רוחניות - בין ייאוש ותקווה בתקופה האחרונה אני מרגיש שאין לי עוד לאן להתקדם בדרך
הרוחנית, וחש יאוש מהאפשרות להתעורר. מה קורה לי? הנה החוויה האישית שלי, מהתקופה שלפני ההתעוררות: בהדרגה, הפך החיפוש
הרוחני שלי ליותר ויותר חסר סיכוי. הדרכים שנראו קודם כמובילות לשחרור, מוצו. הן מוצו משום שראיתי ללא ספק ... מקום, אלא מוסיף "עוד מאותו דבר" - מוסיף עוד אשליית חיפוש. כל סדנאות השחרור הפסיכולוגי מבית רג'ניש ובניו כבר לא היו רלוונטיות כלל, הקשבה וקריאה של מורים
רוחניים הוסיפה רק ידע על מה שאחרים יודעים, ניסיונות "להיהפך" לער יותר רק חיזקו את אשליית אותו "אני", הסמים ... אמת. שיש עוד שלב, רק שאין לי מושג איך מתקרבים אליו. לקח לי קצת זמן להבין שאני נמצא במה שקרוי Dark Night of the Soul, ובכך מצטרף לשושלת מכובדת של מחפשים
רוחניים לאורך ההיסטוריה - כולם שבוזים, בוהים נכוחה ללא מטרה, אבודים, שוקלים התאבדות, ובעיקר - לא זזים מטר. ונעבור לפרט טריוויה: מאמה תרזה היא ככל הנראה
הרוחניקית המחזיקה בשיא העולם בהיותה בלילה אפל שכזה, שארך לא פחות מ - 48 שנים. מ - 1948 ועד מותה ב - 1997, ... הוא אותו חופש שהיה תמיד - גם כשמחשבות חוסר ההבנה השתוללו, גם כשהניסיון להבין התגבר, גם כשהייאוש שלט בכל. אני כלל לא ננגעתי, לי לא קרה מעולם דבר. "התהליך
הרוחני" היה רק טריפ. אז אם להיות נאמן לאמת, תכל'ס, השאלה שלך הופכת ללא רלוונטית. אני קורא את מה שכתבתי עד ... בישין. לעתים קרובות, אצל אנשים החווים מצבים מדיטטיביים או מחפשים אחר חופש פנימי, נחשב חוסר האונים למוקצה מחמת מיאוס: הוא גם מאיים לחבל בהליכה במסלול
הרוחני, וגם נתפס כאשליה גורמת סבל, שממנה כדאי וצריך להשתחרר. אצל אנשים כאלה נוצרת שאיפה ללכת מעבר לחוסר האונים, או להכיר באשלייתיות שבו, או להיות במצב בו הוא לא נחווה. מנקודת ראותי אין הרבה הבדל בין ההשקפה החברתית הרווחת, ובין התפיסה
הרוחניקית שתיארתי. שני המקרים הם עדיין ביטוי למצב הלא - ער, כלומר, בשניהם יש עדיין ראיה דואלית חלומית: זה ... וריחו, ואת תחושת האני הנפרד שהוא מביא, וגם את החמלה. חוסר האונים הוא כאן, נותן יד לחברו, און, וככה זה. אני ממש חסר אונים בנסותי לתאר זאת טוב יותר. מורים
רוחניים שונים סותרים זה את זה לגמרי. מה עושים? בשנותי כמחפש
רוחני ביליתי זמן ניכר בניסיון לתפוס מהי הארה, דרך הקשבה למורים שונים. מן הסתם לקפוץ בעירום למשמע קסילופון ... דבר שאולי נמצא בתחום שאליו הם אינם יכולים להגיע. ואז נשרף לי הפיוז. היום אני רואה שאין שום סתירה בין דרכו של נסראללה לדרכו של רמאנה. שניהם מציעים דרך
רוחנית שמתאימה לאנשים מסוימים, ושתקדם אותם לעצמי האמיתי או לעולם האמת - בהתאם לרמתם הנוכחית. בנוסף אני ... לברוח, ואחר כך עשו מזה את הסרט שמוכתר כרגע כסרט האהוב ביותר של כל הזמנים באתר imdb, "חומות של תקווה". אין בקיר אפילו סדק? אז נחפור מנהרה בכפית. הדרך
הרוחנית היא בדיוק זו: לחפור את המנהרה שלך מהתא, שעבור רוב בני האדם אין בו סדק ואין בו תקווה. הבריחה הגדולה ...