... המשתתפים בתהליך פענוח והבנת שפה? 1. גירויים חושיים הגירויים החושיים הם: מראות, צלילים, ריחות, טעמים, תחושות גוף.
בקריאה נעשה פענוח לגירויים הויזואלים, אנו נכנה את הגירויים הויזואליים בטווח התפיסה בשם 'השדה הויזואלי'. בשמיעה, בהתאמה, נכנה את הגירויים השמיעתיים בטווח התפיסה בשם ... משמעות היא תעבור אליו, ואז יתחיל תהליך העיבוד לפענוח והבנת השפה. שפה כתובה ננסה לתאר כיצד הקורא מבין שפה כתובה. מקור
הקריאה (הכתוב) הוא כל איור גרפי של אותיות, מילים, משפטים, אותם נמצא בספר, עיתון, תמרור, מכתב וכדומה. דרישות
לקריאה: 1. יכולת ראייה 2. גירוי במרחב הראיה (המרחב הויזואלי). 3. מגע - העין קולטת את הכתוב. במרחב הראיה ישנם עצמים ויזואלים רבים ושונים. כדי לקרוא יש להכיר את הסימנים ... מתוך כמות עצומה של גירויים ויזואלים. מתחייב שהקורא יכיר את הסימנים הגרפיים הנכונים (הכתב) בכדי שיוכל לפענח אותם. הכתב
הקריאה היא מערכת הנלמדת בדרך כלל לאחר ידיעת הדיבור (אם בכלל). האם היא מערכת הממפה את עצמה על גבי מערכת פונמות קיימת? ישנו הכתב המורכב מסימנים גרפים המייצגים פונמות ... כתובה) והפונמות (שפה מדוברת). גם בשפות בהם סימני הכתב מייצגים פונמות ניתן לומר שלאחר רכישת ניסיון, לגבי קורא מיומן,
הקריאה מקבלת אוטונומיה, בכך שהסימנים הגרפיים הופכים כמעט (או לחלוטין) ייצוגים ישירים למשמעות. במצב שכזה יחידות השפה לגבי הקורא הן מילים ולא אותיות - התפיסה היא של מילה שלמה כסימן מייצג משמעות. 2. תפיסת יחידות של שפה יש תפיסה של יחידות גרפיות שונות ליכולות
קריאה שונות. הדבר דומה לתפיסה של שפה מדוברת - אין תפיסה של פונמות אלא של מילים כיחידות של שפה (למילה יש משמעות מובחנת ומובדלת, לעומת פונמה, לה אין משמעות מובחנת ומובדלת מלבד גוון הקול). יש כאן תלות בניסיון
קריאה, אם יש הכרות רבה עם צירוף גרפי מסוים - מילה או משפט, תהיה תפיסה של צירוף זה כיחידה שפתית (מילולית, וורבלית) אחת. נתאר תגובות ראשוניות אפשריות לשפה כתובה (לפני ... בסימן שכזה. לכן נגדיר יחידה מילולית כסימן המייצג משמעות, שיש לו איזשהו ייצוג לגבי הקולט. ד הרכבת צירופי מילים שמיעה או
קריאה כוללות בדרך כלל יותר ממילה אחת, רצף של מספר מילים אשר יחד מעבירים משמעות מורכבת. רצף של מילים יכול להיות גם צירוף של שתי מילים או משפט. ניקח את הצירוף 'כלב ...