... המי הם אנו מפנים את גבנו. ז'וליה קריסטבה לא כותבת על הדברים הפשטניים הללו. אותה מעניינת האחרות הפנימית. הזרות על כל מובניה. הזר - פניה של
שנאת האחר. היא פותחת. הוא לא באמת הפולש האחראי לכל תחלואי היישוב. הזר השוכן בקרבנו ... הזר מתנה אהבים עם ההיעדר. חופשי מכבלים הקושרים אותו לבני עמו הוא מרגיש חופי לגמרי. חירות הנקראת בדידות. הניסוח המופיע לעתים "לחיות את
השנאה" כפל המשמעות שלה לא תמיד ברור לזר. לחיות איזו
שנאה? שלו למקום החדש? של אנשי המקום אליו?
השנאה הופכת אותו לאמיתי.
שנאה כלפי כולם,
שנאה כלפי אף אחד
שנאה כלפי עצמו. לחיות עם האחר מעמת אותנו עם האפשרות להיות אחרים בעצמנו. ארתור ... את עמלק צריך להשמיד. "לא יבוא עמוני ומואבי בקהל ה' עד עולם. גם דור עשירי לא יבוא בקהל ה'" צריך לזכור את האיסור על המואבי. עם זאת מצווה העם לא
לשנוא את המצרי שבקרבו ישב. וילדים בני דור שלישי רשאים לבוא בקהל ה'. "והיה לכם הגר הגר אתכם ואהבת לו כמוך כשם
שנאמר ואהבת לרעך כמוך, כך נאמר לגרים" "וגר לא תונה ולא תלחצנו כי גרים הייתם בארץ ...