... הקשר
גוף - נפש מאת: ד''ר איציק מזרחי שאלת הקשר
גוף נפש אשר מרבים לדון בה בשנים האחרונות, אינה נחלת עידן זה בלבד. כבר בעת היוונית העתיקה, השאלות מהו אדם ומה גורם לאדם להתנהג, כפי שהוא מתנהג? - היו תמיד קשורות לשאלת
הגוף - נפש. המשורר והסופר היווני הומרוס (900 ~ לפנה"ס) התייחס לנפש כאל ישות אוטונומית,
הגוף היא הצורה בה הנפש מתקיימת. עם מות
הגוף נוטשת אותו הנפש. יש לציין כי בתקופה זו לא נעשה ניסיון להסביר, כיצד תפקודו המנטלי של האדם קשור לתפקודו
גופו, שהרי מחשבותיו ורגשותיו של האדם היו מושפעות ע"י האלים. הפילוסוף היווני אפלטון (427 - 347 לפנה"ס) הציג גישה מהפכנית בתפיסתו את הקשר בין
הגוף לנפש. אפלטון תיאר דיכוטומיה בין "הנפש הטובה"
"לגוף המרושע", כל עוד האדם חי הנפש מתאכסנת בו, עם מות
הגוף, הנפש ממשיכה להתקיים באופן מושלם. בתיאורו הדגיש כי בנפש שוכנים התפקודים הראציונליים, הרוחניים והתשוקתיים, שהם נפרדים
מהגוף. ע"פ הפילוסוף היווני אריסטו (384 - 322 לפנה"ס) אדם מורכב מחומר
(גוף) ומצורה (נפש),
לגוף אין זכות קיום ללא הנפש ולהיפך. אריסטו התיחס לנפש כאל צורת ההתגלמות של
הגוף אשר שולטת על חיות, פעילות וחשיבת
הגוף. אריסטו ואפלטון התייחסו אל הנפש בקונספט כללי ולא שיערו כי ... העצמית של האדם, השונה מאדם לאדם. שנים רבות לאחר מכן בתקופת הרנסאנס הפילוסוף, המדען והמתמטיקאי רנה דקרט (1596 - 1650 לספירה) מציע פיתרון לדואליות הקשר שבין
הגוף לנפש. דקרט מטביע את המשפט: " אני חושב משמע אני קיים ", תוך כדי תיאור של בלוטה מוחית בה הנפש שוכנת אשר נמצאת באינטראקציה תמידית עם
הגוף. דקרט טוען כי כאשר אנו חווים כאב, לא לאיזור הנזק כואב, כי אם לנפש הנמצאת בבלוטה המוחית. במשך כ - 200 שנה, נשארה התייחסותו של דקרט לבעיית
הגוף - נפש כפילוסופית גרידא, רק לאחר הגילויים אודות מערכת העצבים, מקבלת ההתייחסות הדואליסטית
לגוף - נפש משנה תוקף. בעיית
הגוף נפש סבוכה עד היום ולו מהרמה ההגדרתית ועד לרמה החקירתית. הגישה המודרנית לבעיה היא
שהגוף והנפש מאוחדים באופן בלתי ניתן לחלוקה, אך עם יחסי גומלין ... של הרפואה הנחשבת לרפואה משלימה כגון: רפואה סינית, רפלקסולוגיה, הומאופתיה, נטורופתיה ועוד, כוללים תפיסות עיוניות וגישות טיפול מעשיות המתיחסות באופן ישיר לקשר
גוף נפש - כל תורה עפ"י דרכה. ההתיחסות לאדם עפ"י תורות אלו נגזרת מתוך התפיסה הרואה את
גוף האדם כמערכת שלמה, הוליסטית המגיבה לעיתים בעוצמה רבה להפרעה (חסר, עודף) בשוו"מ של כוחות הפועלים באורח הרמוני לשמירת תקינותו של
הגוף. אכן הרפואה המשלימה "שואפת" לשפר את המערכת החיסונית כפועל יוצא של יחסי הגומלין בין
גוף לנפש. בעוד שהגישה המערבית הקלאסית ראתה בחלק לא מבוטל מהמחלות ... ספיציפית המתבטאת באיבר מסויים, או במערכת פיזיולוגית כלשהיא, לפיכך הטיפול מכוון לאיבר או למערכת הספציפית. ברפואה המשלימה המחלה נתפסת כפגיעה בהרמונית
הגוף - נפש, כך שגורם חיצוני, אם הצליח לגרום למחלה, הרי שעשה זאת ... רוב על הסף את הגישה ההוליסטית על רקע של שיקולים עיוניים מדעיים טהורים. לכאורה ניתן היה להבין כי הניכור לרפואה המשלימה היה על רקע של שאלות מרכזיות בהבנת הקשר
גוף - נפש. כיום בקרב רוב המתנגדים הוחלפו שיקולים אלו לרוב, ... ובמיוחד אלו שהתנגדו באופן מסורתי לרפואה המשלימה. לאור האמור לעיל מדהים כי נקודת החפיפה בין הרפואה המשלימה לרפואה המערבית נמצא דווקא בהבנת הקשר בין
גוף לנפש. תחום זה הנחשף לאחרונה למחקר ניסויי אינו חדש כלל ועיקר. ואכן תחום זה הידוע בשם פסיכונוירואימונולוגיה (הבנת הקשר של
גוף נפש והשפעתו על מערכות החיסון וההורמונליות של
הגוף) חושף ביתר שאת ובאופן מדעי, כיצד המצב הנפשי של האדם משפיע על ... הן מבחינת תכיפות, היקף ועוצמת התפרצותן של מחלות. קשר זה תואר בעבר כקשר אינטואיטיבי, המתגלה לכל אדם במידה בה הוא לומד לחקור את עצמו ולהבין את התמורות החלות
בגופו במצבים נפשיים שונים. עדויות קליניות רבות תומכות זה מכבר ...