... הנפש:
יהודים ויהדות בתנועה הפסיכואנליטית - חלק 2 משחררי הנפש:
יהודים ויהדות בתנועה הפסיכואנליטית - חלק 1. למתנגדיה האנטישמיים של הפסיכואנליזה לא היה, כמובן, ספק כי היא מדע
יהודי. עד היום מופיע פרויד באתרים אנטישמיים רבים באינטרנט (כדוגמת JewWatch) כחלק ממזימה
יהודית להשחתת תרבות המערב, לצד הסוציאליזם. פרויד, כפי שכבר נאמר לעיל, היה ער לעובדה זו ואף ידע להפיק ממנה רווח פוליטי. במכתביו לתלמידיו הוא נקט לא - אחת בנימה האינטימית - חתרנית של "אנחנו
היהודים מבינים טוב יותר זה את זה". אין ספק שתלמידו לשעבר והיריב הססגוני ביותר שקם לו בימיו, קארל גוסטב יונג (1875 ... תלמידיו הנאמנים כיום כבר אינם מנסים להכחישו, ולהתבטאות זו נוספו עם השנים עדויות מסייעות רבות. המשטר הנאצי הכריז כי הפסיכואנליזה, כמו הקומוניזם, היא עוד חלק ממזימה
יהודית להרס התרבות. פרויד ניצל אחרי ה"אנשלוס" הנאצי של אוסטריה רק תודות להשתדלות בינלאומית (הוא עצמו הפגין קוצר - ... הגרמנים עם עברם. לא טוב מזה היה גורלה של הפסיכואנליזה תחת המשטר הסטאליניסטי ואחריו. אלכסנדר לוריא, הנוירופסיכולוג הרוסי המפורסם, הבין שסכנת - מוות כפולה מרחפת עליו
כיהודי העוסק בפסיכואנליזה ועבר לחקר המוח. עם זאת, האוריינטציה הפסיכואנליטית המובלעת שהמשיכה להדריכו במחקריו הקליניים גרמה לכך שכיום הוא נחשב לאחד מאבות המדע הבין - תחומי החדש הקרוי נוירופסיכואנליזה. וריאנט מעניין בתחום זה מייצג
יהודי בן - זמננו הידוע כאויבה הקשה של הפסיכיאטריה בכלל והפסיכואנליזה בפרט. תומאס סאס, פסיכיאטר
יהודי - אמריקני יליד הונגריה, הוא אחד מראשוני תנועת האנטי - פסיכיאטריה, הרואה בפראקטיקה הפסיכיאטרית פעילות משפטית ... - ונראה כי הוא הראשון לעשות זאת - עם מה שהוא רואה כשנאתו המוסתרת של פרויד לגויים, שמעט ממנה מבצבץ במשפט מ"משה האיש ואמונת הייחוד" שצוטט לעיל. סאס משתמש בשוביניזם
היהודי של פרויד כעילה לפסילת הפסיכואנליזה כולה כמדע
יהודי, ממש כמתנגדיה האנטישמיים! עם זאת, יש לא מעט צדק בטענה שפרויד שיחק משחק כפול ביהדותו, דהיינו, החשיד באנטישמיות את מתנגדיו ונזף במתנגדים
יהודיים לפסיכואנליזה (קארל קראוס, תיאודור לסינג) כבוגדים בבן - עמם הנרדף, ובה - בעת התרברב לפני תלמידו הכומר אוסקר פפיסטר כי רק
יהודי אתאיסט יכול היה לגלות את הפסיכואנליזה. הפסיכואנליזה, מצדה, לא היססה מלהפוך את האנטישמיות למושא חשוב למחקר. כבר פרויד מנה כמה מניעים לא - מודעים ביסוד שנאת
היהודים (כמו פחד הסירוס ושנאת הנוצרי לדתו שלו). הערות אלה היוו לימים בסיס למחקר הפסיכואנליטי המודרני המנסה להבין ... האינטרוספקטיבית הרווחת בחברה המודרנית, רדוקציה גלויה זו של טענות פוליטיות אל הפתולוגיה האישית, המוצנעת, מהווה כלי יעיל בפירוקן של אידיאולוגיות אלימות מנשקן. ג.
יהודים בתנועה הפסיכואנליטית גאוותו
היהודית של פרויד השפיעה על מרבית תלמידיו הישירים וכמה מהם (קארל אברהם, הנס זאקס, ובעיקר תיאודור רייק) תרמו בכתביהם תרומה גדולה לקירוב מושגים
יהודיים (ברכת כוהנים, כל נדרי, התפילין וכיו"ב) לקהל הקוראים הבינלאומי. מבני הדור השני של הפסיכואנליטיקאים, התבלט אריך פרום בגישתו החיובית ליהדות. פרום, קומוניסט בצעירותו, התקרב מחדש ליהדות בהיותו בארה"ב ואימץ אף הוא גרסה חילונית עקבית למסורת
היהודית (בעיקר זו של הנביאים ושל חז"ל), שבה ראה את מבשרת הפלורליזם וההומניזם. בכתבי - העת הפסיכואנליטיים בולט עד היום מספרם של המאמרים שבהם נוטל על עצמו מחבר (בדרך - כלל
יהודי) להעביר תחת שבט הפסיכואנליזה מושג, טקס או אגדה
יהודיים שריתקו את תשומת לבו. כך, ג'ויס סלוקוור, בתו של האנליטיקאי הנודע הארי סלוקוור, פרסמה מאמר על חוויותיה ... על הנאציזם והשואה. בין ממשיכיו של פרויד בולטת התופעה שהרדיקאליים שביניהם, בין אלה שלבסוף פרשו מהפסיכואנליזה ובין אלה שתיקנו אותה מבפנים, היו אף הם ברובם
יהודים. למעשה, ראוי גם אלפרד אדלר (1870 - 1937), יריבו האישי המר של פרויד, להימנות בין אבות הפסיכואנליזה, ולראייה החדירה של רעיונות אדלריאניים לזרם "הפסיכולוגיה של האני" ולזרם הניאו - פרוידיאני בארה"ב. אדלר כמעט ולא התעניין ביהדות, אבל גם באסכולה שלו בולטים
היהודים (כמו רודולף דרייקורס). גם האסכולה של יונג ראויה להיקרא פסיכואנליטית מכמה בחינות, ולו רק משום שכמה מרעיונותיה חלחלו לאסכולת "יחסי האובייקט" בפסיכואנליזה. וגם כאן, לצד האנטישמיות הידועה של המייסד, בולט מקומם של
היהודים בין ראשוני תלמידיו, כגון אניאלה יפה ואריך נוימן (שעלה לישראל). קרבה חלקית לפסיכואנליזה יש באסכולת הלוגותיראפיה של ויקטור פראנקל, פסיכיאטר
יהודי מווינה שחי ופעל בארה"ב, שהיה כאמור ניצול שואה. מבין ממשיכיו - מתקניו
היהודיים של פרויד, בתו אנה פרויד (1895 - 1982) ויריבתה מלאני קליין (1882 - 1960) היו נאמנות לזהותן
היהודית - חילונית. לקבוצה זו שייכים גם שאנדור פרנצי, שניסה לחולל בטיפול הפסיכואנליטי שינויים שהתקבלו רק אחרי מותו, ... רווחי גרידא לתיאוריה תוססת שהפרתה את החינוך, הסוציולוגיה, האנתרופולוגיה, ההיסטוריה וחקר הספרות. כיום, אוטו קרנברג, הפסיכואנליטיקאי הבולט ביותר כיום בארה"ב, הוא
יהודי וכמוהו היה החדשן המבריק סטיבן מיטשל, ממייסדי הגישה האינטרסובייקטיבית, שנפטר בטרם - עת. כן מוביל תומס אוגדן ... של ילדיהם, ואפילו בהפרעות שכבר אז נחשדו כבעלות בסיס אורגאני כמו האוטיזם. העוינות כלפי ההורים בכתביו של בטלהיים הופיעה לא - אחד במקביל לאמירותיו הארסיות כלפי המורשת
היהודית כולה, אמירות שניתן להגדירן ממש כאנטישמיות. אחרי מותו התברר כי לא זו בלבד שנהג להתעלל במטופליו, ושמחקריו התבססו על נתונים מומצאים, אלא שגם תעודותיו כפסיכואנליטיקאי היו מזויפות. בלי להיכנס לחקירה פסיכואנליטית בנבכי נפשו של בטלהיים, קריאתו הגורפת
ליהודים להסתלק לחלוטין מיהדותם, כמוה כמיתולוגיה בדבר "האם המקפיאה" של האוטיסט, מלמדות עד כמה ניתן לעוות מסרים פסיכואנליטיים על ידי הצגתם הפשטנית. בפסיכואנליזה הצרפתית, שבה האסכולה של ז'אק לאקאן דומיננטית, אין
יהודים רבים, אולם לאור יחסו הכמעט פטישיסטי של לקאן כלפי כתבי פרויד לא ייפלא שרבים מהניתוחים שלו ושל ממשיכיו ...