... ומלוכלך. מדוע? מפני שהבד אינו נקי. כמו כן, נזירים, כל עוד
התודעה אינה טהורה, יש לצפות ללידה רעה בעתיד. אם בד נקי לחלוטין נטבל על ידי צובע הבדים בצבע כלשהו - כחול, צהוב, אדום או ורוד, צבעו יהיה יפה ונקי. מדוע? מפני שהבד נקי. כמו כן, נזירים, כל עוד
התודעה טהורה, יש לצפות ללידה טובה בעתיד. ובכן, נזירים, מהם זיהומי
התודעה? תאווה או השתוקקות עזה היא זיהום
תודעה, איבה היא זיהום
תודעה, כעס הוא זיהום
תודעה, רשעות היא זיהום
תודעה, צביעות היא זיהום
תודעה, זדון הוא זיהום
תודעה, קנאה היא זיהום
תודעה, חמדנות היא זיהום
תודעה, ערמומיות היא זיהום
תודעה, מרמה היא זיהום
תודעה, עקשנות היא זיהום
תודעה, יהירות היא זיהום
תודעה, גאווה היא זיהום
תודעה, שחצנות היא זיהום
תודעה, התרברבות היא זיהום
תודעה, עצלות היא זיהום
תודעה. נזירים, נזיר שמזהה תאווה או השתוקקות עזה כזיהום
תודעה, נוטש אותן. הנזיר שמזהה איבה... כעס... רשעות... צביעות... זדון... קנאה... חמדנות... ערמומיות... מרמה... עקשנות... יהירות... גאווה... שחצנות... התרברבות... עצלות כזיהום
תודעה, זונח אותה. נזירים, כאשר הנזיר זנח תאווה או השתוקקות עזה כשהוא מזהה אותן כזיהום
תודעה, כאשר הנזיר נטש איבה... כעס... רשעות... צביעות... זדון... קנאה... חמדנות... ערמומיות... מרמה... עקשנות... יהירות... גאווה... שחצנות... התרברבות... עצלות כזיהום
תודעה, הוא מוצא סיפוק אמיתי בבודהה. הוא יודע: 'הבודהה ראוי להערכה, מואר בשלמות בזכות עצמו, בעל הבנה ומוסר, הנעלה אשר הלך מעבר, יודע את העולמות, הטוב ... משמחה הנובעת מהדהמה. כאשר הוא שבע רצון, הוא מתמלא בשמחה. כאשר
תודעתו מלאת שמחה, גופו נרגע. כאשר גופו נרגע, הוא מתמלא באושר. כאשר
תודעתו מלאה באושר, היא הופכת מרוכזת. נזירים, הנזיר אשר הגיע לשלב זה בזכותו, במוסריותו, במשמעת עצמית ובחוכמה, מסוגל לטעום מאורז מובחר עם כל הרטבים ... וכל כולו. כל העולם לאורכו ולרוחבו מלא במחשבות הקורנות
מתודעתו המקיפה, הנרחבת וחסרת הגבולות נטולת שנאה ורצון רע. אז הוא יודע: "דבר זה ישנו, ישנו שלב נמוך יותר וישנו שלב גבוה יותר, השחרור נמצא מעבר למרחב התפיסה". כאשר הוא רואה ויודע זאת,
תודעתו משתחררת מזיהומי תענוגות החושים, מהיקשרות לקיום מתמשך, ומהבורות. כאשר הוא משתחרר, עולה בו הידיעה שהוא משוחרר. והוא יודע: 'הלידה מוצתה, החיים ... לעשות? הם לא מטהרים אדם רשע, אדם ספוג שנאה ורוע. למי שטהור
בתודעתו כל יום מבשר הצלחה, כל יום מבורך. מי שטהור במעשיו תמיד ממלא את חובות המוסר. לכן, הו בראהמין, בוא התרחץ כאן, אהוב כל חי אם אינך משקר, רוצח או ...