... כך? ניתי ספר וניחזי. מגמרות רבות ומדרשי אגדה ואף מפסוקי
התורה עצמם ומדברי הנביאים משתמע במפורש כי לאלוהים יש גוף, ראש וזרוע (שעליהם גם מניח הקב"ה תפילין) ויש לו אצבעות, כף יד, פנים ואחור ("והסירותי את כפי וראית את אחורי ופני ... התלמיד הנבון כי כל אלה אינם אלא משל ודימוי ומטאפורה ו"דיברה
תורה בלשון בני אדם" וחלילה שתהיה הכוונה להגשמת האלוהים ממש כי הכל סוד ורמז, טמיר ונעלם. אכן, זו היא אמונת דורנו, אבל מה חשבו הדורות הקודמים? האם חשבו גם הם כך? הנה ... האגדות המשבשות את הדעות", הרי לך עדות הראב"ד שחכמים הגדולים
בתורה יותר מן הרמב"ם חשבו שלאלוהים יש גוף והוא בעל תמונה (כלאמר נתפס החושים). הנה על הרמב"ם נאמר "ממשה עד משה לא קם כמשה" ומי "גדול וטוב" ממנו? תנאים ואמוראים. אכן, כפי ... לעצמו לא מקרא ולא תנא דמסייע בעניין זה ולא רק שאינו מפורש
בתורה ואינו שנוי בנביאים ולא משולש בתלמוד אלא שהכתובים מורים בדיוק ההפך וכמו שהעיר הראב"ד. הגמרא בעבודה זרה מג ע"א: " 'לא תעשון אתי' (שמות כ יט) לא תעשון כדמות שמשי המשמשים לפני במרום, אמר אביי לא אסרה
תורה אלא בדמות ארבע פנים] שור אדם אריה ונשר [וכו' כל הפרצופות מותרין חוץ מפרצוף אדם [ונלמד זה מהדרש] 'לא תעשון אתי לא תעשון אותי וכו' לא תעשון אתי לא תעשון כדמות שמשי ... כגון אופנים ושרפים וחיות הקדש ומלאכי השרת אמר אביי לא אסרה
תורה אלא שמשין שבמדור העליון" הנה כך לדעת הגמרא יש דמויות גשמיות של המשמשים לקב"ה ואף לאלהים עצמו יש צורה. ומה היא צורתו? צורת אדם (ואולי קבעו כך בעקבות הפסוק "כי בצלם ... גשמיות. הרמבן אף מגשים את הגיהנום ואת גן העדן. וכך כתב בספר
תורת האדם שער הגמול אות קכא: "ואלו הן קצת המקומות שספרו בהן ענין הגיהנם וצערו ועונשו בתלמוד ובמדרשים ומדדו את תבניתו. ודברים הללו וכיוצא בהן אין לתלות אותן ... "גן עדן מצוי הוא בעולם הזה במקום ממקומות הארץ, דבר זה עיקרו
בתורה ופירושו בדברי סופרים שגן עדן מצוי הוא בעולם הזה במקום ממקומות הארץ, ושארבע נהרות יוצאין משם ואחד מהם פרת הסובב ארץ ישראל, וכל מה שבא בכתוב מפשוטי סדר בראשית הכל ... מלבד התמיהה מה מגונה בשפה הארמית (והרי יש מילים ארמיות
בתורה ובכתובים) גם נעלמה מהראש גמרא מפורשת, סוטה לג ע"א: "ואין מלאכי השרת מכירין בלשון ארמי? והתניא יוחנן כהן גדול שמע בת קול מבית קדש הקדשים שהוא אומר נצחו טליא וכו' ... דבר, בסוגיית ההגשמה ניצחה הפילוסופיא וכך מאמין היום כל שומר
תורה ומצוות. יפה כתב חובת הלבבות שער היחוד פרק ד': "כי כל דבר שמבקשים לדעת אותו כשמסתפקים במציאותו צריך לשאול עליו תחילה אם ההוא נמצא אם לא וכשתתברר אמיתת מציאותו צריך ... בלבד", וזהו שכתב קצות החושן בהקדמתו: "מה לשכל אנושי להבין
בתורת ה'?" אבל נראה שבלי גשמיות במעשה עליון אי אפשר. אחרי שהרחקת הגשמות נתקבלה על רוב שלומי ישראל התחילה
תורת הקבלה להתפרסם ברבים. אז קמה בעייה לחכמי הקבלה: היאך ידברו על אלהים שאין לנו בו השגה כלל ולא שום תפיסה והבנה? ומה יאמרו עליו? והרי בלי לאמר דברים על ...