תאולוגיה / פילוסופיה - עקדת יצחק - חלק 14 - ד... תמונת פוסטר גדולה של המונה - ליזה, מטר על מטר. כל מי שמביט בתמונה מזהה את המונה - ליזה... עכשיו בואו ניקח את הפוסטר הזה וניקרע אותו לארבע חתיכות, ולאחר מכאן בואו נחזיר את ארבע החתיכות האלה ... החלקים האלה. לדעתי עדיין ניתן לזהות את המונה - ליזה למרות שהתמונה קרועה לארבע חתיכות שמונחות במרחק של 10 ס"מ בין כל חתיכה וחתיכה, אבל בל נשכח שהמרחק ביניהן ייחסי ולכן ניתן עדיין לחבר במוח את הקשר בין ארבעת החתיכות ולראות את התמונה השלמה. לאותה התוצאה נגיע אם נקרע את התמונה למאה חתיכות ונמקם את 100 החתיכות במרחק קטן ויחסי; וגם אז נוכל לראות במוח תמונה אחת קרועה להרבה חתיכות אבל עדיין ניתן לזהות אותה כי עדיין ניתן לזהות את הקשר הרצוף בין חלקי מאה החתיכות ולחברן במוח. למיותר לציין שקשה לזהות את התמונה אם לא נשמור על הרצף היחסי בין חלקי הפוסטר; למשל אם נמקם את חלקי התמונה במרחקים שונים ביניהן; אם אם נמקם את החלקים באופן בלתי סדיר, או אז יהיה קשה לזהות את התמונה אפילו עם 4 חלקים בלבד, כי המרחק והסדר בין חלקי התמונה הם שעושים עבורינו את תכונת הרצף שבלעדיה לא ניתן להרכיב את התמונה במוח. הבה נמשיך בניסוי עם המונה - ליזה ונמשיך לקרוע, הפעם לאלף חתיכות - אותן נשים לפי הסדר ובמרחק שווה של 10 ס"מ בין כל חלק וחלק, ואז התמונה בת המטר על מטר של המונה - ליזה תהפוך להיות בת 100 מטר! ואם נשים אדם במרכזה יתקשה לזהות את התמונה כי מימדיה עצומים! הוא לא יכול לראות את התמונה במלואה בשביל לזהות אותה ואפילו שתהיה תמונה שלמה ובלתי קרועה. אולי הוא יכול לראות חלק קטן ולנסות לנחש את היתר, אבל לזהות ממש - זו משימה בלתי אפשרית עבור האדם. אבל עדיין ובעצם המשימה אפשרית... אם ניקח את התמונה הקרועה ל - 1000 חתיכות למגרש כדורגל, ונסדר שם את החלקים באופן מסודר במרחק שווה של 10 ס"מ בין כל אחת, או אז אומנם תצא לנו תמונה ענקית בת 100 מטר מרובע, אבל עדיין ניתן להתבונן בתמונה ולקלוט את הרצף שבה אם נעלה אל היציע ונביט על התמונה מלמעלה. ואם באופן תיאורטי נסדר את 1000 החלקים במרחק של 100 מטר בין כל חלק, עדיין ניתן לקלוט את הרצף אם נביט על התמונה מתוך מטוס בשמים, ובמרחק של 1000 מטר בין כל חלק - נקלוט את הרצף דרך לוויין! וכמובן בתנאי שהמרחק בין החלקים שווה וייחסי. זו תכונת "הרצף" שזקוק לה האדם בשביל לזהות תמונה, אירוע או כל דבר... באופן הזה הגיע האדם למיפוי כדור הארץ כאשר ביקש לתפוס את התמונה המלאה; את הרצף בין כל חלקי התמונה. מכאן, אני צריך לראות תמונה אחת בשביל למקם את עצמי לגבה ולזהות אותה; לא משנה לי כמה חלקים יש בתמונה הזאת, העיקר שתהיה אחת; היינו שיהיה קשר אחיד (רציף) בין כל חלקיה. האדם שאף תמיד לתמונה האחת וביקש להשיגה ע"י איסוף המידע סביבה וחיבורו באופן רציף באופן שיגדיל באמצעות הרצף הזה את התמונה שבידו. זו תכלית המחקר, הרצון להגדיל את התמונה ככל האפשר ולהתמקם בתוכה. או בניסוח אחר - הרצון להביא את החלקים האחרים אל התמונה וחיבורם ע"י הרצף ביניהם; וככל שאצליח לחבר יותר חלקים כך תגדל התמונה שבידי. הרצף, דבק המגע הזה, הוא החומר שמשמש את האדם לחבר בין חלקי תמונותיו. לסיכום, "אחד" - זה כל מה שיש רצף בין חלקיו. ולגבי האדם, "אחד" - אלה החלקים הנגזרים מהאחד, שמתחברים דרך הרצף שביניהם ע"י ...