... פונמות כגון הכתב הלטיני, העברי, הסלבי ואחרים. לעומת זאת, ישנו הכתב הסיני בו כל סימן מייצג משמעות - דבר מה במציאות (מראה, צליל, ריח וכו') או
קונספט. כך שייצוג האותיות הסיניות היא מערכת המייצגת משמעויות בדומה ... מתפקדת כמכשיר לתקשורת בין אישית היא מקבלת מעמד אוטונומי משל עצמה. אם עד כה המילה הייתה תאור פונמי או גרפי לתיאור אובייקט במציאות (משמעות) או
קונספט, עתה בנוסף, יש יחס למילה כאובייקט שמיעתי, גרפי, או
כקונספט בתוך מערכת כללים. כך נוצרים יחסים דואליים בין האדם למערכת ... כדוגמא, 'אני חושב שאני עובד קשה' ו - 'אני חושב שחמור עובד קשה' מכאן אני יוצר את המשפט - 'אני עובד כמו חמור'. שימוש במילים המתארות אובייקטים או
קונספטים ליצירת
קונספטים (מטאפורות). במקרה זה יש שימוש במאפיין או מאפיינים מסוימים של האובייקט המיוצג ע"י המילה. המאפיינים יכולים להיות תגובה לאובייקט, יחס רגשי אליו, דימויי וכו'.
הקונספט מיוצג במילה זהה לזו שמייצגת אובייקט בעולם. לדוגמא המילה 'לב', ישנו האיבר המזרים דם אשר פועם בחזה כל אדם חי - 'גודלו של לב אדם הוא כגודל כף יד קמוצה'. וישנו
הקונספט 'לב' המייצג את המרכז המנטלי ה'חיובי' של האדם,
בקונספט זה מקובצים הרגשות והכוונות החיוביים, הטובים והמועילים - ... סוס) ; יחס רגשי כלפי סוס קונקרטי; ייצוג חושי או מנטלי (ויזואלי, שמיעתי, ריח, טעם, תחושה, מחשבה) שהיה לו קשר לניסיון עם סוס קונקרטי; או, ייצוג של
קונספט הקשור ב'סוס' ו/או יחס רגשי אליו, מכאן והלאה תיווצר שרשרת ... נמצא מגוון של מקרים בהם יש לאנשים שונים ידע שונה לגבי אובייקטים בעולם (המיוצגים במילים) ואשר לגביהם נבנו דימויים שונים. התפיסה לגביהם יכולה להיות
קונספטואלית בלבד, ללא כל ניסיון חוויתי חושי. הדימויים משתנים ... ניקח את הצירוף 'כלב גדול'. המילה 'כלב' מייצגת אובייקט בעולם הנתפס בראייה (גם בשאר החושים, אך במקרה זה הויזואל דומיננטי). המילה 'גדול' מייצגת
קונספט של יחס של מימדי (בד"כ במרחב הויזואלי). התגובה לכל אחת ... כל אחד מהערים, ולכן כל התגובה תהיה שונה מבחינה איכותית. אם כך, ההכללה של בת - ים ותל - אביב כערים, היא תיאורטית (וכך גם המילה 'עיר' עצמה), תפיסה
קונספטואלית, קבוצה של אובייקטים שונים תחת
קונספט המיוצג במילה. השימוש בהכללות הוא קונבנציה של שפה התורם רבות לתקשורת, ועדיין יש לראות את הגבולות שלו ככזה, כלומר, תפיסה
קונספטואלית אינה מייצגת 'דבר' בעולם, ולכן, השלכת
קונספט כממשות היא אשליה בלבד. ה היחידה המילולית מתרחבת אנו מוצאים ... אל הייצוג, או ייצור שרשרת תגובות של ייצוגים (אסוציאציות) לייצוג מרצף הפענוח. לסיכום, בניית המשמעות היא תהליך של הרכבת ייצוגים (חושיים / מנטליים,
קונספטים ודימויים - images) של יחידות מילוליות דינמיות - משתנות. ... מהווים חלק מקונטקסט רחב של קליטה חושית ומנטלית לא מילולית. התוצר לתהליך זה הוא בדיוק אותם תגובות ושינויים בקונטקסט המילולי והלא - מילולי. הקונספטואליזציה של התוצר, היא הדבר המכונה בדרך כלל 'משמעות', והיא חלק נפרד ולא הכרחי. יצירת
קונספט מתוך התוצר של תהליך הפענוח (קונספטואליזציה) היא פעולה (action) ובדומה ליכולת שונה של תיאור (כמו בדוגמת העץ, שאפשר לתאר במשפט או בספר ובאופנים שונים), כך גם יכולים להיווצר
קונספטים שונים במקרים שונים (כמו דימויים, images, בקונטקסט לא מילולי), לאדם אחד ובטח בהשוואה בין שני אנשים שונים, וכרגיל בהתאם להתניות המסוימות. 5. קונספטואליזציה לא נכנס לנושא זה כיוון שהוא תהליך נפרד אך נסביר אותו בקווים כלליים. תהליך הקונספטואליזציה אינו הכרחי, התפיסה ביום יום לא מחייבת אותנו ליצור
קונספט לכל מה שנתפס. בדרך כלל נעשה תהליך הקונספטואליזציה כאשר יש דרישה לכך, כתגובה לאתגר. לדוגמא, אם שואלים אותי 'מה דעתך על... ' - כדי להשיב, עלי לייצר
קונספט של 'מה על פי דעתי אני חושב על... ' (יש סיכוי שאטעה לגבי ... את האירועים מזיכרונו ולנסח תיאור מילולי, תיאור זה יהיה על פי הבנתו באותו רגע וסביר שישתנה בהתאם לקונטקסט ולנסיבות. כאשר אין אתגר, אין צורך לבצע קונספטואליזציה, כך שיש ייצוגים לא מילוליים ולצדם ייצוגים מילוליים. ... כך שרוב מבנה הידע שלהם הוא ייצוגים חושיים ומנטליים (לא מילוליים). לעומתם, נמצא אנשים שחלק גדול ממבנה הידע שלהם מורכב מייצוגים מילוליים (מילים,
קונספטים, דימויים), אנשים אלו הושפעו מגירויים שפתיים רבים ונותנים לכך חשיבות רבה. כאשר חלק גדול ממבנה הידע וההתניות הוא מילולי -
קונספטואלי, האדם רואה את העולם דרך פריזמה של
קונספטים ודימויים, ונוצר ניתוק מהעולם. IV. רב - משמעות דו משמעות ...