמי את השאלה הזאת: אני מבין את מהות הפעולה הראשונה - לעבד את הנתונים; זוהי הפעולה הנדרשת, היחידה כמעט, שניתן לעשותה במרחב נתוני
המידע. אולם השאלה היא - מה
למידע ולשמירה עליו? מדוע ואיך נכנסה פעולת "השמירה" אל סל הפעולות הנדרשות במרחב ה