... מי שבוחר זה מי שיוצר את הרצון שיוצר את העשייה אם מישהו יוצר את הרצון הוא זה שבוחר את העשייה. ומה בעצם יוצר את
הרצון הראשון, ומה בעצם קדם לרצון הראשון? והשאלה היא האם מישהו בחר את הרצון של עצמו, ומדובר ביחס לכוח הראשון ביחס לישות הראשונה. ויש לציין שמצד הפרספקטיבה ... בציר הזמן. ובשורש אין פער בין רצה ועשה, הרצה ועשה הם בו זמנית, אין זמנים בכלל באחדות, בשורש. ובעצם זה אומר
שהרצון הראשון לא רצה, כי אם רצה ועשה הם בו זמנית, אז זה או רק רצה או רק רצה, ויש להעמיק ולהבין שבשורש אין רוצה, יש עשייה ללא רצון כך שלא שייך להגיד שרצית לעשות בשורש של כל הדברים. והמיקוד כעת הוא ברצון, כי בשלב מסוים יש רצון, והעשייה נעשית בגלל הרצון ונבדוק מהו
הרצון הראשון, ומה יצר אותו? וישנה שאלה האם הרצון הזה הוא מחייב, האם משהו הכריח אותו להיווצר? כי אם כן,
הרצון הראשון הוא גם כן ללא בחירה, ואם שום דבר לא הכריח אותו לרצות / להיבחר אז ממילא הוא אקראי לגמרי, ואז אין לו שום סיבה ואם אין לו שום סיבה, אז גם כן אין ... זה שעשה, ובדיוק כשם שעשה, הוא יכל גם לא לעשות, וזה אומר שהוא בחר. זאת אומרת שגם אם אנחנו לא מבינים, איך התהווה
הרצון הראשון, עדיין אנחנו מבינים שמשהו מהווה את הרצון הזה, עדיין משהו מהווה את הסיבה שיש רצון, יש בחירה שנתהוותה על ידי משהו. ומצד שני מאחר שהדבר הזה הוא ללא סיבה וללא רצון, ממילא זה אור שאין פה בחירה. ואני יחדד את זה עוד פעם,
הרצון הראשון, והסיבה הראשונה, הם נוצרו ללא סיבה. כי אם יש סיבה, תמיד נשאל מה הסיבה, ואם יש רצון, תמיד נשאל מה הרצון של הרצון ומה
הרצון הראשון. כלומר
הרצון הראשון, מה שקדם לו הוא העדר רצון, והסיבה הראשונה מה שקדם לה, הוא העדר סיבה. וכאן יש לנו שתי נקודות מבט: אפשרות אחת זה לומר: שאי אפשר להגיד שלא בחרו את ...