בודהיזם - תפיסת שפה, רב - משמעות וקונפליקט - 2... - תפיסת שפה, רב - משמעות וקונפליקט - 2 3. מבנה המחשבות, צורות מחשבה (Thought Formation) מחשבות ... המובילים לידי פעולה. אם כך, השפה המילולית מהווה חלק מתוך מכלול העולם המנטלי של האדם. כפי שנוכל לומר שיש מבנה, צורה, לתפיסת אובייקט גופני כדוגמת האובייקט 'נשימה' או האובייקט 'הליכה', כך נתייחס ל'מבנה המחשבות' כאל צורות של אובייקטים מנטליים כדוגמת כעס, שנאה, פחד, תשוקה. זוהי הגדרה בסיסית של תפיסה מנטלית, כל אדם חווה את המצבים המנטליים האלו (המכונים בדרך כלל מצבי רוח או רגשות) ואין הם ... "משמעות" מהדובר לראשו של השומע או מהכתב לראשו של הקורא. אנו נבחן את התהליך הזה תוך התייחסות לקונטקסט זה בלבד. III. תהליך התפיסה של שפה A. גירויים מהם הגירויים המשתתפים בתהליך פענוח והבנת שפה? 1. גירויים חושיים ... הם: מראות, צלילים, ריחות, טעמים, תחושות גוף. בקריאה נעשה פענוח לגירויים הויזואלים, אנו נכנה את הגירויים הויזואליים בטווח התפיסה בשם 'השדה הויזואלי'. בשמיעה, בהתאמה, נכנה את הגירויים השמיעתיים בטווח התפיסה בשם 'השדה השמיעתי'. לא נתייחס באופן ישיר לשדות הגירויים החושיים האחרים (ריחות, טעמים, ... פיזיים חיצוניים (או אף כתגובה לאובייקט מנטלי). אלו הם שלושת התנאים המחייבים לקליטה של אובייקט חושי, נאמר שזהו טווח או מרחב התפיסה החושי האנושי. 2. גירויים מנטליים מהם הגירויים המנטליים ומה מקורם? המרכיבים המנטליים הם: תפיסה (Perception), רגש (Feeling), צורות מחשבה (Thought Formation) ותודעה (Consciousness). תפיסה היא הקלט החושי (5 החושים) בתוספת הקלט המנטלי (ומכאן ההתייחסות ל - 6 חושים) בזמן המגע עם ... צורות מחשבה יהיו חיבה, כעס, שנאה, פחד וכדומה. ישנה חשיבה מילולית המורכבת מחשיבה ראשונית וחשיבה בוחנת. חשיבה ראשונית היא תפיסת אובייקט החשיבה בתודעה ולאחר מכן מתחיל תהליך חקירת ובחינת האובייקט (Exploring) בתודעה. ... לאחר 'חשיבה ראשונית' ו'חשיבה בוחנת', לכן 'חשיבה ראשונית' ו'חשיבה בוחנת' נחשבות צורות מחשבה מילוליות (Verbal Formation). תפיסה ורגשות שייכות לתודעה - הן כבולות לתודעה ולכן הן נחשבות צורות מחשבה מנטליות (Mental ... תודעת - עין, תודעת - אוזן,..., תודעת - מנטל (Mental-Consciousness). מצב מנטלי בכל רגע מורכב מכל המרכיבים שתוארו כאן (תפיסה, רגשות, צורות מחשבה ותודעה), כאשר נוסיף את המרכיב הפיזי - הגוף נקבל את כלל האדם (5 ... טועם אותה, אני מרגיש תחושת קור בחלל הפה; טעם 'מתוק'; הנאה; וכך הלאה. התודעה עוברת מ'תחנה' ל'תחנה': [ראייה] - > [תחושה] - > [תפיסה] - > [הרגשה]. נאמר שהתודעה עירה לאובייקטים שונים בהתאם לגירוי שהם יוצרים. נבדיל בין המצב ... זה הוא משפט' הבחנות שונות יעלו במקרים שונים, השומע עלול להבחין בקול דיבור (לזהות את הצליל כבעל משמעות) בכל מיני שלבים באם כתפיסה של פונמה אחת או צירוף פונמות, ובאם כתפיסה של צירוף מילים או משפט שלם. ברגע שהתודעה תזהה את אובייקט קול הדיבור כבעל משמעות היא תעבור ... שהסימנים הגרפיים הופכים כמעט (או לחלוטין) ייצוגים ישירים למשמעות. במצב שכזה יחידות השפה לגבי הקורא הן מילים ולא אותיות - התפיסה היא של מילה שלמה כסימן מייצג משמעות. 2. תפיסת יחידות של שפה יש תפיסה של יחידות גרפיות שונות ליכולות קריאה שונות. הדבר דומה לתפיסה של שפה מדוברת - אין תפיסה של פונמות אלא של מילים כיחידות של שפה (למילה יש משמעות מובחנת ומובדלת, לעומת פונמה, לה ... משמעות מובחנת ומובדלת מלבד גוון הקול). יש כאן תלות בניסיון קריאה, אם יש הכרות רבה עם צירוף גרפי מסוים - מילה או משפט, תהיה תפיסה של צירוף זה כיחידה שפתית (מילולית, וורבלית) אחת. נתאר תגובות ראשוניות אפשריות לשפה כתובה ... בין התגובה של מבט חטוף לעבר עץ, שמיים או בית ובין מבט בשלט עליו כתובה המילה 'מכירת חיסול, הכל בחצי מחיר'. במקרה של העץ, יש תפיסה ויזואלית של צורה וצבע, אז באה ההבחנה 'זהו עץ', אנו מתבוננים בתנועה של העץ, בוחנים את ... יכולות לעלות מחשבות רבות ושונות הקשורות בעץ הנצפה וכאלו שאינן קשורות בעץ הנצפה. לעומת זאת, כאשר אנו מביטים בשלט, מייד לאחר התפיסה הויזואלית של צורה וצבע, וההבחנה, באופן כזה או אחר, שיש זוהי שפה, תעלה מחשבה מילולית - ... הקשורות או שאינן קשורות במחשבה זו. ההבדל הוא שבמקרה השלט נוצר תהליך פענוח שבסופו המשפט נקרא - נוצרה 'משמעות'. ב אוטומטיות התפיסה של שפה התהליך שתואר נכון במקרה שההתניות המקדימות מאפשרות לו לקרות. מתחייב שהאדם יודע ... שלא היה קיים עד כה ולכן ממציאים מילה שתייצג אותו, לעומת זאת ביחסים עם השפה כמערכת אוטונומית מתקבלים תוצרים מעין אלו: תפיסה של מערכת חוקים לגבי מילים, היחס ביניהן והמבנה של משפטים (תחביר). יחסים אלו מדברים 'על ... נמצא מגוון של מקרים בהם יש לאנשים שונים ידע שונה לגבי אובייקטים בעולם (המיוצגים במילים) ואשר לגביהם נבנו דימויים שונים. התפיסה לגביהם יכולה להיות קונספטואלית בלבד, ללא כל ניסיון חוויתי חושי. הדימויים משתנים כתגובה לניסיון - לתפיסה, כמו כן, נוצרים דימויים חדשים, ודימויים ישנים דועכים ונעלמים. כך נוכל לומר, שה'משמעות' לגבי מילה היא היחס של האדם כלפי הייצוג שלה - באם הוא חושי קונקרטי או באם הוא דימויי שהוא בנה. ג תפיסה של יחידה מילולית כבעלת משמעות היחסים בפענוח מילה מתוך סימן פונמי או גרפי הם הדדיים במובן ... ולכן כל התגובה תהיה שונה מבחינה איכותית. אם כך, ההכללה של בת - ים ותל - אביב כערים, היא תיאורטית (וכך גם המילה 'עיר' עצמה), תפיסה קונספטואלית, קבוצה של אובייקטים שונים תחת קונספט המיוצג במילה. השימוש בהכללות הוא קונבנציה של שפה התורם רבות לתקשורת, ועדיין יש לראות את הגבולות שלו ככזה, כלומר, תפיסה קונספטואלית אינה מייצגת 'דבר' בעולם, ולכן, השלכת קונספט כממשות היא אשליה בלבד. ה היחידה ...