... חשובה, פחות נחשבת ופחות רצויה. נראה כאילו מרבית האנשים חיים בסוג של הכחשה לעובדה שגם הם יהיו יום אחד זקנים. זהו התסריט הטוב, בדרך כלל, שכן מי שמת טרם הספיקו
לחוות זקנה נתפס בדרך כלל כמי שהלך לעולמו טרם עת. ובמילים אחרות, בסתר ליבנו, אנחנו מייחלים להגיע לגיל מופלג, כלומר - אנחנו מייחלים לכך שאכן נגיע לגיל זקנה, רק אם אפשר שנגיע לשם ... סוף חייו, לכאורה. ככזה הוא מסמל את הדבר המפחיד ביותר והנעלם ביותר מתודעת האדם. בעודנו יוצרים לעצמנו השקפות עולם שונות לגבי רוח וחומר, בחיים שלנו, וגם מסוגלים
לחוות כל מיני
חוויות הקשורות לכך, בעודנו בחיים, המוות הוא בדרך כלל מקום שלא "קופצים אליו לביקור" מדי פעם. המוות הוא סוג של ללכת ולא לחזור. העובדה שישנם סיפורים של אנשים שמתו מוות ... כאן ועכשיו והופך את חייך לאירוע ראוי לציון? בציור אינטואיטיבי אנחנו מסייעים לאדם ליהנות ככל יכולתו מעצם תהליך הבריאה המופלא והאינסופי. התהליך הזה מחבר את האדם
לחוויות מענגות שאין בהן
חווית התחלה - סוף, חיים - מוות ואם כן מדובר גם כן
בחוויות נעימות ולא מפחידות. יחד עם זאת ניתן לראות שיש אנשים שחוששים לסיים ציור ולנוע הלאה, שיש כאלה שמתעקשים לשלוט בציור כך שייצא "יפה" ותוך כך מאבדים את האפשרות להתענג מעצמם, ויש כאלה שבעיקר לא מרוצים מהתוצאות שלהם, ומתמכרים לביקורת העצמית. ברגע שאתה לא מסוגל
לחוות את האינסוף של
רגשות מענגים בזמן הווה, אתה בוודאי תתעסק יתר על המידה עם שאלות של הצלחה וכישלון, של כמות השנים שתחיה או לא תחיה ועוד שאלות שעוסקות ב"תוצר הסופי" של חייך ולא במה שקורה ... שבו אנחנו קיימים ממש ברגע זה, רגע של פוטנציאל עצום, שאתגרו העיקרי של האדם הוא לא למדוד את גודלו כי אם למצות את הפוטנציאל היצירתי שבו ככל הניתן, ובכך להתחבר
לתחושה מענגת של סיפוק ושל איחוד
רגשי. להזדקן באהבה זה להיות כאן וגם להיות שם, זה להוקיר את החיים ולהבין אותם קצת טוב יותר. להזדקן באהבה זה להמשיך ולטפח את החיים תוך כדי גילויים יצירתיים. להזדקן באהבה זו ההצלחה האמיתי של האדם, סמל ליכולתו להגיע רחוק עם החיים ולעשות זאת עם חיוך ועם
תחושה של סיפוק ומציאת דרך אישית, פילוסופיה אישית וחיבור אישי לשפה ולמקום הזה הקרויים חיי האדם. מושגים כמו "מהות החיים", או, "בשביל מה הגעתי לכאן" יישארו, כך או אחרת, ... אחר הצעירים עלול לתת להם תפקידים הגדולים על מידותיהם בעוד הם אמורים להיות במקום אחר ובמשימות שתואמות יותר את מידת הבשלתם. להזדקן באהבה פירושו לאהוב את החיים
ולחוות את החיים עם פחות לחץ להצליח או להוכיח את עצמך. להזדקן באהבה וביצירה משמעו שלעולם יהיה זה תפקידו של האדם לחפש, לשנות, לאתגר, ללמד וללמוד. דווקא האדם שצבר ניסיון, ידע
וחוויות רבות יותר עשוי להפיק תועלת גדולה יותר מעיסוקים יצירתיים שונים. מה שצברת ומה שהשכלת לרפא בתוכך הופך ליסוד היכולת שלך ליהנות יותר, למצוא סיפוק מהר יותר ולקחת דברים ... הזנחת העתיד כמוה כהזנת ההווה. אני מציע לך, בכל גיל שבו אתה נצמא כעת, לדמיין את עצמך היום בעוד 10 שנים כאדם פעיל, חיוני, מסופק יותר מבין יותר ומאוזן יותר. איך
ההרגשה? אולי עד אז תגלה מגוון תגליות שמעולם לא חשבת שתגלה? אם לא תזדקן לא תוכל לגלות זאת. דר' פינקי פיינשטיין משוחח עם תלמידים לגבי מאמר העוסק בדרכים יצירתיות וחיוביות לבחון את מושג ההזדקנות. תפקיד הציור האינטואיטיבי
בחווית הזמן של האדם נידון בשיחה וכן נושאים נוספים הקשורים בדרכים להפיכת הזיקנה לתקופה חשובה ופוריה. הכותב: ד"ר פינקי פיינשטין פסיכיאטר "אחר" המכון הפסיכו קריאטיבי ...