... אני אהפוך לבן אדם אמיתי לגמרי, אבל תוך כדי אם אני אמשיך לבקר אנשים אחרים על כך שהם צבועים, אז דבר ראשון זו הוכחה לכך שאני עדיין
לא אמיתי לגמרי בעצמי מכיוון שאני מייחס חשיבות לכך שהם צבועים. זה דבר ראשון. כי גם אם אני כן מניח שהם צבועים אז אני לא אמצא משמעות להתעסק בשיפוט של ... דרך. ודבר שני גם אם מבחינה תאורטית אני אהיה אמיתי וכן אשפוט אחרים על זה שהם צבועים, אז אני אשפוט 80% מהאנשים מכיוון שרוב האנשים הם
לא אמיתיים מכיוון שהם לא מבינים את האמת על המציאות. ולכן ממילא להעביר ביקורת על אנשים צבועים זה "לירות לעצמי ברגל", וזה צבוע לבקר אנשים על כך שהם ... ולכן אין ולא יכולה להיות שום הצדקה להאשים / להעביר ביקורת על בן אדם על כך שהוא כביכול צבוע כי בן אדם הוא לא צבוע אף פעם, האדם
ממילא אמיתי מכיוון שהוא בעצמו לא מודע לכך שהוא צבוע בדיוק כמו שאני הייתי צריך להתאמץ על מנת להבחין בצביעות שלי על מנת להשלים איתה. אני גם צבוע בכל רגע ... אז זה מבטל את האמיתיות שלו, ובכל פעם שהאדם פשוט עושה אז הוא אמיתי באמת. ולכן אין טעם לנסות להיות אמיתי כי לנסות להיות אמיתי זה כבר
לא אמיתי. להיות אמיתי זה בא בטבעיות לבן אדם שהגיע לחיבור הזה עם עצמו מבפנים ואז הוא
ממילא אמיתי וגם לא יכול להיות אחרת. עצם הרעיון שבן אדם מנסה להיות אמיתי תמנע ממנו מלהיות אמיתי לצמיתות ולא משנה כמה הוא ינסה כי ההנחת יסוד שצריכה להיות לאדם כתנאי מקדים לכך שהוא ינסה להיות אמיתי היא שהוא
לא אמיתי כרגע. ולכן כל עוד הבן אדם מנסה להיות אמיתי אז הוא לא ירגיש אמיתי ממילא גם אם הוא יגיד את כל האמת. מסקנה: מה שמשנה זו הכוונה של האדם ולא ... בדיוק מוחלט, הוא לא ירגיש את זה ואז בגלל שהוא לא מרגיש את זה אז אין בו בעצם את הרגש מאחורי המעשה, ויהיה לו את הרגש שהוא עדיין
לא אמיתי גם אם הוא אמתי והוא עלול להאמין בטעות בזה שהוא שוב משקר לעצמו. ולכן אסור לנסות להיות אמיתי. ואסור לנסות לעשות כלום. צריך פשוט להיות. כל דבר ...