... Emotional labor) היא התהליך שבו עובד מנהל ומווסת את הרגשות אותם הוא מביע במהלך האינטראקציה עם לקוחות ועמיתים בעבודה, כך שיתאימו לצרכים ולנורמות של
התפקיד ושל הארגון. לדוגמה, עבודה רגשית
בתפקיד של שרות לקוחות פרונטלי, לרוב כוללת הבעה של רגשות חיוביים כלפי הלקוח ודיכוי הבעתם של רגשות שליליים. שומרים שניצבים בפתח חנות ודואגים לסדר נדרשים לבצע עבודה רגשית ... בטכניון) ורוברט סטון (אשר נמצא באוניברסיטת סטנפורד). הם הגדירו עבודת רגשות כתהליך שבו עובדים מביעים רגשות כך שיהיו בהלימה עם כללים נדרשים על ידי הארגון או
התפקיד. הם גם זיהו מנגנונים של מיון עובדים, הדרכת עובדים ותגמול עובדים אשר מקדמים את ההצגה של רגשות אשר רצויים לארגון. בסדרה של עבודות הם הראו את ההשפעה של היבטים ... והעובד, וענידת תג מזהה על ידי העובד על הרגשות שעובדים מביעים. כללי הצגה (display rules) מתייחסים לכללים לגבי סוג הרגשות שהעובדים מצופים ומורשים לבטא במסגרת
התפקיד (וסוג הרגשות שעליהם לדכא או להסתיר) וכיצד הם רשאים לבטאם. ויסות רגשי: ויסות רגשי (Emotion regulation) מתייחס לתהליכים העומדים בבסיסה של עבודת הרגשות. אלו הם ... את הסימנים החיצוניים של הרגשות הפנימיים. סוגים של עבודת רגשות: קיימת הבחנה בין שני אופנים של הצגה רגשית שבה נוקטים עובדים במטרה לייצר את הרגשות ה"רצויים"
לתפקיד: הצגה שטחית, מהווה מעין "כיסוי בצבע" או זיוף של ההבעה הרגשית הצגה עמוקה, מהווה שינוי פנימי של הרגש כך שיתאים להבעה הרצויה אף על פי ששני סוגי ההצגה הינם כוזבים ... ולתחושה של חוסר - אותנטיות. עבודת רגשות בארגונים: מלצרות היא עיסוק הכרוך בעבודת רגשות. המלצרית מצופה לחייך ללקוחות ולהביע רגשות חיוביים, כגון סבלנות ונעימות
תפקידים ועיסוקים רבים בארגונים שונים כרוכים כיום בעבודת רגשות של העובד, ביחסים בין אישיים הן מול גורמים שונים בארגון והן מול לקוחות. בעבר, מחקרים התייחסו לצורך בעבודת ... עריכת דין, מזכירות, גביית חובות, וכדומה. אולם, למעשה, כללים אלו אינם נחלתם של קבוצת עיסוקים ספציפית, אלא מהווים את הדרישות הבין - אישיות הקיימות כמעט בכל
תפקיד שהוא. גורמים המשפיעים על עבודת הרגשות של העובד: נורמות ארגוניות, תעסוקתיות וחברתיות. כך למשל, נמצא כי בחנויות שיש בהן תנועה רבה של קונים, קיימת נורמה מסוימת, ... משתייך העובד יכולה אף היא להשפיע על המידה שבה הוא מרגיש מחויב למלא אחר כללי ההצגה של הארגון. מאפיינים אישיותיים דיספוזיציונים של העובד ותחושותיו הפנימיות
בתפקיד. כך למשל, יכולת ההבעה הרגשית (emotional expressiveness) של העובד, המהווה את היכולת להשתמש בהבעות פנים, בקול, במחוות ובתנועות גוף לצורך העברת רגשות, או מידת הזהות המקצועית של העובד (Career identity; המידה שבה הקריירה לוקחת
תפקיד חשוב בזהות העצמית של הפרט), המאפשרת לעובד להביע את הרגשות הרצויים
בתפקיד ביתר קלות, כיוון שהם לרוב אינם סותרים את תחושותיו הפנימיות האמיתיות.. דגש המנהלים על כללי ההצגה. לאופן תפיסתם של המנהלים את הדרישות הבין - אישיות
בתפקיד, כמו למשל הצורך לדכא או להסתיר רגשות שליליים באינטראקציה עם לקוח, קיימת השפעה רבה על תפיסת העובדים את אותן דרישות ועל המידה שבה הם אכן ממלאים אותן. דוגמה אישית של ... (למשל שלט "תמיד תחייכו") שהארגון מציג לראות גם דוגמה אישית של מנהליהם. השלכות של השימוש בעבודת רגשות: מחקרים מעידים על כך שלעובדים, הבאים במגע עם הלקוח
בתפקידים שונים, קיימת השפעה על רגשותיו של הלקוח. כך למשל, דיילים מצליחים לרומם את רוחם של הנוסעים, נושים מצליחים לעורר חרדה בקרב בעלי החוב, ועובדי שרות לקוחות המביעים ... הרגשי בהתאם לסוג הרגשות המובעים על ידי האדם שמולו. מחקרים מראים קשר ישיר בין שביעות הרצון של הלקוח מהשירות לבין הבעת רגשות חיוביים של העובד כלפיו, בייחוד
בתפקידים שבהם הרגשות שמביע העובד (כמו אמפתיה או נעימות), מהווים מדד מקובל לטיב השרות שהוא מעניק. הבעה רגשית חיובית מצד העובד, נמצאה קשורה לתפיסה חיובית יותר של השרות שניתן, וכן לכוונה של הלקוח לחזור לקבל שרות זה בעתיד או להמליץ עליו לאחרים. מחקרים רבים מעידים כי עבודת רגשות במסגרת
התפקיד עשויה להוביל לשחיקה ולתשישות רגשית של העובד לאורך זמן, וכן לפגום בשביעות רצונו של העובד
בתפקיד. כך נמצא, כי רמות גבוהות של שימוש בוויסות רגשי
בתפקיד קשורות ברמות גבוהות יותר של תשישות רגשית ורמות נמוכות יותר של שביעות רצון בקרב העובדים. ישנן ראיות מחקריות לכך שדרישה לעבודת רגשות
בתפקיד אינה בהכרח מתוגמלת בשכר, אלא כי תגמול זה הנו מותנה בדרישות הקוגניטיביות הכלליות של
התפקיד. כלומר, בעיסוקים בעלי דרישות קוגניטיביות גבוהות, השכר הנו גבוה יותר ככל שהדרישה לעבודת רגשות הנה גבוהה יותר, ואילו בעיסוקים שבהם הדרישות הקוגניטיביות נמוכות, השכר ...