... עלינו לפרט קודם מהו אותו ערך עליון שמקבל על עצמו האדם היהודי, הדתי - חרדי? הערך העליון הזה הוא "עבודת ה' " היינו, לקיים את
מצוות התורה שניתנו על ידי האלהים, בכך מקיים האדם את ... אם לא בריתי יומם ולילה חקות שמים וארץ לא שמתי". כלומר על פי השקפת העולם התורנית נברא העולם אך ורק כדי שהעם היהודי יקיים את
מצוותיו של האלהים. לכן הנביא ישעיה מנבא על אחרית הימים, ... אותו. וזה "מפני שעושה מדותיו של הקדוש ברוך הוא רחמים, ואינן אלא גזירות", ופרש"י: "להטיל עלינו עולו להודיע שאנחנו עבדיו ושומרי
מצוותיו". הנה, היהודי שומר
המצוות אסור לו לבקש רחמים סתם אלא רק באותם עניינים שבהם הרחמים הם גזירת הדת. וכך כתב בשו"ת עטרת פז חלק ראשון כרך ב - יו"ד, הערות סימן י, הערה ד: "... האיש הישראלי מחוייב לעשות גם
מצוות שכליות לא מפני השכל אלא מפני צווי הקב"ה כמש"כ: 'והיה עקב תשמעון את המשפטים' וגו' - כלומר אפילו המשפטים תשמע מה שצותה תורה ולא תעשה מפני שכלך אלא כשארי
מצוות השמעיות [שאינן שכליות] ". כאן ראוי לצטט את ... הנבואי. אולם היהדות התגלמה בדת, ודבר זה כשלעצמו אינו מאפשר כלל את קיומה של הקטגוריה 'מוסר יהודי'. האמונה הדתית המתגלמת בתורה
ובמצוות אינה קטגוריה מוסרית. היא אינה מכירה במצפון האנושי; ... וקשים. להשקפתו אין ליהודי הדתי מוסר אנושי כלל (שהרי הוא שולל בדוגמת "קריאת שמע" שלו את שני המובנים היחידים של "מוסר"). לשומר
מצוות יש רק צוויים אלוהיים המכוונים את כל מעשיו, בין אם ... ואחרי הקדמה זו נבאר את פרטי הדינים וההלכות בעניינים ה"מוסריים" כביכול, שבין אדם לחבירו. גמילות חסדים - ראשית צריך אתה לדעת שרוב
המצוות האלה נכללות בכלל של 'ואהבת לרעך כמוך', כמו ... אלו מדבריהם הרי הן בכלל ואהבת לרעך כמוך, כל הדברים שאתה רוצה שיעשו אותם לך אחרים, עשה אתה אותן לאחיך בתורה ובמצות". וכן בספר
המצוות לרמב"ם, שורש ב: "ונסמכים במחשבה זו מנו בכלל מצות ... אחת (ע' רו) מכלל המצות הכתובות התורה בבאור, והוא אמרו יתעלה (קדושים יט יח): 'ואהבת לרעך כמוך' ". ולכן מן הראוי בראשית לבאר את
מצוות ואהבת לרעך כמוך, וממנו תלמד לכל הסעיפים של גמילות ... פרק י, יט: "ואהבתם את הגר כי גרים הייתם בארץ מצרים" הוא חל על גר צדק בלבד (ולא על "גר תושב" שלא התגייר), כמו שכתב הרמב"ם בספר
המצוות מצות עשה רז: "והמצוה הר"ז היא שצונו לאהוב את הגרים ... כמוך', לפי שזה הגר גר צדק, אבל בעבור שנכנס בתורתנו הוסיף לו האל אהבה וייחד לו מצוה נוספת". הרי לך שהערך העליון של שומר התורה
והמצווה הוא עבודת ה'. כל מי שאינם בקטגוריה זו (כמו לא - יהודים, אפיקורסים וחילונים שאינם שומרי
מצוות וכו') לא חלה עליהם
מצוות "ואהבת לרעך"! ולא בכדי סיימה התורה את הכתוב 'ואהבת ... טו, ז: "כי יהיה בך אביון מאחד אחיך באחד שעריך בארצך אשר ה' אלהיך נתן לך לא תאמץ את לבבך ולא תקפץ את ידך מאחיך האביון". ובספר
המצוות לרמב"ם, מצות לא תעשה רלב: "והמצוה הרל"ב היא ... שדינו כעבריין להכעיס - אסור ליתן לו צדקה. הרחמנות והחמלה של מתן צדקה שמורות, על פי ההלכה, לא לאלה הזקוקים לעזרה אלא רק לשומרי
מצוות נזקקים! לעני חילוני אסור לתת צדקה. בוא וראה את חוסר ... ובאמת, כי בהלכה היהודית הזכות לפת לחם, או לבגד או לכל עזרה אנושית תלויה לחלוטין בעמידתם של הנזקק והסובל בקריטריון דתי: אם שומר
מצוות או לומד תורה הוא - יקבל נדבה ואם לאו, לא יקבל. הגע ... בארצך' - אפילו לפי שעה". שוב רואים אנו שכל ההצדקה למעשי חסד וסיוע על פי ההלכה היא רק לתכלית עבודת ה', ואם הגוים אינם מקיימים את
המצוות המוטלות עליהם (שבע
מצוות בני נח) הרי שאין ליתן להם צדקה. ואף לקבל צדקה מן ... צדקה שלהם, אז ישברו". השבת אבידה - דברים פרק כב, א: "לא תראה את שור אחיך או את שיו נדחים והתעלמת מהם השב תשיבם לאחיך". ובספר
המצוות לרמב"ם, מצות לא תעשה רסט: "והמצוה הרס"ט היא ... כלפי הנוכרים (רק בין יהודים לבין עצמם) אלא מי שירצה לעשות חסד עם הגוי ולהלוותו, מתוך רצון טוב, בלי לקחת ממנו ריבית נשך, עובר על
מצוות עשה. הרמב"ן סובר לעומתו שאין
מצווה מפורשת להלוות לנוכרים בריבית (דברים טו ג): "לא שיהיה ... ערוך אדם האוכל במסעדה לא כשרה (והרי הוא אוכל להכעיס משום שיש לו אפשרות לאכול בהיתר כשרות במסעדה שממול) - מותר להלוותו בריבית
ומצוות החסד והאחווה שציוותה התורה שלא לקחת ריבית ... נזקק ולא אחווה עם אדם משום שהוא נצרך ולא רחמים על כל אדם באשר הוא אדם. אלא חסד ורחמים ואחווה על פי מה שאדם מכניס לפיו ולקיבתו
כמצוות הדת. וכל מה שכתבנו ואמרנו לעיל כבר כתב הרמח"ל ... האדם לתכלית הזה, הם המצות אשר ציונו עליהן האל יתברך שמו". כלומר, הערך העליון הוא "ליהנות מזיו השכינה", והדרך להגיע לאושר זה הוא
בשמירת המצוות. אין כלל צורך לומר כי אל מול השקפה זו ניצבות, ... הנראות לו. בהכרעות קשות שכאלה, לא רק השכל אלא גם הרגש ראוי שישתתף. עפ"י היהדות (ראה דעת הרמח"ל לעיל) משמעות החיים בעולם הזה היא
קיום מצוות התורה אשר על פיהם ינהג ויקבע האדם את אורחות חייו. לפיכך, מי שאיננו שומר
מצוות (אינו חייב או אינו רוצה) איננו נחשב ביהדות ואין ...