... של פסקל, גן עדן + גיהנום - הדתיים לגיהנום והכופרים לגן עדן - למה? לחץ כאן, לצפייה בהרצאת וידאו + MP3 בנושא: ההימור של פסקל, גן עדן + גיהנום - הדתיים לגיהנום והכופרים לגן עדן - למה?. הפעם אדבר על ההימור של פסקל, שזה בעצם ההימור של גן עדן ... להמר על הטוב הנצחי, וכמובן שהטיעון הזה הוא טפשי, כי אם כבר אני מהמר, למה שאהמר על הדת היהודית, אפשר כבר להמר על דת אחרת, ואם יש אלוהים מי אמר שהוא דתי, וכולי וכולי. אבל הפעם אני רוצה לגלות את האמת, יש הרבה אמיתות, ואני רוצה לגלות אחת מהן, ... לגיהינום, ולמה? שני אנשים מתים, ומגיעים לאלוהים, אחד חילוני שלא האמין באלוהים, ואחד דתי שהאמין והתפלל עשה מצוות וכולי. בא האתיאיסט פוגש את אלוהים, אומר לו אלוהים: למה לא שמרת ... למה שתאמין במישהו מבחוץ? האתאיסט חושב שאלוהים בתוכו, אז מגיע לו גן עדן, אבל המאמין הדתי, חושה שאלוהים זה מישהו בשמים. והאתיאיסט האמין שניתן לו הכוח להתמודד עם החיים, והאתיאיסט ... ובתפישה של האתאיסט של אין אלוהים, הוא קרוב יותר לתפישה של אלוהים את עצמו, לעומת הדתי שכל הזמן מדבר על אלוהים, שאלוהים עצמו אין לו מושג מי זה! מבחינתו אין דבר כזה אלוהים. בכל מקרה מגיע האדם הדתי ואלוהים אומר לו, תקשיב אתה צריך לכת לגיהינום, אז הדתי אומר לו, מה זאת אומרת? אבל הקשבתי לך, אהבתי אותך, ואלוהים אומר לו סליחה? אתה אהבת אותי? אתה ... אותי אלוהים האמיתי וחשבת שאני רע, שאני עושה רע, עוף לגיהינום... הרי כל הקונספט של הדת זה שאלוהים עושה רע, כי אם אלוהים עושה רק טוב, למה אתה צריך לעשות מצוות? אבל הדת אומרת, לא... נכון שהוא עושה רק טוב, אבל צריך לעזור לו לעשות טוב, נו באמת... אלוהים הוא כל ... מלאה, למה שלא ארצה שתאכל ממנה? והחילוני לפחות מנסה ליהנות מהחיים ממה שהוא יכול, אבל הדתי הוא סגפני, למה המהות של הדת היא סגפנות, סגפנות זה אדם שחושב שאם הוא יסגף את עצמו יהיה לו יותר טוב, וזה בעצם התפישה הדתית. הדת אומרת, תשמע, אלוהים לא יכול לעשות לך רק טוב, אתה צריך לסגף את עצמך קודם, ... עשה, מגיע לו עונש. אלוהים עשה את הכל, תהנה, מה אתה מתנגד לכל מיני דברים? ולכן את הדתי זורק לגיהינום, ואת החילוני לגן עדן. וזאת האמת!! ועכשיו אוסיף אמת יותר גדולה, והיא, אלוהים לא ... היא בעצם הווית האלוהים! אבל אם אתה לא מבין שהכל אחד, אתה בעצם נמצא בגיהינום. אלוהים הדתי של היהודים, נכון, הוא מניאק, הוא זורק את האנשים לגיהינום, כי הוא עצמו בגיהינום, כי כל כך רע ... ככה!! אבל האדם שיודע את האמת, ויודע שהכל אחד, לא צריך להמר הימורים מטופשים אם להיות דתי, או להיות חילוני, אם להאמין באלוהים, או לא להאמין באלוהים, הוא יודע שהכל אחד! וממילא שהכל ...

שילוב חרדים בשוק העבודה כפי הנראה לעין הרי שבשנים הקרובות לא יחול שינוי משמעותי בשילוב החרדים בשוק העבודה. שאני מדבר על שוק העבודה כוונתי אינה לנשים חרדיות או חרדים מודרניים שנמצאים בשוק העבודה אלא לארדקור החרדי, לזרמים המרכזיים בו. ויש מספר סיבות לכך ואלו הם: תרבותית: הציבור החרדי רואה וחווה את העולם בצורה אחרת לגמרי מהציבור הכללי. אם בציבור החילוני העולם הוא מקום כדי להתפתח, ליהנות, ללמוד, לעשות כסף ולהגשים חלומות (כל סוג של חלום) הרי בציבור החרדי העולם הוא "פרוזדור לעולם הבא". אין משמעות לעולם מצד עצמו, העולם לא האישו אלא התורה וקיום המצוות. מי המודלים החילוניים? שחקנים, זמרים, ... מקובלים וחסידים כדי להשתלב בשוק העבודה צריך קודם ששוק העבודה יהיה עניין, שיהיה רצון להשתלב שם. מכיון ששוק העבודה הוא טובעני, שואב וממלא את הmind של האדם לכן אדם חרדי צריך לבחור בין "לעסוק בתורה" לבין "לעסוק במלאכה" וזה לא פשוט כי המודל האולטימטיבי שלו הוא מי שעוסק בתורה ולכן באופן טבעי הוא יעדיף לעסוק בתורה ורק במידת הצורך, כי אין ברירה, "האישה לוחצת" וכדומה הרב "יתיר" לו ללכת ללמוד מקצוע ומובן עד כמה "המקצוע" הזה הוא רציני מהסיבה הזאת חרדי ממוצע יעדיף לעסוק במקצועות קודש כגון: סופר סת"ם, שוחט, מוהל, משגיח כשרות, רב, מורה וכדומה כי הם "שייכים" לעולם "הקדושה" של התורה והוא לא "עוזב" את העולם התורני והדתי. עוד נקודה חשובה שמבחינה חברתית הוא במעמד גבוה יותר ממי שיוצא לעולם התעסוקה החילוני חברתית: כידוע הציבור החרדי מושתת על קהילתיות. האינדיבידואליזם המערבי לא הגיע אליהם. מושגים כמו: "הגשמה עצמית", "פיתוח האישיות", "מודעות עצמית", "ערך עצמי" וכדומה לא קיימים אצלם. לכן לפני כל מעשה שחרדי עושה הוא מודד את אותו לפי קריטריונים של מנהגי הקהילה: האם הוא מתאים? מי יאמר החבר, השכן, הדוד, הדודה, הרב? ועוד זה מתאים להלכה? וכדומה. אם בכל מגזר יש חסמים חברתיים של "איך זה יראה בחוץ" בחברה החרדית על אחת כמה וכמה אקדמית: בציבור החרדי אסור ללכת לאקדמיה (את מי שרואים היום באקדמיה אלו השוליים של הציבור החרדי) מכמה סיבות: א. כמו שכתבתי למעלה אצל הציבור החרדי התורה היא "האקדמיה", אותה צריך ללמוד, בה צריך להשתלם והמוח צריך להיות מלא בה ולא ב"חכמות חיצוניות" (מדע). ב. האקדמיה היא חילונית מכל הבחינות: חברתית, תרבותית והשקפתית. יש אין ספור בעיות באוניברסיטאות שלא נותנות לחרדים להיכנס לשם שבראש ובראשונה זה צניעות. ג. התוכן של הלימודים נוגד את התורה הרבה פעמים וגם אם הלימודים לא עוסקים באבולוציה הרי ש"רוח" התכנים לא מתאימים למה שכתוב בתורה. ד. החרדים לא לומדים מקצועות ליב"ה ולא עושים פסיכומטרי צבאית: שוק העבודה בישראל מכריח את מי שרוצה להשתלב בו לעשות צבא וכידוע הציבור החרדי לא עושה צבא. גיוס החרדים לצבא הוא נושא בפני עצמו צריך לכתוב עליו בנפרד כלכלית: הציבור החרדי לא רואה ערך ב"לעשות כסף", להפך יש עניין בלהסתפק במועט ולחיות חיים פשוטים. אדם צריך למצוא מלאכה שתכניס את המינימום כדי לחיות ולא מעבר. אין צורך במותרות, חופשות, חו"ל ושאר "הנאות עולם הזה". אני מדבר על האידיאל גם אם בפועל חרדים רוצים ליהנות ונהנים אבל אם תשאל אותם האם זה האידיאל הם יאמרו שלא. לכן אין מוטיבציה אמתית לצאת לעבוד ולהרוויח כסף יחסי חילוני - חרדי: החרדי כשמו כן הוא, הוא חרד. החרדים חרדים מהעולם החילוני שיקלקל אותם, שיוריד אותם מרמתם הרוחנית, שיפגע בחינוך שהם קיבלו ועוד. כדי להשתלב בשוק העבודה על החרדים לצאת מהגטו שלהם וללכת לעבוד אצל החילונים, זה דבר מסוכן מאוד מבחינתם שאין סיכוי שזה יקרה. כל האידיאולוגיה של החרדים נשענת על היבדלות ש"אין עם לבדד ישכון", "עם סגולה", "קדושים תהיו" וכדומה ולכן הסיכוי שהחרדי יוותר על האידיאולוגיה של ההיבדלות, ישלם את המחיר של היציאה מהגטו ויעבור את מחסום הפחד מקלקול הוא אפסי שוק העבודה: שוק העבודה עצמו לא בנוי לשילוב של חרדים. הוא חילוני מכל הבחינות. אין הפרדה בין נשים לגברים, צניעות, אוכל כשר, ובכלל הדיבור בעולם החילוני לא מתאים לציבור החרדי, הם לא מדברים באותה שפה, אלו תרבויות שונות עם סדרי עדיפויות שונים יש עוד סיבות והסיבות שמניתי כעת הם על קצה המזלג ...

... פסיכודינמיות בחוויית ההתגלות ובאמונה הדתית - חלק 12 התבוננויות פסיכודינמיות בחוויית ההתגלות ובאמונה הדתית - חלק 11. עשר הערות למאמרו של אבשלום אליצור על הדת פרופ' בנימין בית - הלחמי אוניברסיטת חיפה (שיחות ט"ו: 168 - 171) החשיבה המאגית ומערכת האמונות הדתית שעליה היא מבוססת הן, עדיין, חלק מרכזי בעולם התרבותי והאישי של רוב בני - המין האנושי. גישות אקדמיות להבנת התופעה הדתית מנסות להסביר את הצלחת מערכות האמונה הדתיות (ויש כ - 10, 000 כאלו) בהקלת חרדות ומצוקות אנושיות. שני המאמרים מאת אבשלום אליצור הם חלק מהמסורת של גישות אלו. בראשית דבריי ... רבים, וקודם כל - בספרות הפסיכואנליזה. שני המאמרים שלפנינו מהווים ראשי פרקים לספר רציני על הפסיכולוגיה של הדת, ונקווה שספר זה אומנם יופיע. אליצור מציע לנו מספר השערות מבריקות. הראשונה עוסקת בקשר בין דתיות ואובדן (וראו 1 ו - 2), השנייה בדמיון בין דת לפרנויה, והשלישית בדת כביטוי לנרקיסיזם. התבקשתי לכתוב תגובה קצרה וזאת אעשה. אפשר כמובן להגיב גם בכתיבת ספר שלם של פרושים ... וחדש, ומשהו מרגיז ממש. מטבע הדברים אתמקד באי - ההסכמות יותר מאשר בהסכמות. 1. הגישה הפסיכולוגית לתופעות דתיות מדגישה את המכנה המשותף ואת המנגנונים המשותפים לכל הדתות ולכל צורות החשיבה המאגית. אפשר לדבר על התנהגות דתית בהכללה כי אנו מגלים מכנה משותף התנהגותי ברור לרבבת הדתות הקיימות כרגע בעולם ומתחרות על תשומת הלב שלנו. יש מספר דברים שאותם אפשר לומר במידה רבה של בטחון לגבי כל המאמינים בכל הדתות (ראו 3). התבוננות פסיכודינמית בדת מתחילה מן המצב האנושי, החרדות והמצוקות האוניברסאליות המובילות לפתרונות אוניברסאליים. מטרת הניתוח הפסיכודינמי היא תיאור מנגנוני ההתמודדות היוצרים אמונות דתיות. הנתונים העומדים לרשותנו כוללים טקסטים עתיקים יותר ועתיקים פחות, התגובות לטקסטים, ותצפיות בהתנהגות ממשית. הייחוד בגישה הפסיכודינמית הוא שהיא עוסקת בתהליך שבו נוצר הפנתיאון של כל דת ע"י השלכות (ראו 3). אליצור מדגים זאת בצורה מבריקה בהתייחסות לדמויות האל והשטן. 2. הדת היא התשובה המפתה ביותר והמספקת ביותר לשאלת משמעות הקיום האנושי משום שהיא הנרקיסיסטית ביותר, ואבשלום אליצור בכתביו השונים תרם ... לגורלנו. החולשה והבורות השולטים בחיינו נעלמים בעזרת הפתרון המושלם של מהות מושלמת שאליה אנו קשורים. כל דת היא קודם כל הכחשת המוות והבטחה לחיי נצח, ולאחר שנפתרה בעיית המוות בקלות רבה כל כך על ידי הכחשתה, פתרון הבעיות הנוספות, אם ... ומהו הצדק? הצדק זה אנחנו, כי בקרוב יגיע המשיח שלנו, והוא ישים את כל האחרים במקומם הראוי. הכל באמונה הדתית מסתדר לפי רצוננו. החיים מנצחים את המוות, והצדק מנצח את העול, ובעיקר, "אנחנו" מנצחים "אותם", את כל מי שאינו בשבט שלנו. ... כהתנהגות. מה משמעות הטקסט ומה הוא משקף? קודם כל את כותביו. כאשר אנו עוסקים בטקסט היסטורי, אמנותי, או דתי, ברור שהוא משקף קודם כל את הכותבים ואת עולמם הממשי והדמיוני. באם לטקסט יש מעמד בתרבות הוא משקף בעצם קיומו גם את קוראיו ... שאחד מהם הוא אבדן הורים. דפוס זה מוכר לנו לגבי גיבורים חילוניים ואין פלא שהוא נפוץ כל כך גם אצל גיבורים דתיים. כפי שמראה אליצור, יש לכך גם אישוש מחקרי והיסטורי, ולא רק מיתולוגי (גם סדאם חוסיין וגם ביל קלינטון איבדו את אבותיהם ... שפרשנותם למיתולוגיה קשורה בעבותות של כבוד למסורת ולטקסטים עתיקים. גם פרשנים שאינם חשודים בנאמנות למוסכמות הדת לוקים בסמכותנות, דהיינו יחס של כבוד לסמכות ולמסורת מכוח היותן סמכות ומסורת. . 5 במספר מקומות מתייחס אליצור בכבוד וברצינות ... אצל מקבלי האמונה. עד עכשיו אין ממצאים התומכים בהשערה זו, ורצונם של מקבלי האמונה בשינוי מתבטא במסגרת הדתית בלבד. רעיון "בחירת הדת" הוא מעניין אך לא שכיח מדי. מקבלי האמונה, כמו אנשים דתיים בכלל, אינם נהנים מחופש בחירה רב מדי. נדיר מאד מצב שבו אנו מציגים לפני אדם רשימה של אלף דתות ומציעים לו לבחור אחת מהן. מה שקובע את הבחירה הוא נסיבות חברתיות. בישראל רוב מקבלי האמונה מגיעים ליהדות ובמצרים לאיסלאם, ואין בכך כל פלא. יש גם לזכור כי מפעל עשיית הנפשות ליהדות ממומן על ידי הממשלה. 7. אליצור מתלונן על "מיעוט המחקרים על חיי הדת של הנשים" אך זה נכון רק לגבי המחקר העוסק בצד ההיצע, הצד של יצרני הדת. אם נעבור לצד הביקוש, הצד של הצרכנים, נגלה מצב הפוך. בעצם רוב המחקר על התופעה הדתית הוא מחקר על נשים (ראו 4). לנשים יש תפקיד מרכזי בקיומו של כל ממסד, כל ארגון, וכל מעשה

... פסיכודינמיות בחוויית ההתגלות ובאמונה הדתית - חלק 4 התבוננויות פסיכודינמיות בחוויית ההתגלות ובאמונה הדתית - חלק 3. ג. "אם תראה אתי לקח מאתך יהי לך כן" (מל"ב ב' 10) : אבות ונביאי המונותיאיזם העברי והנה, לצד העדויות ההיסטוריות על נביאי הדתות, התואמות את המודל הפסיכודינמי בדבר הקשר בין חווית ההתגלות לאבדן ההורה, מפתיע לראות עד כמה אחידים גם סיפורי התנ"ך מבחינה זו. שוב ושוב, בסיפורי ... מאיימת עם אחיו הבכור, זכה יעקב לאחת ההתגלויות הביזאריות ביותר בתולדות הדתות: (ל"ב 25 - 33) ויותר יעקב לבדו. ויאבק איש עמו עד עלות השחר. וירא כי לא יכל לו ויגע בכף ירכו, ותקע כף ירך יעקב בהאבקו עמו. ויאמר: שלחני כי עלה ... נור גלגלוהי נור דלק. בין מלכי יהודה מתבלט המלך יאשיהו בן אמון ברפורמה הדתית הרחבה שחולל כשמצא את ספר התורה הנשכח בבית המקדש. הביוגרפיה של מלך זה דומה להפליא לזו של אחנאתון: הוא עלה למלוכה בגיל שמונה אחרי רצח אביו. ... "התקדשות הנביא. " חווית האובדן עומדת ביסוד מאפיין נוסף של הנביא והמנהיג הדתי: הצורך להופיע כמושיע וגואל בחייהם של אנשים סובלים. אטווד, במאמר רצוף פרשות - מקרים נוגעות ללב, תיאר אנשים שנטלו על עצמם להופיע לפתע בחייו של ... אנשים ובנגעי בני אדם. התבוננויות פסיכודינמיות בחוויית ההתגלות ובאמונה הדתית - חלק 5. ...

... הנפש: יהודים ויהדות בתנועה הפסיכואנליטית - חלק 2 משחררי הנפש: יהודים ויהדות בתנועה הפסיכואנליטית - חלק 1. למתנגדיה האנטישמיים של הפסיכואנליזה לא היה, כמובן, ספק ... האנטישמיים! עם זאת, יש לא מעט צדק בטענה שפרויד שיחק משחק כפול ביהדותו, דהיינו, החשיד באנטישמיות את מתנגדיו ונזף במתנגדים יהודיים לפסיכואנליזה (קארל קראוס, ... הדור השני של הפסיכואנליטיקאים, התבלט אריך פרום בגישתו החיובית ליהדות. פרום, קומוניסט בצעירותו, התקרב מחדש ליהדות בהיותו בארה"ב ואימץ אף הוא גרסה חילונית עקבית למסורת היהודית (בעיקר זו של הנביאים ושל ... של האני" ולזרם הניאו - פרוידיאני בארה"ב. אדלר כמעט ולא התעניין ביהדות, אבל גם באסכולה שלו בולטים היהודים (כמו רודולף דרייקורס). גם האסכולה של יונג ראויה ... על עיצוב הדור הצעיר בשנות השישים הסוערות בארה"ב. הוא היה עוין ליהדות ולמיסטיקה, אבל תורתו לבשה ברבות הימים אופי מיסטי מובהק. הפסיכואנליזה האמריקנית, ... לארה"ב, מייסד הזרם המהפכני של "העצמי" בפסיכואנליזה. הוא התכחש ליהדותו ולעתים אף ניסה ליצור את הרושם כי הוא ממוצא נוצרי. יש המקשרים זאת לעובדה שגם את זהותו ... בנבכי נפשו של בטלהיים, קריאתו הגורפת ליהודים להסתלק לחלוטין מיהדותם, כמוה כמיתולוגיה בדבר "האם המקפיאה" של האוטיסט, מלמדות עד כמה ניתן לעוות מסרים ... עומד בניגוד בולט להתעלמות ואף לסלידה שחשו כלפיו גדולי מחקר היהדות של אותו דור כדוגמת מרטין בובר (1878 - 1965) וגרשום שלום (1897 - 1982), שלא להזכיר את ... העובדה שבימינו קיימת ספרות ישראלית עשירה של מחקרים ביהדות מנקודת ראות פסיכואנליטית מעידה על הזמן הרב שנדרש, הן למדעי הרוח השונים להתגבר על ... שותף הכרחי וקונסטרוקטיבי בחיי היום - יום ואפילו לאורח - החיים הדתי עצמו. קו משותף משעשע לשתי המסורות ניתן למצוא בדרך בה מטפלת הפסיכואנליזה במייסדיה, כי ... יכולים להתגדר בבקעה זו של המשותף לה ולמסורת היהודית. כשם שהיהדות והציונות מצאו עצמן לא - אחת, כשניתן בידן כוח ללא ביקורת, נעשות לאידיאולוגיות דכאניות, ... א. רובינשטיין, 1975. גלוזמן, מ. (עורך אורח) פסיכואנליזה, יהדות, ציונות. קובץ מיוחד. זמנים, 88, 2004. הטב, י. (עורך) פסיכואנליזה: הלכה ומעשה. תל - ...

יהדות - על החיוב והשלילה שבדת היהודית - מבט אישי הטוב ביהדות: תחושת - קהילה: בשונה מן המצב, בחברה הבורגנית המודרנית, של "איש איש לנפשו" (המשפט האהוב ביותר, על מרבית בני המיליה היקר שלי = קרי, מצביעי מר"צ, ... מותשים הביתה - אח, עכשיו באמת זקוקים למנוחה! זכויות בעלי - חיים: כי אכן, כל המושג, של "זכויות בעלי - חיים" ושל "צער בעלי - חיים", מקורו ביהדות. ניתן גם להיווכח בכך, בסיפורים יפהפיים כגון "שבת ביער", לדוגמא. ומן הראוי גם לציין, את פסיקת הרב מיכאל ברום, שכתב (באתר "כיפה"), בתשובה לשאלה ... הידע, באופן כמעט ומוחלט. כי מה - יש ערוץ 20! שפרה מול בובליל! שעל כך כבר כתבתי, במאמרי מחדש דצמבר 2008, "מביאליק לשפרה, דרך נינט"... הרע שביהדות: הגזענות: בעיניי, לבחור בן / בת - זוג, לבחור אהבה, לפי מוצא לאומ (נ) י, לפי דת או עדה, הוא דבר נתעב מעל ומעבר למלים. ולהפריד בין אוהבים, הוא - חד - משמעית! - הפשע החמור ביותר, שניתן, בכלל, להעלות על הדעת. הרוע המוחלט והטהור. ... את מי לעזאזל אתם מרמים פה? הא? חלאס כבר, די עם זה. הסקסיזם וההומופוביה: שהדברים ידועים... למשל, רק לאחרונה ראיתי, ציטוט שאלה של בחורה דתיה, המודאגת כי קיימה יחסי - מין כרווקה - שמא בעלה - לעתיד יוטרד מכך, ש"לא הוא עשאה כלי". את כלי?!? את אדם! אדם, יצור ריבוני ושווה - ערך לגבר, לא "כלי - קיבול"! ובדומה לכך ההומופוביה - והקווירופוביה, והלסבופוביה, והטראנסופוביה, והביפוביה... הקנאות הדתית, במשולב עם החטטנות והליכת - הרכיל: האם באמת יש צורך, לפרט למה כוונתי בכך? הרי הדברים ידועים. כריתת - הערלה ("ברית - המילה") : הטלה זו של מום בתינוקות רכים, בשם פנאטיות דתית חשוכה וטרוריזם חברתי אפל, הינה בגדר פשע, שכבר מזמן צריך היה להעביר מן העולם, בכל הכוח החוקי הדרוש לכך. זוהי התעללות מפלצתית בחסרי - ישע ואין ... מטילים בתינוקות, מום מפלצתי, תוך התעלמות מצריחותיהם - ואחרי זה, עוד מציגים עצמכם, כמגיני - הילדים?!? ההתנגדות למיניות: אין דרך לברוח מזה: היהדות (ממש כדתות המונותאיסטיות האחרות, כמו גם הדתות, שבמקורן בהודו) היא דת נקרופילית. עורכת אין - ספור טקסים, לכבד ולהלל ולקלס את המוות (!) - אולם מפחדת, פחד חולני של - ממש, מן החיים וממייצגיהם: המין והרומנטיקה. וכתוצאה ... - נשק (מביאי - מוות), נחשבים למחזה הולם ברחוב - על חשיפת איברי - מין (מביאי - חיים), תעצרך המשטרה... אין שום דרך להתכחש לכך: במובן הזה, יהדות היא מחלה. ולפיכך, משימתנו במאה הנוכחית, מוכרחה להיות: ניקוי היהדות מכל הרע שבה, לצד שימור הטוב. ויש הרבה מאד טוב ביהדות. צריך פשוט לנקות. ...

... החברה החרדית נמצאת באינטרנט? נכון שהאינטרנט חודר לאט גם לחברה החרדית, אך עדיין יש פער בין השימוש באינטרנט בציבור הכללי לבין השימוש באינטרנט במגזר החרדי. הנתונים מראים שגם שנים לאחר פריצת הרשת הוירטואלית ... גלישה במבט כללי לפי הסקר האחרון של מכון "אסקירא" כמחצית מהחברה החרדית גולשת באינטרנט. 23% מהם גולשים בין פעם בשבוע לפעם ... באינטרנט בקרב נשים חרדיות הוא גבוה יותר ב - 20% משימוש אצל גברים חרדים - פער הנובע מכך שיותר נשים עובדות במקומות בהם יש אינטרנט. נתוני הסקר מלמדים כי 42% מהחרדים לא גולשים כלל באינטרנט, ומפילוח גילאים של המשתתפים בסקר, עולה כי בקרב חרדים מעל גיל 65 גלישה כחלק משגרת החיים היא נחלתם של ... כלל. לעומת זאת, בגילאים מבוגרים יותר (20-44), בהם נהוג בחברה החרדית להתחתן או לצאת לשוק לעבודה, אחוז הגולשים באינטרנט ... כי 59% מהאברכים ו - 68% מבחורי הישיבות לא גולשים כלל באינטרנט, לעומת חרדים שיצאו לשוק העבודה אשר 27% מהם בלבד נמנעים מגלישה ... 22% מהם גולשים בין פעם בשבוע לפעם ביום. פילוח לפי קהלים כמעט מחצית מהחרדים הספרדים (46%) ומהחרדים החסידים (46%) לא גולשים באינטרנט, לעומת 10% מחסידי ... ליטאים ש - 59% מהם גולשים באינטרנט ו - 52% מהחסידים שגולשים. 53% מחרדים הספרדים גולשים באינטרנט בין פעם בשבוע למספר פעמים ביום. אינטרנט כשר עוד בחן הסקר מי מתוך סך המשתמשים החרדים באינטרנט מפעיל באמצעות תוכנות מיוחדות סינון תכני ... היא הנמוכה ביותר. סיכום אין ספק שיש התקדמות רצינית לחשיפת המגזר החרדי לאינטרנט. זה לא מה שהיה עד לפני שנים בודדות. אך צריך לשים לב לכמה נקודות חשובות: א. נכון שיותר ממחצית מהחברה החרדית נחשפת לאינטרנט אך שימו לב שהיא רק נחשפת. ז"א ש42% ... גולשים אך רק בין פעם בשבוע לפעם ביום. שזה אומר שעדיין רוב המגזר החרדי לא נמצא באופן שוטף באינטרנט. ב. האינטרנט נמצא פחות בבתים של החברה החרדית. עיקר השימוש ברשת הינו בעבודה ובמקומות שונים אך לא ... עוקפות את הגברים בשימוש באינטרנט. ה. עיקר המסה של הגולשים בחברה החרדית היא בגילאים 20-44. זה מעניין כי הצעירים בגילאים ... נמצאים פחות באינטרנט לעומת האוכלוסייה הבוגרת יותר. ו. מתוך החברה החרדית אלה שגולשים באינטרנט הם אלה שיצאו לשוק העבודה ... השני חוזרים בתשובה. במקום השלישי הליטאים. במקום הרביעי החסידים והחרדים הספרדים. ח. ממצא חשוב מאין כמותו הוא טיב השימוש: החברה החרדית משתמשת ברשת לנושאים ספציפיים. האינטרנט משמש יותר ... תשלומים, עבודה (בעיקר), אתרים ייעודיים, לא גלישה סתם להנאה. ט. החרדים מגיעים לאתרי חדשות מגזריים המיועדים לחברה החרדית. אתרים כמו כיכר השבת, חדרי חרדים, שטוערם וכדומה. י. מה שנמצא הרחק מאחור אלה הרשתות החברתיות. לשם עדיין החרדים לא הגיעו. המגזר החרדי לא משתמש בפלטפורמה החברתית, אלה עדיין מחוץ לתחום ...

... שלוש עשרה - למה התנגדה היהדות למספר 12? שאלה מוזרה תישאל! היהדות? מה הסמל שלה? המספר שתים עשרה או המספר שלוש עשרה? התבלבלתם? ... ברכות, (מכאן גם השם תפילת שמונה עשרה). אם כן מובן כי המספר 12 חשיבותו גדולה! במאמר דלהלן נקבע כי: היהדות "דחתה" את המספר 12 ובמקומו העדיפה את המספר 13!! עוד יותר, ... מסורת ישראל ל"תקן" אותו ("לתקן" מלשון "המלח מתקן את הבשר") ולהפוך אותו ל - 13. כביכול לא "סבלה" היהדות את המספר 12 כשהוא עומד בפני עצמו. הבה ונצא לדרך! במאמר הזה נראה דוגמאות רבות אשר מראות את השיטה העקבית, וגם נסביר את המציאות החשובה הזאת, שהיא יסוד היהדות כולה. וכן ננסה להבין מדוע עשתה זאת היהדות?! שבטי ישראל אין ספק שבטי ישראל לא היו שנים עשר בפני עצמם, או ... להתרחק מהמספר הזה. עתה מבינים אנו יותר מדוע הכריזו הגויים "מלחמה" על המספר הזה! 13 הוא מספר שמבטא ביהדות ערכים חשובים מעבר למציאות של החומר. זה סוד השילוב של העם ... את העולם "הישמרו ושמרו מרחק מהמספר היהודי, המספר 13 המבטא את הערכים שלהם"... המילה 'אחד' ערכה 13 היהדות כולה סובבת סביב המילה: 'אחד'. ההצהרה של כל יהודי בשכבו ובקומו ... ארוכה של דברים המנויים במספר 13 ויש להם קשר לענינים יסודיים של רוחניות אחדות וקדושה 1) 13 עיקרי היהדות של הרמב"ם. 2) 13 מידות של רחמים של הקב"ה. (ראה התייחסות נוספת ...

... מילה - טוב או רע? למה שמירת מצוות + יהדות זה רע וכפירה באלוהים האמיתי? הפעם אני רוצה לענות על שאלה שנשאלתי, והפעם זה ... אדם שעושה ברית או מצוות מהסיבה הזו, ברגע שהוא חושב שזה טוב וזה רע, זה העונש שלו. גם לפי היהדות, יש נקודת אמת, אלוהים היהודי אמר לאדם ראשון אל תאכל מעץ הדעת טוב ורע, אבל ... שאכל מעץ הדעת גרשו אותו מייד לגיהינום ובגלל שהיה טיפש, חשב שהוציאו אותו לכדור הארץ, וכמו הדתיים שחושבים שיש טוב ורע, ושיש שניים גם גן עדן וגם גיהינום. אבל אין שניים, יש אחד ... הילד שלו, למה? כי כל החינוך בחשיבה מעוותת, הוא חינוך שמוביל את האדם לגיהינום. כי ככל שהאדם דתי, וחי בהבדלה בין טוב לרע, בהפרדה, כך הוא נמצא יותר בגיהינום. והילד גדל להיות ילד חרדי, כי הוא גדל בחרדות, מחדירים לך חרדה. ואברהם היה הראש של האתאיסטים, כי לפני ... ולכן החליט לעשות ברית מילה, להבדיל בין היהודים לשאר האנשים. ועל זה מבוסס כל הקונספט של היהדות, עם סגולה, העם הנבחר, ואנשים שחושבים שיש עם נבחר, הוא אתיאיסט. מה זאת אומרת ... שאין הבדל בין אדם לבהמה. זה מה ששלמה המלך אמר. או שלשניהם יש נשמה, או שלשניהם אין. ואמרו הדתיים הטיפשים וחז"ל - וסילפו את הפסוק: " לבד הנשמה הטהורה" אבל שלמה המלך אמר שאין ... אז מה שייך לומר לבד הנשמה הטהורה? הרי אין הבדל בנשמה, שניהם מתהווים מדבר אחד. ובטקסטים דתיים, הטמטום הוא מתפתח, יש את הקטע של חי צומח ומדבר, שהאדם המדבר, הוא ...

... בחוויית ההתגלות ובאמונה הדתית - חלק 2 התבוננויות פסיכודינמיות בחוויית ההתגלות ובאמונה הדתית - חלק 1. א. "עת לבכות ועת לשחוק, עת ספוד ועת רקוד" (קוהלת ג' 4) : האבל, סיבוכיו ותרומתו לתרבות ההשערה הראשונה שאציע היא כי הרבה חוויות דתיות נולדו מתוך חוויה נפשית כלל - אנושית, הנראית שונה לגמרי: האבל. ידוע לנו הקשר הפשוט בין השנים: הדת מתערבת באבל, קובעת את צורתו ולעתים אפילו מנצלת אותו כדי לחזק להבא את אחיזתה באבלים. "בבניין ציון תנוחמו" היא דוגמה מפורסמת, ... את רגש האשמה הסמוי. היהדות אסרה על מעשים כאלה (דברים י"ד 1) וכפשרה התירה פגיעה עצמית סמלית בצורת קריעת הבגד ומנהגים מתונים של סיגוף. במקרים רבים (וגם לכך קיימות הקבלות ביהדות) מעורר המת פחד, ורוח המת נתפסת כעוינת, ודווקא כלפי שאריה הקרובים ביותר - רמז נוסף לתחושת האשמה של השארים. על אשמה זו יש ... הראשונה. שלא במפתיע, אמונה דתית נמצאה כאחד האמצעים השכיחים והיעילים בהתמודדות עם האבל. חוקרים אחדים הצביעו על קווי הדמיון המתבקשים מאליהם בין האבל הלא ... חוויית האובדן גם ביצירה הדתית. הקשר בין פרידה מאדם יקר לבין הכמיהה לשמירת האל עולה מברכות פרידה רבות הנהוגות בעולם: ה - Goodbye האנגלי אינו אלא "God be ... בחוויית ההתגלות ובאמונה הדתית - חלק 3. ...