מבחן כהזדמנות - חרדת בחינות וערך עצמי מי מאיתנו לא חושש מבחינות? החיים מקיפים אותנו בסיטואציות בהן אנחנו עומדים במבחן. אינספור פעמים עלינו להוכיח את עצמנו, להציג את היכולות שלנו, להפגין את הידע שלנו לאשר את עצם היותינו שווים! עצם קיומו של מבחן, בו הערך שלנו נמדד, מעמיד אותנו בפני השאלה - האם אני שווה? כל מבחן שאנו עוברים בחיים בעצם מעמת אותנו עם תפיסת הערך העצמי שלנו. בינינו, אף אחד לא רוצה להתבונן בנקודות בהן הוא לא מעריך את עצמו מספיק, ולכן רובנו מעדיפים בלשון המעטה, להמנע ממבחנים. אבל מה אם נשנה בתודעה שלנו את המושג "מבחן" למושג "הזדמנות"? כן, כן, מה שקראתם. המבחנים מאפשרים לנו לשמוע את קריאות העזרה של הנפש וגם של הגוף. הרעידות, הלחץ, הכאבים בבטן, הסחרחורות, כאבי הראש, קוצר הנשימה ועוד סימפטומיים פיזיים אחרים שרובנו עשויים לחוש לפני מבחן מעניקים לנו מפה. ככל שרמת החרדה גבוהה יותר, כך העבודה על חיזוק הערך העצמי צריכה להיות מעמיקה יותר. ומי מאיתנו לא רוצה להעריך ולאהוב את עצמו? אז איך עובדים על ערך עצמי? יש ... למשפט כמו: "אני בטוח/ה ביכולת שלי ומסוגל/ת להגיע למבחן בשלווה". האם אתם שלמים עם המשפט או שמא ממעמקי לבכם מגיח קול קטן שמנסה לחבל לכם בתחושת הביטחון? אז נעים מאוד, נא להכיר: זהו הצנזור שלכם. לכל ... בעדינות ולשחרר את דפוסי החשיבה המרעילים. זכרו - מבחן הוא הזדמנות לעבוד על הערך העצמי שלכם. נצלו את ההזדמנות וחסכו לעצמכם כאבי לב, ראש וגוף במבחנים הבאים. שולחת לכם הרבה אמונה ומטובציה, ...

... עם חרדת בחינות - אימון אישי / הפרעת קשב וריכוז / adhd התמודדות עם חרדת בחינות חרדת בחינות - היא תגובה של לחץ (stress) שמופיעה לפני בחינה או במהלך בחינה, כתוצאה מהרצון להוכיח יכולות וביצועים טובים. החרדה מתבטאת בתחושות גופניות, נפשיות, התנהגותיות ... מוגברות, רעד בידיים או בכל הגוף, הזעה, איבוד הריכוז, שכחה זמנית ("Blackout"), הימנעות או דחיינות, חוסר יכולת להירדם, תחושת חוסר אונים, תסכול, אפאתיות ועוד. חרדת בחינות היא בעיה מוכרת ונפוצה שיכולה להופיע אצל תלמידים בכל הרמות. מבחן הוא מצב מלחיץ, וככל שהמבחן יותר גדול, משמעותי או "קשה" כך הלחץ גדל. מידה מסוימת של חרדה אינה מזיקה ויכולה לשפר ביצועים. כאשר החרדה משתקת וגורמת לחוסר תפקוד או מורידה את היעילות רצוי לטפל בה. סיבות לחרדת בחינות ישנן סיבות מגוונות להתפתחות חרדת בחינות, חלקן תלויות מצב, חלקן תלויות אישיות: חוסר הבנה או הכנה של החומר לבחינה, חוסר התאמה בין החומר שנלמד לבין השאלות בבחינה, דימוי עצמי נמוך, פחד מכישלון, תחרותיות יתר, הרצון לרצות את הסביבה, סביבה מלחיצה, פרפקציוניזם, "היסטוריה של כישלונות" ועוד. התמודדות עם חרדת בחינות לפני הבחינה: לברר את כל הפרטים שניתן לגבי המבחן - על אלו נושאים הבחינה, סוג הבחינה (שאלות פתוחות או סגורות), מועד ומיקום הבחינה תכנון הלמידה - לוודא שיש את כל החומר, לארגן את חומר הלימוד לפי ימים, להתחיל ללמוד זמן מספיק מראש. למדו היטב לבחינה - היעזרו בחברים בנושאים שאינם מובנים לכם, פתרו שאלות ממבחנים משנים קודמות או ממאגרי בחינות. השתמשו באסטרטגיות למידה המתאימות לכם - בדקו מהי הדרך הנכונה עבורם ללמוד (דרך שמיעה, דיבור, כתיבה, ציור, לבד, עם חברים וכד'). הכינו עצמכם מבחינה פיזית - לישון היטב במהלך תקופת הלמידה ובלילה שלפני המבחן. לאכול טוב בבוקר הבחינה, התלבשו בהתאם לטמפרטורה הצפויה בחדר הבחינה, הביאו עמכם שעון, עטים, מרקרים, עפרון, מחשבון, דפי עזר, שתייה, מסטיק, שוקולד או פרי. הכינו עצמכם מבחינה מנטאלית - הרגיעו את עצמכם (מוסיקה, מדיטציה, פעילות גופנית וכד'), הזכירו לעצמכם הצלחות קודמות, דמיינו איך אתם מצליחים בבחינה כשאתם במצב של רגיעה וביטחון עצמי. חזרו ואמרו לעצמכם ...

חרדת בחינות - מבוא חרדת בחינות היא תגובת דחק המופיעה במצבים בהם ישנה הערכה של הביצועים. כתוצאה ממנה התפקוד נפגע ונוצרת מצוקה וחרדה. מעריכים כי הבעיה מטרידה כ - 15% מהתלמידים והסטודנטים. החרדה מקשה על התלמיד בהתכוננות לבחינה ומקשה עליו לבצע את הבחינה באופן המייצג את מצב ידיעותיו הריאלי בנושאי הלמידה. לעתים עלולה החרדה "לשתק" את התלמיד עד כדי אי - יכולת מוחלטת לבצע את הבחינה או להתכונן לקראתה. חרדת בחינות אינה תלויה ברמת האינטליגנציה של הנבחן. תוכן עניינים: 1 הגורמים לחרדת בחינות 2 מאפיינים של חרדת בחינות 2.1 חרדת בחינות וחרדה 3 אבחון וטיפול 3.1 פרופיל האנשים שעשויים לפתח חרדת בחינות 3.2 אבחון של חרדת בחינות 3.3 טיפול בחרדת בחינות 4 דרכים להתמודדות עם חרדת הבחינות 5 תרומה אפשרית של הסביבה בהפחתת חרדת הבחינות 5.1 תרומת ההורים בהפחתת חרדת בחינות 5.2 תרומת המורה בהפחתת חרדת הבחינות 5.3 מקומו של העידוד בהפחתת חרדת הבחינות 5.4 הקשר בין דימוי עצמי לחרדת מבחנים הגורמים לחרדת בחינות: חרדת בחינות נובעת מפרשנויות של הנבחנים את הבחינה כמצב מאיים. קשיים בלמידה לבחינה ובתפקוד פורה במהלכה עלולים להוליד פירוש שלילי של מצב הבחינה וכך לעורר חרדה. מצב זה עלול להוביל לקשיים בהבנת הבחינה, בשליפת החומר מן הזיכרון ובעיבודו לצורך מתן תשובות. בנוסף, תופעה זו קשורה בתכונות מולדות כמו "חרדה תכונתית", פרפקציוניזם ונטייה לפסימיות. ה

... זוג ואיזה בן זוג יענה על הדרישות הללו. עליך לשאול את עצמך מה הצרכים האמיתיים שלך מהזוגיות, והאם הפרטנר הנוכחי שלך ואתה יכולים לבנות קשר שעונה על הצרכים האלה. חרדת בחינות כאשר האדם רוצה להשיג מטרה כלשהי (להצליח במבחן) הוא צריך להתאמץ, וכדי להתאמץ צריך רצון חזק להשיג את המטרה. והאדם מייחס חשיבות לבחינה כדי לגייס רצון פנימי להצליח. והאדם צריך לזכור שמלכתחילה הוא נתן לבחינה חשיבות כדי שיהיה רצון להשקיע מאמצים (זמן, סבלנות), כאשר בפועל ברגע המבחן הלחץ סיים את תפקידו כממריץ והוא מיותר. אדישות וחוסר אכפתיות מרגיעים את הבן אדם אך לא מדרבנים אותו להצלחה. חשיבה חיובית חשיבה חיובית יכולה ...

... על ידי זה המחשבות עסוקות במאבק של הרצון לזכור, ואינן פנויות כדי לזכור. וזו כמובן עצה טובה לכל מי שלומד למבחן, שהדבר הטוב ביותר לעשות הוא ללמוד כמה שיותר המון זמן לפני המבחן ורק לעשות כמה חזרות לפני מועד המבחן עצמו ואז מבינים וזוכרים טוב יותר את מה שלומדים. כאשר האדם לומד רק לפני המבחן, זה גורם לו לכך שהוא יהיה באווירה של לחץ... ואז בד"כ לא מבינים ולא זוכרים בגלל התחושה של הלחץ. ולכן כידוע לפני בחינות רצוי מאוד דווקא לא ללמוד לבחינה אלא להירגע. כי כאשר האדם לחוץ ומנסה ללמוד משהו, הוא רק ... רגוע. וככל שהחומר הלימודי קשה יותר, כך צריך להיות יותר רגוע. ולכן כאשר האדם נמצא באווירה של לחץ ויש לו "חרדת בחינות", הדבר הזה יוצר אצלו את תחושת ה"בלאק אאוט" (בלק אאוט = חישכון מלשון חושך - דהיינו מסך שחור שיש לאדם בבחינה, שכאילו מוחק ממנו את כל מה שהוא למד), דהיינו שהאדם מרוב לחץ ופחד מהבחינה לא זוכר שום דבר בבחינה. ולכן גם אם הגיע מועד הבחינה ועדיין לא למדת ורק עכשיו אתה מתחיל ללמוד, לא משנה מה יקרה עליך לעשות זאת מתוך רוגע. כדי להרגיע את עצמך עליך להחליט בראש שלך שלא אכפת לך מה תהיה תוצאת הבחינה, אתה נשאר רגוע. אתה לומד כדי ללמוד ולא מתוך לחץ או חרדה מהבחינה. ככל שתהיה יותר בלחץ מהבחינה, כך הסיכוי שתצליח להתרכז להבין ולזכור את מה שאתה לומד קטן יותר. עליך להחליט בתוכך שהבחינה אינה מעניינת אותך ולא אכפת לך מה יהיה עם הבחינה, אתה חייב להרגיע את עצמך. ככל שתרגיע את עצמך יותר, כך ... הלחץ והעצבים. אסור להילחץ משום דבר אפילו לא מכך שאתה לחוץ. ז"א אל תלחץ מכך שאתה לחוץ, בדיוק כמו שאסור לפחד מכך שאתה מפחד וכולי. כי הלחץ מהלחץ, גרוע מהלחץ עצמו. אל תלחץ מכך שאתה ... ככל שתצליח יותר להירגע למרות שאתה לחוץ, כך הסיכוי שתצליח להשתחרר גם מהלחץ הראשון גדול יותר. ככל שלא תפחד מכך שאתה מפחד, כך תוכל להתגבר ביתר קלות גם על הפחד הראשון. הדבר דומה בדיוק למי שרודף אחרי הכבוד שהכבוד ...

... חרדה - מבוא הפרעות חרדה הן קבוצה של הפרעות נפשיות, אשר הסובלים מהן חווים תחושות עזות של חרדה המופיעות בעיתוי בלתי הולם, לא חולפות תוך זמן קצר ומפריעות לניהול חיים תקינים. ניתן לסווג הפרעות חרדה לחרדות כלליות, שאינן תלויות בגירוי ספציפי, או בגירוי שלא יגרום לחרדות אצל רוב בני האדם; ולחרדות מצביות הנובעות ממצב שנראה לרוב בני האדם מאיים, אם כי לא כולם חשים חרדה כתוצאה ממצבים אלו. דוגמה לחרדה מצבית היא "חרדת בחינות" המופיעה בעוצמות שונות אצל אנשים שונים. ... עניינים: 1 מושגים יסודיים 2 סוגים שכיחים של הפרעות חרדה 3 גורמים 4 דרכי טיפול מושגים יסודיים: הפרעות חרדה מורכבות מחרדה קבועה ומהתקף חרדה. החרדה הקבועה נמצאת כל הזמן ברקע, ולרוב גורמת לסובלים מחרדות מצביות להימנע מן הגירוי הגורם להתקף, לדוגמה אדם הסובל ... - סגור (קלאוסטרופוביה) יימנע מלהשתמש במעליות. התקפי חרדה - מכונים גם התקפי בהלה, מאופיינים בהופעה פתאומית ועוצמתית של פחד או אימה, לרוב כתוצאה מחשיפה לגורם הגירוי. החשיפה יכולה להיות ישירה או עקיפה, לדוגמה אדם הסובל מחרדה מחרקים עשוי לחוות התקף גם מצפייה בחרק בטלוויזיה. להתקף חרדה ישנם מרכיבים רגשיים (תחושת אימה, בהלה, חשש), ... לרוב חשש מהתקף לב. פעמים רבות המצוקה הנפשית מהתקפי חרדה נובעת מהחשש מההתקף הצפוי הבא, ולא רק מההתקפים עצמם. לפיכך חלק משמעותי בטיפול בהתקפי חרדה היא קבלה עצמית והבנה שהתקף החרדה אינו מנבא סכנה אמיתית. כאשר החשש מפני התקפי חרדה פוחת, פוחתת באופן משמעותי המצוקה ובסופו של דבר גם תדירות ההתקפים. סוגים שכיחים של הפרעות חרדה: חרדה חברתית - המאפיין את החרדה החברתית הוא הופעתם של סימפטומי חרדה, עד התקף חרדה מלא, בשל עשיית פעולה בעלת אופי חברתי כלשהו. דיבור לפני קהל, למשל, עלול ליצור חשש גם אצל אדם שאינו חרד חברתית, אך אצל הלוקה בחרדה חברתית, החשש יהיה גדול בהרבה ויקשה על חייו באופן ממשי. גם פעילויות שאינן גורמות לאדם נורמלי כל חרדה, כמו כתיבה בציבור או אכילה בפומבי ואפילו הצבעה בבחירות, ...

... להיות השפעות על יכולת הלמידה והתפקוד האקדמי של האדם. כתוצאה מכך הם יכולים להוביל לקשיי למידה. אחת התופעות המוכרות בהקשר זה היא חרדת בחינות. זוהי תגובת דחק המופיעה במצבים בהם ישנה הערכה של הביצועים, אשר יוצרת מצוקה וחרדה הפוגעות בתפקוד של הנבחן. מצב נוסף העלול להשפיע על יכולת הלמידה הוא חוסר אונים נרכש. זהו מצב פסיכולוגי הנוצר בעקבות חוויות ... להתגבשות של סכמה קוגניטיבית המשפיעה על ההתנהגות, יכולת הלמידה והתפקוד בפועל. דוגמה נוספת של השפעת הרגש על התפקוד האקדמי היא חרדת מתמטיקה שיכולה להוביל לקשיים בחשבון. מנגנונים פיזיולוגיים ועצביים: הרעיון שהרגש והקוגניציה הם תופעות פסיכולוגיות בעלות בסיס ...

... עוזרת בין היתר ב בפוביות ובהפרעות חרדה, באמצעות שילוב של הרפיה, חשיפה הדרגתית ויצירת התניה הפוכה. השיטה פותחה על ידי הפסיכיאטר הדרום - אפריקאי ... מסייע למטופל למפות את המצבים מעוררי הפחד, ולסדר אותם על פי חומרה, בהיררכיית פחדים (fear hierarchy). בחלקו המרכזי של הטיפול, המטופל מתבקש להירגע ולדמיין עצמו בכל אחת מהסיטואציות, מהקלה ... טובים יותר עם גירויים ומצבים מעוררי פחד. לדוגמה, עבור אדם שפוחד מנחשים, היררכיית הפחדים עשויה להתחיל בצפייה בתמונה של נחש, בהמשך בהתבוננות מרחוק בנחש אמיתי בתוך כלוב, ולבסוף בהחזקתו בידיים. ... המטפל, מסוגל המטופל להתקדם בהיררכיית הפחדים שהגדיר, ולהיחשף עוד ועוד לגירוי מעורר הפחד תוך שימוש בטכניקת ההרגעה שנלמדה בטיפול. הקהייה שיטתית נמצאה יעילה בהפחתת חרדת בחינות בקרב תלמידים. ...

... הרפיה - מבוא טכניקת הרפיה או אימון הרפיה היא כל שיטה או תהליך שמסייע לאדם להגיע למצב של רגיעה או להפחית את רמת החרדה או הדחק בה הוא נתון. מטרת הטכניקה היא לסייע בהפחתת מתח השרירים, הורדת לחץ דם, והאטת קצב הנשימה ופעימות הלב. הטכניקה משמשת לעתים קרובות בתוכניות שונות להתמודדות עם חרדה ודחק, בטיפולים פסיכולוגיים (בעיקר טיפול ... תוכן עניינים: 1 רקע 2 אוכלוסיית היעד לשימוש בהרפיה 3 תהליך הטיפול באמצעות הרפיה 4 הרפיה הדרגתית רקע: אחת הדרכים המקובלות כיום להסביר את היווצרותן של הפרעות חרדה או תחושת חרדה ומתח באופן כללי, היא בשילוב שלושה מרכיבים של החרדה: המרכיב ההתנהגותי, שעוסק בתגובות הימנעות ובריחה שמתקיימות במהלך חרדה מגירוי מסוים או חרדה בביצוע משימה (המכניזם נקרא לעתים "Fight or Flight", והוא מופעל בעת תחושת איום). המרכיב הקוגניטיבי, שכולל מחשבות, הצהרות עצמיות, אמונות, פרשנויות, ציפיות ודמיון סביב הגירוי מעורר החרדה. המרכיב הפיזיולוגי, שקשור לתחושות הפיזיות השונות או לרגשות שמתעוררים בנוכחות הגירוי מעורר החרדה. שלושת מרכיבי החרדה הללו קשורים אחד לשני. למשל, הקוגניציות יכולות לגרום לעלייה בעוררות הפיזיולוגית, שאז מפורשת כחרדה, ובתורה זו עשויה להפריע להתנהגות הגלויה. או הפוך - לעתים אנשים מגיבים לתחושות פיזיות על ידי פרשנותן כסימנים לחרדה, והדבר מעלה את הסבירות לחוש אפילו יותר חרדים. התחושות הפיזיות של חרדה הן תוצאה של שינויים בעוררות הפיזיולוגית בעקבות ... מזהה האצה של קצב הלב, הוא מפרש שינוי זה כסימן לכך שהוא עומד למות, להתעלף או לאבד שליטה. הפרשנות, שלרוב אינה נכונה, יכולה להיות מאוד מפחידה, וכך להעלות את רמת החרדה. עלייה זו בחרדה, תביא לרמות גבוהות יותר של עוררות פיזיולוגית, שבתגובה יכולות לגרום לדאגה רבה עוד יותר. כך נוצר מעגל הרסני, שיוצר הרגשת חרדה גוברת. הרפיה היא מצב של עוררות נמוכה שהאדם יוצר, באמצעות שחרור הדרגתי של חלקי הגוף השונים, עד כדי מנוחה כוללת של כל הגוף. מטרתה היא להפחית את הסימפטומים הפיזיולוגיים הלא נעימים הללו, את המתח בשרירים ואת החרדה. הטכניקה משתמשת במערכות גופניות שהאדם יכול ... גלי המוח של האדם בתבנית "גלי אלפא", שמקושרת לתחושה של מרגוע ואושר. כיום אחת ההנחות המקובלות היא כי אימון בהרפיה מאפשר רגיעה ותחושת שליטה, המקלה על תחושות החרדה. אוכלוסיית היעד לשימוש בהרפיה: הרפיה מתאימה כשיטת טיפול בעיקר לאנשים שסובלים ממתיחות, לחץ נפשי וחרדה, בין אם מדובר בהפרעת חרדה או פאניקה קיצונית מאובחנת, ובין אם מדובר בלחץ ... קוגניטיבי במחשבות השליליות של האדם, לימוד אסטרטגיות התמודדות, אימון באסרטיביות, ופסיכותרפיה מעמיקה לסוגיה. במקרים כגון אדם הסובל מהפרעת אישיות כלשהי - יש צורך בבחינה עמוקה יותר של חיי הנפש של המטופל, בשיטות פסיכותרפיה מעמיקה למיניהן. עם זאת, ניתן להשתמש בשיטה גם עבור אנשים בעלי קשיים אלו, אם יש להם קושי ספציפי של תחושת חרדה, למשל אדם עם הפרעת אישיות שסובל מחרדת בחינות - ניתן לטפל ספציפית בחרדה זו באמצעות הרפיה. לגבי דיכאון הדעות חלוקות, יש ... תשלח את האדם עמוק אל תוך עצמו כאשר הוא זקוק דווקא לכך ש"יוציאו אותו החוצה" ויפיחו בו שמחת חיים, בעוד אחרים טוענים כי מרבית הסובלים מדיכאון חווים קומורבידיות עם חרדה, ולפיכך הרפיה תוכל להועיל להם. דיון נוסף הוא ... כאילו הדבר נכפה עליהם - ייתכן כי אינם מתאימים להמשך טיפול מסוג זה, אלא לטיפולים מסוגים אחרים. תהליך הטיפול באמצעות הרפיה: בטיפול באמצעות הרפיה, למשל במקרה של חרדה, מנסים תחילה המטפל והמטופל להבין את הסיבה לאימוני ההרפיה, למשל באמצעות פירוט התאוריה הנ"ל על מרכיבי החרדה והאופן בו הרפיה תוכל לעזור. בהמשך המטפל מתאר מה ... והפרעות, שרוי בטמפרטורה מעט מעל הממוצע (אדם שיושב או שוכב בלי תנועה במהלך ההרפיה למשך דקות ארוכות, עשוי לחוש שקר לו עם הזמן, ובנוסף עלולה תחושת הקור להגביר את החרדה מתסמין פיזיולוגי זה), אור מעומעם יחסית, ובישיבה ... בלעדיה. מבחינת הזמן המתאים לתרגול הרפיה - מומלץ לבצע הרפיה לא מיד אחרי הארוחה, לא כשרמת העייפות גבוהה, ולא לפני השינה (המטרה בהרפיה אינה להירדם אלא להפחית לחץ וחרדה). ניתן להסיר משקפיים, לחלוץ נעליים ולשחרר מעט ...

... חרדה - מבוא הפרעות חרדה הוא שם כולל לקבוצה של הפרעות נפשיות, אשר הסובלים מהן חווים תחושות עזות של חרדה המופיעות בעיתוי בלתי הולם, לא חולפות תוך זמן קצר ומפריעות לניהול חיים תקינים. ניתן לסווג הפרעות חרדה לחרדות כלליות, שאינן תלויות בגירוי ספציפי, או בגירוי שלא יגרום לחרדות אצל רוב בני האדם; ולחרדות מצביות הנובעות ממצב שנראה לרוב בני האדם מאיים, אם כי לא כולם חשים חרדה כתוצאה ממצבים אלו. דוגמה לחרדה מצבית היא "חרדת בחינות" המופיעה בעוצמות שונות אצל אנשים שונים. מושגים יסודיים הפרעות חרדה מורכבות מחרדה קבועה ומהתקף חרדה. החרדה הקבועה נמצאת כל הזמן ברקע, ולרוב גורמת לסובלים מחרדות מצביות להימנע מן הגירוי הגורם להתקף, לדוגמה אדם הסובל מבעת - סגור (קלאוסטרופוביה) יימנע מלהשתמש במעליות. התקפי חרדה - מכונים גם התקפי פניקה, מאופיינים בהופעה פתאומית ועוצמתית של פחד או אימה, לרוב כתוצאה מחשיפה לגורם הגירוי. החשיפה יכולה להיות ישירה או עקיפה, לדוגמה אדם הסובל מחרדה מחרקים עשוי לחוות התקף גם מצפיה בחרק בטלוויזיה. להתקף חרדה ישנם מרכיבים רגשיים (תחושת אימה, בהלה, חשש), קוגניטיביים (חשש מפני סכנה מאיימת, חיצונית או פנימית), פיזיולוגיים (בין ... אלו שחוו אותו סבורים לעתים קרובות שהוא נגרם בעטיה של מחלה פיזית קשה, לרוב חשש מהתקף לב. פעמים רבות המצוקה הנפשית מהתקפי חרדה נובעת מהחשש מההתקף הצפוי הבא, ולא רק מההתקפים עצמם. לפיכך חלק משמעותי בטיפול בהתקפי חרדה היא קבלה עצמית והבנה שהתקף החרדה אינו מנבא סכנה אמיתית. כאשר החשש מפני התקפי חרדה פוחת, פוחתת באופן משמעותי המצוקה ובסופו של דבר גם תדירות ההתקפים. סוגים שכיחים של הפרעות חרדה חרדה חברתית - המאפיין את החרדה החברתית הוא הופעתם של סימפטומי חרדה, עד התקף חרדה מלא, בשל עשיית פעולה בעלת אופי חברתי כלשהו. דיבור לפני קהל, למשל, עלול ליצור חשש גם אצל אדם שאינו חרד חברתית, אך אצל הלוקה בחרדה חברתית, החשש יהיה גדול בהרבה ויקשה על חייו באופן ממשי. גם פעילויות שאינן גורמות לאדם נורמלי כל חרדה, כמו כתיבה בציבור או אכילה בפומבי ואפילו הצבעה בבחירות, יכולות להיראות כה מפחידות לחרד חברתית, עד שהכורח להימנע מהן יכתיב את מסלול חייו. סימפטומי ה