... הזו, התורה כיוונה ביום השני
(בתמונה המלאה והמקורית בשנית) לנתון המופשט הזה: האדם זקוק לשולחן מסודר בשביל לעבד עליו את המידע; הוא זקוק למרחב מסודר - למסגרת מוגדרת, והלכה למעשה הוא עשה את ... את היד למעלה ולקטוף... זוהי איפוא
התמונה השלמה והמלאה שהתודעה האנושית כה התרחקה ממנה, והינה בה מחבר התורה ופרש אותה מחדש לפנינו. זוהי גם בשורתו הטובה ששיגר אלינו וסיפוק נגלה על פניו... הסיפוק נגלה על פניו, אך לא כל כך על פני...
התמונה המלאה עודנה רחוקה ממני שנות אור... לא זיהיתי בה את מקור השליטה שלי בכל שרשרת המידע הרצופה, והלא שרשרת המידע - או אם תרצה "ערימת המידע" מכילה חוליות מידע ... התורפה שלי העומדת כחצץ ביני לבין
התמונה המלאה... איך תיתכן השליטה שלי בשרשרת המידע המלאה אם חוליות המידע שלה מורכבות ממינים ומינים שונים ואינן זהות זו לזו - היינו אינן מובילות זו לזו? ולמעשה בשתי ... הראשונה בפתח היום השלישי; היינו
בתמונה המקורית שהורחבה עבורי בשלישית. וכך הוא פותח: התודעה האנושית קולטת את המידע על ידי הבאת חוליותיו אל מקום "אחד" - היינו ע"י זיהוי הרצף של חוליותיו, כך זיהינו ... שעמדה כמכשול וכחצץ ביני לבין
התמונה המלאה. כן תיתכן השליטה שלי במלוא הערימה, כי כל חוליות המידע של הערימה הזאת מחוברות המה ביניהן בתוך שרשרת מידע אחת רצופת חוליות ארוכה ואין סופית. אנחנו ... נקודת תורפה אחת שחוצצת ביני לבין
התמונה המלאה, והמחבר אמור לטפל בה על פני היום השלישי (על ידי הרחבת
התמונה בפעם השלישית): עדיין אינני מצליח להפנים איך הדינמיקה הפועלת בין שני חלקי המידע, היינו בין החלק העליון לתחתון שגודרו עקב החופן שלי מהערימה - אינני מצליח ... בפני תופעת הנדיבות של הטבע על פני
התמונה המורחבת של היום שלישי. רשמתי לי עשב והטבע סיפק את כל משפחת העשב... רשמתי גלגל ומצאתי בחיק הטבע את המנוע ואת מכונת הגילוח והמטוס... במילים ציוריות ומדויקות, ... המונח "הזיקה למידע" שנכנס לראשונה
לתמונה לבאר את פשר תופעת הנדיבות, ובכלל זה הדינמיקה הפועלת בין שני חלקי המידע, העליון והתחתון. יורשה לי להכנס לעובי המונח "זיקה למידע". עמדנו לעיל על המונח המקראי ... למידע" ותכליתה שנגלתה לי בתחתית
התמונה המורחבת של היום השלישי, ואומנם אני מייצר את הזיקה הזאת דרך מעט החוליות של הרעיון והתורה והתיאוריה שבניתי... אולם לא כל רצון הוא רעיון תקני ולא כל משאת - ... הרביעי... כך נולד הצורך בהגדלת
התמונה המקורית בפעם הרביעית (יום רביעי), וזו היא
התמונה הנשקפת מהגדלה זו: ויאמר אלהים, יהי מארת ברקיע השמים, להבדיל בין היום ובין הלילה; והיו לאתת ולמועדים ולימים ושנים. אנחנו דנים
בתמונה שנגלתה לעיני התודעה האנושית כאשר נפגשה לראשונה עם המידע, היינו עם המידע המוקרן מהחומר, מהארץ, מהיקום... הנגזרת הטבעית של פגישה זו היתה: יהי אור. זו האימרה ... הזה ולהאיר אותו: יהי אור. זו היא
התמונה המקורית השלמה, אולם נבצר ממני להבין איך אני שולט בערימת המידע השלמה מתוך
התמונה הזו... מחבר התורה הכין איפוא עבורי את ההגדלה מס' 2
לתמונה המקורית (יום שני), שתשליך אור על נקודת "השליטה" בערימת המידע: ויאמר אלהים, יהי רקיע בתוך המים, ויהי מבדיל בין מים למים: זו למעשה האימרה המקבילה לזו שהופיעה
בתמונה המקורית: "ויאמר אלהים יהי אור"; וכך נקלטה על ידי: חפנתי חופן בערימת המידע, וכתוצאה ישירה מהחופן הזה נמתח משטח היכר בתוך אותה הערימה הנקרא "רקיע" בלשון ... ואלה הם המים שמעל לרקיע). בתחתית
התמונה המקורית שהוגדלה עבורי בשלישית, נתקלתי וכאמור במונח "הזיקה למידע" - דהיינו הזיקה אל המים שמעל לרקיע שנוצרו כתוצאה מהחופן שהתודעה האנושית חפנה בערימת המידע. זיקה זו אמורה, על פי
התמונה המקורית, להניח בידי האדם את שרביט השליטה בערימת המידע השלמה; אולם נבצר ממני להבין איך ניתן להגיע אל השליטה המלאה במידע דרך הזיקה אליו... כך נולדה ההגדלה הרביעית (יום רביעי) של
התמונה המקורית: ויאמר אלהים, יהי מארת ברקיע השמים:
התמונה המקורית "יהי אור" שהגדרתה המורחבת "יהי רקיע" - אינה אלא: "יהי מארת"; זו המשמעות הנשקפת מההגדלה הרביעית של
התמונה המקורית. כלומר פני התודעה האנושית ובשעה שחפנה את החופן שלה מערימת המידע - לא היו אל החופן עצמו ואף לא אל הרקיע שיחלק את הערימה המלאה לשניים כי - אם אל ... כדוגמה לכל דבר, דרכה מבאר את
התמונה המקורית שנגלתה לעיני התודעה האנושית כאשר נפגשה לראשונה עם המידע; היינו עם המידע המוקרן מהארץ, מהחומר... חזון התודעה האנושית היה לשלוט במלוא סל המידע הנמצא ...