... הגוף. אריסטו ואפלטון התייחסו אל הנפש בקונספט כללי ולא שיערו כי הנפש יכולה להשתנות בין פרט לפרט, שינוי מהפכני בתפיסת הנפש מציג דווקא הפטריאך אוגוסטין (354 - 430 לספירה) אשר מתיחס לנשמה דתית אלמוות, כאשר הנפש היא התודעה העצמית של האדם, השונה מאדם לאדם. שנים רבות לאחר מכן בתקופת הרנסאנס הפילוסוף, המדען והמתמטיקאי רנה דקרט (1596 - 1650 לספירה) מציע ...

... החיים שלאחר המוות. על - פי ספר זה הגוף הוא רק משכן ארעי לתודעה, העוברת כזרם של רשמים תת - הכרתיים המתגבשים מגוף ... גדולה") - מצב בודהה. בארצות הבודהיזם הדרומי נחשב השיחרור - מצב תודעה הממומש עם המרתם של חמישה רגשות מטרידים עקריים ... והפיכתם לחוכמות המקבילות להם. ניתן גם לצבור רשמים חיוביים בתודעה על ידי שינון מנטרות והגשת מנחות מסורתיות, כמו מזון, ... מורכבות מחלקיקים זעירים ובלתי ניתנים לחלוקה (אטומים), ואילו התודעה - תופעה פנימית - עשויה משברירי מודעות שלא ניתן ... על ידי המודעות כתחושות או כרעיונות חזותיים. צ'יטמטרה (בעברית: תודעה בלבד), המשויכת בעיקר למהיאנה, נוגדת להשקפות ... וטוענת, שרעיון קליטת אובייקטים בעלי טבע ומהות המנוגדים לזה של התודעה, המקבלת אותם, שגוי מיסודו. על - פי השקפה פילוסופית זו, הכל מצוי בתודעה וכל אובייקט או תופעה, הנקלטים על ידיה, חייבים להיות בעלי מהות זהה - אחרת לא היו יכולים להיקלט על ידי התודעה מלכתחילה. מדיאמקה נחשבת לרמה הפילוסופית הגבוהה ביותר ... עצמו. הנינגמה שייכת לזרם הווג'ריאנה ולימודיה הגבוהים על טבע התודעה והמציאות המוחלטת, "דזוג - צ'ן" (עברית: השלמות ... ברצף בצורתם הראשונית, והובילו אינספור מתרגלים לזיהוי מלא של טבע תודעתם. רשימת האסכולות והשושלות הבודהיסטיות שהיו קיימות ... המערב הן לתרבות הטיבטית בכללותה והן להשגות של הטיבטים לגבי טבע התודעה ותפקודה. ביקוריהם באירופה ובארצות - הברית החל בשנות ... פרישות או לערוך מסע למקומות נידחים ואקזוטיים בעולם כדי לפתח את התודעה התאימו לבודדים, ורבים טוענים כי רעיונות כאלה איבדו ...

... מתחת לירח / שמעון צימר זהו ספרו החמישי של שמעון צימר. לפני כמה שנים התייחסתי לספרו הקודם ואמרתי שלדעתי מקומו בתודעה הציבורית היה צריך להיות הרבה יותר גבוה. לצערי כנראה לא פרץ אז מספיק לתודעה הציבורית. הפרק הראשון בספר נושא ... חלק מדרך החניכה של ילד העומד על סף ההתבגרות. מה שניכר מיד בתחילת הפרק הראשון הוא קצב השפה המיוחד. מהיר ומתאים לתודעתו של ילד קטן. בהמשך הקצב מתמתן כשהוא מספר על זקנים או מבוגרים. כל אחד מהם ועולמו הפנימי ותודעתו השונה, שצימר מיטיב לאפיין. צורת ...

... קיימים בתוך מקום וזמן. בא נדבר על הזמן, אם יש רק רגע אחד של מציאות, אם למשל בתודעה שלי יש רק רגע אחד, בלי עבר ובלי עתיד, האם אתה מסוגל לחוות חוויה מוגדרת? האם אתה יכול להגיד אני? לא, כי כדי שיהיה אני, אתה צריך ... מחליט מה לעשות? לא, המקום והזמן עושים צורות שונות. או שכול הצורות נמצאות, ורק התודעה שלי רואה צורות שונות, אבל בכל מקרה אני לא זה שמניע את הדברים, אלא ההוויה היא הכוח שמניע, עכשיו שאני מזיז את היד, זה המקום והזמן ... צריך לגור פה או שם, הוא בכלל לא מבין שזה אותו מקום, שניהם נמצאים בשום מקום, התודעה חווה את שתי המקומות האלו כשתי ישויות נפרדות, את לא מסוגלת בשכל לחוות שתי מקומות כמקום אחד. יש תודעה שהיא האני של האדם, שחווה כל מיני חוויות, היא חווה את החוויות בהתאם לאירועים שמתרחשים, המידע נכנס לאדם דרך החושים, שמיעה ראיה וכו' ודרך זה התודעה מנתחת את הכל וחווה חוויה, מה שהיא חווה בחושים זה בתוך מקום וזמן ובתוך נפרדות, טוב ורע וכו. מה שאני בעצם אומר זה, אם התודעה היא המרכז והכל מקיף אותה והיא חווה אירועים אז יש גם אפשרות להסתכל פנימה. כשאתה מסתכל החוצה אתה רואה אני ולא אני מקומות וזמנים וכו', אבל התודעה הזאת יכולה לקבל מידע לא רק ממה שקורה מחוצה לה אלא גם מה שקורה לפניה, כשהיא מסתכלת אל תוכה, מה הכוונה לתוכה, הדבר שמהווה אותה. זאת ... אבל זה לא דופק אותך, זה עושה אותך יותר גדול, למה? כי אתה עוזב את ההיצמדות של התודעה כלפי חוץ והתודעה חווה עצמה גם פנימה. האדם אומר אני מבין שזה לא רק החיצוני אלא זה גם הלפני. אני זה גם אלוהים הראשון שעשה את הכל, זה כמו אדם שהיה ... בסוף תבין שזה אחד, ונעלמת. כשתהיה בהבנה של האחד נעלמת, זוהי אפשרות להעלים את התודעה, אם תלך לקצה החוויה של הנפרדות תעלם ואתה לא תחווה את עצמך כישות נפרדת. ומה שקורה אחר כך שמכלום מתהווה יש, ופתאום אתה חוזר לעצמך, ...

... גופניות) הן הדברים שאדם תופס בבהירות סביבו ובתוכו (כלומר, גופו עצמו מורכב מקבוצת תופעות חומריות - rpa). תופעות מנטליות הן פעילויות של תודעה או הכרה (nma). התופעות המנטליות - חומריות האלו (nma-rpa) נתפסות בבהירות כאשר דברים ... והמודעות המנטלית אליה אמורים לחפוף בדיוק כמו שאבן נזרקת פוגעת במטרה. פעל בדומה גם לגבי תנועת הירידה. בזמן שאתה מתבונן מנטלית בתנועת הבטן התודעה שלך עלולה לנדוד למקומות אחרים (כמו חשיבה). גם את זה חייבים לציין מנטלית 'נדידה, נדידה'. כאשר מציינים זאת פעם או פעמיים, התודעה מפסיקה לנדוד, ובמקרה זה עליך לחזור לההתבונן בעליית וירידת הבטן. אם התודעה מגיעה למקום כלשהוא, ציין זאת 'הגעה, הגעה'. לאחר מכן חזור לעליית וירידת הבטן. אם אתה ... היד. עליך לציין את התנועות באותו זמן שאתה עושה אותן. כאשר גופך מתנודד קדימה, היה מודע לכך. כאשר אתה קם, הגוף הופך קל ומתרומם. רכז את תודעתך בכך, עליך לציין זאת בעדינות 'קימה, קימה'. מודט צריך להתנהג כמו אדם נכה וחלש. אנשים ... בעליית וירידת הבטן. עשה זאת גם כאשר אתה שוכב אם אין דבר אחר להתבונן בו במיוחד. כאשר אתה מתבונן כך, אם המחשבות נודדות, ציין את פעילויות התודעה המופיעות. לאחר מכן חזור לעליית וירידת הבטן. התבונן גם בתחושות הנוקשות, כאב, אי - ... אך אל לו להתייאש. כל מתרגל מתחיל פוגש באותם קשיים, אך ככל שהוא נעשה יותר מיומן, הוא הופך מודע לכל פעולה של נדידת מחשבות עד אשר, לבסוף, התודעה לא נודדת עוד. אז התודעה שקועה באובייקט הקשב שלה, פעולת המודעות הופכת כמעט סימולטאנית עם אובייקט הקשב שלה. ... ידע בבהירות שיש רק את האיכות החומרית הזו שהיא האובייקט של מודעות או קשב והאיכות המנטלית אשר מציינת אותה. הידע הזה נקרא 'ידע אנליטי של תודעה וחומר' (nmarpa-pariccheda-a), ידע זה הוא ההתחלה של ידע תבוני (vipassan-a). חשוב ...

... מופיעה, היא מופיעה כאן; כאשר היא מבססת את עצמה, היא עושה זאת כאן. בעולם, האוזן היא דבר מענג ומהנה... בעולם, האף הוא דבר מענג ומהנה... בעולם, הלשון היא דבר מענג ומהנה... בעולם, הגוף הוא דבר מענג ומהנה... בעולם, התודעה היא דבר מענג ומהנה. כאשר השתוקקות מופיעה, היא מופיעה כאן; כאשר היא מבססת את עצמה, היא עושה זאת כאן. ' ...

... לנצח במשחק. ולכן למרות שיש כעס, את לא סובלת, כי את בחרת את הכעס והמשחק. כשאת יושבת מולי, את מתכוונת לגוף ומקסימום לתודעה. עכשיו התודעה והגוף שלך זה חלק ממשהו גדול יותר. עכשיו את לא שולטת בכל מה שקורה סביבך, את חווה חוויה של עבד, את חווה שמכריחים אותך לקום בבוקר, לאכול, לעבוד וכו', והחוויה ... עכשיו, לא רק שאת לא בוחרת מה שקורה סביבך, את גם לא בוחרת את מה שקורה בתוכך. זה נכון בגלל שאת מזדהה עם הגוף והתודעה, אבל אם היית יותר חכמה, היית מבינה שאת זה לא רק הגוף והתודעה, אלא את המציאות. כשהיית הולכת ברחוב ורואה מישהו הולך, היית מבינה שאת מזיזה אותו. רק שתביני שיש צורת חשיבה מסוימת, שבה הכל כרצונך תמיד. אם תביני את זה, ... ולתחושה של בן אדם. זה הכל צורות שונות. למעשה זה תחושות שונות. להכיל הכוונה שאת מעבר לדברים. את יוצאת מהגוף, יוצאת מהתודעה של עצמך, יוצאת מהעולם, נמצאת בשום מקום, ומשם את אומרת אני מכילה את הכל. הכל עבורי אותו הדבר, זה סוג של השתוות. את למעשה יוצאת מכל ההגדרות של הטוב והרע, את ... אומר, אני רוצה להרגיש טוב, למעשה אתה עושה לעצמך רע. מעכשיו גם הרגשת הטוב וגם הרגשת הרע - טובים לך. תביני, יש פה שתי תודעות בו זמנית. האחת תודעת הגוף שרוצה את זה ולא רוצה את זה. והשנייה האני הגבוה שרוצה הכל. אם האני הגוף יהיה מחובר לאני הגבוה, יהיה בסדר. זה עדיין יפריע לאני הקטן, אבל תלוי איפה תהיי ...

... ומונע מאיתנו לתפוס מבט אחרון בטטהאגטה! '" 5.6. "אך המכובד, אילו מין ישויות שמיימיות המכובד רואה?" "אננדה, ישנן ישויות - שמים אשר תודעותיהן כבולות לארץ, הן מתייפחות ומורטות את שערותיהן, מרימות את ... 'זה מוקדם מידי שהבודהה המכובד ימות, זה מוקדם מידי שהוא - אשר - הלך ימות, זה מוקדם מידי שעין העולם תעצם! ' וישנם ישויות - ארץ אשר תודעתיהן כבולות לארץ, אשר נוהגות בדומה לאלו. אך הישויות האלו אשר ... עם שרידי הטטהאגטה?" "אל תעסיקו את עצמכם בהסדרי ההלוויה, אננדה. עליכם לחתור למטרה העליונה, [62] הקדישו עצמכם למטרה העליונה, והיו עם תודעה בלתי נלאית, נמרצת, ומסורה למטרה העליונה. ישנם חכמים מבני - ... שטטהאגטה, בודהה ער בשלמות, רק לעיתים רחוקות מופיע בעולם. והלילה באשמורת האחרונה הפרוש גוטמה יגשים ניבאנה סופית. כעת ספק כלשהו עלה בתודעתי, ואני בטוח שהפרוש גוטמה יוכל ללמד אותי שיעור כדי להסיר את הספק ... להפוך לנזיר בתורת לימוד ומשמעת זו, עליו לעבור תקופת ניסיון על תנאי של ארבעה חודשים. ובתום ארבעת החודשים, הנזירים האלו המבוססים בתודעותיהם [75] יכולים לאפשר לו להתנזר ולהפוך לנזיר מן המניין. אך עדיין, ... וכיליון לאחר שנוצרו, הם נהרסים חידלונם הוא הברכה האמיתית." [85] והמכובד אנורודהה אמר את הדברים הבאים: "ללא נשימה פנימה או החוצה - עם תודעה יציבה בלבד החכם החופשי מתשוקה נפטר בשלווה. עם תודעה חסרת רעד הוא עמד בכל הכאבים: בניבאנה התודעה הערה משתחררת." והמכובד אננדה אמר את הדברים הבאים: "רעידת האדמה ...

... / חפצים מרשותנו, עשוי לעזור (מצוות צדקה מטפלת בדיוק בחיזוק רעיון זה בתודעה) כמו גם מסירת בגדים ...

... בשלישית... ברמה השלישית המפורטת מכולן להבארת המסר... ולכן היה הצורך כאן בלפרט ולאמר כי התודעה תגיע אל האור, כאשר תבקש הלכה למעשה את האור - לא משהו אחר... בתודעה יכולות להתגלגל מחשבות שאין להן ולאור קשר, או אז לא נגיע אל האור בהכרח... וירא אלהים את - האור כי - טוב; ויבדל אלהים בין האור ובין החשך - בתודעתינו נגלה האור - לא במוח. אין זו פעולה מוחית. וירא אלהים את - האור כי - טוב, לא המוח. ביקשתי להגיע אל האור כי רציתי ליהנות ממנו; זה הטוב שבדבר, ואל "הטוב" הזה - התודעה שואפת ומבקשת ומגלה בסופו של יום... מאידך המוח יכול לסתור את "הטוב" של התודעה בלאמר לה: והרי זה יותר גדול מהשני, יותר יקר יותר שווה יותר רחב... ולכן יותר טוב. לא! תענה לו התודעה; קנה המידות שלי אחרים הם. אני שאפת רק אל הטוב כהוא זה כי רק הוא בנמצא, זה תחום המחיה שלי; אולם ועל פי קנה המידה שלך יכול להיות גם לרע ... ויבדל אלהים - לא המוח; כי במוח יכולות להתהוות תוצאות שיסתרו את התוצאות שתגיע אליהן התודעה. ויבדל אלהים בין האור ובין החשך - כאן בנקודה הזאת נולדה שאיפת האדם להאיר את החשוך ולגלות אותו. אין המדובר בחומר חשוך, המדובר בחומר שעוד לא הואר; אל ההבדל הזה הגיעה התודעה ברמה הבסיסית. ו... ברביעית ניתן לנסח את הדברים כך: ויקרא אלהים לאור יום, ולחשך קרא לילה - "ויקרא" זה מלשון לסמן, לשים נ. צ ליד הנקודה ... שלם, החצי הראשון שבו רואים את המידע המואר ומסמנים אותו, והחצי השני שבו המידע נסתר, אך בתודעה שלנו עדיין קיים; לכן גם הלילה נכלל עם היום. ולחשך קרא לילה - ואת המידע הנותר אנו מסמנים כמידע חשוך שעוד לא הואר, הממתין לנו במרחב. מכאן, ... הזה אני מסמן ושם על ידו נ. צ. ויהי - ערב ויהי - בקר, יום אחד - באופן הזה אני מגלה בתודעה שלי את עיקרון השלבים עליו נפרשת המלאכה, וזה אותו העיקרון עליו עמדנו לעיל: לא ניתן בפעולה מוגדרת לסיים את המלאכה של הארת המידע ולסגור את החנות... למלאכה אין - סוף כי למידע שלפנינו אין סוף. אשר על כן: ויהי - ערב - אנו קולטים בתודעתינו טכניקת עבודה שמתחילה דווקא משעות הערב כאשר עוד רגע קט עתידים לעמוד מול המידע האדיר של הלילה שיש להאיר... או אז אנו מסמנים את הנקודה ... הערב מתהווה הבוקר - אותו התחלנו וסימננו כבר משעות הערב. זהו יום העבודה המקורי והשלם של התודעה: יום אחד. ויהי - ערב ויהי - בקר, יום אחד - יום שלם. בחיבור האחרון שלי הייתי צריך כתוב 80 עמודים בשביל להסביר את המונח "אחד", ועכשיו אני ... ע"י תבונת האדם. נחזור לבראשית... ויהי - ערב ויהי - בקר, יום אחד - באופן הזה, עשתה התודעה האנושית את התמונה האחת ושירטטה אותה; היינו מצאה את הרצף המתאים שייחבר בין כל חלקיה; מיקמה את עצמה בתוכה. מכאן, תפקיד התודעה האנושית הוא להביא את הרצון האנושי מהכוח אל הפועל ע"י מיקומו המתאים בתמונה הכוללת. וכאשר מוצא האדם את עצמו בתמונה - מצהיר קבל עם ועדה: הדבר מניח את דעתי; עכשיו אני בשקט. אם כן, התורה לימדה אותנו להגיע עם התודעה שלנו אל התמונה האחת ותיעדה הלכה למעשה את המסע הזה ע"ג הפרק הראשון של בראשית. זה עתה סיימנו את הפסוקים הראשונים, את היום האחד אליו נסעה התודעה האנושית והגיעה! הצליחה להגיע אל כל חלקי התמונה האחת ולחברם, פשוט ביקשה את האור; ביקשה לגלות את רצף התמונה ועשתה; בלשון המקרא: ויהי. אולם ... לא עדיין לא הבנתי... כך מגיע היום השני, בשנית... ביום השני מתעדת התורה את הדרך בה מגבשת התודעה את מסגרת החשיבה שלה, ודרך המסגרת הזאת פורצת את דרכה אל התמונה האחת בשנית... אנחנו נעמוד הלאה גם על היום השני, וכבר עכשיו הינני להודיע ... זה נולד גם היום הרביעי ברביעית... והחמישי והשישי וגם השביעי המסכם וככל הנראה המהנה... התודעה האנושית מוכנה ומזומנת להגיע אל התמונה האחת ולפרוץ אליה, היינו אל המסגרת שנגלה דרכה את הרצף... פני התודעה האנושית אל המסגרת הזאת. התורה לוקחת אותנו ביד ומלמדת אותנו איך לבנות את המסגרת הזאת, איך לחזור אל התודעה המקורית והיא תעשה את העבודה, היא מוכנה ומזומנת לזאת. את 7 השיעורים המפורטים האלה אנו מקבלים ביד נדיבה וסובלנית על גב הפרק הראשון של ... על חלק נכבד מהכלים הנדרשים להבנה הבסיסית, כמו המונח "אלהים" שבלעדיו לא יכלנו לזהות את תודעתינו, שלנו, איך היא אמורה לעבוד במקור... אילו נתונים היא קולטת ומעבדת... מה בינה לבין המוח... מה הקשר שלה למוח. איננו טפשים גמורים, קלטנו ... את קיום הגל ההוא שבדרך לא דרך מגיע רצוננו דרכו אל יעדו... רעיון המקריות נשבר מידי פעם בתודעתינו, ובעצם התנדנד לכאן ולכאן; יש מקריות או אין? יש גורל או אין? זיהינו את הכוח הנסתר שיש בגל הנסתר הזה ששובר באחת את רעיון המקריות הכל כך עמוק בתודעתינו. זיהינו גם את הכוח הנסתר שיש לנו, בתודעתינו, ולפעמים הצבענו על הכוח הזה - ואפילו שקראנו לו בשם הבלתי מחייב "כח רצון", אולם הרגשנו שהכח הזה עובד בהרמוניה מסויימת עם כוחות אחרים ... פחות ולא יותר. ביקשנו "להניח את דעתינו" באמצעות שברי התמונה שהיגענו אליהם, ולכן דרשנו מתודעתינו ולחצנו אותה לקיר - להגיע דרך השברים האמיתים האלה אל התמונה האחת, השלמה, באופן ממיידי; שום אופן אחר לא יניח את דעתינו. אל השלב החמורי ... התמונה השונים ללא שום סדר ביניהם, ללא החיבור ההכרחי ביניהם שרק הרצף יכול לעשות ורק התודעה יכולה לזהות. ביקשנו מתודעתינו תשובה מיידית: למי שייכים החלקים האלה? מהו מקורם? ובכל אופן, אנא בני לנו דרכם ומיד את התמונה האחת; כך תנוח דעתינו. תפקיד התודעה האנושית להביא את הרצון האדם מהכוח אל הפועל ע"י מיקומו המתאים בתמונה הכוללת; כך מניח את דעתו וכך היה: היא פיזרה את החלקים שמצאה על פני ... לא, משברי מידע, ולפעמים מכל הבא ליד. בנקודה הזו, כאשר הרים האדם ידיים ולא הצליח להשתמש בתודעה שלו ולמצוא דרכה את מסגרות החשיבה התקניים, המקוריים - שמחברים בעזרתם את חלקי התמונה ובונים אותה הלכה למעשה... ברגע הקריטי הזה בו עמד האדם למעוד ולוותר על התודעה שלו - בו ברגע נולד הפרק השני של התורה, וגם כאן אני מזהה את היד העדינה שאוחזת ביד האדם ברכות והולכת איתו אל היעד, ברכות, בסבלנות... ...