... 'גשה רב - טן' (Geshe Rab-ten) מדגיש את חשיבות הידע האקטיבי המבוסס על שינון, בהשוואה לגישה המערבית בה הידע נשמר לרוב בספרים ומחברות
התלמידים: "למרות שבהתחלה זה היה קשה, בהדרגה גם אני התרגלתי לשינון, כך שגם שינון וגם דיקלום הלכו בקלות. במסורת האקדמאית המערבית, כתיבת הערות משחקת תפקיד חשוב, ורוב הידע נוטה ... לאדם רק פיסות מפוזרות של אינפורמציה. רק באמצעות הזיכרון החלקים האלו מתחברים לכדי ידע אמיתי. הבודהה מתאר את שלבי הלימוד המתחילים בכך
שהתלמיד מאזין למורה בהקשבה מלאה: כאשר החוקר רואה שהנזיר חופשי לגמרי מבורות, האמון שלו בנזיר מתבסס. עם הופעת האמון [במורה], אדם פונה [אל המורה] ; לאחר שפנה [אל המורה], הוא נותן ... כן לימוד מספר לא היה כלל אפשרות. לכן הדרך היחידה להעברת המידע הייתה בעל - פה, וכדי שחניך ילמד היה עליו לזכור את שנאמר ולכן מתוך כורח
תלמידיו של הבודהה למדו בעל - פה את הוראותיו. שינון קשור בקשר עמוק ללמידה. הוא מאפשר לנזירים להטמיע את תוכן הטקסטים שהם לומדים. כפי שמנסח זאת וויליאם גרהם "עצם הפעולה של למידת ... כך כשל באחד הצדדים מפסיק את ההעברה ובכך את התקשורת של הטקסטים. המסורת יצרה מערכת מאורגנת ושיטתית החל מימיו של הבודהה ובהמשך באמצעות
תלמידיו. מטרה של המסורת הייתה לימוד של חברי קהילת הנזירים עצמה ולימוד כל ההולכים בדרך והמתעניינים לרבות גם אנשים בעלי אמונות ממסורות אחרות. הלימוד של הבודהה היה תמיד פתוח לכל, ... את זמינות הלימוד בכל מקום בו הגיעה, כך שהתקשורת מעולם לא ניסתה להיות מוצפנת או חבויה, אלא פתוחה וזמינה. הטקסטים של שיחות הבודהה
ותלמידיו ניחנים במאפיינים המוכוונים לקלות שינון ולימוד בעל - פה, בין אם זה פורמולות, פסקאות שגורות, חזרתיות ועזרים אחרים שהוזכרו קודם לכן. כך המסר שעובר הנו מגובש, מפורמט ... ובחינות מחזוריות על ידי משננים בכירים וכן בחינות מחזוריות ארוכות יותר בדמות האסיפות הציבוריות הגדולות. מנגנון העברת המידע ממורים
לתלמידים במשך הדורות הבטיח את שמירת המסר באופן רציף באופן יוצא דופן גם ללא אמצעים טכנולוגיים מיוחדים אלא באמצעות כשרונם ויכולת האנושית של הנזירים כמעט באופן בלעדי. באופן סכמטי נוכן לייצג את ההעברה של הטקסטים כמערכת תקשורת באופן הבא: על רצף הזמן נוכל לראות את התהליך שהחל בבודהה, המשיך
בתלמידיו הראשונים שיצרו נוסח אחיד לטקסטים, ומשם הפצה לנמענים במרחב ובזמן תוך התכנסות מחזורית באסיפות לשם בקרה ועריכה מחודשת למניעת רעש. כאשר נוצרו השקפות שהיו רחוקות מידי מהמסר ... בין המידע ללומד כדי ליצור ידע של ממש. כך נראה ששימור הטקסטים והלימוד יכולים להשמר כל עוד תימשך שרשרת אותנטית של קהילת מורים
ותלמידים המהווים בקרה מתמדת ומאגרי איחסון לטקסטים הבודהיסטים. סיכום עבודה זו הציגה את המסורת הבודהיסטית האוראלית מראשית הבודהיזם ועד היום כמערכת תקשורת אוראלית מאורגנת ומוכוונת ... מערכת זו קיימת כבר למעלה מ - 2500 שנה ומבוססת על דברי הבודהה והמסר שבלימוד שהציג. העברת מסר זה נעשתה בנאמנות על ידי הסנגהה, קהילת
התלמידים שלו, שהלכו בדרכו ופעלו על פי הלימוד כמו גם הפיצו אותה לנמענים רבים בארצות רבות. קהילה זו כוננה מערכת שינון משוכללת של ה'בהאנקה' שרובם היו נזירים שהקדישו עצמם למשימת ... הקלות להבנה ולזכירה בעל - פה מאחר והמדיום האוראלי היה האמצעי העיקרי ללימוד כמו גם להעברת מידע. בנוסף הבודהה יצר מערכת משמעת לקהילת
תלמידיו שיכלו לשאת בזכרונם ולשמר באמצעות הבנתם האישית את הלימוד הלאה במרוצת הדורות. המסורת הבודהיסטית המשיכה לשמר ולפתח את שיטת הלימוד כמו גם שיטות וטכניקות לשינון, בקרה ודיוק ... שיננו ודיקלמו את כל הטקסטים של הקאנון כמות גדולה של נזירים כך שביטלו טועויות סטטיסטיות ויצרו נוסח אחיד ועדכני. ההוראה הועברה ממורה
לתלמיד והסתמכה כבר מתחילת המסורת על עדות אישית, על זיכרון ועל הבנה מבוססת כך שאמיתות ואותנטיות הטקסט הייתה מעוגנת בשושלת של מורים ומשננים מוסמכים. האימון של השינון והבקרה ... בצוותא. כאשר שינון עם מספר גדול של נזירים מצליח לבטל חוסר דיוקים. כך האינטראקציה אם בדיקלום משותף עם נזירים אחרים או בין המורה
לתלמיד מונעת חוסר דיוקים בהיבטים המילוליים ומונעת חוסר הבנות בהיבטים תוכניים בהתאמה. המסורת יצרה מערכות לשמירת האותנטיות בהתאם להוראותיו של הבודהה, ביניהן ארבעת הסמכויות ... באמצעים שונים לשימור, הפצה, ובקרת דיוק. ההצלחה נובעת הן מהניסוח הפורמלי שנעשה על ידי הבודהה עצמו, ובהמשך ניסוח ועריכה מדוקדקים של
תלמידיו, והן מפעילות המסורת שתמכה בשימור באמצעות בקרה סדירה ברזולוציות שונות החל מטקסטים מסויימים ועד אסיפות גדולות לשינון עריכה ודיקלום של כל קורפוס הטקסטים. וכן יצירת מערכת ... (Itihsa), חכמת האגדות - בתקופה מסוימת החיבור טהבנה (thabban), נוסחות כשפים, היה נחשב הוודה הרביעית. מלבד ארבעת הוודות האלו היה על
תלמיד ברהמין ללמוד גם את חיבור הטהבנה. לכן הוא היה ידוע בין הברהמינים כאיטיהאסה החמישי. לימודים נוספים שהיו מקובלים אצל הברהמינים - פאדה (Pda), פילולוגיה, וויאקרנה (veyykaraa) ... אננדה (Ananda) היה העוזר האישי הידוע של הבודהה במשך שנים ארוכות. [18] 'שומע' הוא אדם שמגיע לדרך כאשר הוא שומע את הלימוד מפי הבודהה או
תלמידיו, רק הבודהה גילה את הדרך בזכות עצמו ללא מורה. [19] סנגהה היא קהילת הנזירים והנזירות,
תלמידיו של הבודהה. המונח מורחב גם לקהילת כל המתרגלים ההולכים בדרכו של הבודהה [20] תרגום מתוך שוורץ, 2004. ע. 27 - מקור: Kalama sutta, Anguttara Nikya, Tika Nipata, Mahavagga, ...